שדי חמד אסיפת דינים מילה רל

מאי פשיטותא דילמא מצות מציצה שהיא מצוה מקובלת דוחה שבת אף שאינה מעכבת דלא גרע מציצין שאין מעכבין דכל זמן שלא פירש חוזר עליהן וכו' (האריך לפלפל בישוב קושיא זו ועוד ממקומות אחרים שנראה לכאורה סתירה לסברא זו ויישב הכל בטוב טעם ודעת וסיים) ולפי מה שכתבתי דמציצה היא בכלל שיירי מצוה נראה דרב פפא אינו חולק על דברי חכמי הרופאים דבזמננו שאמרו שאין סכנה בביטול המציצה דמה שאמר רב פפא אומנא דלא מייץ סכנתא הוא הכי פירושו דאיתא במגילה כ"ד ע"ב העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה וכתבו התוס' בשם רבינו תם דבשעת הגזרה יכול להסתכן בהן ולא תגן עליו המצוה ולא יעשה לו נס ואיתא בגיטין נ"ו ע"ב על פסוק כי עליך הורגנו כל היום ריב"ל אמר זה מילה שנתנה בשמיני ופירש שם מוהרש"א שהקטן רך ומסוכן למיתה הרי שבכל מילה איכא סכנה אך שהתורה צוותה כל שהילד אינו חולה שלא לבטל מצות שמיני לגמרי ואפילו עבר זמנו כדי שלא להניחו ערל עד שיגדל לסמוך על זכות המצוה שתגן עליו ומבואר בסוכה דף ל"ח דשיירי מצוה מעכבין את הפורעניות משמע שאם לא עשה שיירי מצוה אינו מעכב את הפורעניות ואינו מגין עליו זכות המצוה וכן ביומא דף ה' אם לא עשה תנופה שהיא שיירי מצוה מעלה עליו כאילו לא כיפר ממילא איכא סכנתא מחמת מילה אף ששיטת הרמב"ם דדוקא רפואה שעל פי הטבע דוחה שבת א"כ קשה לפירוש זה איך דוחה מציצה את השבת הא אינה רפואה על פי הטבע רק דאמרינן שתגן עליו זכות המצוה והמצות מציצה מצד עצמה אינו דוחה את השבת אך יש לומר כיון דצותה תורה למול שמביא הילד לידי סכנה ולסמוך על זכות המצוה שתגן עליו הוי כרפואה על פי הטבע ובפרט אי אמרינן כתירוץ השני דבלא מציצה אסור למול מטעם סכנה אם כן אם לא יתירו את המציצה יהא אסור למול בשבת אם כן הוי מציצה כמכשירי מילה שאי אפשר לעשותן בע"ש

ולפי זה האנשים האלה שרוצים לבטל המציצה בפה רק ע"י תחבושת כיון שמבואר בדברי מוהרי"ל והרמ"א והרמ"ק והאר"י וספר הקנה ואוה"ח דהמציצה צריך להיות בפה אם כן לא די מה שרוצים לבטל מצוה מישראל שמקובלת מן התורה אך גם מביאים הילד לידי סכנה כי המצוה לא תגן עליו ח"ו

ועל השאלה שנשאלנו אם יכול לעשות מציצה בפה ע"י כלי זכוכית נראה דאסור לשנות אפילו כקוצו של יו"ד מקבלותינו באופן עשיית המצוה ועל זה כתב הר"ן בתשובה הובאה בבית יוסף סי' תר"ץ על מצות מגילה שרצו לשנות לקרוא בלשון לעז וז"ל שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונניח עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים עי"ש ובפרט לפי מה שנתברר כי דם המציצה אינו בא לתוך פיו ע"י כלי זכוכית ודאי הוא נגד דברי מוהרי"ל ורמ"א ורמ"ק עכ"ל יצ"ו ובמכתבי בקבלת ספרו היקר הודעתיו מדברי הגאון מוהר"ם שיק הנ"ל ואת אשר השבתי כשנשאלתי על אשר רצו לבטל המציצה כנז"ל

ובשנת תנז"ר נדפס ס' מלבושי יום טוב (הנ"ל) ח"ב ובסופו נדפס קונטריס זכרון מרדכי להגאון מוהרי"ץ הכהן הנ"ל יצ"ו ובא לו בארוכה בפלפול עמוק בחריפות ובקיאות נפלאה והוא מלואים לדבריו שבהחלק ראשון בתוספות מרובה נופך ספיר ויהלום ושם אתה מוצא שבשפלנו זכר לנו את אשר כתבתי לו בשם שו"ת מוהר"ם שיק הנ"ל אך מה שכתבתי לו בשם הגאון משאויל יצ"ו בשם ס' שבילי דוד וגם משו"ת יד אלעזר הנ"ל לא ראיתי אגב ריהטאי שהזכירם בספרו הבהיר וחפץ חיים ללקט אורות מדב"ק ואין בכחי כעת רק זה חזיתי ואספרה את אשר כתב אחר סיום קונטריסו וז"ל כאשר שלמתי זה הקונטרס בעזהשי"ת הגיעני מאמר בענין המציצה מאת הרה"ח מופלא בתו"י מ' נפתלי מכונה דר' קליין נ"י מפאריז אשר אחרי אספו דעות הרופאים בזה מדור דור הראה לדעת כי המציצה היא טובה ורצויה גם מצד הרפואה וכל העומד מנגד אינו אלא טועה עכ"ל יצ"ו ובמכתבי בקבלתי החלק שני הנ"ל כתבתי לו מתשובת הגאון בית יצחק (המובא להלן)

טו"ב) והנה מרוצת דברי הגאון מוהרי"ץ יצ"ו בשם הרב ר' נפתלי יצ"ו מורים שרק לסתור דעת המבקשים לבטל את המציצה לגמרי הוא בא ויוכל להיות שיסכים לדעת אותם שאין מבקשים לעקור את גוף המציצה כי אם שתהיה המציצה על ידי כלי או ספוג וכיוצא דשפיר דמי וכן כתב לי אחד מידידי יצ"ו בשם ספר המאסף היוצא לאור בעיר קדשנו ירושלים תובב"א אמנם כאשר השגתי הספר המאסף והוא נערך על יד רב מובהק ידידי מוהר"ר בן ציון אברהם קואינקא יצ"ו נודע לי אמתות כונת הרב ר' נפתלי יצ"ו (וגם נתברר לי שאין דעת הרב העורך להתיר המציצה במכונה כאשר יבואר להלן בס"ד) כי ראיתי שם שבחוברת שנה שניה גליון מ"ג סי' קפ"א הן לו הובא מכתב ששלח הרב ר' נפתלי הנ"ל יצ"ו ומפורש יוצא בדבריו שגם על שינוי עשיית המציצה על ידי מכונה אין דעתו נוחה כי לדעתו יש בזה חשש סכנה ואלה דברי המכתב הנ"ל על מה ששאל מעכ"ת ממני לחוות את דעתי העניה אודות הכלי המוכן למציצה אשר חשב הרב הצדיק דר' מיכאל הכהן נוף מק"ק פולדא חלילה לי להרים את ראשי בין הגדולים אשר הסכימו עם הרב הנ"ל להתיר את המציצה על ידי הכלי הזה. ובפרט במקומות אשר הממשלה אוסרת את המציצה בפה אמנם אין לדמות המציצה על ידי כלי עם המציצה בפה כי המציצה בפה מוציאה את הדם מן המקומות הרחוקים מן החיתוך והדם הזה לא ישוב אל פי המכה כי המוהל סוגר את פיו עד שיסיר אותו מן המכה ויריק את הדם הנצרר בתוכו ובזה האופן תהיה המציצה לרפואה כי הדם היוצא ממקומו ויוקרש על פי המכה יוכל להביא את הסכנה

לא כן המציצה על ידי כלי יען שאין ביכולת המוצץ להסיר את כל הדם הנותר על פי המכה. ובספרי הנדפס בלשון צרפת על המילה הראתי שכל המתנגדים נגד המציצה בפה לא הבינו את תוכן הענין וכמה חללים הפילו על ידי משוגתם עכ"ל הרי דבריו ברור מללו דגם לשנות המציצה שלא תהיה בפה לדעתו מביא שינוי זה לידי סכנה

ח"י) וראיתי עוד שם (בהמאסף) בסי' קפ"ב הובאו דברי רב אחד יצ"ו אשר מחזיק בכל עז שתהיה המציצה דוקא בפה ותורף דב"ק הוא א') שכן הוא הוראת לשון מציצה כמו שביאר הגאון מלבי"ם וכו' ב') שכן מתבאר ממה שלא כתב הרמב"ם בשני מהלכות מילה דין ב' לעשותה בפה מוכח דלא הוצרך לבאר לפי שמשמעות מציצה הוא בפה ודבריו בזה תמוהים כמו שהשיב עליהם הרב העורך יצ"ו דאדרבא מדלא ביאר שתהיה בפה יש לומר שסובר שאינו מעכב בפה ואם יש לנו הכרח ממקום אחר דהיא דוקא בפה והיה כי יקשה עלינו למה לא ביאר הרמב"ם דבר זה בפירוש דצריכה להיות בפה נוכל ליישב דמשום דמשמעות מצץ הוא בפה לא הוצרך לכתוב כן בפירוש אבל להכריח שצריכה להיות בפה מדלא כתב בפה דבר זה לא ניתן להאמר במחילת כבוד תורתו ג') שכן מפורש בספר הפסוקים לרבינו מוהרח"ו שהמציצה תהיה בפה ד') שאין הדם ממקומות הרחוקים יוצא אלא על ידי מציצה בפה וכו' ולכן כתב שאף אם יתקנו איזו מכונה על פי עצת רופאים מומחים אין לשנות ולזוז ממנהגנו והביא קצת מדברי הגאון שבילי דוד (המובאים למעלה במכתב הראשון) בקיצור נמרץ שיש למנוע מלעשות חדשות כאלו וכו' וסיים הרב יצ"ו דמוהל שאינו מוצץ בפה ומתחכם לעשות בדבר אחר יש להוכיחו שלא יעשה עוד כן ואם ימאן ולא ישמע לקול מורים מעבירים אותו מאומנתו אף אם נדע בבירור שגם בדרך שהוא עושה אין בה סכנה מכל מקום אין לבטל מנהגם של ישראל והרב העורך יצ"ו כתב על דבריו שאם המציצה בפה היא לעיכובא היו שונים כן במשנתנו ולא היו סומכים על משמעות לשון מצץ שהוא