שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה י

ובעיקר המנהג זה (להשתטח על קברות צדיקים) כתב הגאון שפתי כהן בסי' קע"ט ס"ק ט"ו שנמצא בתשובת מוהר"ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים והב"ח כתב לקמן סוף סי' רי"ז שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר ואלה דברי הגאון בית חדש ראיתי תשובה על שם מהר"ר חיים שנשאל על הנודרים לילך בית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים שכלב שנשתטח על קברי אבות התפלל לשם במקום קדושה כדי שתהא תפלתו נשמעת וכדכתיב באברהם אל המקום אשר עמד שם אלמא שהמקום גורם א"ן (אי נמי) מי שבזה את המת ולכבודו משתטח על קברו זה מצינו אך נשים ובני אדם שאינן יודעים זה לא ידעתי הליכתן למה ואני רגיל לפתוח להם בחרטה ויתירו להם הנדר ויתן לצדקה מה שהיה מוציא על הדרך ואחר כך יתן מה שנשער כפי שהיה טרחו והילוכו וזה יתן לצדקה וינצל מצעקה עכ"ל מיהו כבר החזיקו במנהג זה ואין מוחה ויש לזה סמך בספר הזהר ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו יתברך על כל צרה שלא תבא בזכות אבותיו הקבורים פה וכיוצא בזה וכבר נתקנו סדרי התפלה למשתטחים על קברי אבות ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה ע"כ דברי הרב בית חדש

והגאון מוהר"ם שיק בסימן רצ"ג הזכיר דברי הרבנים מוהרי"ל ופרי מגדים וחיי אדם הנז"ל (והוסיף שבספר סידור נהורא כתב ככתוב בחיי אדם ודברי המוהרי"ל הביאם בשם אליהו רבה ולא הזכיר דברי הבאר היטב) וכתב בשם הרב השואל שהאיר דבסוטה דף ל"ד אמרינן שכלב בקש מהאבות שיתפללו עליו ובתענית ד' י"ז איתא כדי שיתפללו המתים ובמגן אברהם סוף הלכות תענית משמע שמבקשים שימליצו בעדינו כדאיתא בנוסח המענה לשון והשיב כבר נחלקו בדורות שלפנינו הבית חדש בסוף סי' רי"ז הביא תשובת מהר"ח דחייש בזה דהוי כדרישה אל המתים וכלב שהיה משתטח הוא רק כדי להתפלל במקום קדוש ואף דלשון הש"ס לא משמע כן כבר אמרו בירושלמי אין למדין מן האגדות ועוד מצינו בעבודה זרה דף י"ז ע"א הרים וגבעות בקשו עלי רחמים ועל כרחין הוא על דרך הפלגה וצער שאין לו תשועה בארץ והכי נמי כאן איכא למימר דהכונה כן לרכך ולהתמוגג לבבו וכל שכן אם נאמר כפירוש הלבוש בסוף סימן תקע"ט דהיינו שמבקשים שבזכות המתים ירחם ה' עלינו ואם כן לשון זה שפיר יש לכוון דהמתים יבקשו רחמים דהיינו זכותם יבקשו עלינו על ידי תפלתינו יתעורר זכותם ופרקליטין שבראו בזכותם הם יתעוררו על ידי תפלתינו לעמוד לנו ואם כן אין מהש"ס ראיה ושפיר איכא למימר כמהר"ח ומהרי"ל ולבוש והבית חדש שחלק על מהר"ח וקיים המנהג לילך על קברי אבות כתב שהוא רק להתפלל שהשם ירחם בזכותם ואם אמנם שאין ראיה לזה וגם משאר מדרשים ממדרש שהביא רש"י בפרשת ויחי על ואקברה בדרך וכו' שתהא מתפללת על בניה ובמדרש איכה על פסוק מה לידידי בביתי וכו' מכולם אין ראיה וכו' אמנם אין חשש משום דורש אל המתים כל שדורש מן הרוח ונשמה אינו בכלל דורש אל המתים כביורה דעה סי' קע"ט וכן מבואר בהדיא בזהר שהקשה קושיא זו דליתסר משום דורש אל המתים ותירץ כמו שהביא העין יעקב בפירושו ריש פרק מי שמת בביאור הדבר ושם ביאר הזהר דאין זה דורש אל המתים חדא דצדיקים חיים וקיימים היינו נשמותיהם ושנית שאין מבקשים מהם אלא עיקר הבקשה הוא מאת ה' אלא שהשם יתברך מקבל התפלה בזכות הצדיקים המבקשים ובזהר מבואר כסברת הרמ"א ביורה דעה הנ"ל ותימה שלא הביאוהו הפוסקים וראיות שהביא שם הרא"ם והובא בבית יוסף בביאור לפי מה שכתב העין יעקב ומוהרש"א שכל הנך עובדי דחסיד אחד ואבוה דשמואל היה רק בחלום אם כן אין ראיה מהתם לדינא כלל מכל מקום מהזהר היו יכולים להביא ראיה

ולכאורה יש לחוש משום שדרשו על פסוק לא יהיה לך אלהים אחרים שלא תהא קורא לא למיכאל ולא לגבריאל וכו' והיינו שאסור לעשות אמצעי בינינו להשי"ת ואיך נתפלל שהנשמות של האבות תתפללו בעדנו וכבר צווחו על הנוסחאות של התפלות שהן נגד המלאכים וגם בלאו הכי גוף התפלה שאחרים מתפללים בעד איש קשה להבין איך תעשה רושם כמו שעמד בזה בעין יעקב סוף פרק אין עומדין ותירוצו קשה כאן אמנם שרש דבר זה הוא דודאי קים להו לרז"ל דהמתים מצטערים בצער החיים כמו שדרשו על פסוק וירעו לנו ולאבותינו וכמו שהביאו מעשים על זה בריש פרק מי שמתו והיינו שנשמות המתים יודעים מה נעשה בעולם הזה ולכן אם באים החיים בעת צרה על קברי המתים לומר שאין להם ישועה אם לא ירחמו עליהם מן השמים בודאי המתים מצטערים טפי ואם כן אתי שפיר דאם זכותם הוא כדאי שאינם ראויים לעונש שיצטערו מרחם ה' בזכותם ועל דרך זה מובן תפלת אחרים בעד אדם שהפעולה היא גם כן על דרך זה שעל ידי הצדיק המצטער בצרת אחרים מרחם ה' עליהם שאחד מהדברים המעוררים חסד ורחמים הוא כשהרעה מגעת גם לאחרים שאינם ראוים לעונש שאז עושה השם יתברך לפנים משורת הדין כמו שביאר העקדה בפרש ויגש על בקשת יהודה מאת יוסף על בנימן ועל דרך זה בקש אברהם אבינו חלילה לך להמית צדיק עם רשע דהיינו על ידי צערו והתורה לא אסרה אלא מליתן אלהות ושררה לשום נברא אפילו למלאך ולכך אסור להתפלל אליהם שימליצו טוב בעדינו שבזה נותן להם שררה לא כן כשמתפלל על קברות הצדיקים שיתפללו בעדינו אין נותן להם שררה בזה אלא מודיע צערו להם שיצטערו עמו ועל צערם תצמח תשועה שבזכותם ירחם ה' עלינו ולכן אין מקום לאסור תפלה זו

ובספר החסידים סי' ת"ן ובשאר סימנים הפליג במעלות ההולך על קברי אבות ובתענית ד' י"ז אמרו שהולכים על הקברות כדי שיבקשו רחמים עלינו ובדף כ"ג ע"ב הובא מעשה דרבי מני ברבי יונה שהלך להתפלל על קבר אביו ונעשה לו ישועה על כל פנים העולה מן האמור דאין איסור בתפלה זו אף אם היא בקשה שימליצו טוב בעדנו ומכל מקום דעות הפוסקים חלוקות בזה דעת מהר"ח ומהרי"ל ולבוש דעיקר התפלה צריך להיות נגד ה' ובשכר אמונה זו בהשארה הנצחיית ובשכר ועונש יקבל ה' את תפלתו ודעת ספר החסידים והזהר ועל פיהם נתייסד נוסח תפלה של מענה לשון שהתפלה היא שימליצו לטובה עלינו ובעבורנו אלו תורף דברי א הגאון מהר"ם שיק בסי' רצ"ג

והואיל ואתא לידן ענין הילוך לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים אמרתי להודיע כי בשדי חמד בריש מערכת ארץ ישראל הבאתי דברי הרב שדה הארץ בח"ג באבן העזר סי' י"א שלמד היתר לצאת מארץ ישראל כדי להשתטח על קברי הצדיקים שבחוצה לארץ ממה שהרב בתי כהונה בחלק בית דין סי' כ"ג צלל במים אדירים על מה שנהגו הכהנים לילך להשתטח על קברי הצדיקים ולא חיישי לטומאת כהנים ומסיק כיון שנהגו הכהנים הראשונים כן אם ריק הוא ממנו ומכל שכן שיש ללמוד היתר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ דהא יש לומר דכיון שדעתו לחזור אין איסור כלל וקצת משמע מדברים אלו שהרב בתי כהונה נתפייס במנהג הכהנים כיון שנהגו כן הראשונים אך במערכת אבלות אות ח"ק כתבתי אם כהן מותר להשתטח על קברי הצדיקים עיין להרב פתחי תשובה בסי' שב"ע בשם הרב בתי כהונה שהאריך להוכיח דאסור וציינתי לעיין במשק ביתי מערכת הקו"ף אות ת"ה והמעיין בפתחי תשובה יראה שלא כתב בשם הרב בתי כהונה שנתפייס במנהג זה כי כתב שהאריך לאסור וכתב בשמו מה שדחה הטעמים שהיה אפשר לומר שעליהם סמכו הכהנים א) על מה שאמרו במדרש והובא בילקוט משלי סי' ט' שאמר אליהו שאין טומאה בתלמידי חכמים ב) על מה שאמרו בפרק מי שמתו מדלגין היינו על גבי ארונות וכו' ושכתב לדחותם ושאין להם על מה שיסמוכו אלו תורף דברי הרב פתחי תשובה ולא היה אצלי ספר היקר בתי כהונה לעיין בו אבל דברי הרב פתחי תשובה ברור מללו שדעתו לאסור

ואחר זמן נשאלתי מגביר אחד מידידיי יצ"ו לחוות דעתי בזה וז"ל אנחנו רואים כהנים יראי ה' הולכים על קברי הצדיקים רציתי לדעת אם רק סומכים על מה שכתוב בזהר בראשית דף קס"ח ע"א או נמצא איזה היתר גם בפוסקים ראשונים או אחרונים ואם נמצא איזו תשובה על זה בטובו וחסדו להשיב לי וכו' עכ"ל וזאת תשובתי אליו מה שאיזה כהנים הולכים להשתטח על קברי הצדיקים אנכי הדל לא ראיתי שום צד היתר והאיסור