שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה מ

ודאי דאינו חוזר ומברך וכדכתב בשו"ת בשמים ראש סי' פ"ז והוא מטעם שאמרנו דמה שלא הזכיר של שבת בברכת המזון לא חשיב כאילו לא בירך אלא דחייב לחזור ולברך כדי להזכיר של שבת ואין הזכרה בלא ברכת המזון לכן כשחשיכה והוי מעוות לא יוכל לתקון אינו חוזר ומברך כיון דכבר יצא ידי חובת ברכת המזון במה שבירך מבעוד יום בלא הזכרת שבת והוא הדין בזה שלא הזכיר גשם אין התפלה מתבטלת בזה כמאן דלא צלי ורק שחייב לחזור ולהתפלל כדי לתקן ההזכרה כל זמן שיש בידו לתקן עכ"ל

ודברים ככתבן אינם מובנים לדעתי הקצרה דמשמעות דבריו הוא שהיה להם לחלוק במי שהתפלל מנחה בערב פסח ולא הזכיר מוריד הגשם אם יתפלל ערבית שתים של יום טוב בליל פסח כדי להשלים תפלת המנחה דלהתוספות לא יתפלל ולחכמי פרובינצא יש לו להתפלל שתים ואני בער ולא אדע איך היו יכולים לחלוק בזה והלא בנדון כזה גם התוספות מודים דיש לו להתפלל ערבית שתים שהרי בתפלת ערבית מזכיר את הגשם ואין פוסקין מלהזכיר עד למחר במוסף וכיון שמרויח בתפלה שניה שמזכיר את הגשם ומתקן את אשר עיוות בתפלת המנחה בזה ודאי הכל מודים שיתפלל בליל יום טוב שתים להשלים תפלת המנחה לכן נראה דמה שנזכר בדברי הרב הזכרת גשם הוא אשגרת לישן וכונתו היא על שאלת גשם שהיה להם לחלוק במי שלא שאל מטר במנחה של ערב פסח אם יתפלל ערבית שתים של יום טוב דלהתוספות לא יתפלל שהרי אינו מרויח כלום בתפלת ערבית שיתפלל בלילה שהרי לא יאמר בה שאלת מטר ולחכמי פרובינצא צריך להתפלל שתים כיון שמה שהתפלל בלא השאלה הוי כמאן דלא צלי כלל ומדלא נחלקו בזה מוכח דבכי האי גונא שכבר התפלל ויצא ידי חובת התפלה ורק יש עליו חובת השאלה שמפני זה היה חייב לחזור ולהתפלל אם היה יכול לתקן אבל כיון שבלילה הוא יום טוב ואינו יכול לתקן משום הכי הכל מודים שאינו מתפלל שתים כן נראה שהיא כונת הגאון אבל אני תמה שאם כן למה נחלקו גבי לא הזכיר של שבת ושל ראש חדש במנחה והלא גם שם כבר יצא ידי חובת התפלה (לפי דברי הגאון) ואין עליו אלא חובת הזכרת שבת והזכרת ראש חדש וזה לא יוכל לתקן בלילה וכי מה בין הזכרת שבת לשאלת גשם ועיקר הוכחתו ממה שלא נחלקו בלא שאל מטר במנחה בערב פסח וכו' יש לדחות דכמחלוקת בזו כך מחלוקת בזה ומכל מקום כיון דהוי מילתא דלא שכיחא שמסתמא כבר הורגל כל ימי החורף לשאול מטר ועל הרגל לשונו הוא הולך ורחוק המציאות הוא שיטעה בכי האי גוונא משום הכי לא דברו בזה ודברו חכמים בהווה ומשם נלמוד גם למציאות רחוקה כזאת דדא ודא אחת היא כן יש לומר דרך דחיה כדי שלא להוכיח דבמציאות כזו כולי עלמא מודים דאינו חוזר ומתפלל אלא בהא נמי פליגי

ברם לקושטא דמילתא לדידי חזי בהורמנותיה דרב דבכי האי גוונא דהתפלל מנחה בערב פסח ולא שאל מטר הכל מודים שבליל פסח יתפלל שתים דעד כאן לא נחלקו אלא בכשבא להתפלל תפלת התשלומין אותה התפלה עצמה שהתפלל במנחה דהיינו שהתפלל במנחה דשבת שמנה עשרה ולא הזכיר שבת אם בא להתפלל במוצאי שבת תפלת י"ח שנית עבור תשלומי תפלת מנחה בזה הוא שסוברים התוספות שלא יתפלל שנית כיון שתפלה זו שיתפלל עתה כבר אמרה בזמנה ואינו מחדש בה דבר שהרי גם בזו לא יזכיר של שבת וכן בראש חדש אבל זה שהתפלל במנחה י"ח ולא שאל גשם הרי עתה מתפלל שנית תפלה חדשה דהיינו תפלת יום טוב ואינה אותה התפלה עצמה שהתפלל במנחה אלא פנים חדשות באו לכאן וכך היא תקנת חכמים להתפלל התשלומין כתפלה של עכשיו אף על פי שאין בה מה שהיה בתפלה שטעה בה לית לן בה ותפלה זו של עכשיו שהיא תפלה חדשה היא העולה במקום התפלה שטעה וכשם שמי שלא התפלל מנחה בשבת כלל מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומהניא ליה לתשלומי תפלת מנחה אף על פי שבתפלת המנחה היה צריך להזכיר של שבת ובתפלת התשלומין לא יזכיר שבת מכל מקום כיון שמתפלל לתשלומין התפלה של עכשיו הרי היא לו במקום התפלה שלא התפלל ולא קפדינן על מה שאינו מזכיר עתה של שבת כיון שעושה כתקנת חכמים להתפלל לתשלומין התפלה של עכשיו ואין לדחות דשאני התם דהתפלה שמתפלל עכשיו לתשלומין שהיא תפלת י"ח היא על כל פנים תפלה הראויה לשבת כי לולא שלא רצו חכמים להטריח על הצבור היו מתפללים אותה בשבת אבל מה שיתפלל תפלת יום טוב לתשלומי תפלת חול לא תועיל לו כיון שתפלה של יום טוב אין לה שייכות לחול דזה אינו דהא קיימא לן בש"ס ובפוסקים בסי' ח"ק סעיף ט' שאם לא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בערבית בשבת שתים של שבת אף שתפלת שבת אינה שייכה לחול מהניא ליה לתשלומי תפלת חול שכן היא תקנת חכמים שיתפלל לתשלומין כתפלה של עכשיו והכי נמי מי שהתפלל מנחה בערב פסח ולא שאל מטר יש לו להתפלל שתים של יום טוב ותפלה חדשה זו שיתפלל לתשלומין תעלה לו במקום התפלה שטעה בה אף על פי שאינו שואל בה גשם שכך היא תקנת חכמים להתפלל התשלומין כתפלה של עכשיו כן נראה לי הדל דבזה גם רבותינו התוספות מודו דחייב להתפלל שתים ולדידן דבעיקר מחלוקת הקדמונים הנ"ל פסקינן להתפלל נדבה מפני הספק כמבואר בסי' ח"ק סעיף י"א ובשבת ויום טוב אין מתפללין נדבה הנה בנדון זה אם האמת אתי דבזה הכל מודים שיתפלל שתים אם כן גם לדידן יהיה הדין שיתפלל שתים בתורת חובה אבל חלילה לסמוך למעשה על השערת דעתי העניה והמעיין יכריע

שוב ראיתי להגאון ישועות יעקב שנשאל בסוף סי' קי"ז במי שטעה בתפלת מנחה בערב שבת ולא הזכיר טל ומטר אם יתפלל ערבית שבת שתים או לא ואחר שנשא ונתן כתב דמאי דקיימא לן בטעה ולא אמר יעלה ויבא במנחה דראש חדש יתפלל במוצאי ראש חדש שתים בלא הזכרת יעלה ויבא הוא משום דחשיב ספק כיון שנחלקו אבות העולם ויכול להתפלל נדבה אבל בשבת דאין מתפללין נדבה לא יתפלל שתים של שבת כיון שכבר התפלל מנחה רק שלא הזכיר מטר וגם כעת לא יזכיר כן נראה ברור לדינא עכ"ל ודבריו הם היפך סברתי הדלה דהא קאמר דמשום ההזכרה אינו מתפלל שתים כיון שגם כעת לא יזכיר ולפי דעתי הקלושה היה צריך להתפלל שתים של שבת אליבא דכולי עלמא כיון שהיא תפלה חדשה ואינה אותה התפלה שהתפלל ואין שייך לומר הסברא שכתבון התוספות על מי שלא הזכיר שבת במנחה מה ירויח בתפלה זו וכו' וצריך להתישב עוד בזה איה"ש

ומה שכתב הגאון חסד לאברהם דהרי זה דומה לברכת המזון וכו' וכדכתב בשו"ת בשמים ראש וכו' הנה זה לשון התשובה הנ"ל ומי שעושה סעודת יום השבת סמוך לחשיכה ושכח בה רצה עד שחשיכה מוצאי שבת ונזכר שרצית לדמות דבר זה למה שכתב רבינו יצחק בתפלת ראש חדש דאם עבר היום אינו מתפלל ונחלקו עליו מקצת החכמים ואמרו כלא התפלל דמי ואמרת לדבריהם אף כאן צריך לחזור ולברך אומר אני דברכת המזון ליכא לדמויי לתפלה שעיקרה באה נדבה וחכמינו ז"ל עשאוה השלמה בזמן הסמוך אבל ברכת המזון אנו (אם) לא בירך ושהה שיעור עיכול המזון אין השלמה בסעודה הסמוכה וכיון שאף כאן קיים מצות וברכת של תורה אלא שלא עשה תיקון חכמינו ז"ל להזכיר שבת על מה יברך עכשיו שנית חנם והרי זה מעוות לא יוכל לתקון עכ"ל ונראה לי הדל דמדברי תשובה הנ"ל אין ללמוד לנדון הגאון חסד לאברהם דדוקא בברכת המזון הוא דאמר שגם חכמי פרובינצא מודים שאינו חוזר ומברך מטעם שכתב שלא תקנו חכמים השלמה לברכת המזון וכיון שכבר עבר זמן העיכול הרי הוא מעוות לא יוכל לתקון אבל בתפלה שתקנו חכמים השלמה בתפלה הסמוכה אין ללמוד משם דמפני שעבר זמן השאלה ולא יוכל לתקן עתה לשאול, לא יתפלל שנית דיש לומר שפיר דכיון שהתפלה שהתפלל לא עלתה לו הרי הוא בריא בחיובא להשלים כמו התפלה של עכשיו אף על פי שלא ישאל בה מטר

עוד כתב הגאון חסד לאברהם וראיה גדולה לדברינו ממה שכתבו הטור ושלחן ערוך בסוף סי' רס"ח בשם ר"מ גאון בטעה והתפלל של חול בלילי שבת ושמע משליח צבור ברכת מעין שבע יצא ורב נטורנאי גאון הוסיף דגם אם לא התפלל כלל יוצא בברכת מעין שבע והרי בברכת מעין שבע ליכא הזכרת גשם ועל כרחין דבתפלת ערבית שהיא רשות אף דשוייה עליו חובה אין חסרון הזכרת