שדי חמד אסיפת דינים מילה ריג

עתה אקום לבאר בסיעתא דשמיא את הפרט השני אם אפשר לשנות לעשות המציצה על ידי מאשין [מכונה] ואעתיק פה את אשר כתבתי לרבני גאוני דורנו יצ"ו כשנשאלתי על זה בשנת התרב"ן ואת אשר השיבו לי והלא כה דברי בעזרת גואלי וצורי

א) שמעתי כי נתחדשה המצאה לעשות המציצה ע"י מכונה על פי עצת הרופאים כי הרבה חולאים יתהוו בהנימול מחמת הבל פי המוצץ ולפני שנה (או שתים) כתב לי רב אחד במקומות אלו שנודע לו שבאדעססא יצא הדבר בהיתר רבני העיר ובקש שאחוה דעתי ולא השבתי על זה כי אין רצוני לדבר בחדשות הנעשות בארץ עתה קבלתי מכתב מאחד מידידי מרעיש את האר"ש ורוצה להעביר את המוהל על שעשה המציצה על ידי מכונה ברצון אבות הבנים שאחד מהם הוא רופא מומחה וידידי הנ"ל הפציר בי מאד להשיבו ועוד לא השבתי לו מאפס פנאי מרוב טרדותי והאמת אגיד כי לדעתי העניה אין נראה שום חשש מצד הדין דמה לי מציצה בפה או בכלי כל שיוצא הדם ואין לחוש לסכנה ואין זה בכלל אומנא דלא מייץ שבש"ס ובפוסקים ופנאי אין לי לחפש בדברי הפוסקים אולי יש איזה חשש ואנכי לא ידעתיו לכן אבקש מהדרת גאונו להודיעני דעתו העליונה ואדע מה להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה ע"כ הגיעו דברי מכתבי הנ"ל: ואלה דברי תשובותיהם. ויהיו נכתבים לפי זמני מכתביהם מכתב א' ב) ב"ה יום א' י"ג ניסן תרנ"ב שאויל ברכה ושלום לכבוד וכו' כקש"ת מוהר"ר חח"מ שליט"א אבדק"ק קר"ב ולכל הנלוים אליו וכו'

מה שכתב נידון המציצה ע"י מכונה שהרעיש על זה נכבד אחד על אחד המוהלים אשר מלאו לעשות כן בודאי הצדק אתו ואעתיק לו מה שכתב בספר שבילי דוד ח"ד על יו"ד מהגאון המובהק ר' דוד ליב זילבערשטיין אבדק"ק וואיטצען לקהל אטערדאקסען להלכות מילה סי' רס"ג אות ה' וז"ל מחבר סעיף ג' בדין מציצה הנה מלשון הרמב"ם משמע דזה רק משום סכנה ואם אפשר להוציאו על ידי משיחת סמנים נראה לעניות דעתי פשוט דאי אפשר לעשות כן וכן קמו חדשים אשר רגילין לבטל מצות שביארו חז"ל ובאמת מצות שבכתב הרבה מהם אין שומרין גם אלו רק איזה מהם והם באשר שמים אורבים לבטל צאן קדשים ממצות התורה מתחילין בכ"ף בסנסן אחד למען יצודו ברשתם וכן בזה תקנו עכשיו לבטל המציצה ורק בסמרטוטין השרויים במים גם זה יועיל כמו המציצה והם חושבים עצמם לחכמים כמו אילו לא ידעו חז"ל מזה ובאמת לפי דברי הרמב"ם דמציצה להוציא הדם ממקומות הרחוקות שלא יבא לידי סכנה ומים קרים אדרבה מעצרים הדם נראה לעניות דעתי דענין הסכנה בזה בשביל כי ענין החמימות ששורה בדם על פי חכמה עליונה בכל גוף האדם וכ"ז (וכל זמן) שדם זה במקום תולדתו החמימות הוא חיות הגוף אמנם כשהדם מתעורר על ידי חיתוך בבשר ואין יוצא כולו אם כן זה הדם שניזוז ממקומו למקום אחר אין חומו שם בטבע ומוליד חולאים רחמנא ליצלן על ידי זה ומביא לסכנה על ידי דלקות החמימות ההוא אשר שם שלא על פי הטבע אבל אם מניחים מים קרים במקום נביעתו לחוץ מתקרר ואין מזיק במקום שפירש שם מיהא לו יהא כן דזה מהני כמו מציצה נראה דקדמונים בחרו דוקא לעשות כן בשביל חיבוב מצוה וכמו שדרשו גם כן בדם המילה ואראך מתבוססת בדמיך שדרשו זה על דם מילה ועל דם פסח וכן בצפורה אשת משה תרגום בדמא דמהולתא הדין אתיהב חתנא לנא ועיין טורי זהב סי' תקפ"ה שהמוצץ לא יקנח דם מציצה בתקיעת שופר ולכך מאז החזיקו עם ה' כך לחיבוב מצוה ואי אפשר לבטל המנהג וכאשר האריך בזה בחתם סופר בענין קטניות בפסח וא"ל (ואין להקשות) אם נתפוס כן דאפשר על ידי תקנת המים היאך הותר המציצה בשביל חיבוב מצוה בשבת להוציא דם דחייב משום חובל י"ל דבאמת חובל פטור רק דמתקן מצות מילה אבל בזה דכבר אתקיים המצוה בעצמה ואינו נוגע למצוה ליכא מתקן מיהא ז"א (זה אינו) דמציצה לאו מקלקל הוא דחובל לרפואה חייב וי"ל כמ"ש מגן אברהם סי שכ"ח סקי"ז דעושין מדורה לחולה שיש בו סכנה אף דאפשר לחממו בבגדים אם כן הוא הדין בזה עכשיו דאיכא סכנה מותר רפואה שיש בה מלאכה אף דאפשר באופן אחר ואף דעכשיו בלאו הכי לוקחין מים קרים תחת תחבושת כמו שנתפשט זה מקרוב איזה שנים מכל מקום זה המציצה נעשה כן קודם שמניחין זה המים ולכן מותר ואף דאחר כך בלאו הכי יתנו מים מכל מקום א"ל (אין לך) בו אלא שעתו

והנה באמת גם זה המנהג שנתפשט ליקח תחת תחבושת מים קרים כתבתי בא"ח סי' ש"ל כמה יש לחוש בזה בשבת בשביל סחיטה וליבון הסמרטוטין ומי יודע אם לא גם זה ממחשבות של חדשים התפשט רק למען החליש מנהגי הקדמונים כמו שדרכן להדיח העם הזה מעט מעט ממנהגי קדושה אשר השריש בם למען התגולל עליהם להדיחם מדרך התורה לגמרי ר"ל כאשר כבר הראו בפומבי כמו שכתב בחתם סופר בענין גילוח בחול המועד הממציא התורה (היתרא) לעניינים כאלו יעמדו פריצי הדור חזון לאמר כמה מאות שנים נזהרו בזה ועכשיו התירו נבא ונתיר לחלל שבת ובעוה"ר כבר נתקיימה הנבואה הלז לכן צריך עקירה מדרכיהם ולא לימשך אחריהם אפילו זיז כל שהוא וזה שנמשכו אחריהם ליקח תחת תחבושת מים אז לא היה נודע עוד בפומבי את דרכם ועכשיו נודע דרכיהם הבדלו מהם

והנה בגמרא האי מאן דמל ולא מייץ מעבירין אותו פריך פשיטא כיון דמחללין שבת על כרחין סכנה היא ותירצו מהו דתימא מפקד פקיד ופירש"י ממתניתין לא שמעינן דמחלל שבת עלה דדם מפקד פקיד ואין כאן איסור תורה והנה מוכרח מלשון רש"י דעל כל פנים מדרבנן אסור גם אם היה פקיד ואף בלא סכנה הותר אף דחולה שאין בו סכנה אין מתירין שבות בידים יש לומר דשבות שהוא רק במקום חולה ודאי מותר כמו מפיס מורסא בשבת וכמו שכתבתי בחידושי לא"ח סי' שכ"ח סק"ד יען דשבות זה לא ימצא רק בחבורה ומשום צער הותר אבל שאר שבותין דאין מיועדין לחולה לבד לא התירו והא דפשיט לרש"י דאף אם פקיד אסור מדרבנן נראה דזה לא גרע מחולב ובחולב באמת איכא חיוב מן התורה רק דסלקא דעתין דאינו רק מדרבנן ואיתא ביבמות פ"ד בטבילת גר דאין טובלין אותו סמוך למילה דמיא מרזי מכה ועכשיו נתפשט כי מניחין סמרטוטי מים במקום כמון לרפאות וכן נמצא עוד בגמרא דמיא מרזי מכה ונראה לי דזה במים מכונסין הא סמרטוט בלוע ממים מרפא או אפילו כשנוקף אצבעו ותוחב לצלוחית מים אבל לטבול במים מכונסין הרבה כי ישלוט כח המים הרבה על המכה מרזי ובע"ז דף כ"ט פדעתא מכת חרב ציוו להניח תחלי ולא ציוו להניח סמרטוטי מיא על כל פנים רפואה ההיא היה נח להם יותר וכן במילה איתא במשנה להניח כיתושי כמון דנוח להם יותר בזה מאיזה טעם והנה כפי אשר נתפשט כבר באיזה מקומות הקדשים מנעו מציצה מדינא אם אין זה נגד הגמרא כמ"ש כשרין למול ילדי ישראלים הכשרים אף כי אין מקיימין חיבוב מצוה כמ"ש אמנם ראוי לקהל לתקן כן שלא ליקח מוהל כזה למול ילדי הכשרים כי על כל פנים זה דרכי החדשים לעקור דת תורתינו וצבור יכולין לתקן למגדר מילתא בדבר שרוב הצבור יכולין לעמוד בו והוסיפו עוד באיזה מקומות לבטל הפריעה כדרכם לבטל מעט מעט אם גם בשבת עשו כן הרי הן מחללי שבת כמו שכתב ש"ך סי' רס"ו בקראים אף דחובל מקלקל הוא ולא מקיים מצוה בלי פריעה כתב בש"א סי' נ"ב דזה ג"כ ל"ח מקלקל דעכ"פ אם יקיים מצות פריעה אחר, כך גם זה מתקן אלא די"ל אלו אין סופן לקיים מצות פריעה ואולי י"ל כיון דעל