שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה יז

ג"כ כן ובמה שהוסיף הזהר כלומר אדרבא ראיה להחמיר מלילך על קברי צדיקים ודוקא להתעסק מותר כדברי הבית חדש עם כל זה גם הוא אזיל ומודה לדבריי דבזמן הזה דלא ניכר שוע לפני דל אין שום היתר בדבר ונתן לי תשואת חן על שנתעוררתי על זה ומביא בשם שו"ת שערי דעה בענין שו"ב שהיקל בדבר דאין לפוסלו רק להזהירו על להבא עכ"ד יצ"ו והנה המעיין בכל מה שהבאתי אנכי הדל בענין זה ישר יחזה שכל הראיות מההיא דברכות ד' ח"י ומההיא דרבן יוחנן בן זכאי ומהזהר הקדוש וכו' כבר מובאות בדברינו האמורים למעלה וקים לי ברבנן קדישי הנ"ל יצ"ו שהרבה פרים אשר הזכרתי אינם נמצאים בעקר ספריהם ומשום חיבת הקודש כי חביבין עלי דברי סופרים רבני דורנו יצ"ו העתקתי תורף דב"ק ולמען דעת כי האיסור לילך הכהנים על קברי הצדיקים שריר וקיים ה' יזכנו לתחית המתים יביא לציון מלך המשיח לפ"ק בב"א

ז) בזמן הקדמונים היה המנהג לשחוט בערב ראש השנה כל בעל הבית תרנגול אחד ומחזרין למצוא תרנגול לבן על שם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כן כתב בספר תניא רבתי סי' ע"ב (ד"ה ומנהגינו) ובביאורי הרש"ה שם ציין לרש"י בסוף פרק המוציא יין דף פ"א ע"ב ד"ה האי פורפיסא ולא נאמר שם תרנגול כי אם עציץ וציין תשובת הגאונים (שערי תשובה) סי' רצ"ט שם לא מיירי בראש השנה אלא על הכפרות שעושים בערב יום הכיפורים והביאה רבינו הטור בסי' תר"ה וגם ציין שו"ת הרשב"א סי' שצ"ה והיא גם כן בענין כפרות בערב יום הכיפורים והובאה בבית יוסף שם וציין ספר הפרד"ס לרש"י סי' קפ"ה ספר הפרד"ס שיש לי אינו מצויין בסימנים וראיתי מה שכתוב בדף כ' ע"ג והוא מספר האורה בהלכות יום הכיפורים והוא גם כן על הכפרות בערב יום כיפור

ח) נהגתי מילדותי על פי דברי מרן חיד"א בברכי יוסף סי' תקפ"א אות י"ט בשם הרב מוהר"ש לינגו בשם ספר מספרים תהלות ה' ללמוד ביום חמשה ועשרים בחדש אלול פרשת בראשית עד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וביום כ"ו פרשה שנייה עד יום שני וכן על דרך זה בכל יום עד יום ראש השנה שתהיה בו פרשת יום הששי שבו נברא העולם היינו בריאת האדם כמו שכתבתי בשדי חמד בחלק הכללים במערכת הבי"ת אות ק"כ דמאן דאמר בתשרי נברא העולם הכונה סוף הבריאה עיין שם מה שכתבתי בזה בס"ד שוב השגתי ספר יפה ללב חלק הששי (הנספח לספר לב חיים חלק ג') וראיתי שכתב גם הוא קצת בענין הבריאה שהיתה בכ"ה באלול ושטוב ללמוד מאותו היום והלאה מפרשת בראשית והלאה כנז"ל עיין שם ועיין עוד מה שכתבתי בפאת השדי לכללים מערכת הבי"ת (הוא שדי חמד חלק י"א) אות כ"א ובספר ארחות חיים החדש כתב בשם ספר נזירות שמשון דיש לקרות ביום שני דראש חדש אלול סי' א' דנבואת חגי עד סי' ב'

ט) מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה וכו' עיין בא"ח סי' תקפ"א ורבינו הטור כתב בשם המדרש על פסוק כי מי גוי גדול וכו' בנוהג שבעולם מי שיש לו דין לובש שחורים ומגדל זקנו אבל ישראל וכו' ומגלחים זקנם ובשדי חמד בחלק הכללים מערכת הגימ"ל אות ע"ה כתבתי שהרב בינה לעתים בדרוש ב' הביא דרש זה בשם הירושלמי בפרק קמא דראש השנה הלכה ג' וגריס אדם שיש לו דין וכו' ומגדל שערו אבל ישראל וכו' ומגלחים שערם וכו' (לא זקנם) וכן הביא הגירסא הרשב"ץ בח"א סי' זק"ן וכתבתי שאף שהגירסא שלפנינו היא ומגלחים זקנם וכן העתיקו הרא"ש בסוף מסכת ראש השנה פירש הרב מראה הפנים כלומר מתקנים אותו ובשם הגאון מליבוויץ בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' צ"ג אות כ' כתבתי דקאי על שאר הזקן חוץ ממקום פאות הזקן ושהחמיר מאד בתגלחת הזקן אפילו במספרים שלא כעין תער עיין שם ובפאת השדי לחלק הכללים במערכת הגימ"ל (הוא שדי חמד חלק י"א) אות א' ובספר ארחות חיים החדש בסי' תקפ"א בתורת מר מחותנו הגאון מברעזאן יצ"ו ראיתי שכתב שבספר המנהיג גריס גם כן בירושלמי הנ"ל ומגלחים שערם ומה שציינתי בפאת השדי מערכת הגימ"ל הנ"ל לעיין בספר זכר נתן דבריו הם לענין אם יש בגילוח הזקן משום לתא דלא ילבש גבר שמלת אשה והביאותים בשדי חמד בחלק הכללים מערכת הלמ"ד כלל קט"ז (בד"ה הן אמת) עיין שם: סימן ב

א) ראש השנה שחל להיות בשבת צריך לחתום במוסף שומע זכרון תרועת עמו ישראל ברחמים כן כתב הרב קנין פירות דף ק"מ בשם הרב גן המלך סי' ב' ובמחילת כתה"ר סתם משנתו שלא כדעת כמה רבנן קדישי אשר כתב בשמם הרב שלמי צבור בשלמי חגיגה בהלכות ראש השנה סי' ג' אות ח"י דף שי"ב ע"א (ולכל הפחות היה לו להזכיר סברתם) וז"ל הרב שלמי צבור בברכת שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים כתב בשיירי כנסת הגדולה בבחרותי ראיתי בקושטא מגמגמים בראש השנה שחל בשבת שלא לומר היום כיון דאין בשבת תקיעה ורבים משלוחי צבור היו מדלגים מלת היום ואני הייתי מן המלעיגים בזה מתרי טעמי חדא דכיון דיומא אריכתא הוא שפיר מצי למימר היום ברחמים ועוד דהיום רוצה לומר על מציאות ראש השנה וכו' ועוד יש לפרש מלת היום דסמיך למלת ברחמים כלומר שומע קול תרועת עמו בזמן שתוקעים ואותה תקיעה יזכור היום ברחמים ובשם החכם השלם סוה"ר כמה"ר חיים אלפאנדרי שמעתי דמתפרש מלת תרועה על התרעה בפה כמו שאמרו בגמרא מאי מריעין בפה ע"כ וכן כתב הפרי חד סוף סי' תקפ"ב ע"ש והבית דוד סימן תי"ז כתב על פירושים הנ"ל שאינם מספיקים לו כלל וכתב שלדידיה קשיא ליה אף בלא מלת היום וגם קשה על החתימה של כי שומע קול שופר אתה וכו' עי"ש שהאריך קצת עד שכתב וז"ל שסמכו על מה שבמקדש וכל מקום שיש בו בית דין תוקעין גם בשבת כמו שכתב הטור סימן תקפ"ח ובספר בית תפלה מאריך ליישב מה שאומרים כי שומע קול שופר כשחל בשבת שהכונה שהפעולה שעושה השופר דהיינו חרדה בלב יש לנו מעצמנו בלא שופר כי אנחנו שוברים רוחינו כאילו היה שופר עש"ב דמ"ח ע"ב עכ"ל הרי שדעת כל הפוסקים הנ"ל לומר גם בשבת היום ברחמים גם הרב דברי מנחם בסי' תקצ"א שקיל וטרי קצת בזה ושהרב מאמר מרדכי כתב שנראה ברור מלשון הטור והפוסקים דאין משנים הברכה כלל אפילו חל בשבת דלעולם אומרים שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים וכו' ועל מה שכתב הרב גן המלך בשם הרב מוהריק"ש דבשבת לא יאמר היום והוא הוסיף שלא יאמר נוסח זה כלל אלא יאמר שומע זכרון תרועת עמו ישראל תמה כמה רב גובריה דרב לשנות חתימת ברכה ממטבע שטבעו חכמים ולא מצאנו כן לגדולי הפוסקים והמנהג פשוט שלא לשנות וכן נראה עיקר לדעתי ועיין בתשב"ץ ח"א סי' ר"ץ דמשמע שאין משנים כלום בשבת מבחול והביא תורף דברי הרב שיירי כנסת הגדולה שלא לשנות ושכן דעת הרב פרי חדש בסי' תקפ"ב והוקשה לו עליהם שלא הזכירו מדברי הרשב"ץ והגדיל התימה על הרב גן המלך שלא זכר דברי השיירי ופרי חדש אלו תורף דברי הרב מאמר מרדכי וסיים הרב דברי מנחם צא ולמד דלדעת השיירי כנסת הגדולה ופרי חדש והמ"י ובית דוד ושלמי חגיגה ומאמר מרדכי ומשמעות הרשב"ץ דאין משנים כלום בשבת מבחול אם כן יאמר היום ברחמים (וכן פסק הרב רב דגן בנימוקיו לא"ח סי' תקצ"א עי"ש בדף קנ"ד ע"א והרב קמח סלת בדף קמ"ה ע"ג הביא סברת הרב כנסת הגדולה וציין לעיין בבית דוד ושבסוף דבריו הביא הרב בית דוד בשם ספר בית תפלה לומר היום גם בשבת)

אמנם ראיתי להרב שמן המשחה בדף מ' ע"ד אחר שהזכיר דברי השיירי ופרי חדש וכו' הנ"ל כתב כיון דמוהריק"ש כתב שלא לומר היום והרב גן המלך החמיר יותר וכו' ושהרוקח כתב אף בחול שומע בקול תרועת עמו ישראל ברחמים יותר טוב שלא לומר היום ודבריו נכונים בטעמם ובספר זכרנו לחיים ד' י"ב ע"א כתב דהרבנים רב דגן ושמן המשחה הנ"ל הסכימו לומר גם בשבת היום והוא אגב שיטפיה דבהדיא מפורש בשמן המשחה בהיפך וכנז"ל ועיין להגאונים שערי תשובה סי' תקצ"א וזכור לאברהם ח"א ד' קל"ה ע"ב וקל"ו ועתה השגתי ספר רוח חיים וראיתי בסי'