שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה נט

בדין זה נראה כהמגן אברהם דהכא לא מהניא משום שאינו יכול להזכיר ה' לבטלה ואין להקשות דעל כל פנים היה להם לומר הדין באם אמר ץ' פעמים ברוך אתה ה' (בקריאתו) דמהני דלאו ברשיעי עסקינן ולכן סמכו שמובן מההיא דסי' קי"ד אבל לכתחלה אין בזה תקנה שוב כתב שדברי המגן אברהם שאינו יכול לומר בהזכרה משום דהוי מזכיר שם שמים לבטלה צריכים עיון שהרי גם בההיא דסי' קי"ד איכא הזכרת ה' שאומר ץ' פעמים אתה גבור לעולם ה' וכו' וגם בהזכרת השם בלבד בלא ברכה איכא איסורא דהזכרת ה' כמבואר בטורי זהב ומגן אברהם בסי' תרכ"א גבי לומר לה' חטאת ובעל כרחין לומר דטעם ההיתר התם הוא משום שאין איסור הזכרת ה' אלא כשמזכיר ללא צורך שכן הוא משמעות הכתוב לא תשא את שם ה' לשוא ולשוא היינו בחנם ללא צורך כלל כמו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע אבל הכא כונתו לכבוד שמים להרגיל לשונו כדי שלא יבא לידי ברכות לבטלה בודאי מותר ואין להקשות דהיכי לישתרי עתה מפני הספק (שמא יבא לידי ברכות לבטלה) ואין ספק מוציא מידי ודאי וכו' דכיון שעושה לכבוד שמו יתברך (להרגיל לשונו וכו') אין כאן סרך איסור לא תשא ועוד שקרוב לודאי שישכח דחזקה מה שרגיל הוא מזכיר ואפשר שישכח כמה פעמים ויצטרך כמה תפלות וכו' והכריח כן דכשעושה לצורך מצוה אין בו סרך איסור לא תשא מדשרי ללמד הברכות לתינוקות של בית רבן כמו שכתב הרמב"ם בראשון מהלכות ברכות אף דסובר דאיכא לא תשא אף במברך ברכה שאינה צריכה וכל שכן לדעת התוספות דלא תשא ליכא בברכה שאינה צריכה אלא איסור דרבנן וכי היכי דשרי ללמד לתינוקות והכריח דלימוד לתינוקות שאמר הרמב"ם הכונה שאף שיודעים קריאת השם רק שאינם יודעים סדר הברכה מותר ללמדם משום שאם ירצו ללמדם סדר הברכה בלא הזכרת השם יאמרו כן גם בשעה שצריכים לברך וכסברת המגן אברהם הכא נמי להרגיל לשונו מותר דמה לי מפני התינוקות ומה לי מפני הגדולים כדי להרגיל לשונו ולכן מותר להזכיר ה' לומר צ' פעמים עם השם כדעת הפרי חדש שלא כדעת המגן אברהם

שוב כתב דהכא לא מהניא הך תקנתא משום דדוקא גבי הזכרת משיב הרוח דלא תצא שום תקלה מחמת האי תקנתא כתבו הפוסקים תקנה זו דאין לחוש שמא ירגיל עצמו בזה ויאמר כן גם בקיץ ויצטרך לחזור ולהתפלל משום דבלאו הכי הרי מרגיל עצמו בכל ימות החורף אבל במלך הקדוש אם לא ירגיל לשונו על ידי תקנה זו אין כאן חשש תקלה על להבא ואם יעשה תקנה הנ"ל ירגיל עצמו ויאמר כן גם אחר יום הכיפורים והדין נותן דאם בשאר ימות השנה אמר המלך הקדוש צריך לחזור לכן אי אפשר בתקנה זו והפרי חדש דסובר דמהני תקנה זו הוא משום דסובר דאם בעלמא אמר המלך הקדוש אינו חוזר ונהי דאנן נמי נקטינן הכי דמי יקל ראש נגד כנסת הגדולה ופרי חדש דסברי דאינו חוזר) מכל מקום לכתחלה ודאי צ"ל ה"מ וה"ק (צ"ל האל הקדוש ולכן יש לומר דלא מיקרי תו תקנה והוי כמזכיר ברכה לבטלה אלו תורף דב"ק

והנה מה שכתב להכריח דלא כהרב מגן אברהם ממה שאומרים אתה גבור לעולם ה' וכו' עלה על דעתי לומר דהמגן אברהם סובר דגם שם אינו מתחיל מאתה גבור וכו' רק אומר מחיה מתים אתה רב להושיע וכו' אלא שאין כן משמעות דברי הפוסקים אלא משמע מדבריהם דמתחיל מאתה גבור וכו' וכן הוא לשון הטור שמוהר"ם היה אומר ברכת אתה גבור עד מוריד הגשם וכו' ומכל מקום נראה דאינו דומה לאומר ברוך אתה ה' שבזה הוא שיש חשש שמזכיר השם לבטלה אבל במה שאומר איזה שם דרך שבח שלא במטבע ברכה אין חשש שהרי מי שטעה והזכיר גשם בימות החמה כתבו הפוסקים שאם נזכר עד שלא סיים הברכה חוזר לאתה גבור משום שאם יחזור למכלכל חיים וכו' אין בזה היכר שמבטל מה שהזכיר גשם וכו' ואם היה איזה פקפוק במה שאומר אתה גבור לעולם ה' היה להם לתקן שלא יחזור לתחלת הברכה כי אם לרב להושיע ומוריד הטל וכו' שבזה יש היכר (עיין בש"ע הרב מוהרז"ש סי' קי"ד אות ד' וחיי אדם כלל כ"ד אות ו') אלא ודאי מוכח דאין זה דומה לאומר ברוך אתה ה' עיין לעיל בסי' זה אות ג' ושם הבאתי שעל מה שכתב הרמ"א בסי' קפ"ח סעיף י"א שאם לא הזכיר יעלה ויבא בראש חדש וחול המועד בברכת המזון דאינו חוזר דגם בתוך הרחמן אינו יכול לאומרו (כמו שעושים בעל הנסים) משום שיש בו אזכרות וכו' תמה הרב מגן אברהם ממה שאומרים כל היום תחינות שיש בהן הזכרות שמות ולמה יגרע זה דדוקא ברכה לבטלה אסור והצריך עיון עי"ש אלמא שדעת הרב מגן אברהם מבוארת שיש לחלק בין לומר ברוך אתה ה' להזכרת שם באמצע הנוסח ואם כן לפי שיטתו אין הכרח מאמירת אתה גבור וכו' שיהא מותר גם כן לומר תשעים פעמים ברוך אתה ה' (בהזכרה) כמו שמותר לומר תשעים פעמים אתה גבור לעולם ה' משום שיש הבדל רב ביניהם כאמור

גם מה שהבין מדעת הרב פרי חדש במה שכתב דמהני לומר תשעים פעמים המלך הקדוש שכונתו היא שיאמר תשעים פעמים ברוך אתה ה' (בהזכרה) לדעתי העניה אינו מוכרח שזו היא כונתו אלא כונתו שיאמר תשעים פעמים המלך הקדוש לבד ולא חייש לשמא כשיבא לומר בתפלה ברוך אתה ה' יאמר האל הקדוש כהרגלו אבל ודאי לא יתיר הרב פרי חדש לומר תשעים פעמים ברוך אתה ה' המלך הקדוש שאם כך היתה דעתו בודאי היה צריך לפרש דבריו דמסתמא אין בנו כח לחדש היתר גדול כזה מפני התיקון לשמא ישכח דאף לפי דעת הגאון שמדמה האי מילתא להיתר דתינוקות שמלמדים להם הברכות וכו' כנז"ל מכל מקום אינו היתר פשוט ומפורש שלא יצטרך הרב פרי חדש לבארו אלא ודאי אין כונתו אלא שיאמר תשעים פעמים המלך הקדוש לבד ועל כל פנים גם על אופן זה יש להקשות כקושית הגאון מהר"ם הנ"ל דכשירגיל לומר כן יאמר גם אחר יום כיפור כן ואף שדעת הרב פרי חדש היא שאם בשאר ימות השנה חתם המלך הקדוש יצא מכל מקום לכתחלה צריך לומר האל הקדוש ואיך נתקן לו דבר שיבא לומר אחר כך מה שאינו נכון לאומרו לכתחלה ולכל הדברות גם דעת הרב מוהר"ם הנ"ל מסכמת לדעת כלהו רבנן בתראי עליונים למעלה דליתא לתקנתא דתשעים פעמים בהמלך הקדוש ובהמלך המשפט

ומה שסובר הגאון דאם בשאר ימות השנה חתם בהמלך הקדוש המלך המשפט הדין נותן דצריך לחזור לולא דמי יקל ראשו וכו' עיין לקמן אות י"ג

וראיתי בספר מים חיים להגאון מוהרח"ך ראפפורט שכתב בסי' כ"ב אות יו"ד וז"ל ועיין במגן אברהם ופרי חד מה שכתבו דאי מהני בזה אמירת תשעים פעמים בלא הזכרת השם גם מספיקנא טובא בהני אמירת תשעים פעמים אם טעה בנתיים לומר כמו שרגיל מכבר אם צריך מחדש להרגיל את עצמו תשעים פעמים בלי שום הפסק כלל ועיין בסי' תכ"ב לענין אם מסופק אם הזכיר יעלה ויבא בר"ח ובמגן אברהם שם ובאליהו רבה סי' קי"ד עכ"ל ואין להכריח מזה דנקיט כדעת הרב פרי חדש דמהני אמירת תשעים פעמים בזה ואהכי מספקא ליה אם הפסיק בטעות בנתיים אם סתר את מנין הראשון דיש לומר דכונתו להסתפק לדעת מאן דסבר דמהני ואי נמי אפשר דאליבא דכולי עלמא מספקא ליה לא להמלך הקדוש אלא לענין מוריד הגשם דמהני תשעים פעמים אם מבטל הפעם שבטעות את הראשונים אבל לענין המלך הקדוש אין הכרח דסובר דמהניא תקנתא דתשעים פעמים ואפשר דסובר כדעת כל רבני האחרונים הנ"ל דבהמלך הקדוש ובהמלך המשפט לא מהניא האי תקנתא כלל

והנה הגאון חתם סופר בסי' כ' יצא לידון בדבר חדש בעיקר תקנה זו שהמציא מוהר"ם להרגיל לשונו כדי שלא יצטרך לחזור אם יסתפק אחר כך דלא סגי בתשעים פעמים (כמו שכתוב בשלחן ערוך סי' קי"ד סעיף ט' וכן תפסו כל האחרונים) ותורף דברי קדשו הוא שהביא מה שאמרו בירושלמי ריש תענית אמר ר' יוחנן כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר וכתבו בהגהות מיימוניות בעשירי מהלכות תפלה אות ח' דמוהר"ם היה אומר שהרוצה שלא יחזור על הספק יאמר כל כך פעמים אתה גבור עד מכלכל חיים כמו שיש בשלשים יום וכתב שדקדק לומר כל כך