שדי חמד אסיפת דינים מילה רכא

מי יעצור כח לשנות המנהג שנתפשט בכל עיר ועיר מדינה ומדינה ואפילו מנהג שלא נתפשט אלא באיזהו מקומן ויש מקום לפקפק עליו מצד הדין הוכיח רבינו מוהר"י קולון בשרש ט' דאין כח אף לגדול הדור לשנות שום מנהג שהרי רב לא רצה לבטל קריאת ההלל בראש חדש אף שלדעתו ודאי יש באותו מנהג משום ברכה לבטלה דעובר משום לא תשא ולהרבה פוסקים הוא איסור תורה ולדבריו כיונה דעת הגאון בגדי כהונה בשו"ת א"ח סי' יו"ד שהוכיח כן מהא דרב בקריאת ההלל ורב גדול הדור ורבן של כל הגולה היה וכתב עוד שאם יהיה כח לבטל מנהג שנהגו אבותיהם בעיר זו יבטלו מנהג זה ובעיר אחרת מנהג אחר ועל ידי זה יתבטלו כל מנהגי ישראל שהם תורה וכדברי מוהר"י קולון הנ"ל כתב גם הרדב"ז בתשובה דפוס פיורדא סי' תקל"ג כמו שכתב בשמו מרן החבי"ף בס' משא חיים דף מ"ט אות כ"ח ושכן כתב הרב מים רבים בחלק א"ח סי' ד' שכבר פסקו כל הפוסקים דאין בדור הזה מי שיוכל לשנות שום מנהג הנהוג על פי הקדמונים והביא שם מה שכתב המרדכי בפרק הפועלים דאין לשנות שום מנהג ואפילו אם המנהג כנגד ההלכה כל שהמנהג הוקבע על פי חכמי המקום:

והרב מוהר"ר יוסף הלוי בתשובתו שבספר דברי יוסף (להרב מוהר"י אירגאס) בסוף סי' ד' אחר שהביא דברי מוהר"י קולון שבשרש ט' וגם מה שכתב בשרש כ"ד בזה הלשון ולא יהיה כ"ת גדול מאליהו ז"ל דהא גרסינן ביבמות וכו' אמר רבא וכו' ואם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל הרי לך דאפילו לאליהו ז"ל אין שומעין לשנות מנהג העיר מפורסם כל שכן וכל שכן מנהג כזה שהוא מפורסם יותר ויותר והביא מה שכתב הרב מהרשד"ם בתשובות ליו"ד סי' קצ"ג שאחר שהביא דברי רבינו מוהר"י קולון שבשרש ט' ושרש כ"ד סיים הנה עינינו הרואות שמשכן עצמו מהרי"ק וכו' עוד יש לי ראיה שיש לחפש ולבקש טעם לקיים המנהג וכו' הנה אחר כל זה כתב (הרב ר"י הלוי) הרי עיניך הרואות כמה הפליגו הגאונים הנ"ל לתת סעד וסמך וחיזוק לכל מנהג שנהגו ישראל אף שלא יהיה אלא במקום אחד ואף שלא יהיה מנהג יפה ואף שיהיה מנהג אחר יותר הגון ממנו ואף שיהיה המנהג היפך הדין אין לערער ולפקפק עליו ואין לשנות שום מנהג כל שכן וכל שכן דאית ביה תלתא למעליותא שהוא מנהג שנתפשט בכל תפוצות ישראל כאשר שמענו וגם הוא מנהג יפה והגון וגם אינו היפך הדין כי אדרבא מיוסד על פי הפוסקים והמקובלים דפשיטא ודאי דאין לערער ולהוציא לעז עליו כל שכן לבטלו עכ"ל וכן הדבר בנדון המציצה בפה שנתפשט כן בכל תפוצות ישראל קדמתה לפנים בישראל כמה מאות שנים והוא מנהג נכון שעל ידי כח המציצה בפה ברור הדבר כי יוצא הדם ממקומות הרחוקים וכשהיא ע"י מכונה אינו ברור לנו שיצא הדם ממקומות הרחוקים כמו שבאמת יש כמה מפקפקים בזה כמובא בדברינו בסי' זה וגם אינו היפך הדין ואדרבא מיוסד על פי משמעות לשון מציצה שבש"ס ופוסקים וגם על, פי הקבלה צריכה להיות דוקא בפה הנה ודאי אין כח לשום אדם לשנות המנהג ולהנהיג בענין אחר והרב המחבר דברי יוסף) בסי' ה' הרבה להשיב על דבריו ותוכן דבריו הוא שלא מצינו ולא ראינו שיהא אסור מן הדין לשנות מנהג אבותינו בענין התפלות רק משום חשש דאתו לאינצויי (עיין שם בסוף הסימן בד"ה והכלל העולה) והביא דברי כמה פוסקים בנדונים שונים בענייני התפלות ששינו במנהג התפלות ברצון כולם בלתי שום מחלוקת עי"ש אמנם בדבר הנוגע לאיסור והיתר גם הרב מודה שאין בכח שום אדם לשנות מנהג שנהגו על פי הקדמונים ומרגלא בפומיה דמרן חתם סופר לומר כל המפקפק על נימוסי ומנהגי ישראל צריך בדיקה אחריו כי מי שתורתו אומנותו ויראת ה' חתולתו לא יתן לחטיא את בשרו ואף מנהגים שיעלה על הלב לומר שהם מנהג בורות הם בארות חצובים ממקור מים חיים נוזלים מן לבנון וחלילה ללעוג במנהגי ישראל שנעלם טעמם ממנו כי ממקור מים חיים הם נוזלים (חתם סופר א"ח סי' נ"א)

ובספר לב חיים ח"ב (למרן החבי"ף) בסי' ט' בד"ה והנה על מה שנשאל אם אפשר לבטל המנהג באמירת איזה פיוטים שלא לאומרם השיב כבר ידוע ושגור בפי כל הפוסקים מנהג מבטל הלכה וכמה דיות נשתפכו אם מנהג מבטל הלכה באיסורין דאורייתא או דוקא באיסורין דרבנן והעלו דלא אמרינן מנהג לבטל הלכה לגבי איסור תורה וכיון שכן אם במנהג שהוקבע מקדם קדמתה ויש בו חשש איסור כמה כרכורים ופקפוקים יש בפוסקים שסוברים דגדול כח המנהג לבטל ההלכה כדי לקיים המנהג שהוקבע מקדם ושלא לבטלו קל וחומר שלא לבטל מנהג כשר וישר וכו' דהשתא ומה במנהג שהוא דבר איסור אין לנו רשות לבטלו כי גדול כח המנהג דמבטל הלכה (אמר החח"מ מה שכתב הרב בזה לא שהדין כן שהרי מסקנת רבני האחרונים היא דמנהג שיש בו אף איסור דרבנן אין משגיחין בו וצריך לבטלו ומפרשים כן מה שאמרו בראש השנה דף י"ג במקום איסורא כי נהגו מי שבקינן להו דהיינו אף אי ליכא אלא איסור דרבנן ועיין במה שרשמתי בזה בשדי חמד חלק הכללים במערכת המ"ם אות ל"ח אלא כונתו לומר דאם כשיש איסור דרבנן נמצא בפוסקים שסוברים שאין לבטל המנהג ההוא מזה נבין ונדון כמה גדול כח המנהג שכשאינו חוץ משורת הדין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים שאין בכחנו לבטלו בשום אופן כלל אם כן מי הוא זה ואי זה הוא שיהיה כח בידו לבטל מנהג כשר וישר ומיוסד מרבותינו הקדמונים וכו' וכו' והביא (בד"ה הנה) דברי מוהר"י קולון בשרש ט' שאפילו מי שהוא חכם כשמעון בן עזאי וחבריו אין לו רשות לשנות מנהגים שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה ועל כיוצא בזה אמרו חכמים הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ועל מה שכתב בשרש ט' דאין כח ביד גדול הדור לשנות מנהג כתב שהוא ש"ס ערוך, ביבמות דף ק"ב ומנחות דף ל"ב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין וכו' אין שומעין לו ושוב ראה שבשרש נ"ד כתב בעצמו כן וכתב שכן כתבו הרבנים משא מלך מהרשד"ם והרדב"ז

שוב הביא מה שכתב הרמב"ם בראשון מהלכות ממרים הרי אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזרות והמנהגות שיורו מהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם ובפרק שני כתב בית דין שגזרו או תקנו והנהיגו מנהג ופשט בכל ישראל ועמד בית דין אחר ובקש לבטל וכו' אינו יכול לבטל עד שיהא גדול וכו' וכן כתב הרב החינוך בפרשת שופטים סי' תצ"ה ובספר הזכרונות זכרון א' ובתרומות הדשן סי' רפ"א ובחקרי לב ח"מ ח"ב סי' מ"ט ובתומת ישרים סי' קפ"ט דף צ"ח ע"ב כתב דאין לבטל אפילו בדיני ממונות שום מנהג וצווח ככרוכיא על החכמים המורים בהיפך ואף שכתב הרמב"ם דבית דין גדול מהם יכול לבטל זה לא ימצא בזמנינו בשום אופן וכמו שכתב הרא"ם בח"א סי' ט"ו וכו' ובדף ה' (ד"ה גם) הביא מה שכתב הרב בית יהודה בסי' ס' דף כ"ד לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים והרבנים הקודמים היו מדקדקים בדברים שנתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר והיו טורחים לקיים המנהג ומעמידים אותו בדבר המעמיד דאפילו באלף לא בטיל וזאת תורת האדם השלם לאחוז במעשה האבות ולא יטה ימין ושמאל כי אם יבא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ושיקול דעתו ולתקן כפי אשר יוכשר בעיניו ולא יחוש למי שקדמוהו היום יבטל מנהג אחד ולמחר שנים ולמחרתו וכו' וכל המנהגים יעדרו ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים האסורים וכו' ועבירה גוררת עבירה וכו' ואפילו היה מנהג תמוה בעינינו אין לסמוך על דעתנו הקצרה נגד דעתם הרחבה ואם נתיר הרצועה לבטל מנהג יבואו אחר כך לבטל דבר האסור מדין תורה או מדברי סופרים והרב מקור ברוך סי' כ"ד (הובא שם בעמוד ד') כתב תוכחות מוסר על הבאים לבטל מנהג הראשונים שראוי לגעור בהם וכו' והרב אדני פז בא"ח סי' תכ"ה דף כ"ב ע"ג כתב סוף דבר הכל נשמע את האלקי"ם אני ירא ואת מצותיו שמור ואל תטוש תורת אמך מנהג אבותינו