שדי חמד אסיפת דינים מילה ריב
Sdei Chemed Asifat Dinim Milah 212 · שדי חמד אסיפת דינים מילה · free full Hebrew text
Open in the reader →ודרש נמי לציצין דמחד קרא נפקי ופליג ארב דאמר בבבלי דף ע"א דלא נתנה פריעת מילה לא"א ורב לטעמיה וכו' וצ"ל דס"ל לתנא דהכא דקרא דשוב שנית ביהושע לעיכובא אתי לאקושי סוף מילה וכו' וכקושית ש"ס בבלי שם ודלמא לאקושי וכו' לגירסת ר"ח ולשון ב' דרש"י שם וכו' עש"ה וכ"ה בירושלמי שבת פר"א דמילה ונכונים א"כ דברי הלבוש הנ"ל וז"ל רש"י בפ' הברכה ובריתך ינצורו ברית מילה שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם עכ"ל וכ"ה בספרי שם ועיין בתשו' צמח צדק סס"י קכ"ח ועיין ילקוט בהעלותך קח את הלוים אי' כמ"ע (כמ"ש) בה"ג ובריתך ינצורו וכו' עש"ה וזה דלא כבה"ג הנ"ל דבמצרים קאי ובריתך ינצורו וכו' ועיין בס' מגיני שלמה ס"פ ר"א דמילה ז"ל יוצאי מצרים מלו ולא פרעו והנולדים בדרך לא מלו כלל וכו' עש"ה אבל צל"ע לר"א ביבמות מ"ו יליף מאבות מלו ולא טבלו הול"ל נמי מל ולא פרע גר הוא ועי' בז"ג ס"פ בא הנראה לענ"ד כתבתי לקיים ברית עולם במילה ופריעה ומציצה וחתמתי שמי הק' יהודה אסאד ע"כ הגיעו דברי הגאון מוהר"י אסאד הנ"ל
ל"ה) גם השגתי ספר יקר על הלכות מילה נקרא בשם ברית אבות להרה"ג מוהר"ר שבתי ליפשיטץ יצ"ו אבד"ק יוליניצא וראיתי נכבדות מדובר בו בסי' י"א בשני הפרטים א) על ביטול מציצה ב) על עשייתה בכלי וכיוצא וכבר העתקתי תורף דבריו לקמן בסי' ב' ס"ק כ"א והלאה ובכלל דבריו שם כתוב גם כן בדין ביטול המציצה כיעויין שם ומלבד המובא שם עוד כתב שם בדף ק' (בד"ה והנה) וז"ל והנה רז"ל דרשו במסכת גיטין ד' נ"ג ע"ב על פסוק כי עליך הורגנו כל היום זו מילה שניתנה בשמיני ע"ש ברש"י ועיין בח"ס חיו"ד סי' רמ"ה שכתב דעינינו רואות שאפילו אחד מני אלף אינו מת מחמת המילה וצ"ל דמצוה מגינה ומצלי אבל על פי דרך הטבע הי' המיעוט מתים ח"ו ואפ"ה צוה הקב"ה למולו עי"ש והא תינח אם מקיימין המצוה כתיקונה בחיתוך ופריעה ומציצה כאשר תקנו לנו רז"ל אז היא מגינה ומצלי אבל בלי מציצה ודאי היא סכנה ולא מגני ומצלי כמו שאמרו ז"ל במסכת מגילה העושה תפלתו עגולה סכנה ואינה מצוה ופי' ר"ת שאין מגין בשעת הסכנה ע"ש וע"ז אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ מעברינן ליה שאין הוא עושה המצוה כתיקונה אז הוא מסכן את התינוק ע"כ מעברינן לי' ועוד ראיה מהא דאמרו במדרש הובא דבריהם בס' מדא"ל שאל טור"ר הרשע את ר"ע איזה מעשים נאים של בו"ד או של הקב"ה הביא גלוסקאות ושיבולי' וכו' והקשה בס' קהי"ע הובא בס' הנ"ל דרוש א' דלמה הביא לו גלוסקאות ושיבולי' יותר משאר דברים ותירץ שבהיות שיש באדם עשרה מצות קודם בואו לכלל אדם והם מילה פריעה מציצה ברכה ואחר למ"ד יום פדה"ב וכו' וכמו כן בשיבולי' נעשים עשרה מלאכות עד תכלית המכוון ע"ש הרי מפורש בהדיא מפי רז"ל דמצות מציצה הוא חשוב כמו מילה ופריעה וק"ל ועיין בתיקוני זוה"ק ת' ל"ז שכתב שם וז"ל על דא אמר אדם קדמאה קמי' קוב"ה מי מציל את בני מחרב המתהפכת אמר לי' חרבא דמילה כד"א עשה לך חרבות צורים וחרבא דקוב"ה ט"ז פיפיות לקבל מילה ופריעה ומציצה וי"ג בריתות שנכרתו עלי' ע"ש הרי לך מבואר בדברי רז"ל דמציצה היא חשוב כמו מילה ופריעה וחידוש לי על הג' בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ב' סי' ז' ע"ש שמפלפל לענין ב' מוהלים בשבת אי מציצה חשוב מן המצוה ע"ש שלא העיר מן התיקונים הנ"ל ועיין בס' חסד לאברהם עין הקורא נהר נ"א שכתב וז"ל והנה חטא אדם הראשון הי' בשליחות ידי' כי בידי' לקח ובפה אכל גם זאת המצוה בידי' נימולים ובפה מוצצים לתקן חטא זה עכ"ל הזהב ועיין באוה"ח פרשת תזריע בפ' ימול בשר ערלתו שכתב רמז הכתוב כאן כי צריך לעשות שלשה דברים במצות מילה והם מילה ופריעה ומציצה ימול כנגד מילה בשר נגד פריעה ערלתו נגד מציצה ע"ש ועיין עוד בס' הק' שערי אורה שער ה' דף נ"א שכתב לפי שברית מילה כשאדם כורת הערלה והיא מילה ב' פריעה והג' מציצה ולפיכך אמר שלש ע"ש והערני לזה הרב הג' מהר"מ גו"ו רב חיסד"א שליט"א ועוד שהרי יסד הפייטן הרחמן הוא יברך את המל בשר הערלה ופרע ומצץ דמי המילה איש הירא ורך הלבב עבודתו פסולה אם שלש אלה לא יעשה לה ונראה מזה ששלשתן שקולים המה וידוע דהפייט הזה חיבר הראב"ד בעל האשכול עיין בס' שה"ג למרן החיד"א ז"ל הלכך נראה לי דגם בנולד מהול הגם שאין חיתוך ופריעה רק מטיפין דם ברית צריכין ג"כ לעשות מציצה בפה כדי שלא יחקה את המתחדשים הנ"ל כנ"ל הגם דלא מצאתי הדבר מבואר ראוי לעשות כן מטעם הנ"ל עכ"ד יצ"ו
ל"ו) ושם (בס' ברית אבות) בהסכמות הגאונים על הספר בסוף הסכמת הגאון מוהר"ר יוסף מאיר אבד"ק סאפינקא יצ"ו כתב וז"ל ומה שהאריך בסי' י"א אות ט"ו נגד הרוצים לבטל מצות מציצה כנים דבריו ושום מנהג ישראל לא יבוטל ח"ו ועיין בספר מלבושי יום טוב הנדפס מחדש ח"א בתשובה להגאון מוהר"י הכהן שהאריך שהמציצה היא בכלל מצות מילה ולא מטעם סכנה לחוד וכן בח"ב בסופו בקונטריס זכרון מרדכי האריך בזה ואם אל סודו תדרוש עיין בטע"מ פרשת לך ותמצא סודו וחס ושלום לבטל את זאת עכ"ד יצ"ו: