שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה נז

זכרנו וכו' מלך עוזר וכו' וכן מי כמוך וכו' ונאמן אתה וכו' אלא כונתו על וכתוב לחיים וכו' שצריך לומר אחר כך ויהללו ויברכו וכו' האל ישועתנו אהא קאמר דאין חשש וכן ראיתי להרב מטה אפרים בסי' תקפ"ב אות יו"ד שהבין כן מדברי הפרי מגדים (שם ציין פרי מגדים סי' קי"ד והוא טעות סופר) וחולק עליו ופסק שלא יאמר ויהללו וכו' אלא כיון שנזכר אחר שאמר האל ישועתינו יאמר וכתוב וכו' בני בריתך ברוך אתה וכו' דאסור להזכיר שם שלא לצורך לכן לא יחזור לומר האל ישועתינו וכו' ומסיק דברי הפרי מגדים בצריך עיון ולי הדל נראה דאין מקום להצריך עיון דהגם דמצינו להרב בית חדש בסי' קי"ד ס"ז שכתב בפירושו את דברי ראבי"ה דמי שלא הזכיר גשם בימות הגשמים לא יתחיל לראש הברכה אתה גבור לעולם וכו' דהוי מזכיר שם שמים וכו' הנה הרב מאמר מרדכי שם אות י"ב השיג עליו דאין בזה איסור כמו שכתב מרן בבית יוסף סי' קכ"ד דיכול אדם לומר נוסח כל הברכות עם השליח צבור בלחש חוץ מן החתימות ואין כאן מוציא שם שמים לבטלה דלא מיתסר לאדם שיתחנן ויחזור ויתחנן ונוסח הברכות בלא פתיחה וחתימה הוי כתחנה בעלמא ורמז לדברי המגן אברהם סי' קפ"ח סקי"א שעל מה שכתב הרמ"א בסעיף ד' גבי שכח יעלה ויבא בברכת המזון בראש חדש וכו' דאפשר שאין לאומרו בתוך הרחמן כמו בעל הנסים משום דביעלה ויבא יש הזכרת שמות תמה על זה דאומרים כל היום תחינות ויש בהן הזכרת שמות ולמה יגרע זה דדוקא ברכה לבטלה אסור והצריך עיון

גם הרב פתח הדביר בסי' קי"ד אות ד' עמד מתמיה על דברי הרב בית חדש הנ"ל והכריח ממה שכתב מוהר"ם וכן פסקו הפוסקים שם סעיף ט' לומר ביום ראשון של פסח תשעים פעמים אתה גבור וכו' ומתבאר מדברי רבינו הטור שם דמתחיל מתחלת הברכה וכו' ואם היה איסור לא היה מתיר מוהר"ם לכתחלה והרב בית חדש עצמו כתב בסי' קי"ט דאם שכח השליח צבור ולא אמר עננו בין גואל לרופא אם לא סיים ברכת רפאנו אומר עננו ואחר כך רפאנו וכל הסדר דהא ליכא ברכה לבטלה הרי דאף דאומר רפאנו ה' ונרפא אין חשש בזה וכתב שכן מוכח מדברי המגן אברהם בסי' תקפ"ב סק"א והביא גם דברי הפרי מגדים הללו ועוד הביא שהרב מור וקציעה הקשה על מוהר"ם הנ"ל היכי שרי לומר תשעים פעמים כדרך קריאתו הא מפיק שם שמים לבטלה וכתב דמתבאר מדבריו שבשו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' ס"א דכל מאי דקשיא ליה על מוהר"ם הוא דאיך נתיר לומר הזכרת ה' משום חשש שכחה דשוכח קרוב להיות פושע אבל כל שחוזר משום שטעה ורוצה לצאת מן הספק גם הוא מודה דשרי יע"ש שמתבאר דהכא נמי אין חשש דאם מתחיל מוכל החיים וכו' כמו בטעה ולא הזכיר גשם בימות הגשמים ונזכר קודם שסיים הברכה שהדין הוא שחוזר לתחילת הברכה אתה גבור לעולם ה' אף שהיה אפשר לו שלא להתחיל מאתה גבור כי אם לומר מכלכל חיים בחסד וכו' ועיין במשנה ברורה סי' קי"ד סעיף ו' בביאור הלכה שאם שכח לומר ותן טל ומטר ונזכר קודם שסיים הברכה כתב בשם הפרי מגדים שיחזור לומר ותן טל ומטר וגומר על הסדר וכו' והרי שם מזכיר שם אל כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים וכן מה שכתב שם באם שכח על הנסים ונזכר קודם שסיים ברכת הטוב שמך שיאמר על הנסים וכו' ויחזור ויאמר ועל כולם וכו' על הסדר מתבאר דאף שחוזר לומר האל ישועתינו וכו' ליכא קפידא דאין חשש במה שמזכיר איזה שמות כל שעושה מפני הצורך ואם כן יש ללמוד מזה שדברי הרב פרי מגדים נכונים ויכול לומר וכתוב לחיים וכו' ויהללו וכו' דלא כהרב מטה אפרים במחילת כבוד גאונו

הן אמת דהרב עולת תמיד בסי' קי"ט בדין שליח צבור ששכח לומר עננו ונזכר אחר שהתחיל ברכת רפאנו כתב שאם לא אמר כי אם תיבת רפאנו יאמר עננו וכו' ואם כבר הזכיר השם (שאמר רפאנו ה') כיון שהוציא שם שמים אם יחזור איכא משום הוצאת שם שמים לבטלה אבל בתיבת רפאנו לבד, אין להחמיר וכו' דמתבאר דסובר דגם בהזכרת ה' שלא בברכה איכא משום הזכרת ה' לבטלה אך כבר כתב הרב פתח הדביר בסי' קי"ט שהרב אליהו רבה כתב על זה וז"ל ועולת תמיד הבין דתיבת רפאנו קאמר וליתא וכו' ולכן תמיהני על עולת תמיד שכתב דאחר שאמר רפאנו ה' אינו חוזר כדי שלא יוציא שם שמים לבטלה ולא הזכיר מכל הפוסקים הנ"ל מידי ונראה דאישתמטיטיה ובאמת מתשובת רש"ל סי' ס"ג משמע כעולת תמיד ומכל מקום דעת רש"ל בטלה נגד כל הגדולים הנז' וכו' והרב פתח הדביר צדד ליישב דברי הרב עולת תמיד ולא עלתה לו מאחר שדבריו הם אליבא דמרן ודעת מרן מבוארת בסי' קכ"ד שאין חשש משום הזכרת שם שמים בהזכרות שבתוך הנוסח וכו' והביא שהרב בהגהת יש נוחלין התרעם היאך מצאו ידיהם ורגליהם אותם המזמרים עם החזן בתפלת י"ח וכו' ועוד שהרבה בני אדם מזכירים גם האזכרות שבאמצע ברכות וגם פותחים וחותמים עמהם חתימת הברכות ואיכא משום מוציא שם שמים לבטלה וכתב דהתם שאני שאין שום צורך לצבור לסייע באמצע הברכות ולהכי כשמזכיר שלא לצורך הוי לבטלה אבל הכא שחוזר בשביל עננו אפשר גם הוא מודה דליכא איסורא בהזכרת ה' שבאמצע הברכה

ומנהג פשוט בינינו הספרדים בימים נוראים בחזרת השליח צבור עונים העם כמה דברים שיש בהם שמות והם כבר אמרו אותם בתפלת לחש כגון זכרנו לחיים וכו' למענך אלהים חיים וכו' כי אליך עינינו כי אל מלך חנון וכו' ויהללו ויברכו וכו' האל ישועתינו וכו' וכיוצא עוד בתפילות יום הכיפורים ואין פוצה פה על אזכרתם שמות אלו והיינו ודאי על פי דברי מרן הבית יוסף בסימן קכ"ד דכל שהוא בלא פתיחה וחתימה אינו אלא כתחנה ורשאי אדם להתחנן ולחזור ולהתחנן ואין בזה חשש ואולי דחשבי זה קצת צורך לעורר את הצבור לכוין שלא להסיח דעתם מחזרת התפילה וכל שיש איזה צורך פשיטא שאין חשש בהזכרת שמות שבתוך הנוסח והכי נמי כשצריך לומר וכתוב וכו' יכול לומר על הסדר כנהוג ויהללו וכו'

ויש לתמוה על הרב מטה אפרים שמדבריו שבסי' תר"ב מוכח דנקיט דבכי האי גונא שחוזר מפני איזה צורך אין חשש בהזכרת שמות שבאמצע הנוסח שהרי כתב שם בסעיף ח' שליח צבור שגמר גואל ישראל ושכח ולא אמר עננו אף שכבר התחיל ברכת רפאנו אם נזכר קודם שחתם ברוך אתה ה' רופא וכו' חוזר ואומר עננו וכו' ואחר כך חוזר ואומר ברכת רפאנו מתחלתה וכו' ודבריו הם כדברי הרב בית חדש בסי' קי"ט בדין עננו וכתמיהת הרב פתח הדביר עליו כנז"ל תמיה לן על הרב מטה אפרים מניה וביה כמובן ועיין עוד להרב פתח הדביר בח"ב סי' קצ"ט דף כ"ב ע"ד בענין אם בהזכרה שבאמצע הנוסח יש חשש

ד) נחלקו הפוסקים בסי' תקפ"ב אי מהני אמירת תשעים פעמים המלך הקדוש המלך המשפט שאם יסתפק אחר כך שלא יצטרך לחזור שהרב מגן אברהם בריש סי' תקפ"ב כתב וז"ל ונראה לי דהכא לא מהני שיאמר תשעים פעמים כמו בסי' קי"ד סעיף ט' (גבי הזכרת טל שאם אומר ברכת אתה גבור וכו' עד מוריד הטל תשעים פעמים משם ואילך אם אינו זכור שהזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם ואין צריך לחזור ועיין שם בהרמ"א לענין אם אמר תשעים פעמים עד מוריד הגשם) דהכא אינו רשאי לומר ברוך אתה ה' דהוי ברכה לבטלה ואם יאמר בלא שם אם כן בתפלה כשיאמר בשם יחזור ללימודו לומר ברוך אתה ה' האל הקדוש הילכך לית ליה תקנתא וגדולה מזו כתב בבית יוסף סי' קי"ד בשם הרד"א עכ"ל וביאר כונתו הרב מחצית השקל (במה שכתב וגדולה מזו וכו') דנהי דלא קיימא לן כהרד"א שהוא חולק על הדין שבסי' קי"ד הנ"ל כיון דליכא שינוי באמירתו תשעים פעמים (בין שמתפלל מתחלת י"ח או מתחלת אתה גבור אין בו שינוי סמוך למשיב הרוח) אבל הכא כולי עלמא מודו דלא מהני כיון דיש שינוי מיד סמוך להמלך הקדוש שמזכיר בתפלה ברוך אתה ה' עכ"ל וכן פירש דבריו הרב לבושי שרד שם ונמצא לפי פירוש זה שכונת ראיתו לא לבד מסברת רבינו פרץ החולק על מהר"ם מאריה דהאי דינא דתשעים פעמים היא אלא לדברי הכל קאמר דהדין נותן דהכא לא מהני וכו' ועם שכונה זו