שדי חמד אסיפת דינים מילה ריד

כל פנים דרכן בכך וצריכין לזה לפי הנהגתם לא מקרי מקלקל ועל כל פנים ראוי להרחיק מוהלים כאלו שלא למול ילדי כשרים כי בלאו הכי כתבו שטוב להדר אחר מוהל היותר צדיק ולא כזה עכ"ל הגאון שבילי דוד שהעתקתי אות באות ויש אצלי אריכות דברים אבל אדמה כי יספיקו דבריו אלה להזהיר ולהתרות במוהל שאם (שלא) יעשה עוד כזה לבל יעבירוהו מאומנתו וראוי לשמוע מקודם התנצלותו ואם עשה כן מדעת עצמו בלי הוראת חכם שבעירו בודאי הוא עול גדול מאד ודי בזה וכו' ואו"ש ויחוג חהמ"צ בשמחה וביתרון הכשר יוסף זכריה שטערין אבדפ"ק שאויל

ובמכתבו מיום י"ב סיון תרנ"ב כתב אגב גררא וז"ל נידון המכונה למציצה כבר הודעתיו כי היא המצאת החדשים וידעתי כי כל גדולי הרבנים עמדו מנגד ולא הניחו בשום אופן ועם כי לפלא מאד בעיני על המכתב ממינסק אשר כנראה לא נודע לו אשר כבר רבו עליה ומסתמא הורגלו שמה טרם בואו בהשתדלות החדשים ואשר מסתמא לא יוכל גם כן למחות בידם עכ"ד יצ"ו (אמר המחבר מה שהתפלא הגאון יצ"ו על המכתב דמינסק כונתו על המכתב אשר אעתיק להלן איה"ש והוא המכתב הרביעי שאני הדל הודעתיו מזה ואליו ירמזון מילי דמר יצ"ו)

ובמכתבו מיום ב' תמוז תרנ"ב כתב וז"ל נידון הכלי במקום מציצה לא ידעתי למה הוצרך לבא בזה במכתב לרבנים שונים בדבר אשר כבר צוחו כמה גדולי הדור ואשר הזכרתי לו קצת מדברי הגדולים וידעתי אשר באיזה עיירות נצחו המתחדשים לעשות על ידי כלי ויש רבנים שטרחו גם כן בזה ועיין שו"ת יד אלעזר מהרב המנוח דווין בסי' נ"ה שהנהיג ג"כ בעירו לעשות המציצה על ידי ספוג שהמציאו הרופאים מומחים והיה זה על ידי סיבה והגם כי בספוג מחלל שבת בש"ע א"ח סי' שכ"ח סמ"ח ובמגן אברהם ס"ק נ"ג ואפילו כשאינו משרה אותו במים או ביין מכל מקום הא גם במוצץ בפיו יש איסור אב מלאכה משום חבורה וע"ש מה שנתוכח אתו מופלג א' דכששרה הספוג במשקין יש לחוש לסחיטה וזה הוי פסיק רישיה ואסור לכולי עלמא וזה לא הוי בעידנא דהא תיכף כשנוטל הספוג לח בידו בא לידי סחיטה מה שאין כן במוצץ בפה דבאותה שעה באה הרפואה וחילול שבת בבת אחת וע"ש שהאריך בזה ומ"ש בדחיית זה כי לטורח עלי להעתיק וגם בשו"ת אגודת אזוב מדברי בחידושי שבת קל"ג ע"ב בד"ה אר"פ האי אומנא דלא מייץ וכו' שבהיותו בק' שענסטחוב ראה חדש שמקרוב נהגו המוהלים שלא למצוץ בפיהם רק שאחר הפריעה סוחטין המילה בידים ונותן עלי' סמרטוט נקוב ומלוחלח במים קרים כדי שלא יחזור עור הפריעה ולהתכסות למעלה ואח"ז משימין על המילה עוד סמרטוטין אחרים שאינם נקובים ושרויים במים קרים עד שבערך שעה א' פוסק הדם מלזוב וכו' והאריך בזה שלכאורה לא טוב עושים בדבר הזה וכו' והאריך הרבה מאד שקשה לפני להעתיק עד סוף דבריו ועיין טור ומחבר יו"ד סי' רס"ד ס"ג ואחר כך מוצצין המילה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים ונראה שביד שאינו מוציא ממקומות הרחוקים לא מהני וציין גם כן בשו"ת הגר"ץ חיות סי' ס' בשם הגרמ"ס וכבר הארכתי בתשובה לא' משואלי בר"ח מנ"א תרל"ד במקום שנתחדש ע"פ רופא לעצור הדם במטליות טבולים במים קרים ואשר בש"ק היה מתאמץ המוהל לפזר פוולמער כמנהגינו שלא לעבור משום ליבון בשעת שרייה ומשום סחיטה ונצבע בה דם גם כשנקרעו מקודם ש"ק אם לא לפי המדה ועל כל פנים מצד איסור מלבן אפשר שישורו המטלית קודם השבת וגם שבאיסור סחיטה מצד כיבוס דהוא תולדה דמלבן והוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה דגם להתו' שחולק על הערוך מכל מקום ליכא חיוב חטאת ומשום מפרק ודש נמי בדלא ניחא ליה לא הוי רק איסור דרבנן וכמ"ש הט"ז וגם דהוי אצל"ג וכמ"ש בדרך חיים לצוות לנכרי לחפור פולייעל מכותל שהחופר גומא ואין צריך אלא לעפרה פטור אך ברמב"ם פרק ט' מה"ש שהסחיטה צורך כיבוס ובמלבן הוי צריכה לגופה ועיין במגן אברהם סי' שכ"ח ס"ק נ"ג ולפי הנשמע שבאשכנז יש שמן ידוע שסכין אחר המציצה וכמדומה שגם בשו"ת בנין ציון ח"א האריך בזה גם כן בענין מציצה בכלי ואין רצוני לתקוע עצמי להכנס בחקר הלכה זו לדינא ורק שעל כל פנים אין להניח לעשות חדשות בעניינים כאלה עכ"ד יצ"ו:

מכתב ב' ג) ב"ה יום ב' ניסן תרנ"ב קאמינקא את חג המצות. יחוג בכשרות ובדיצות, כבוד ידי"ן וידיד כל יודעי שמו וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים חזקי' מדיני הי"ו ר"מ בקאראסובאזאר יע"א

בענין ההתחדשות בדבר המציצה אף שהרופאים אומרים שקשה לנימול אין דעתי נוחה מהתחדשות בדברים העומדים ברומו של עולם היהדות וכבר כתב החת"ס בעניינים כאלו כי החדש אסור מן התורה בכל מקום הנני הכותב בנחיצה רבה המברכו בחג כשר ושמח משה נחום ירושלמסקי הי"ו: מכתב ג' ד) ב"ה כ"ט למב"י תרנ"ח באברויסק ה' שלום ישים לכבוד הוד הדרת בית ישראל ותפארתם וכו' מוהר"ר חיים חזקי' מדיני שליט"א

על דבר המציצה בכלי הנה לדינא נראה דאין חילוק בין ביד ובין בכלי וכן ראיתי בשו"ת מהר"ץ חיות סי' שכ"ב בשם הגאון ר"מ סופר אבל מכל מקום נראה לי דלא לשנות בזה ממנהג אבותינו מימות א"א וה' יאריך ימי כת"ר שי' בטוב ובנעימות ברב עוז ושלום בכבוד והדר ככל אשר תשאל נפש כת"ר שי' וכנפש תדרשנו לטובה ולברכה ידידו מוקירו ומכבדו רפאל שפירא הי"ו: מכתב ד' ה) ב"ה יום א' ל"ג בעומר תרנ"ב מינסק יצ"ו שפעת החוה"ש וכ"ט אל כבוד יד"ע ויד"ן וכו' קש"ת מו"ח חיים חזקיאו מדיני נ"י האבד"ק שי קאראסובאזאר יצ"ו

ועל דבר המציצה שנתחדשה המצאה לעשות ע"י מכונה על פי עצת הרופאים. הדברים פשוטים כי אין בזה שום חשש כלל ואפס אך בשבת נכון יותר לעשות בפה עתה שאין דרכו בפה כמובן ויקבל כתר"ה ברכת החוה"ש מאדוה"ש כנפשו הטהורה ונפש תדרשנו לטובה ירוחם יהודה ליב החופ"ק: מכתב ה' וי"ו) ב"ה יום ו' עש"ק ר"ח סיון תרנ"ב ראסין צ"ו כבוד וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים חזקי' מדיני שליט"א אב"ד ור"מ דק' קאראסובאזאר. ולכא"ל שלו"ר

ועל דבר המציצה רבות דברו בזה די"א דה"ל כמו רחיצת המילה וכמון ואספלנית שג"כ לרפואה ונשתנה הטבע ובטלה ואולי מדלא קאמר שבת קל"ג רק אומנא דלא מייץ סכנתא ולא חשיב גם כמון ואספלנית וכה"ג צ"ל משום דמציצה ג"כ מצוה היא דלדם הוא צריך שהרי נולד מהול צריך להטיף דם ברית