שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה נו

מממשלתו יתברך ונמצא דהעיקר כהרב הלבוש עכ"ל ועל פי דבריו מתיישב נוסח התפלה בברכת השנים ושבע את העולם כלו בטובך וכן בברכת המזון הזן את העולם כלו בטובו ולא תקנו לומר כל העולם כלו והיינו משום דבדברי שבח תפלה ובקשה וכן בכל דוכתא דלא נפקא מינה לדינא אמרינן מסתמא דכל הוא ממש ולא רובו ומרן חיד"א במחזיק ברכה כתב על דבריו דאדרבא בלשון תפלה צריך שיהיה מבורר יפה ותו דמייתי מקרא והיה ה' למלך על כל וכו' ואינו לשון תפלה וכו' ונראה שכונת הרב מטה יהודה היא דכל היכא דליכא נפקותא לדינא אמרינן דכל הוא כולו ממש ולשון תפלה דנקט לאו דוקא אלא משום דבתפלה איירי נקט תפלה לדוגמא בעלמא וכל דלא נפיק מינה לדינא כתפלה דמיא ומה שכתב דלשון תפלה צריך שיהיה מבורר יותר לפי הנראה אינו פשוט לומר כן דאנכי הרואה להרב מוהרש"ל בן חגי בשו"ת הריב"ש הביא דבריו מרן מוהרימ"ט בח"ב בארח חיים סי' ו' על נוסח ועקדת יצחק וכו' שכתב הריב"ש דהאומר לזרע יעקב תזכור כדי שלא יהיה נכלל זרעו של עשו אינו אלא טועה והוקשה לו דאטו משום שמבאר יותר מפסיד ותירץ דודאי מפסיד דמברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא והביא ראיה מברכת המוציא ומעל ביעור חמץ דאף דבמוציא ובלבער כולי עלמא לא פליגי וכו' והכא נמי צריך להראות חידוש ולא לתפוס לשון המבואר הואיל ולא מיקרי זרעו אלא יעקב עי"ש הרי שסובר דטפי עדיף בלשון תפלה להראות חידוש ולא לומר לשון המבורר יותר

הן אמת שהרב טורי זהב בסי' תקצ"א סעיף קטן ג' בשם ספר זבחי שלמים כתב דבתפלה בעינן לפרושי טפי כל מאי דאפשר ושהביא ראיה לזה מהזהר מתפלתו של יעקב עי"ש מכל מקום מדברי הרבנים הנז"ל מיסתייעא מילתיה דהרב מטה יהודה ומה גם שכן הוא פסק מרן בסי' תקצ"א סעיף ז' ומה שכתב במחזיק ברכה לדחות הראיה מוהיה ה' למלך דשאני התם דגלי קרא בסיפיה עי"ש נראה שהיא דחיה נכונה ובדרך זה נראה דאפשר ליישב מאי דקשיתיה במחזיק ברכה על הרב טורי זהב (דמשמע ליה דכי אתמר לישני דכל וכלו הוי כלו) מהא דאיתא בביצה דף ט"ו ע"ב תנו רבנן מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו ומוכח מסיפא דברייתא דלא דרש כל היום כלו ממש עי"ש דיש לומר דהגם דכל דתני בכפל כל וכלו מורה על כולו ממש מכל מקום לא נמנע תנא דברייתא ותני תנא בהאי לישנא באשגרת לישן דשאר דוכתי (כמו שאכתוב להלן בס"ד) וסמיך אסיפא דנישמע מינה דרישא לאו דוקא כולו ממש וכמו שכתב הוא עצמו על פסוק והיה ה' למלך וכו'

ומכל מקום העיקר לדינא לומר ככתוב בנוסחי דידן מלוך על כל העולם כלו בכבודך כדמסיק מרן חיד"א במחזיק ברכה היא גירסא מאשרת מאד וגם שכל הפוסקים כתבו לאומרו כדכתב שם בשם הרב אליהו רבה ועיין בחידושי הגהות מוהרל"ח שכתב דכן מוכח מדברי הריב"ה שכתב שיש בו מ"ד תיבות (ר"ל מתיבת מלוך עד בכל משלה) גם הגאון ישועות יעקב בסעיף קטן ד' פירש בו פירוש נכון ומסכים לאמרו וכן הסכימו כל רבנן בתראי הלא בספרתם

והנה כתוב אצלי מזמן רב שהרב בית דוד סי' שס"ו קיים הנוסחא הנ"ל אי משום דהכי הוא גירסת הספרים ואי משום דמצינו לרז"ל משתמשים בלשון זה במקומות הרבה דש"ס שציין לזה כמה מקומות בש"ם דאמור רבנן בכפיל"א כל כולו ועתה אין ספר בית דוד מצוי אצלי ואחרי דאיכפל תנא ובא לציון איזהו מקומן אשר נשתמשו רז"ל בלשון זה גם אנכי עפר ואפר ברגליו אעבר"ה ואציין בס"ד איזה מקומות ששזפתם עיני דרך לימודי בש"ס ואלו הן א) בפרק קמא דברכות דף י"ב ע"ב כל, השנה כולה אומר מלך אוהב צדקה וכו' ב) שם דף ח"י של כל העולם כלו לקה וכו' עי"ש פעמים שלש ג) שם דף כ"א הלואי יתפלל אדם כל היום כולו ד) שם ריש פרק היה קורא כל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה וכו' וכו' בכל לשון נאמרה וכו' ה) בדף ל"ד ע"ב אלמלא הניח בן זכאי ראשו כל היום כולו וכו' ו) בשבת דף ד"ן ע"ב נתפס על כל העולם כולו ז) פסחים דף פ"ח ע"ב פעם אחת נמצאת הלטאה במטבחים ובקשו לטמא כל העזרה כולו וטיהר רבן גמליאל כל העזרה כולה ח) שם דף ק"ו ע"א מבדיל כל השבת כולה ט) שם דף צ"ד ע"א כל העולם כלו ככסוי קדרה וכו' כל היישוב כולו תחת כוכב וכו' י) בחגיגה דף ה' סוף ע"ב כל העוסק בתורה וכו' כאלו עסק כל השנה כולה כל העובר וכו' כאילו עבר כל השנה כולה יא) יומא דף ב"ן ע"ב ונתמלא כל הבית כולו עשן יב) בדף ע"ה ע"א כל העולם כולו דומה עליו כמישור יג) שם דף פ"ו ע"ב היה רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד מוחלין על כל העולם כלו יד) שם דף פ"ח ע"א הרואה קרי וכו' שכל העולם כלו רעב והוא שבע טו) תענית דף כ"ד ע"ב כל העולם כלו וכו' עי"ש פעמים שלש טז) מתניתין דפרק בתרא דראש השנה דף ל' ע"ב בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום גרסינן לה במסכת יום טוב ד' ד' כל היום כולו יו) מגילה ז' ע"א בתחלה קבעוה בשושן ולבסוף על כל העולם כלו יח) סנהדרין דף ל"ז ע"א אגן שהיא מגינה על כל העולם כלו יט) שבועות דף ל"ח אומרים לו וכו' שכל העולם כלו וכו' כ) ובריש פרק ששי דאבות שנו חכמים וכו' ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו כא) חולין דף ה"ן ע"ב משמיה דשמואל כרוחב סלע על פני כל השדרה כולה אמר רב כל העור כולה מציל בגלודה (ועיין להגאון בית מאיר בחיו"ד בסי' ט"ן דממה שאמרו על פני השדרה כולה מוכיח שהכפל מורה דכולה ממש בעינן ואזיל בשיטת הרב טורי זהב הנ"ל וראיתי בס' עמודי אש סי' ב' אות כ"ו שהביא מה שכתב האליהו רבה דלא מצינו דרובו ככולו וכתב על זה דמצינו בהוריות ד' ג' עי"ש כנראה שלא ראה דברי המחזיק ברכה הנז"ל

ב) מנהג האשכנזים שחותמים בעשרת ימי תשובה ברכת שים שלום בברוך אתה ה' עושה השלום (במקום המברך את עמו וכו') ונשאל הגאון תשובה מאהבה בסי' ץ' איזה מהנוסחאות יכשר וכתב דאינו מבורר בדברי הראשונים שיאמרו מפורש איזה נוסחא אמיתית להיות האחרת כמי שמשנה מטבע ברכות והביא דברי הרשב"ץ בתשב"ץ ח"ג סי' זמ"ר דאין שייך משנה מטבע וכו' אלא או בפותח בברוך או חותם בברוך במקום שאמרו לחתום או שלא לחתום או במה שהוא עיקר הברכה כגון טל וגשם וכיוצא והאריך עוד ומסיק שלא לשנות ממה שנוהגים ומאן דתני הכי לא משתבש וכו' והביא מכמה עניינים שכתבו הפוסקים שלא לשנות בפני הצבור אף במה שנראה שאינו נכון מה שאומרים הצבור ויכול לשנות בינו לבין עצמו אבל לא בפני הצבור כדי שלא לבא למחלוקת עיש"ב כן כתבתי בקונטריסי ועתה אין מצוי אצלי ספר תשובה מאהבה ובספר אשל אברהם החדש להגאון מבוטשאטש בסי' תקפ"ב (בד"ה אודות הברכה) כתב אודות הברכה המברך את עמו בשלום שכתב שני לוחות הברית הקדוש לומר כן בעשרת ימי תשובה ומנהג נתפשט עד כה בבית הכנסת דמדינות אלו לומר עושה השלום נראה דבזה לא שייך חשש אגודות ואין זה כקפידא שבין מלך אוהב צדקה ומשפט למלך המשפט וגם שם פליגי והכא שאני לגמרי כי בין המברך וכו' ובין העושה וכו' כונה אחת להם ואין בזה משום משנה ממטבע כלל ושוב האריך קצת (בד"ה עוד מצאתי) להביא דוגמאות מכמה דברים הדומים לזה שאין חשש בדבר וסיים ומכל מקום מי שאוהב דברי חכמים טובים נוהג לומר כנוסח שייסדו חז"ל בלי הפרש לומר תמיד המברך והגירסא שבשם האר"י בזה נתבררה לנכון שהוא רק בהסיום בפסיעות וכו' ופשיטא שהצד היותר טוב הוא לומר תמיד המברך וכו' ומכל מקום האומרים עושה השלום נראה שעל כל פנים יצאו ידי חובתם בזה ובפרט שנהגו כן בין רבים אין בזה חשש אגודות כלל ועיין לעיל סי' א' אות ב' כיוצא לזה על בקשת מלאכי רחמים

ג) על מה שכתב מרן בסי' תקפ"ב דאם לא אמר זכרנו ומי כמוך אין מחזירין אותו וכתב שם הרב מגן אברהם בסק"ד דאם רצה לחזור אסור כתב הרב פרי מגדים באשל אברהם שם וז"ל וכל זמן שלא סיים הברכה שלא אמר ברוך אתה ה' יכול לחזור אף על פי שיש כמה שמות ועיין סי' רצ"ד ונראה דאין כונתו על זכרנו ומי כמוך דבחזרתו עליהם אין שם שמות כי יאמר