שדי חמד אסיפת דינים מילה רח

המצות מילה הוא דחי שבת וגם ממילא דאין קושיא על ר"פ פשיטא דאיהו קמ"ל הא דסכנה הוא ועוד משינוי' דש"ס דקמ"ל ר"פ אף דחבורי מיחבר אפ"ה שרי ומוצצין משום סכנה דומיא דאספלנית וכמון ות"ל דשרי משום מצוה מכל אלו משמע לכאורה דאין במציצה מצוה אלא יש סכנה במניעותה ואין מצוה בעשייתה

כ"ב) אמנם כי דייקינן שפיר אדרבא מוכח איפכא והוא על פי הרגשתינו הנ"ל לשינוי' דש"ס להס"ד תקשי הא מוצצין דמתניתין ה"ל זו ואצ"ל זו כנ"ל הא חדא ועוד עדיפא קשיא לס"ד זו דם מיפקד פקיד וה"א דליכא סכנה במניעת המציצה וליכא איסור תורה וחילול שבת בעשייתה וגם מצוה ליכא בעשייתה אם כן למה תני ליה כלל במתניתין ומוצצין מאי קמ"ל דשרי ועוד קשיא לס"ד זו עדיפא כיון דתנא פתח במשנה עושין כל צרכי מילה בשבת וכו' ומוצצין וכו' והא אפילו את"ל דהא גופא קמ"ל מתני' דשרי בשבת אף שאינו מצוה ולא סכנה משום דמיפקד פקיד אבל כיון דאין מצוה ואין סכנה הרי א"ץ לעשותה כלל ואיך תני ליה בהדיא עושין כל צרכי מילה וכו' ומוצצין הרי שאין זה צרכי מילה כלל וא"ץ לעשותה אף בחול וצ"ע אלא ע"כ מוכח להס"ד דהמציצה מגוף המצוה הוא גם זולת הסכנה וצרכי מילה קרי ליה מתני' והא גופא קמ"ל מתני' ומוצצין וכו' דפי' עושין כל וכו' תרתי משמע עושין וכו' חייב לעשות ומותר לעשות המציצה דומי' דמוהלין ופורעין ה"נ ומוצצין דה"פ בכולהו חייב לעשות ומותר לעשות כל אלו צרכי מילה בשבת וממילא גם להאמת דר"פ אשמעינין סכנה הוא ר"ל סכנה נמי הוא אבל בהא לא הדר ביה מהס"ד דמציצה מגוף המצוה נמי הוא וארווח לן בזה ליישב קושית תוס' במתניתין דף קל"ג ע"א עושין כל צרכי מילה בשבת והא כבר תני הכי במשנה לעיל בס"פ מפנין וכו' ולענ"ד מתני' הכא קמ"ל הא דמוצצין ג"כ צרכי מילה מקרי ר"ל מגוף המצוה הוא מלבד טעם הסכנה כנ"ל ואין להקשות א"כ מאי פריך בגמרא עלה דמתני' קל"ג ע"ב מכדי קתני כולהו כל צרכי מילה לאתויי מאי וכו' והא י"ל הא קמ"ל דמוצצין נמי צרכי מילה הוא מגוף המצוה ז"א דא"כ סגי למתני' עושין כל צרכי מילה בשבת מוהלין וכו' ומוצצין וכו' ותיבת כל לאתויי מאי קשיא ליה וכן פירש"י בהדיא מכדי קתני במתני' כולהו כל דברים העושים למילה מוהלין ופורעין ומוצצין וכו' למה לי דתנן כללא ברישא עושין כל צרכי מילה עכ"ל ר"ל כללא דייקא קשיא ליה לגמ' כנ"ל

כ"ג) ועוד נ"ל מוכח דגם להאמת דר"פ קמ"ל חבורי מיחבר ומשום סכנה שרי בשבת מצוה נמי הוא כמו להס"ד והוא מדאמר ר"פ האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ומעברינן ליה ואי משום סכנה ורפואה בלבד מאי שייאטי' דאומנא לזה טפי מכל אדם והא נותנין עליה אספלנית וכמון ע"כ על כל אדם קאמר להיתירא משום סכנה מותר בשבת וה"נ מוצצין משום סכנה אזהרת על לא תעמוד על דם רעך על כל אדם קאמר ולמה מעברינן ליה להאי אומנא אי לא מייץ הא אפשר שימצוץ אחר וע"כ דמגוף המצוה הוא המציצה ומוטלת על האומן דוקא לכן מעברינן ליה אי לא עביד ליה ואין להקשות א"כ מאי פריך הש"ס על רב פפא פשיטא מדקא מחללי עליה שבתא סכנה הוא ומאי קושיא אין ה"נ ממתני' שמעינן הא דסכנה היא לבד ומוצצין ונותנין עלי' אספלנית וכו' ה"א בהדדי שייכי ולאו אאומנא קאי ומוצצין אלא על כל אדם דומיא דנותנין עלי' אספלנית וקמ"ל ר"פ דמצוה הוא המציצה ועל האומן מוטל ומוצצין בהדי מוהלין ופורעין שייך כולהו מצות מילה הוא והאי אומנא דלא מייץ מעברינן ליה ז"א דמ"מ מאי דאמר ר"פ סכנה הוא פשיטא מדקא מחללי עלי' שבתא סכנה הוא ולא הוה ליה לרב פפא לומר אלא האי אומנא דלא מייץ מעברינן ליה כנ"ל והשתא לא קשיא מידי ג"כ לאידך גיסא מאי פריך על ר"פ פשיטא וכו' הא ר"פ תרתי מילי קמ"ל דמציצה מצוה הוא על האומן וגם סכנה הוא ואם כן ממתני' הא לא מוכח דמשום סכנה מחללין עליה שבת די"ל רק משום מצוה דוחה שבת וכנ"ל

כ"ד) ולפמ"ש באמת זהו תירוץ הגמרא דה"א דם מיפקד פקיד ר"ל וליכא סכנה במניעת מציצה והא דמשנה קרי לה צרכי מילה היינו משום מצוה בעי מציצה אפילו אם מיפקד פקיד וה"א באמת מהאי טעמא שרי בשבת משום מצוה דחי ליה אלא דקושטא הוא כיון דמיפקד פקיד ליכא חבורה ואיסור תורה כלל בלא דחיית מצות נמי שרי בשבת מהאי טעמא דלא עביד איסורא כלל וקמ"ל ר"פ סכנה הוא נמי דדם חבורי מיחבר כנ"ל וגם שאר קושי' הנ"ל אי מצוה הוא המציצה למה ליה לר"פ האי טעמא דמשום סכנה ות"ל משום דעבר אמצוה דאורייתא (אמר החח"מ עיין לקמן בסי' ב' סעיף ח' ד"ה ומלבד מה) וגם שינויא דש"ס דקמ"ל מוצצין דומיא דאספלנית וכו' משום סכנה ות"ל משום מצוה נ"ל דלק"מ דטובא איכא בינייהו חדא בנולד מהול דקי"ל דצריך להטיף ממנו דם ברית בכה"ג אין צריך למציצה למצוה לכ"ע אבל משום סכנה אחר שכבר התחיל הדם ונתעורר לצאת איכא סכנה ואי לא מייץ לנולד מהול מעברי' ליה משום סכנה משא"כ משום מצוה ליכא כה"ג (ולמ"ד לקמן בנולד מהול ודאי ערלה כבושה יש ודוחה שבת ה"ט דמתני' נמי דתני מוצצין דומי' דאספלנית ומשום סכנה אפילו בנולד מהול נמי) עוד נ"מ ב' באב המל את בנו ולא מצץ אי משום דעבר אמצוה מעברי' לי' מאומנתו רק שלא ימול עוד אחרים אבל ודאי לא מעברינן ליה מלמול עוד את שאר בניו כיון דמצות עשה דאורייתא על האב למול את בנו לא קנסינן לי' משום שעבר על פרט א' מפרטי המצוה שיעבור ויבטל עוד כל המצוה שעליו מי שאכל שום וריחו נודף וכו' אבל משום ה"ט דסכנה מעברי' ליה גם להאב מלמול שאר בניו משום סכנת נפשות בניו עוד נ"מ ג' אי משום דעבר אמצוה בחד זימנא לא מעברינן ליה אא"כ הוחזק בכך בתלת זימני או בתרי זימני או בהתרו בו והוא פושע כמו בטבח שיצאה טריפה מת"י ע' תשובת מהרי"ט ספר שני סי' ט"ו ותשובת נחלת שבעה אבל משום ה"ט דסכנה משום פעם א' נמי מעברי' ליה דחמירא סכנתא מאיסור'. עוד נ"מ ד' אי משום דעבר אמצוה מהני ליה תשובה במקבל עליו דברי חברות שלא יפשע עוד ויזהר באומנתו משא"כ משום ה"ט דסכנתא מעברי' ליה לעולם משמע ולא מהני ליה תשובה. עוד נ"מ ה' אי משום דעבר על פרט אחד מדיני המצוה ולא מייץ היינו בחול באמת מה"ט מעברי' לי' אבל אם בשבת לא מייץ י"ל סבר מצוה עביד שלא לחלל שבת בשביל מצות בעלמא כמו בהני קבוראי במס' סנהדרין ד' כ"ו ע"ב וכמו אם לא חזר על ציצין שאין מעכבין כל עוד שלא פירש ודאי לא מעברי' ליה וה"נ משום מציצה דג"כ אינו מעכב המצוה דמל ולא פרע כאלו לא מל תנן אבל מל ופרע ולא מצץ אין מעכב רק מצוה דרבנן הוא או הלכה למשה מסיני רק לכתחילה ואי לא מייץ בשבת לא מעברי' ליה אבל משום סכנה גם בשבת אי לא מייץ מעברינן ליה א"כ אף דמציצה צריך לגוף המצוה מכל מקום הוצרך ר"פ לטעם הסכנה לכה"ג וגם לשינוי' דש"ס דמוצצין דמתניתין דומיא דאספלנית משום סכנה הוא ות"ל משום מצוה דחי שבת וליתא לכל הני תירוצים אמתני'

כ"ה) ונ"ל דלק"מ דז"ל הר"ן על דברי ר"פ שהעתיק הרי"ף סכנתא היא שאילו אין בדבר סכנה לא היה מותר לעשות חבורה בשבת שהדם היוצא ע"י מציצה חבורי מיחבר ונמצא שהוא עושה חבורה במציצה זו עכ"ל ותמוה דגמרא מקשה על ר"פ פשיטא הוא דסכנה הוא עפ"י הוכחה ור"פ מסברתו קמ"ל דסכנה הוא וממילא ה"פ במתני' ומשו"ה מותר לחלל שבת עלי' והר"ן מהפך הסיבה למסובב ומסובב לסיבה וצ"ע אמנם נ"ל מדמסיק הגמרא לר"פ ה"ט דמתני' מוצצין דומיא דאספלנית משום סכנה ס"ל להר"ן דה"ט דר"פ דס"ל חבורי מיחבר ואית ביה סכנה משום דמחללי' עליה שבת דומיא דאספלנית וכמון קתני מתני' וא"ש וא"כ באמת גם משום גוף המצוה מחללי' שבת על המציצה אבל מדומי' דאספלנית שמעי' נמי ה"ט דסכנה: