שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה נח

נעלמת מאד בדבריו שכתב וגדולה מזאת כתב הרד"א וכו' אמנם כבר ידוע דרך הרב נקיט נפשיה בקיצר"י

ומרן חיד"א בברכי יוסף אות ג' הביא דברי המגן אברהם וכתב שאין דבריו מוכרחים דמה שכתב הרד"א היינו טעמו של רבינו פרץ שחולק על מוהר"ם ומה הוכח יוכיח מדברי החולק דאימור דלדעת מוהר"ם שפיר דנני אף בזה ואם כה יאמר ברוך אתה השם (לא בהזכרה) האל הקדוש (נראה דצריך להיות המלך הקדוש והרב המגיה לשלמי חגיגה המובא להלן בד"ה ולענין העתיק לשונו ככתבו ולא יעיר שנראה שיש טעות סופר וצריך להיות המלך) תשעים פעמים עביד ומהני אף דאומר השם במקום הזכרה אשר לו רגל על לשונו וכן ראיתי להרב פרי חדש שכתב בפשיטות דמהני עכ"ל על מה שדחה ראית הרב מגן אברהם דמה הוכח יוכיח מדברי החולק וכו' הנה הבאתי דברי הרבנים מחצית השקל ולבושי שרד עביד פריש"א הני מילי דמר שכונתו שאף דלא קיימא לן כרבינו פרץ מיהו בכי הא לכולי עלמא לא מהני כיון דיש שינוי מיד סמוך להמלך הקדוש ומה שכתב דאם כה יאמר תשעים פעמים ברוך אתה השם (בלא הזכרה) מהני וכו' דמתבאר מדברי קדשו דאמירת השם היא העולה במקום הזכרת ה' והדין נותן לפי דעתו הקדושה דהאומר ברוך אתה השם וכו' הרי הוא כאילו אומר ברוך אתה ה' וכו' ויוצא ידי חובת הזכרת ה' בברכה הנה בשדי חמד בחלק אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות י"ג הבאתי מה שכתב הרב דברי מנחם בסי' ד' בשם הרב מר זקנו דאם אומר השם (ברוך אתה השם) אינו יוצא בזה ידי הזכרת ה' בברכה ואנכי ההדיוט כתבתי להוכיח כן מדברי הפוסקים בכמה מקומות וגם הבאתי דברי הברכי יוסף הנ"ל ותמהתי עליו כיעויין שם דאסיקנא דאם אומר ברוך אתה השם לא מהני מידי ועוד כתבתי שם דמה שכתב בברכי יוסף שגם הרב פרי חדש כתב בפשיטות דמהני אמירת תשעים פעמים המלך הקדוש הנה אמת שכן כתב הרב פרי חדש אבל אין הכרח בדבריו שכונתו שיאמר תשעים פעמים ברוך אתה השם המלך הקדוש כדאמר מר מרן חיד"א דאימור דכונתו שיאמר תשעים פעמים המלך הקדוש לבד בלא אמירת ברוך אתה וכו' אבל לומר ברוך אתה השם המלך הקדוש גם הרב פרי חדש יסבו"ר ול"ו ידע דלא מהני משום שאחרי כן יאמר בתפלתו גם כן ברוך אתה השם המלך הקדוש ואינו יוצא בזה ידי הזכרת ה' בברכה וראיתי עתה שגם הרב פרי מגדים באשל אברהם הבין בכונת הרב פר"ח שאומר ברוך אתה השם וכו' שכתב וז"ל ועיין פרי חדש משמע דמהני תשעים פעמים כשאומר כאן והיינו כשאמר ברוך אתה השם המלך הקדוש עכ"ל ואנכי לא ידעתי מנא ליה לפרש כן

ועוד יש להעיר בדברי מרן חיד"א דאמירת השם (בלא הזכרה) מאן דכר שמיה בדברי הרב מגן אברהם דלפי הנראה כונת הרב היא לשלול דלא נימא דיכול לתקן גם בהמלך הקדוש והוא לומר תשעים פעמים המלך הקדוש לבד או לומר תשעים פעמים ברוך אתה (בלא השם ובלא הזכרת ה') המלך הקדוש ודחה זה דיש לחוש וקרוב לודאי שבאמירתו בתפלתו שאז צריך לומר ברוך אתה ה' יחזור להרגלו שבהזכירו ה' אומר האל הקדוש ומאי אהני ליה אמירתו תשעים פעמים המלך הקדוש בלא הזכרת ה' דאכתי איכא למיחש דכשיבא לומר בהזכרה ברוך אתה ה' יאמר כהרגלו האל הקדוש ולא היתה כונתו לשלול שלא יתקן לומר ברוך אתה השם כמו שנראה שהבין בכונתו מרן חיד"א

ובשלחן ערוך הרב החסיד מוהרז"ש כתב, בסימן תקפ"ב סעיף ג' אם אמר תשעים פעמים בא"י המלך הקדוש או בא"י המלך המשפט ואחר כך נסתפק בתפלתו אם אמר המלך הקדוש אף על פי כן צריך לחזור לראש לד"ה ואינו דומה למה שנתבאר בסי' קי"ד דכאן כיון שאינו רשאי לומר השם בקריאתו משום ברכה לבטלה אם כן בתפלה כשאומר השם בקריאתו הוא חוזר ללימודו לומר האל הקדוש עכ"ל ודברים ככתבם משוללים הבנה לדעתי העניה דהנה פתרון מלת בא"י משמע שהוא ברוך אתה ה' (בהזכרה) והיינו דנקט האי דינא בלשון דיעבד משום דלכתחלה ודאי אסור לומר כן וכיון דמיירי בהכי אם כן זה שאמר כן תשעים פעמים ברוך אתה ה' (בהזכרה) המלך הקדוש הרי הרגיל עצמו לומר כן וגם בתפלתו יאמר כן ולמה לא עלתה לו והרי תקנתו מקלקלתו שבמה שקלקל למר (שלא כדין) תשעים פעמים בא"י בה מתקן על להבא ולולא דמיסתפינא אמינא דיש טעות בדברי הרב ואות יו"ד שבמלת בא"י יתירה וכנטולה דמיא וכונתו שאם אמר תשעים פעמים ברוך אתה המלך הקדוש וכן בהמלך המשפט אין בזה שום תקנה משום שבתפלתו בהזכירו את ה' יחזור להרגלו לומר האל הקדוש וקצת קשה אמאי נקיט האי דינא בלשון דיעבד ולא כדאמר מר מאריה דאברהם מנן הוא מאריה דהאי שמעתתא והכי נקטה הרב חיי אדם בהלכות תפלה כלל כ"ד אות יו"ד אם מסופק וכו' חוזר לראש ואין שייך כאן תקנה הנ"ל שיאמר תשעים פעמים כי איך יאמר הברכה עכ"ל והוא מכוון כלשון המגן אברהם

ולענין דינא אף שמפורש בדברי מרן חיד"א דגם לענין המלך הקדוש איתא לתקנתא דתשעים פעמים וכן דעת מרן הפרי חדש הנך רואה שהרבנים טובים השנים מוהרש"ז וחיי אד נמשכו אחר סברת הרב מגן אברהם גם הרב שלמי צבור בקונטריס שלמי חגיגה ד' ש"ו ע"א העתיק דינו של המגן אברהם והרב המגיה שם הזכיר דברי הפרי חדש וברכי יוסף והעלה לדינא כדעת הרב מגן אברהם דאין בזה תקנה וכן כתב בשמו הרב שערי תשובה בריש סי' תקפ"ב גם בספרו מטה אפרים לא סמך לפסוק דמהניא האי תקנתא אלא דחייש מיהא להאי סברא שאחר שכתב בסי' תקפ"ב סעיף ז' דאמירת תשעים פעמים אין מועיל כאן לפי שאין יכול לומר ה' לבטלה בעת חזרתו התשעים פעמים וכשיזכיר ה' יחזור ללימודו סיים ונראה שאם אמר תשעים פעמים ברוך אתה השם המלך הקדוש אם עכשיו מסופק יתפלל שנית דרך נדבה לפי שיש אומרים שבזה אין צריך לחזור לראש עכ"ל ושם בקונטריס אלף למטה כתב על זה עיין בשלמי חגיגה שגם בזה חוזר לראש עכ"ל וקצת נראה מדבריו שאם ברי לו שאמר המלך הקדוש אף שאמר כדרך שהרגיל עצמו בהתשעים פעמים ברוך אתה השם המלך הקדוש מהני ואין צריך לחזור כלל וכבר כתבתי למעלה (בד"ה ומרן חיד"א) דאמירת השם במקום הזכרה לאו כלום היא והרב זכור לאברהם בסי' תקפ"ב העתיק הסכמת הרב בשלמי חגיגה הנ"ל משמע קצת דנקיט הכי ונראה שכן דעת הרב בית עובד שבדיני הזכרת הגשם וכו' כתב תיקון זה דאמירת תשעים פעמים ואילו בדינים אלו לא כתבו כלל

ומכלל הדברים שבהשמטות לספר מועד לכל חי למרן החבי"ף המובאות בספרו לב חיים ח"ב מתבאר יפה יפה שדעתו מסכמת לסברת הרב מגן אברהם דלא מהני בזה אמירת תשעים פעמים והוא שבדף קנ"ו ע"א הובאו דברי הרב מוהר"ר יעקב רוקח שכתב וז"ל עוד כתוב למר בסי' ט' אות כ"ח אם שכח וכו' ותשעים פעמים לא מהני וכו' וכיון שרו"מ הולך אחרי ארי דבי עילאי הגאון חיד"א הרי כתב בברכי יוסף דמהני עכ"ל והוא השיבו לזה שם בע"ב וז"ל על ענין ץ' פעמים וכו' כמדומה שלא נמצא אתו ספר שערי תשובה שציינתי שם דכבר הביא להברכי יוסף ושוב הביא להרב ב"ח (צריך להיות ש"ח ופתרונו שלמי חגיגה) דהעיקר כהרב מגן אברהם וגם שהגאון פרי מגדים הסכים כהמגן אברהם כאשר ציינתי שם ואם כן בדבר זה אין דברי הברכי יוסף מוכרחים דהוא דחייה בעלמא ולא הביא ראיה ברורה ונגד זה מצינו אשלי רברבי דחלקו בפירוש ואמרו דלא מהני שמא יפגע בברכה לבטלה או שלא יאמר ברכה כתקנה בהא נקטינן כוותייהו וכן ימצא בכמה דברים שאין אנחנו הולכים אחר דברי הרב חיד"א עכ"ל הרי שדעת מרן האחרון חבי"ף מסכמת דלא מהני כאן אמירת תשעים פעמים איברא דמה שכתב שדעת הגאון פרי מגדים מסכמת לדעת הגאון מגן אברהם אם כונתו למה שכתב באשל אברהם בריש סי' תקפ"ב איני רואה בעניותי שום הכרע בדבריו לענין דינא כמו שיראה הרואה

וראיתי בשו"ת מוהר"ם מרוטנבורק האחרונים שנשאל הגאון בסי' ט"ז אם יתכן תקנה זו גבי המלך הקדוש וכתב דלכאורה ממה שלא כתבו הפוסקים תקנה זו דאמירת ץ' פעמים