שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה לו

וכיוצא אף שהוא עושה לכבוד השם יתעלה אם יודע שמזיק לראות עיניו יכול לימנע מלבכות כדאשכחן ברבי חנינא בשבת ד' קנ"א סוף ע"ב שלא בכה על בתו שמתה שלא יהא נלקה בשתים תיכלא ועוירא וכמו שהיקל הרדב"ז בתשובה שהביא בשיורי ברכה שם ומה שכתב רבינו בחיי הוא משנת חסידים והכל לפי מה שהוא האדם ובלבד שיכוין לבו לשמים ועיין לקמן בסי' ג' אות י"ב

זך) המפטיר בראש השנה סיים על התורה וכו' לעולם ועד ברוך אתה ה' ודברך אמת וקיים לעד נזכר וצויתיו לסיים מלך על כל הארץ מקדש וכו' כיון שכבר היה אחר תוך כדי דבור ויש לומר שזה גם כן בגדר סמוך לחתימה מעין חתימה שכמו שסיים יתברך וכו' לעו' שמורה נצחיות כבוד ה' יתברך כן הוא הוראת תיבות ודברך אמת וקים לעד שמורה נצחיות ודאי וכו' אך יש לומר שכיון שסיים בהסיום ובסמוך לחתימה מכפי מה שתקנו חכמים במטבע ברכה זו גם שעלתה בידו שכפי מה שאמר היה גם כן מעין חתימה מכל מקום איננו כמו שקבעו חכמים ויש בזה משום שינוי מטבע המעכב גם בדיעבד באלו אך כיון שספק ברכות להקל לא היה אפשר להצריכו לומר הברכה שנית כיון שיש צד לומר שיצא ידי חובתו בכעין הנ"ל וצריך עיון כן כתב בספר אשל אברהם החדש להגאון מבוטשאטש בסי' תקפ"ב סעיף ה'

עוד כתב שם לומר במפטיר בראש השנה גם לקדושה ולמנוחה הוא למותר ואומרים רק לכבוד ולתפארת ואם אמר אינו מאורע זמן אחר כי מכל מקום הוא מקרא קדש ומנוחה ממלאכה שאינה אוכל נפש גם שייך להפקידות שהיה בראש השנה על לידת יצחק אבינו קדוש בעקידה ולידת שמואל הנביא שקול כמשה ואהרן רבן של הנביאים ונבואה נקראת מנוחה כמו שאמר הכתוב גבי ברוך בן נריה עכ"ל וקצת יש לפקפק על הטעם שכתב שנקרא מקרא קדש ומנוחה ממלאכה שאינה אוכל נפש שלפי טעם זה למה לא יאמרו כן בכל הימים טובים והגאון מוהרש"ק בהגהותיו (חכמת שלמה) בסי' תקפ"ב סעיף ה' כתב בהפטרה הוי דהנוסח שנתת וכו' לקדושה ולמנוחה וכו' בעיני הוא תימה איך שייך לומר לקדושה ולמנוחה כיון דמותר כמלאכת אוכל נפש כשאר יום טוב ולמה בשאר יום טוב אין אומרים לקדושה ולמנוחה ובראש השנה אומרים ואי איישר חילי הייתי מגיה שנתת לנו ה' אלקינו את יום הזכרון הזה לזכרון לכבוד ולתפארת לפי שיום זה ניתן לזכרון כמו שאמרו בגמרא כדי שיעלה זכרוניכם לטובה וכו' וכו' הרי מפורש שיום זה ניתן לזכרון לכך שייך לומר שנתת לנו לזכרון לכבוד ולתפארת עכ"ל

אם לומר בברכת ההפטרה כי אתה אלקים אמת ודברך אמת או רק ודברך אמת עיין לקמן אות כ"ח

כח) בקידוש דראש השנה בקצת נוסחאות כתוב בסיום כי אתה אלהים אמת ודברך אמת וברוב נוסחאות אין שם ולא בסיום ברכת הפטרה כי אם ודברך וכו' ואין שם תיבות כי אתה וכו' וכמו שכתוב בטור ובשלחן ערוך רק ודברך וכו' ונראה שהאומר כן אין גורע כי שייך שפיר לומר שבחר השי"ת בעם בני ישראל על ידי מה שהוא אלקים אמת ולא רצה לבחור לעשות דרך כפיה על האומות שיקבלו התורה הקדושה כי אין זה דרך האמת שהוא בחינת הרצון פשוט מלב טוב כמו שבחרו ישראל בקבלת התורה בהקדמת נעשה ונשמע גם יש לומר וכו' ומכל מקום כיון שברוב נוסחאות משמע שאין לומר כי אם ודברך אין לנטות מזה ואם רוצה להרהר גם תיבות כי אתה וכו' הרי זה על צד היותר טוב כן כתב באשל אברהם החדש מהגאון מבוטשאטש

כט) במאי דקיימא לן דאם אמר האל הקדוש צריך לחזור כתב הרב חיי אדם בהלכות תפלה כלל כ"ד אות יו"ד בשם גאון בדורו שמי שטעה בליל ראש השנה וחתם האל הקדוש אין צריך לחזור כדין טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בליל ראש חדש שאין צריך לחזור לפי שאין מקדשין את החדש בלילה אם כן גם בליל ראש השנה הדין כן עי"ש וזה שנים רבות כתבתי דבמחילת כבוד תורתם אין דבריהם נראים בזה ובאמת שהוא דין מחודש לא שיערוהו אבותינו הקדושים פוסקים ראשונים ואחרונים ומסתימיות דברי כל הפוסקים משמע שלא כדברי הגאון הנ"ל וגם מדברי רבינו יונה בפרק תפלת השחר שהביא מרן הבית יוסף בסוף סי תקפ"ב יש להוכיח שאין לחלק בזה שכתב וז"ל יש אומרים דיום טוב של ראש השנה כיון שתלוי בראש חדש אם טעה ולא הזכיר של יום טוב בערבית אין מחזירין אותו ונוכל לומר דאף שתלוי בראש חדש כיון שהוא יום טוב ומצות יום טוב אלימא טפי ובתפלה גם כן אין אנו מזכירים של ראש חדש אלא של יום טוב יותר יש לנו לדון אותו כמו יום טוב מלדון אותו כמו ראש חדש ואם לא הזכיר בערבית מעין יום טוב מחזירין אותו עכ"ל ומשמע מדברי רבינו יונה שכן עיקר לדינא דכיום טוב דיינינן ליה ולא כראש חדש ואם כן הדבר פשוט דמהני טעמי יש לנו לומר לדין שלפנינו דחוזר כדמשמע מסתימיות דברי הפוסקים דלא סברי לחלק בהכי דכל כי הא לא הוו שתקי לה ולכל הדברות תימה עליהם שלא זכרו שרים דברי רבינו יונה ומרן הבית יוסף הללו וכבר נדפס זה בשו"ת אור לי (שיצא לאור הדפוס בשנת תרל"ג) עי"ש בסי' ק"י וכתבתי שם שצריך לעיין בשו"ת הלק"ט ח"א סי' ע"ג ובשו"ת קול אליהו בח"ב ואינם מצויים עתה אצלי כן כתבתי באור לי שם שוב ראיתי שבשערי תשובה סי' קי"ז הזכיר תשובת הלק"ט הנז' וז"ל ועיין בהלק"ט ח"א סי' ע"ג אם שכח בן ארץ ישראל לשאול מטר אין מחזירין עכ"ל ולפי האמור אינו מובן מה הציון הלז שציינתי לעיין בהלק"ט אך התבוננתי במה שסיים הרב שערי תשובה ומוהר"י מולכו כתב דמחזירין אותו וכו' וראיתי שבשערי תשובה יש טעות אשר מצוה לתקנו כי משמעות לשון זה הוא שעל כל הזמן שבין שבעה במרחשון עד התקופה נחלקו הרבנים הלק"ט ומוהר"י מולכו אם חוזר או לא ואין האמת כן שדברי מוהר"י מולכו הביאם מרן חיד"א בברכי יוסף שם אות ד' וז"ל אם לא שאל מטר בליל ז' במרחשון בארץ ישראל מחזירין דדוקא בהזכרת ראש חדש אין מחזירין בלילה מטעם דאין מקדשין את החדש בלילה הרב החסיד מוהר"ר יעקב מולכו בתשובה כת"י ומלבד שמובן לפי זה שגם דברי הרב הלק"ט הם בדין זה (שהרי כתב בשערי תשובה שנחלקו שניהם) אף גם ראיתי שהרב שלמי צבור בדף ק"ל ע"א הביא דברי הר הלק"ט וז"ל כתב בהלק"ט סי' ע"ג שאם שכח בן ארץ ישראל ולא שאל מטר בליל שבעה במרחשון אין מחזירין אותו עכ"ל השלמי צבור והרב המגיה העיר על מרן חיד"א שהביא בברכי יוסף דברי הרב מוהר"י מולכו ולא זכר כלל סברת הרב הלק"ט עיי"ש הא למדת שדברי הרב הלק"ט נמי מיירי במי שלא שאל מטר בלילה ראשונה של שאלה שהיא שבעה במרחשוון והוא דומה למאי דאיירינן בלילה ראשונה של אמירת המלך הקדוש אלא שצריך לעיין בגוף דב"ק לדעת טעמו שלפי הטעם אפשר דישתנה הדין בנדון שלפנינו דודאי אין לומר שטעמו הוא משום דלא קפדינן כולי האי בליליא דאתחלתא דאי הכי למה ליה למינקט דיניה דוקא בבן ארץ ישראל בשבעה במרחשוון ולא אמר הכי נמי בבן חוצה לארץ בלילה ראשונה של השאלה וכיון שאין אתנו ידוע טעמו ונימוקו לא נוכל לשפוט לנדון שלפנינו (ומקרוב השגתי ספר נחמד לגאון בדורנו יצ"ו והוא על סדר השלחן ערוך מסי' א' עד סוף הלכות תפלה ומביא דברי הגאון שערי תשובה בכל מקום שהם ככתבו וכלשונו וגם לשון השערי תשובה הנ"ל הביאו במקומו כמות שהוא ונפלאתי שהעתיק דבריו ולא יעיר שיש בהם טעות שצריך לתקנו כנז"ל)

שוב ראיתי שהרב זכור לאברהם בח"א במערכת תפלה בסימן קי"ז דף קנ"ט ע"ב הביא תשובת הרב הלק"ט וז"ל מסתברא דכשם דבהזכרה היה מכריז שליח ציבור כך בשאלה ואם כן לא איכפת לן בלילה כדאיתא בירושלמי דבאורתא לית כל עמא תמן עכ"ל והנה הירושלמי שרמז הובא בית יוסף סי' קי"ד וביותר בהרחבה בבית חדש שם סעיף ב' דשאלו למה מזכיר הגשם במוסף יום אחרון של חג וכן בהפסקה מזכיר הטל במוסף יום ראשון של פסח ולמה לא יזכיר מבערב כלילי שבת וכשאר הזכרות דיום טוב וראש חדש דבכולן מזכיר מבערב והכא נמי יזכיר מבערב ומשני לית כל עמא תמן פירוש אין כל העם מצויים בערב בבית הכנסת דטרודין במלאכתם ומי שנשאר בביתו מה שהוא למוד הוא מזכיר ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר והוי אגודות אגודות מה שאין כן