שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה מט

שבלחש כיחידים דמיא) משום דאי אפשר שרב פפא התפלל ביחיד ביום אדיר בימי שנה וכו' עי"ש שאין דבריו מוכרחים וכבר מצאתי אני הדל מפורש יוצא בדברי רבינו האור זרוע בתשובה בח"ב סי' רע"א דעובדא דרב פפא הואי ביחיד וז"ל רב פפא בר שמואל קם לצלויי "ביחיד" אמר ליה לשמעיה כי נהירנא לך לסימן שסיימתי הברכה תקע לי אמר ליה רבא לא אמרו וכו' הרי כתב מפורש דהך עובדא ביחיד הואי ואולי כך היתה גירסתו בגמרא אבל יותר נראה דפרושי קמפרש שהמעשה היה ביחיד ואחרי כי כן פירש חד מקאמייא אין לנו עוד להנדס בדבר ומן התימה על מרן החבי"ף בספר לב חיים שם בתשובתו להרב מוהרח"ב הנ"ל שגם הוא מודה לו שהמעשה היה בתפלה בלחש עם הציבור ולא זכר שר דברי האור זרוע הללו

נחזור לדברי הרב בני יששכר הנ"ל (בד"ה והנה דברי) אשר התפלא על הרב קול אליהו כנז"ל ולדעתי העניה דבריו קשים במחילת כבוד קדושתו שהרי למדנו מדברי הטור ושלחן ערוך והלבוש דקרו הפסקה אף השמיעה מאחר ואם כן מה לו כי יצעק על הרב קול אליהו שאמר כהלכה פסוקה מהטור ודישרן סמיכין וכבר כתבתי גוף דברי הרב קול אליהו שמדברי הטור למד זאת ולא הי' צריך הרב קול אליהו לומר דין זה המבואר בטור ושלחן ערוך לולא שראה שהרדב"ז כתב בהיפך ותמה עליו מדברי הטור וכן תמה עליו מרן חיד"א בברכי יוסף שדבריו הם היפך ממה שכתב הטור וגם באחד מטעמי הרדב"ז שאין לחוש משום הפסק שהוא משום שמן הדין אין היחיד חייב בתפלת המוספין המה ראו כן תמהו דהלכה רווחת דיחיד חייב בתפלת מוסף ובקול אליהו הגדיל התימה מדידיה אדידיה כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ודאתאן עלה) ודברי הרב בני יששכר בזה נפלאו ממני איך פשיטא ליה דאף לתקוע בעצמו אין חשש (דבהכי מיירי הרב קול אליהו) דאף אם נאמר דאין בזה חשש הפסק מהטעמים שביאר הרדב"ז מכל מקום להתיר לתקוע בעצמו הרי יש לחוש שמא יטעה ולא ידע לחזור כמו שכתב בארחות חיים שהבאתי למעלה (בד"ה והאמת שטענות) ואף אם לא יהיה הדין כמותו על כל פנים אינו פשוט דאין בזה שום חשש ומה גם דלפי האמת הלכה פסוקה היא דאפילו לשמוע התקיעות מאחר חשיב הפסק לגבי יחיד ואינו רשאי לעשות כן כאמור ואם בגוף דברי הרב קול אליהו לא עיין לפי שלא נמצא במחיצתו איך לא הביט עין הבדולח בדברי הטור ושלחן ערוך ולבוש והרי הוא כמבואר בדבריהם דאין רשאי להפסיק ואם יפרש דבריהם לענין חיוב כלומר שאין היחיד חייב היה לו להביא דבריהם ולפרש כוונתם לפי שיטתו אף לא היה לו לתמוה כוליה האי אם הרב קול אליהו הבין מדבריהם שיחיד אסור להפסיק בתקיעות על סדר הברכות וממה שלא הזכיר דבריהם נ' שלא ראה דב"ק והוא פלא

ומה שכתב הרב בני יששכר וגם תקיעות שבלחש מיקרי תקיעת יחיד וכו' מחשבתו ניכרת שכונתו היתה להוכיח מדתקעינן בתפלה שבלחש דגם יחיד מותר לתקוע שהרי תפלה שבלחש מיקרי יחיד ודחה זה ככתוב בדב"ק כבר כתבתי למעלה (בד"ה שוב ראיתי). דברי הרב ערך השלחן שדעת רבינו ירוחם ואור זרוע והרשב"א והר"ן היא באמת שלא לתקוע בתפלה שבלחש ועם שאין הכל מודים בזה ומנהגנו הוא לתקוע גם בלחש על כל פנים סברת רבינו ירוחם ודעמיה מצטרפת לדעת המחמירים שלא יתקע יחיד על סדר הברכות שמפני שסוברים שתפלה שבלחש שמתפלל כל אחד לבדו חשיבא תפלת יחיד לא הסכימו לתקוע בה והסוברים לתקוע הוא משום שסוברים כמו שדחה הרב כיון שתוקע להוציא הצבור וכו' ובתשובת הרב חיים ביזה שבלב חיים הנז"ל (בד"ה ואיך שתהיה) וכן בדברי מרן החבי"ף שם במה שהשיב להרב הנ"ל מבואר שיש הרבה פוסקים שסוברים שלא לתקוע בלחש ושיש כמה מקומות שנוהגים כן גם עתה וכן שמעתי שבעיר קדשנו ירושלים תוב"ב הן עוד היום נוהגים כן באחת מהבתי כנסיות והיא הנקראת קהל איסטנבוליס

ואביט וה"ן עוזר תנא דמסייע לכל האמור למעלה שהדין נותן שיחיד אינו רשאי להפסיק בתקיעות על סדר הברכות והוא שבשו"ת בית אב לידידי הגאון אבד"ק קאפוליא יצ"ו בסוף סי' פ"ו הביא תשובת הרדב"ז שבסי' שמ"ז ותמה על מה שכתב שאין היחיד חייב בתפלת מוספין שהוא היפך הלכה רווחת וכו' וגם הוא לא ראה דברי הרדב"ז שבחלק שני שהביא הרב קול אליהו דשם פסק הרדב"ז דיחיד חייב בתפלת המוספין וכתב שם (בבית אב) דמדברי הפוסקים נראה דאין היחיד רשאי לשומען על סדר ברכות ומוחין בידו לכתחלה ועוד כתב דלשיטת הארחות חיים והכל בו יש להוכיח מהש"ס דגם בתורת רשות אין ליחיד לשמוע על סדר הברכות ואני הדל כבר כתבתי למעלה מה שנראה לי בדעת הארחות חיים והכל בו

ומעתה לפי כל האמור שדעת הרדב"ז היא דיחיד רשאי לשמוע התקיעות על סדר הברכות אין צריך לדחוק בדבריו כמו שנדחקתי למעלה (בד"ה ואני טרם) אלא דבריו כפשטן דלתקוע ליחיד על סדר הברכות הוא דקאמר אלא דלהלכה לא קיימא לן כוותיה בהא אלא כמסקנת כל רבנן קדישי עליונים למעלה דסברי מרנן דאין היחיד רשאי אף לשמוע התקיעות על סדר הברכות וכן ראיתי להגאון שואל ומשיב במהדורא תניינא חלק ד' סוף סי' קע"ג שהביא מה שתמה בספר בני יששכר על הקול אליהו שהביא בעיקרי הד"ט הנז"ל וכתב על זה וז"ל ונפלאתי מאד על דבריו דהא ש"ס מפורש בראש השנה דף ל"ד רב פפא קם לצלויי אמר ליה לשמעיה כד נהירנא לך תקע לי ואמר ליה רבא לא שנו אלא בחבר עיר ועיין שם ברש"י דיחיד מברך ואחר כך תוקע ואני תמה גם על ספר עיקרי דינים מה שכתב בשם קול אליהו דהא הרא"ש ס' מפורש וכן קיימא לן בטור ושלחן ערוך עכ"ל הנה מבואר שהוא שר המסכים לכל האמור למעלה

אחר כל אלה הדברים ראיתי לידידי הגאון מוהר"א פוסק יצ"ו בסוף קונטריס אוהל ברכות והודאות דף נו"ן ע"ב (בד"ה ועוד ראיה) שפסק כדברי הרדב"ז דיחיד מותר לתקוע ולשמוע על סדר הברכות אף שראה שבשערי תשובה סי' תקצ"ב הביא שהברכי יוסף תמה עליו וכו' ועם שבמחילת כבוד תורתו הרמה אין דבריו נראים בזה בכל זאת אעתיק בס"ד טענותיו והמעיין יבחר ויקרב ואלה דבריו (אחר שהביא תורף דברי הרדב"ז סי' שמ"ז הנ"ל) אף שהביא השערי תשובה שהברכי יוסף תמה עליו וכו' מכל מקום קט שכלי רואה שאין כאן שום תמיה ומנא לן לבדות מחלוקת בין הפוסקים הראשונים דהרמב"ם בפרק ג' כתב דהיחיד בין ששמען על הסדר ובין שלא על סדר ברכות יצא משמע בפירוש שרק יצא אבל אם רצה לתקוע על סדר הברכות מותר אף בעצמו וכן משמע מאלפסי והרא"ש והטור עי"ש ועל כרחין לומר שכן דעת וכוונת המחבר ורמ"א אבל איסור מאן דכר שמיה ומה שכתבו אינו מפסיק פירוש אינו מחוייב להפסיק אבל יצא בתקיעות הראשונות וגדולה מזו כתבו התוספות בקידושין דף ל"ג ד"ה אין בעלי אומנות וד"ה אין ת"ח דאף שאמרו אינו רשאי פירושו אינו חייב אבל אם רוצה מותר ועיין מה שכתבתי באות ט' י"א ועיין שערי חכמה שער י"א סי' ה' ועיין בני יששכר חודש תשרי מאמר ב' אות ל"ה מ"ש על דברי שו"ת קול אליהו ולדעתי מוכרח לומר כן דאם לא כן ורק איסור הפסקה יש בזה הנה הא תינח כשתוקע בעצמו אבל כששומע סדר תקיעות מאחר מה איכפת לן הא זה ודאי לאו הפסקה הוא כדכתב הרדב"ז שם אלא על כרחין שרק אינו מחויב לשמוע אבל ברוצה מותר אף לתקוע בעצמו והכל מודים בזה (ואף אם נאמר דשמא רדב"ז חולק עם בעלי השלחן ערוך ולמה שכתבתי באות מ"ז דכללא הוא דדיעה שלא נאמרה בשלחן ערוך לא נחשב בגדר הספק ואם כן ליכא ספק ספיקא לומר שמא כולי עלמא מודו בזה ושמא הלכה כרדב"ז מכל מקום יש לומר קצת דהרדב"ז יצא מן הכלל משום שהיה בזמן אחד עם בעלי השלחן ערוך ולא ראו דבריהם זה לזה ברוב הפעמים כידוע ועיין מה שכתבתי באוהל ארץ נוד קפ"ג סעיף קטן ח' ואין כאן מקומו להאריך) ואם אמנם מצאתי בספר מהרי"ל שהביאו מעשה ממנו שאמרו לו יחידים שתקעו בתפלתם ואמר להם מהרי"ל דשלא כדין עשו דאיתא בהדיא בראש השנה שאין ליחיד לתקוע וכן פסק באלפס שאסור ליחיד לשמוע הקולות דמעומד בהפסק הנה לולא דמסתפינא אמינא שתיבת שאסו"ר איזה תלמיד טועה כתבו דהרי באלפסי נמצא זאת