שדי חמד אסיפת דינים מילה ריז

יהודה (ועיין לקמן בסעיף כ' בד"ה וראיתי עוד) דהא לשיטתיה ההיא דהמצניע דתני ר' אליעזר חולב חייב והוא משום מפרק לא אתיא אלא כרבי יהודה ורבי מרינוס דאמר בכתובות דף ס' גונח יונק משום דהוי מפרק כלאחר יד מוכח שסובר דחולב חייב והיינו כר' אליעזר וכרבי יהודה והתם איפסיקא הלכתא כרבי מרינוס אם כן מוכח דהלכה כרבי יהודה זו היא שיטת התוספות שם ועיין להגאון מוהר"ם מלובלין שפירש כן בדברי התוספות והוא פשוט ומכל מקום אין מזה הכרח שכן דעת רש"י דשפיר יש לומר שלרש"י נראה מה שדחו התוספות דלעולם אין הלכה כרבי יהודה אלא כרבנן ולרבנן נהי דאין דישה שלא בגידולי קרקע מכל מקום בחולב איכא איסורא מדרבנן משום דחולב מיחזי ודומה כמפרק ודש בגידולי קרקע והא דאפסיקא הלכתא כרבי מרינוס דמשמע דחולב אסור אתיא נמי כרבנן דרבי יהודה דאינהו נמי אסרי לחלוב ולא שרו אלא בדאיכא תרתי היינו כלאחר יד וצערא והתוספות לא נראה להם לומר כן וכתבו דמוכח משם דהלכה כרבי יהודה אבל לרש"י נראה דאין זה דוחק דהא ודאי כיון דתנא דברייתא בדף ע"ה ע"א תנא סברת בר פלוגתיה דרבי יהודה בסתם דהוא תנא קמא מסתמא הלכה כתנא קמא דרבי יהודה ואי משום דמשמע דרבי מרינוס קאי כוותיה כל כי האי לא הוה שתיק הש"ס מלאשמועינן דרבי מרינוס קאי כשיטת רבי יהודה ואמאי לא פסק הש"ס בהדיא כרבי יהודה ולכן טפי ניחא ליה לרש"י לומר דאין הלכה כרבי יהודה וההיא דרבי מרינוס כרבנן נמי אתיא דאין דישה מדאורייתא אלא לגידולי קרקע ורק בחולב מודו דאסור מיהא מדרבנן ושרי בכלאחר יד במקום צערא

והנה התוספות בדף ע"ג בד"ה מפרק כתבו דדוחק לומר דרבי אליעזר בפרק המצניע דמחייב חולב משום מפרק תולדה דדש סובר כרבי יהודה דיש דישה שלא בגידולי קרקע ועינינו הרואות ששם בפרק המצניע דף צ"ה בד"ה החולב סברו וקבילו זה הדוחק וכתבו חולב משום דש הוא כדפירש רש"י ואתיא ברייתא כרבי יהודה דאמר יש דישה שלא בגידולי קרקע כדפרישית לעיל דף ע"ג עכ"ל הרי דמה שדחו שם חזר ונראה להם במקום אחר כן יש לומר דגם בזה אולי במקום אחר חזרו וסוברים שאינו דוחק ועל כל פנים אליבא דרש"י ודאי מצינן למימר הכי ואין הכרח שסובר שהלכה כרבי יהודה וכן מצאתי להריטב"א בחידושיו לכתובות על דף ס' שנראה שמה שדחו התוס' נראה בעיניו לעיקר שכתב וז"ל תניא ר' מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא מפרק כלאחר יד ובמקום צערא לא גזרו רבנן עיקר פירושו משוה דהוה ליה שבות דרבנן על ידי שינוי דאפילו היה חולב בידו ממש אינו אלא שבות דרבנן דמפרק תולדה דדש וקיימא לן דאין דישה אלא בגידולי קרקע הלכך כי הוא יונק בפיו הוה ליה שבות על ידי שינוי ומשום הכי לא גזרו ביה רבנן בחולה שאין בו סכנה אבל שבות גמור בלא שינוי לא התירו בחולה שלא התירו אלא אמירה לעכומ"ז שהוא שבות שאין בו מעשה שהוא קל משבות שיש בו מעשה וכדאיתא בעירובין והיינו דאמרינן כל צרכי חולה נעשין על ידי עכומ"ז בשבת עכ"ל והובא גם כן בשיטה מקובצת שם ואם כן לא נפלאת היא לומר שכן סובר רש"י ואין הכרח שסובר שהלכה כר' יהודה אלא הלכה כרבנן דסברי אין דישה שלא בגידולי קרקע ולכן אם נאמר הדם מילה מיפקד פקיד לית בה איסורא דאורייתא

שוב ראיתי בספר אור זרוע הגדול בח"ב בהלכות שבת סי' ח"ן שכתב שדעת רש"י דאין דישה אלא בגידולי קרקע והוכיח כן מהא דאיתא בפרק כלל גדול דף ע"ג סוף ע"ב תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן וכתב רש"י המנפט צמר גפן בקשיה כדרך האומנין וצמר גפן גידולי קרקע הוא להכי קרי ניפוט דיליה תולדה דדש שמפרק גרעינין ממנו ולא קרי ליה תולדת מנפץ דצמר וכתב על זה דמדפירש דצמר גפן גידולי קרקע הוא שמעת מינה דסבר רש"י דאין דישה אלא בגידולי קרקע וכן כתב הרמב"ם דאין דישה אלא בגידולי קרקע והכי מוכח לקמן דתנו רבנן הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת ר' יהודה אומר פציעה בכלל דישה אמרו לו אין פציעה בכלל דישה אמר רבא מאי טעמא דרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע ומסתמא הלכה כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ובעיני אני המחבר היה נראה לפרש דהלכה כר' יהודה שיש דישה שלא בגידולי קרקע וכו' וכו' מיהו הריני מבטל דעתי לפני דעתם וכדבריהם כן הוא דודאי אין דישה אלא בגידולי קרקע עכ"ל ושוב כתב דיש לומר דאפילו ר' יהודה סובר אין דישה אלא בגידולי קרקע אלא דפליגי אי דגים הוו גידולי קרקע דרבנן סברי דלאו גידולי קרקע נינהו והיינו דאמרינן מאי טעמא דרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע כלומר הואיל ואין דישה אלא בגידולי קרקע להכי לא מיחייב אלא אחת משום דדגים לאו גידולי קרקע והכריח פירוש זה שאם נאמר דביש דישה בגידולי קרקע או לא פליגי הוה ליה למימר מאי טעמא דרבנן קסברי אין דישה אלא בגידולי קרקע וגירסתינו היא באמת קסברי אין דישה ומכל מקום אף לגירסתינו לא נפלאת פירוש זה לפי המשוער בדעתי שבכיוצא לזה רגיל הש"ס לומר דטעמא דבר פלוגתיה הוא משום דסבר בהיפך ואם כן הוה ליה לרבא לסיים מילתיה ולמימר ורבי יהודה סבר יש דישה שלא בגידולי קרקע ומדלא מסיים הכי משמע דגם ר' יהודה סובר אין דישה אלא בגידולי קרקע ועל כל פנים הרי מצינו לרבינו האור זרוע מעיד בגדלו שדעת רש"י דאין דישה אלא בגידולי קרקע וכתב גם כן דמדתני סתמא סברת בר פלוגתיה דרבי יהודה דהוי כרבים ודאי הלכתא הכי הויא וככל מאי דכתיבנא בעניותין ואם כן שפיר קאמר רש"י דאי דם מיפקד פקיד ליכא אלא איסורא דרבנן משום דקיימא לן דאין דישה אלא ע בגידולי קרקע

ומלבד זה יש לומר בפשיטות לפי שיטת רש"י (דמפרק הוו תולדה דדש) דאין הכרח מדרבי מרינום דסובר כרב יהודה שהרי אפשר לומר דמה שאמרו בש"ס בטעמיה דרבי מרינוס דהוי מפרק כלאחר יד הוצרכו לזה כדי שיסכים לדינו גם ר' יהודה שסובר יש דישה שלא בגידולי קרקע וכמו שכתבו התוס' בכתובות שם (בדף ס' ד"ה מפרק) ומתבאר מדבריהם דנקטי כרבנן דרבי יהודה דאין דישה אלא בגידולי קרקע ולכן הוקשה להם דלמה ליה לש"ס למימר טעמא דרבי מרינוס משום דהוי מפרק כלאחר יד תיפוק לי' דאף אי הוי דש גמור אין דישה אלא בגידולי קרקע ובהמה לא חשיבא לענין זה גידולי קרקע וכו' ותירצו ויש לומר דאיצטריך טעמא דהכא משום דרבי יהודה דסבר דיש דישה שלא בגידולי קרקע דמחייב בפוצע חלזון משום דש וכן כתבו ביבמות פרק חרש דף קי"ד ד"ה וקסבר עי"ש ובודאי אין כונתם לומר דמשום דהלכה כרבי יהודה נקיט הש"ס האי טעמא דאין זה במשמע דבריהם כלל אלא כונתם לומר דהוצרך הש"ס לטעם זה כדי שיהא דינו של רבי מרינוס ככולי עלמא (ובישוב שיטת הרמב"ם שפוסק דחולב חייב משום מפרק דקשה והא אין דישה אלא בגידולי קרקע עיין בספר נהור שרגא לידידי הגאון אבד"ק סייני יצ"ו בחידושיו ליבמות דף קי"ד על דברי התוספות בד"ה וקסבר) באופן שאין לנו הכרח לומר דרש"י סובר דהלכה כרבי יהודה דיש דישה שלא בגידולי קרקע וגם התוספות לא כתבו שכן סובר רש"י רק כתבו שכן צריך להיות לפי שיטתו והרי אין זה מוכרח כיון שיש לומר או כמו שכתב הריטב"א הנז"ל או כמו שכתבו התוספות ביבמות ובכתובות ואף אם יתעקש המתעקש לומר שכונת תירוץ התוספות ביבמות וכתובות הוא לומר דמשום דהלכה כרבי יהודה נקיט הש"ס טעמא דכלאחר יד מכל מקום אליבא דרש"י נוכל לתרץ כמו שכתבתי אני הדל בכונת התוספות וגם מדברי התוספות בכתובות שם בד"ה גונח שהוקשה להם דהכא שרינן בשבת משום צערא ואילו ביבמות אמר אבא שאול יום טוב דאיסור לאו שרי שבת דאיסור סקילה לא שרו רבנן ותירצו דההיא דאבא שאול פליגא אדרבי מרינוס ודייקו הכי מדקאמר רב יוסף הלכה כרבי מרינוס מכלל דפליגי עליה וכלשון הזה כתבו כמה ראשונים בשם הרי"ף בתשובה וכן כתב רבינו חננאל בפירושו הנה מזה מוכח דסברי הראשונים הנז"ל דהא דרבי מרינוס לא תלי בסברת רבי יהודה דיש דישה שלא בגידולי