שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה לז

בהזכרת שבת ויום טוב וראש חדש דאף אותם שנשארים בביתם יודעים ובקיאים להזכיר מה שצריך להזכיר דבר יום ביומו ואין שם אגודות ופריך ויזכיר בשחרית וקשיא ליה כמו כן אתרוייהו שיזכיר בשחרית דחג בגשם ובשחרית דפסח בטל ומשני אף הוא סבור שמא הזכירו מבערב פירוש יסברו העולם שהזכירו מבערב ויתפללו שחרית שתים לתשלומין דערבית ויתפללו לבטלה וכו' עכ"ל הירושלמי לענינינו ומובן שהרב הלק"ט לפום מאי דמשמע ליה דכי היכי דהיתה הכרזה על ההזכרה היתה נמי על השאלה דן את הדין דעיקר תקנת חכמים לא היתה אלא להתחיל ביום דהא בלילה ליתא לתקנתא דהכרזה ולכן אע"ג דלכתחלה אנחנו מתחילים לשאול מבערב מכל מקום אם לא התחיל השאלה מבערב אינו מעכב ואף דקשה על זה מה נשתנית שאלה מהזכרה שאין אנחנו מתחילים מבערב יש לומר דשאלה שהיא יותר עיקרית מהזכרה מקדמים אותה מבערב דאף שזה דוחק על כל פנים כן נראית דעת הרב דהשאלה תלויה בהכרזה וזמן הכרזה היא ביום וכן היא עיקר תקנת השאלה ולכן אמר הרב שאם לא שאל בלילה אינו חוזר ולפי זה ודאי אין ללמוד מדין השאלה לנדון שלפנינו לומר שאם לא אמר בליל ראש השנה המלך הקדוש שאין צריך לחזור שהרי חתימת המלך הקדוש היא כשאר הזכרות דשבת ויום טוב שלא תלו אותם בהכרזה ואם כן יש לומר דכמו בהזכרת שבת ויום טוב אין חילוק בין יום ללילה דאף בלילה אם לא הזכיר חוזר הכי נמי בחתימת המלך הקדוש ויש לומר גם כן דשאני חתימת המלך הקדוש שהיא בליל ראש חדש ודינה כהזכרת ראש חדש וכדעת הגאון שהביא הרב חיי אדם באופן שאין לנו לפשוט ספק זה מדברי הרב הלק"ט

גם מה שציינתי אז לעיין בקול אליהו ח"ב הנה לפי הנראה כתבתי כן על פי מה שראיתי להרב זכור לאברהם שם שכתב שהרב כסא אליהו כתב על דברי הרב הלק"ט שדבר זה (שאמר הרב הלק"ט שאין צריך לחזור) צריכה רבה ושציין לעיין בספרו קול אליהו ח"ב ואני הדל אחר זמן רב נזדמן לידי ספר הנ"ל ולא מצאתי שדבר שם בענין זה (לא עיינתי בגוף הספר כי אם בהמפתחות הנקובות בשם פתיחת אליהו ובהמפתחות להקונטריס מחנה ישראל אשר בסוף הספר המכונות בשם שער המחנה) ואף אם יש שם באיזה מקום ונעלם ממני מכל מקום מובן שדבריו הם על נדון הרב הלק"ט הנ"ל ולא ידענו מסקנתו וטעמו כדי לדון לנדון שלפנינו

אחר זמן השגתי בשאלה ספר שו"ת מים חיים להגאון מוהרח"ך ראפאפורט וראיתי שם בסי' כ"ב אות יו"ד שהשיג על הרב חיי אדם מדברי הרר"י דלפי טעמו של הרר"י הוא הדין בהמלך הקדוש מחזירין אותו דזיל בתר טעמא ונדפס עתה בווילנא ש"ס עם חידושים והגהות רבות (בדפוס ראם) וראיתי בהגהות וחידושים הרא"ם הורוויץ במסכת עירובין דף מ' ע"ב על מה שאמרו בש"ס מאי לאו לזמן לא לברכה שכתב קשה אם כן בראש חדש נמי הוה ליה לומר גם ראש חדש אך הארכתי מזה במקום אחר דהזכרת ראש חדש בתפלה אינה רק מטעם קידוש החדש להכי בלילה אין מחזירין מה שאין כן בראש השנה אף דאין מקדשין בלילה מכל מקום חיוב הזכרתו משום קדושת יום טוב דמקרא קדש כתיב בכל יום טוב עכ"ל ודבריו הם כדברי רבינו יונה הנ"ל ומסתמא הביא דבריו בהמקום אחר שכתב בזה ונראה שגם הוא משלנו דלדידיה הכי נמי באם לא אמר המלך הקדוש נראה דצריך לחזור אלא שיש לדחות דחתימת המלך הקדוש אף שהתחלתה היא בליל יום טוב אינה בכלל הזכרה דיום טוב שסובר רבינו יונה דאם לא הזכיר של יום טוב חוזר דהזכרה דיום טוב היינו לומר את יום הזכרון הזה וכו' אבל לחתום בהמלך הקדוש אין זה בכלל הזכרה דיום טוב ואין הכרח מדברי רבינו יונה שיהא הדין נותן שאם לא חתם בהמלך הקדוש בליל ראש השנה שיחזור אבל ודאי מסתימיות הפוסקים מוכח דהדין שוה בלילה כביום וצריך לחזור

שוב יצא לאור ספרא נהר בנין שלמה לידידי הגאון הכהן הגדול מוהרש"ך מווילנא יצ"ו ומצאתי את שאהבה נפשי שכתב לקיים דברי חכמים מה שכתב בחיי אדם הנ"ל ואמר מר דאף לרבינו יונה דסבירא ליה דאם לא הזכיר של יום טוב בליל ראש השנה צריך לחזור מכל מקום אם לא אמר המלך הקדוש אין צריך לחזור דהא כל הטעם שתקנו לומר המלך הקדוש בימים אלו הוא משום שהם ימי דין שהקב"ה שופט כל הארץ ואמרינן בפרק קמא דראש השנה ד' ח' על פסוק כי חק לישראל הוא שאין בית דין של מעלה נכנסים לדין עד שיקדשו בית דין את החדש וכיון דהזכרת מלכות תלי בדין של מעלה ודין של מעלה תלי בקידוש בית דין של מטה את החדש הרי אם כן דומה ממש להזכרת יעלה ויבא דלפי שאין מקדשין את החדש בלילה אין צריך לחזור הכי נמי בהמלך הקדוש אלו דבריו יצ"ו (בקונטריס התיקונים והוספות סי' ח"י עי"ש) ונסתפק שם לדעת הגאון שבחיי אדם הנ"ל אם הדין כן גם בליל שני של ראש השנה כמו בהזכרת יעלה ויבא בליל שני דראש חדש או נימא ראש חדש שאני שאין מונין מנין החד אלא מיום שני לא כן בראש השנה דמנינן מיום ראשון ומסיק בצ"ע ובעיקר דין הגאון הנ"ל עם שכבר הורה זקן להלכה מסיק בצ"ע אם לעשות כמותו ולי הדל אף שדבריו נכונים במה שכתב לדחות שאין ראיה מדברי רבינו יונה והיה טעמו כצפיחת בדבש וגם אני הדל כתבתי למעלה דיש לדחות דלא דמי חתימת המלך הקדוש להזכרה דיום טוב מכל מקום מסתימיות דברי הפוסקים מוכח ודאי דלא סברי הכי דאם כן לא הוו שתקי מינה כיון שהוא דין מחודש שלא כל אדם זוכה לחדש דבר זה מדעתו היה להם לכתוב כן בפירוש ובפרט לפי מה שכתב בבנין שלמה בשם שו"ת דברי נחמיה סי' מ"ו שדעתו נוטה שאף לדעת היש אומרים שהביא רבינו יונה הנ"ל דאם לא הזכיר של יום טוב בליל ראש השנה אין צריך לחזור מכל מקום בהמלך הקדוש מודו שצריך לחזור ואם כן כל שכן לדעת מ רבינו יונה עצמו שצריך לחזור

וראיתי בספר קצור שלחן ערוך להגאון מוהרש"ג (שנדפס עתה עם לחם הפנים) שבסי' קכ"ט אות ג' כתב בלחם הפנים הוראת הגאון שבחיי אדם הנ"ל שאם בליל ראש השנה חתם בהאל הקדוש אין מחזירין אותו וכתב על זה וז"ל ויפה העירני הרב מהר"ר נחום איש מאזארקאוו שרבינו יונה בפרק תפלת השחר מביא ספק זה ומסיק שנוכל לומר שאף על פי שתלוי בראש חדש כיון שהוא יום טוב ומצות יום טוב אלימא טפי וכו' יותר יש לנו לדון אותו כמו יום טוב מלדון אותו כמו ראש חדש ואם לא הזכיר בערבית מעין יום טוב מחזירין אותו עכ"ל ולפענ"ד גם מסתימת לשון הרמב"ם נראה כן עכ"ד הלחם הפנים והנה בעיקר הערה זו אני זכיתי בה תחלה בספר אור לי סי' ק"י אלא שלא נתפשט הספר במקומות אלו אך מה שכתב שרבינו יונה מביא ספק זה וכו' דמשמע שדברי רבינו יונה הם על מי שחתם בליל ראש השנה האל הקדוש במחילת כתה"ר דבריו הם שלא בדקדוק שהרי רבינו יונה לא מיירי בהכי אלא בהזכרת יום טוב דהיינו לומר בו את יום הזכרון אלא שמדבריו נוכל ללמוד לאם חתם האל הקדוש אבל אינו מוכרח ויש לדחות דהזכרה שניא היא מחתימת המלך הקדוש כמו שכתבתי למעלה או כמו שכתב ידידי הגאון בנין שלמה הנ"ל אבל מה שכתב דמסתימיות לשון הרמב"ם נראה כן שפיר קאמר ולא ידעתי למה נקט הרמב"ם ולא אמר סתם שכן הוא משמעות כל דברי הפוסקים כמו שכתבתי אני הדל וראיתי לידידי הגאבד"ק מ' לודאש יצ"ו בספרו הבהיר ילקוט הגרשוני בחלק ג' במערכת התי"ו ד' למ"ד (סוף ד"ה תפלה) שהביא מה שכתב בלחם הפנים הנ"ל ולא יעיר עליו כנראה שלא עיין בגוף דברי רבינו יונה ועוד ראיתי שם שמה שכתבתי לקמן (בסוף ד"ה גם הרשב"א) בשם הארחות חיים שציין על דברי רבינו חיים ראפאפורט לעיין בשו"ת אבני צדק גם הוא יצ"ו ציין לעיין שם וכנראה הוא ספר חדש שעוד לא נתפשט בינינו

ומקרוב השגתי סידור תפלה עם תורה אור ושערי תפלה שנדפס בווילנא שנת תרמ"ט עם ביאור נתיב החיים להרה"ג אבד"ק ניקאלייב מחבר ספר קב נקי יצ"ו ובחלק שני יש בו דינים מספר דרך החיים להגאון מליסא וסמוך לו קונטריס נתיב החיים וראיתי בדף י"ד בדין מי שלא אמר ותן טל ומטר