שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה טז

חמה (וכתב ידידי הגאון מוהרש"ל יצ"ו שכן בספר הזהר שלפנינו כל אלו התיבות מוסגרות בחצי לבנה) וברור הוא כשמש דאסור לכהן לילך על קברי הצדיקים וכן מצאתי בתשובות מהרי"ל סי' ק"ן קברי צדיקים מטמאים באהל כדאיתא בתוספות פרק המקבל ומי לנו גדול מיוסף נושאי ארונו נדחו לפסח שני וכן מישאל ואלצפן וכו' אלו תורף דב"ק הרי מפורשת דעתו דאסור לכהנים לילך על קברי הצדיקים ומביא כן בשם אחד מגדולי האחרונים הלא הוא מהרי"ל דקרי בחיל דקברי צדיקים מטמאים וכנראה גם בזמן מוהרי"ל היו הכהנים נוהגים לילך על קברי הצדיקים ולזה הוא שהוצרך להודיע דקבר צדיקים מטמאים וסיים מוהרי"ל אולי נהגו כן על ידי שמערותיהן יש בהן פותח טפח ושכחו הטעם ומנהג אבותיהם בידיהם אבל על ארונות פותח טפח אין לסמוך כל כך דמשמע מתוספות שצריך שיהא פתוח מחד צד עכ"ל ונראה דסובר מוהרי"ל שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים (וכמו שצדד הרב בתי כהונה כנז"ל בד"ה חזר למצוא) שאם לא כן אין מקום לסמוך על פותח טפח דהא איסורא דרבנן מיהא איכא כדאמרינן בברכות דף י"ט גבי ההיא דמדלגין היינו על גבי ארונות הנה כתבתי עיקר דב"ק למען דעת טעמו ונימוקו לאסור איסר על הכהנים לילך על קברי הצדיקים ובהרבה דברים כיונה דעתו לדברי הגאון בתי כהונה ומסתמא לא היה אצלו ספר התורה הזה

שוב השגתי (בשאלה) ספר היקר בן יוחאי הנז"ל וראיתי (בד"ה וראיתי להרב) שבמענה פ"ח הביא לשון הזהר הקדוש שבפרשת וישלח ריש ד' קס"ח וכתב שכל מה שכתוב שם במוסגר (מתיבת אלא דכי וכו' עד כלומר דאיתעסקו ביה) אינם מגוף הזהר אלא הוספה מרב אחד שכתב על הגליון והכניסוה בפנים והם דברי רבינו חיים הכהן שבתוספות כתובות דף ק"ג ע"ב והתוספות חולקים עליו גם מה שאמר שהצדיקים אינם מטמאים אינו מוחלט בגמרא שהרי התוספות כתבו ביבמות ובבבא מציעא דאליהו דחויי הוי מדחי ועיקר טעמו משום שהיה מת מצוה וכן כתב הרא"ש בכלל ג' סי' א' וציין שו"ת מוהרי"ל סי' קס"א שוב כתב שנראה שגם דעת רבינו חיים הכהן הנ"ל אינה מטעם דצדיקים אינם מטמאים במיתתן (כמו שאמרו בזהר) אבל ראוי לכוין כונתו להא דאמרו (סנהדרין ס"ח סע"א) כשהיה מלווה ר"ע את מטת ר"א רבו היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ ופתח עליו בשורה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן ופירש"י הרבה שאלות יש לי ואין למי לשאול וכתבו תוספות בד"ה והיה מכה בבשרו ומשום שרט לנפש ליכא דמשום תורה קעביד כדאמר הרבה מעות וכו' עכ"ל הנה כמו דליכא משום לא תעשה דשרט לנפש הכי נמי ליכא משום לא תעשה דטומאת כהנים בכי האי גוונא אם משום כבוד רבו ואבדן תורתו קעביד וכן מבואר מדברי הגמרא (פסחים ע' רע"ב) דמית נשיא וכו' עיין שם והמשנה למלך (פרק ב' מהלכות אבל) כתב דלכך לא נטמאו לדוד משום מצוה וכו' עיין שם וצריך עיון מגמרא הנ"ל (ובהערותי לספרי בית רבי (מראה הששי הערה מ"ה מ"ו) כתבנו טעם דאכריז ר' ינאי ביום שמת רבי אין כהונה היום לפי דשמואל היה רופא של רבי ורבי מת בזרועותיו ושמואל כהן היה ואף לבית גוסס אסור לכהן רופא לילך כמבואר בשלחן ערוך (יורה דעה סי' ש"ע) ועיין פילפול צח בזה בתשובת בית יעקב (סי' ק"ל) וגלה ר' ינאי הטעם דשפיר עביד משום דאין כהונה היום) ועיין מה שכתוב בספרי הפלאה ובכתובות שם ומהרש"ל בים של שלמה (ביצה פ"א סוף סי' י') וכתב והאידנא הכל מת מצוה נקרא עכ"ל ומבוארת גם דעתו שצדיקים מטמאים ולא אמר רבינו חיים הכהן אלא שמותר להיטמאות משום כבוד רב או גדול הדור כמו שמותר שרט לנפש והוא כדעת כל הגדולים הנז"ל ובספר ארחות חיים החדש לידידי הגאבד"ק סאפינקא יצ"ו בחלק ב' שהשגתי עתה (תרס"א) ראיתי משם מחותנו ידידי הגאון אבד"ק ברעזיאן יצ"ו שכתב (בסוף סי' תקפ"א) ואגב אכתוב במה שקצת כהנים מקילים לילך על קברי צדיקים וכבר הביא בפתחי תשובה סי' שע"ב משם בתי כהונה שערער על זה שגם קברי צדיקים מטמאים ואני מצאתי בתשובת מוהרי"ל סי' ק"ן שפסק כן והביא מתוספות בבא מציעא קי"ד וגם הביא ראיה מארונו של יוסף בסוכה דף כ"ה ולכאורה יש לומר דאין ראיה מהא דסוכה דאף דמטמאים מכל מקום אין הכהנים מוזהרים בזה אבל מצאתי ברש"י בבא מציעא דף פ"ה ע"ב ד"ה מציין מערתא דרבנן שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי הצדיקים עכ"ל הרי מפורש דכהנים מוזהרים בזה עכ"ד יצ"ו וכיונה דעתו לדעת כל הגדולים הנ"ל דמסקנתם לדינא הוא דצדיקים מטמאים ואסור לכהנים לילך על קבריהם ומסתמא ודאי אין נמצא אצלו ספרים הקדושים בתי כהונה ופאת השלחן ולכן חשב למציאה דברי מוהרי"ל ולא ראה שקדם במציאה זו בספר פאת השלחן וגם חשב לדחות ראיית מוהרי"ל מההיא דסוכה לפי שלא ראה מה שכתב בזה הרב בתי כהונה כנז"ל ותיתי לי שזיכני השם יתברך בספרים הקדושים הללו והביאותים בשדי חמדתי להאיר עיני הלומדים בעה"י ושפתי הצדיקים תהיו דובבות בפום רבנן ותלמידהון והיה זה שכרי בעלמא דקשוט:

השמטה

אחר ששלחתי קונטריסי הלז להדפיסו איה"ש הגיעני (בחדש טבת ספר קטן הכמות ורב האיכות הדרת קודש די שדר לן הרב המחבר מר ניהו ידידי הגאון אבד"ק ניזנוב יצ"ו (בעל המחבר שו"ת הד"ר הנז"ל בד"ה ומצאתי) וראיתי בדף ג' ע"א ששמע באומרים לו על הגאון וכו' מוהר"ר יחזקאל שרגא אבד"ק שינאווא שפעם אחת היה באה"ק (בארץ הקדושה) ועיקר מטרת כונתו להזהיר על הכהנים הקטנים עם הגדולים שלא להקל לעצמן לילך על קברי הצדיקים כי בנפשם הוא וציין למה שכתב בספרו שו"ת הד"ר הנ"ל וכתב שחכם אחד העירו מברכות ד' ח"י דשמואל הלך לחצר מות וכו' והוא דחה דיש לומר שהיה ברחוק ארבע אמות וכו' (כיונה דעתו לדברי הרב פחד יצחק שהבאתי בד"ה והרב משק ביתי) אלו תורף דב"ק יצ"ו אפריון נמטייה דאייתי לן יק"ר סהדותא מגדול הדור האחרון קדוש אלקים הוא היה מצטער בדבר הזה וראיתי עוד שם בדף ט' ע"ב בהערות מר חתנו ידידי הרה"ג מהר"ש ליפשיטץ דומ"ץ בעיר יוליניצא שתמה על כל הגאונים המדברים בזה שלא הביאו תלמוד ערוך ברכות ד' ח"י דשמואל הלך לחצר מות וכו' וסיים ומעשה רב שהרב הק' והטהור רש"י מרן מהר"ץ מרימינוב הלך על קבר רבו איש אלקים והגאון המחבר יצ"ו השיבו בדף י"א ומה שכתב ומעשה רב וכו' כבר צווח על זה ככרוכיא אדמו"ר הגה"ק מופ"ה משינאווא וכו' (כתב לדמות צדיקים במיתתם לנפל ולקטן שמת שמטמא אף שאין בהם עון אשר חטא ועדיף הבל דידהו משל צדיקים ודחה דלענין זה יש לומר דצדיקים עדיפי וכו') וסיים ובר מן כל ין נראה איסור ברור כשמש בזמן הזה דלא ניכר שוע לפני דל ויש צבועים וכו' וההמון כשול יכשלו ואם יראו שהולכים על קברי הצדיקים לקדושים אשר בארץ אפילו יהיה חד בדרא ילכו הם על קבר רבן דקר"ו אשר מיתתו נאה להם ונאה לעולם ואם יאמר להם מי שיהיה שאסור להם לילך על קברו רגום ירגמו אותו באבנים ומי גרם כל זאת אך המקילין לעצמן וכו' והוא רחום יכפר ושם בדף ז"ך סוף ע"ב כתב ידידי הגאון אבד"ק ברעזאן יצ"ו שהגאון מלבוב בספר יוסף דעת ליו"ד סי' שמ"ט הערה מההיא דברכות ד' ח"י הנ"ל והוא דחה שהיה ברחוק וכו' ובדף כ"ח ע"א בהערות ידידי הרה"ג מוהר"ר שמעון צבי וויינער אב"ד קרופטש יצ"ו כתב שכבר קדם ביוס"ד (יוסף דעת) בסוף סי' שס"ט להביא ההיא דברכות ושהעיר בסימן שע"ג גם מההיא דאמר רבן יוחנן בן זכאי פנו כלים מפני הטומאה ושכתב לדחות על פי מה שכתב בעקדה לחלק שבעת הפטירה שעוד יש חיבור לנשמה עם הגוף יש טומאה לצדיקים והזכיר דהרב בית חדש שהבאתי למעלה (בד"ה ומה שכתב הרב) העיר מהא דרבן יוחנן וכתב שבשו"ת נטע שורק סי' ח"ק כתב דאין שום היתר לכהן לילך על קברי הצדיקים ושם בעמוד ב' הביא דברי ידידי הרב החריף ובקי מהור"ר דובער קימעל מקניהינטש יצ"ו שהזכיר את הספר יוסף דעת הנ"ל ובדף כ"ט ע"א כתב הרב המחבר יצ"ו וז"ל והנה הרה"ח מקניהינטש הנ"ל הביא סמוכים להקל בקברי צדיקים מדברי זהר הקדוש פרשת וישלח בפסוק וישובו המלאכים ביום שמת רבי בטלה כהונה כדי דיתעסקו ביה ובאמת בגמרא (כנראה כונתו על הירושלמי דפרק ז' דמסכת נזיר דאילו בגמרין כתובות ק"ג אתמר בטלה קדושה ועיין בס' אשכול בהלכות טומאת כהנים צד 174 ס"ק י"ג) איתא