שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה מא

גשם מחייבו להתפלל שנית וכנ"ל עכ"ל ולפום ריהטא קשה דאם כן אף אם לא שמע ברכת מעין שבע משום חסרון הזכרה של שבת לא יהיה חייב להתפלל שנית כיון שכבר התפלל ואין לו אלא חיוב הזכרה והרי כתב מרן בסי' רס"ח סעיף ד' מי שהתפלל תפלה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת לא יצא ובסעיף ה' ביאר שאם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו חוזר לשל שבת ומלבד שמשמעות הלשון הוא שהדין כן בכל התפלות וגם תפלת ערבית בכלל ועוד שרבינו הטור קודם שהביא דברי ר"מ גאון ודברי רב נטורנאי גאון הנ"ל כתב וז"ל כתב רב עמרם טעה ולא הזכיר של שבת בערבית מחזירין אותו ורב משה גאון כתב וכו' ורב נטורנאי גאון כתב וכו' וסיים בטור ותימה הוא כיון שמחזירין אותו אם לא הזכיר של שבת היאך יוצא בברכת מעין שבע וכו' ע"ש הרי דלכולי עלמא אם לא הזכיר של שבת בערבית מחזירין אותו ולפי דברי הגאון חסד לאברהם אמאי מחזירין אותו הרי תפלת ערבית רשות ואף דשוייה חובה משום חסרון ההזכרה לאו שויא חובה להתפלל שנית ובהכרח לומר דכי שויא חובה עליה תפלת ערבית היינו להתפלל כדינה בהזכרת שבת ואם כן הכי נמי בעלמא כי שויא עליה חובה תפלת ערבית היינו בהזכרת המאורע השייך באותה הלילה וכל שלא הזכיר את המאורע הצריכה באותו זמן והיא מהדברים שמחזירים עליהם הדין נותן שחייב לחזור גם בתפלת ערבית משום דשוייא עליה חובה

ובמה שיישב לקושייתו דהא ליכא בברכת מעין שבע הזכרת גשם ואמר מר להכריח מזה דאין חסרון ההזכרה מחייבו להתפלל שנית וכו' תמיה לי דהא ניחא למה שאמר ר"מ גאון שאם התפלל ולא הזכיר של שבת ושמע ברכת מעין שבע וכו' אבל מה נענה למה שהוסיף רב נטורנאי גאון דאפילו אם לא התפלל כלל ושמע ברכת מעין שבע יצא דהיכי יצא והא ליכא הזכרת גשם וזה לא התפלל כלל ונהי דחסרון הזכירה אינו מחייבו להתפלל שנית למי שכבר התפלל אבל מי שלא התפלל כלל הרי הוא חייב להתפלל ולהזכיר ואיך יוצא בברכת מעין שבע שאין בה הזכרה ובהכרח לומר דסברי הגאונים דרבותינו שתקנו ברכת מעין שבע נתנו לכל תיבה הרומזת לאחת מן השבע ברכות חוזק ויפוי כאילו אמר כל אותה הברכה ולכן כשאומר מחיה מתים במאמרו הרי הוא כאילו ברך כל ברכת אתה גבור כתקנה וכן צריכים לומר לדעת הגאונים הנ"ל על הזכרת יום טוב וראש חדש בליל שבת דהא סתמא קאמרי דאם שמע ברכת מעין שבע יצא ולא פלוג רבנן בין שבת לחודיה ובין שבת וראש חדש או יום טוב ובכולהו אמור רבנן דמהני אם שמע ברכת מעין שבע אף על גב דאין בברכות מעין שבע רמז ליום טוב וראש חדש אלא דהתיבה הרומזת לברכת רצה שוייוה רבנן כאילו אמר ברכת רצה כתקנה וכל זה הוא לענין דיעבד אם כבר שמע ברכת מעין שבע אבל לכתחלה אין לו לעשות כן וצריך לחזור ולהתפלל באופן שלדעתי הקצרה אין נראה מזה שום הכרח דבתפלת ערבית משום חסרון הזכרה אין חייב לחזור ואדרבא איפכא משמע כמו שכתבתי למעלה ודברי הגאון צריכים עיון ועיין בגוף דברי הגאון שכתב עוד בענין זה ובסוף התשובה כתב ועדן אני צריך לעשות לי רב בזה ועיין בשו"ת מוה"ר חיים הכהן סי' ב' ועיין מגן אברהם סי' רל"ו סק"א משמע בזה דעתו דמחזירין אף בתפלת ערבית עכ"ל ודברי הרב מגן אברהם הם על מה שכתב מרן דמה שמכריזין ראש חדש בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה כתב על זה במגן אברהם ומכל מקום אפשר דוקא בראש חדש שהוא דאורייתא או בזמן טל ומטר דמחזירין אותו אם לא אמרו מה שאין כן בחנוכה ופורים שאין מחזירין אותו אם לא אמרו אפשר שאין מכריזין ומכל מקום המנהג להכריז וכו' עכ"ל ודברים אלו לא זו בלבד דמישתמעי אלא הרי הוא כמבואר שגם בתפלת ערבית הדין נותן שאם לא אמר ותן טל ומטר בערבית מחזירין אותו וכמדומה לי שגם הגאון חסד לאברהם הדר ביה שכן ראוי להיות חוזר אחרי שהוא בעצמו לא החליט הדין וכתב ועדן אני צריך לעשות לי רב וכו' ומי לנו גדול ממאריה דאברהם ואף אם הדבר ספק בעיני הגאון חסד לאברהם פשוט שיש לנו לומר בזה דאין ספקו מוציא ודאו של הרב מגן אברהם ובפרט שכן מוכח מסתמיות כל דברי הפוסקים שכשאמרו להחזיר משום שאלה והזכרה לא פלוג רבנן בין יום ללילה ולילה כיום איתא בחזרה

והנה נמשכו הדברים מענין לענין השייך לאותו ענין ונחזור לעיקרא דמלתא דאתאן עלה במי שטעה בליל ראש השנה וחתם האל הקדוש נראה מכל האמור למעלה שהדין נותן שצריך לחזור כמו בשאר הימים ואינו דומה לשכח יעלה ויבא בליל ראש חדש והשגתי עתה (תרס"א) ספר ארחות חיים החדש חלק ב' וראיתי בריש סי' תקפ"ב תורת חכם מבית מדרשו של ש"מ מר ניהו ידידי הגאון אבד"ק ברעזאן שליט"א וז"ל ואם טעה וכו' עיין בבית יוסף בשם תר"י שיש סוברים דבלילה אם טעה ושכח לומר המלך הקדוש דמי לראש חדש שאין מחזירין אותו והשיגו עליהם ומכל מקום לא ברירא להו דין זה ובשערי תשובה סעיף ו' כתב בפשיטות דחוזר דאף דתפלת ערבית רשות מכל מקום שוייא כחובה ואני מצאתי בבעל הלכות גדולות בפרק תפלת השחר שפסק להדיא דבלא הזכיר יום טוב בלילה חוזר דהיכא דבעי צלויי שוייא עליה חובה ואי טעי בשבת ויום טוב וחול המועד חוזר לבד מראש חדש דאין מקדשין את החדש בלילה עכ"ד יצ"ו הנה גילה דעתו שהדין נותן דאם טעה בליל ראש השנה ואמר הק"ל הקדוש צריך לחזור והוא תנא דמסייען אמנם לא תעזוב נפשי לשאו"ל דמסיגנון לשונו נראה בעליל שתלמידי רבינו יונה הם המדברים על מי ששכח ואמר הק"ל הקדוש בליל ראש השנה וגם נראה מדבריו שגם הגאון שערי תשובה כתב על ענין זה בעצמו בפשיטות שאם טעה בליל ראש השנה ולא אמר המלך הקדוש חוזר ובמחילת כבוד גאונו אין הדבר כן דתלמידי רבינו יונה לא כתבו על זה כלל רק אינהו איירו במי שלא הזכיר של יום טוב בערבית וכתבו על זה דיש אומרים דיום טוב של ראש השנה כיון שתלוי בראש חדש אם טעה ולא הזכיר יום טוב בערבית אין מחזירין אותו וכתבו על זה דנוכל לומר דאף שתלוי בראש חדש כיון שהוא יום טוב ומצות יום טוב אלימא טפי ובתפלה גם כן אין מזכירין ראש חדש אלא יום טוב יותר יש לדונו כיום טוב מלדונו כראש חדש ואם לא הזכיר של יום טוב בערבית מחזירין אותו הרי דלא מיירו במי ששכח ולא חתם המלך הקדוש בליל ראש השנה אלא דמסתברא דלפי הטעמים שכתבו להזקיקו לחזור כשלא הזכיר של יום טוב יהא הדין כן כשלא חתם המלך הקדוש וכמו שכתבתי בתחילת אות זו ודבר זה אינו מוכרח כל כך כמו שכתבתי למעלה שיש לומר דהזכרה שניא היא מחתימת המלך הקדוש או יש לדחות כמו שכתב למעלה בשם ידידי הגאון בנין שלמה (עיין לעיל בד"ה וראיתי בספר ועל כל פנים אין לשונו מדוקדק במחילת כתה"ר גם מה שכתב דבשערי תשובה פסק בפשיטות דחוזר המעיין בדב"ק יראה דלא מיירי במי שלא חתם המלך הקדוש כי אם במי שלא הזכיר מעין יום טוב לזה הביא שהרב מור וקציעה כתב דאף דתפלת ערבית דעלמא רשות תפלת ערבית דשבת ויום טוב הם חובה ושמרן חיד"א כתב דליתא (להאי חילוקא) אלא דבלאו הכי האידנא כל תפלת ערבית שוייה כחובה גם דברי בעל ההלכות בהכי הוו ואין גם אחד מהפוסקים שהביא שדבר על הדין שפתח בחכמתו לדבר בו (באם לא חתם המלך הקדוש) וחידוש הוא שלא ראה דברי הרב חיי אדם ועוד איזה מחברים שהבאתי למעלה וכבר העיר כן הגאבד"ק המחבר יצ"ו עיין שם באות ג' וכתב דברי האחרונים בזה ועל כל פנים הדין נותן כמו שתופס הגאון יצ"ו דאם לא חתם בליל ראש השנה בהמלך הקדוש חוזר

ל) רב אחד בקש מאיש אחד שיקנה לו שופר אחד במתנה וכן עשה וקנה שופר עבור הרב והרב היה לו שופר אחר ואנשי העיר הפצירו בהאיש ההוא שיתן השופר לבית המדרש באמרם כי הרב יש לו שופר נסתפק הגאבד"ק טארלא בספרו שו"ת דבר אליהו סימן י"ז אם יכול האיש לשנות ואם יוצאים אנשי הבית המדרש בשופר זה ולברר ספק זה הביא סוגיא דפרק הגוזל עצים דף ק"ב ע"ב וכי מי הודיעו לבעל החטים שיקנה חטים לבעל המעות ושקיל וטרי בסוגיא זו והביא מה שכתבו הפוסקים בחשן משפט סי' קפ"ג סעיף ד' והעלה דנלמד מדבריהם דאם אחד בקש מחברו