שדי חמד אסיפת דינים מילה רז

טו"ב) אמר המחבר פוק חזי בתשובת הגאון בנין ציון במהדורא קמא שהבאתי לקמן סי' ב' [בהפרט השני מציצה על ידי מכונה] שבכלל דבריו על שינוי בהמציצה מבפה לעל ידי דבר אחר מכונה וכיוצא דבר בקדשו גם על ענין ביטולה לסתור דברי האומרים שעתה אין סכנה בהעדר המציצה גם עיניך תחזנה דברי שני גאונים המפורסמים יצ"ו הנזכרים להלן בהפרט השני הלא המה בספר כורת הברית ובקונטריס זכרון מרדכי אשר הרעישו ארץ ומלואה שחלילה לבטל המציצה גם ידידי הרב המובהק העורך את ספר המאסף היוצא לאור בעיר קדשנו ירושלים תוב"ב מוהר"ר בן ציון אברהם קואינקה יצ"ו בחוברת שנה שניה גליון ל"ה סי' קמ"ט כתב בדף ק"מ דחלילה לבטל את המציצה לגמרי ורק על השנות עשייתה מבפה לבכלי כתב לצדד על פי כמה תנאים והבאתי תורף הדברים לקמן בסימן ב' ס"ק טו"ב גם הובאו בהמאסף הנ"ל בגליון מ"ג דברי רב אחד יצ"ו (ואת שמו לא הגיד) וכתב בדף קע"א ע"ג ובלתי מציצה לגמרי דבר פשוט דסכנה הו ואין לשומע לשום נברא בזה דוקא קאמר הש"ם דומיא דאספלנית וכמון מה אספלנית וכמון כי לא עביד סכנה האי נמי כי לא עביד סכנה וכי יעלה על הדעת בלתי תחבושת לא תהיה כמו כן בהעדר המציצה לא יבצר מסכנה וכבר הגאון מוהר"ם שיק השיב וכו' עכ"ל ובענין זה (ביטול המציצה) כתב לי רב אחד יצ"ו על מה שכתבתי בשד"ח חלק הכללים במערכת הטי"ת כלל ה' בשם הגאון מוהר"ם שיק וידעתי בטח שאילו ראה מה שכתוב אצלי בקונטריס זה לא היה כותב מה שכתב בזה לכן לא אכתוב דבריו בזה

ח"י) ועל טוב יזכר שם ידיד נפשי הגביר מוהר"ר חיים יעקב רשל יצ"ו שכאשר ראה בקונטריסי אשר אין בידי ספר הקדוש יהודה יעלה להגאון מוהר"י אסאד ושאם היה בידי הייתי מביא דב"ק בקונטריסי (ככתוב למעלה בסוף ד"ה השאלה הנ"ל) טרח וכתב וישלח יעקב העתק תשובת הגאון מוהרי"א הנ"ל בשנתנו ואשיש בלבבי [לפ"ג) ומוצא שפתי אשמור והנני נותן לפניכם את דברי התורה הספר הקדוש יהודה יעלה וזכות מרן המחבר תגן על ידידי קריינא דאגרתא אביר יעקב חיים עד העולם כיר"א ואלה דברי הס' יהודה יעלה להשר הטפסר ואדון נכבד הצדיק ידי"נ וחביבי מו"ה צבי הירש לעהרן נ"י בעיר אמשטארדאם וכן השבתי תשובה זו להגאון המובהק מאור הגולה וכו' בעל המחבר ס' שער התורה אבד"ק ווערבוי אחר בקשתו ממני לחוות לו דעתי

על דבר המציצה במצות מילה אשר בעו"ה קצת רועים רעים קשר רשעים רצו לבטל ולהפר ברית המציצה באמרם שאינו מגוף המצוה כ"א משום סכנה וזה באקלים החם אבל במדינות אלו אין שום סכנה במניעותה ואני בעניי בקנאי קנאת ה' צבאות כתבתי מאז באגרת הקנאות יום י"ב טבת תר"ה לפ"ק שנדפס באמש"ד נגד האספסוף שהרעימו סוד וזה לשוני לנצח יאבדו מבלי משים כי הנה המציצה מפרק הדם והוא אב מלאכה ודוחה לשבת החמורה וליוה"כ ואי לאו דמעכב המציצה לגוף המצוה לא היה דוחה שבת ויוה"כ ויו"ט אלא ודאי כך נתנה הלכה למשה מסיני מלבד טעם הסכנה כנאמר בגמרא ומכ"ש לדעת המורה בס"פ מ"ט משלישי שטעם המצוה במילה להשלים חסרון המדות להחליש זה האבר בשפיכת דמו דוקא וכמ"ש גם את בדם בריתך וכו' לפי"ז הכרח גדול הוא המציצה להמשיך הדם מכל גידי האברים שנקשרים בו בראש הגויה להחליש כח התאוה היתירה מכל הגוף ע"כ לשוני מאז ושוב נשאלתי מידי"ן הרב החסיד הקדוש הנגיד מו"ה צבי הירש לעהרין נ"י נשיא אה"ק שאברר דברי הנ"ל במה שהחלטתי כי המציצה הלכה למשה מסיני הוא ולעשות רצון צדיק חפצתי וד' ב"ה יעזור לי

י"ט) שנינו בפ' ר"א דמילה דף קל"ג עושין כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עלי' אספלנית וכמון וכו' ופי' רש"י ומוצצין את הדם ואע"ג דהוא עשיית חבורה שאין הדם ניתק מחיבורו אלא ע"י המציצה עכ"ל ובגמרא שם ע"ב פיסקא ומוצצין וכו' אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ועברינן ליה פשיטא מדקא מחללי עליה שבתא סכנה הוא מהו דתימא האי דם מיפקד פקיד קמ"ל חבורי מיחבר ודומיא דאספלנית וכמון וכו' כי לא עביד סכנה הוא ע"כ ופירש רש"י מ"ד מתני' לא אשמעינן דמחלל שבתא עליהם דדם מיפקד פקיד מופקד ועומד שם. כנותן בכלי ובמציצה אין חבורה ואין כאן איסור תורה ומשום הכי שרי ולאו משום סכנה ואומנא דלא מייץ בחול לאו סכנתא היא ולא נעברי' קמ"ל דדם מיחבר חיבורי כשיוצא על ידי מציצה ואפילו הכי שרי משום סכנה מדקתני במתניתין גבי איספלנית וכמון עכ"ל ועיין מג"א סס"י שכ"ח ס"ק נ"ג

כ) ויש לדקדק להס"ד לולי דברי ר"פ דלא מעברינן ליה למאן דלא מייץ דליכא סכנה ואין מעכב א"כ תקשה סידורא דמתניתין שהקדים מוצצין לנותנים עליה אספלנית וכמון והא פשיטא ליה דכי לא עביד סכנה הוא ה"ל להקדים הא מילתא דמעכב ואיכא סכנה וי"ל להס"ד זו דדם מיפקד פקיד גם במניעת נתינת אספלנית וכמון עליה ליכא סכנה אי לא עביד וה"א נמי דלהכי שריא דליכא ביה משום רפואה בשבת אמנם לישנא דש"ס קמ"ל חיבורי מיחבר ודומי' דאספלנית וכמון מה הני כי לא עביד סכנה הוא וכו' משמע בהדיא דהא פשיטא לי' בכל ענין אפילו אי דם מיפקד פקיד נמי משום חבורה דמילה ופריעה בלא מציצה נמי איכא סכנה כי לא עביד הני אספלנית וכמון א"כ הדק"ל להס"ד זו למה הקדים המשנה מוצצין לנותנין עליה אספלנית וכו' וי"ל משום סידורא דמעשה נקט ואזיל שכן הוא בזה אחר זה מוהלין ופורעין ואח"כ מוצצין ואח"כ נותנין עלה אספלנית וכמון וכו' ותדע דהא ודאי כיון דבלא מייץ סכנה הוא א"כ גם קודם מתן תורה דאמרינן ביבמות דף ע"א ע"ב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו אבל מציצה ע"כ היה משום סכנה וכתיב ואך את דמכם וכו' ועיין נדרים ל"א ע"ב אמול ואצא סכנה הוא שנאמר וכו ועיין בס' משביר בר ספר שמות תי' על קושית הרא"ם וא"כ ה"ל במשנה להקדים המציצה לפריעה שיש למציצה קדימה בזמן עד שלא ניתנה פריעה וע"כ צ"ל דהשתא דאיכא מצות פריעה סידורא דמעשה נקט ואזיל מציצה אחר הפריעה בדוקא משום שאם ימצוץ קודם הפריעה מיד אחר החיתוך לא יוכל שוב לפרוע יפה משום ריבוי שפעת דם על ידי כח המציצה וגם יצטרך שוב למצוץ שנית אחר חבורת הפריעה גם כן לכן נקט על סדר המעשה בדוקא מוהלין ופורעין ואחר כך מוצצין ואח"כ נותנין עליה אספלנית וכמון כנ"ל וכמו שלהאמת לא הקדים מוצצין לפורעין מהאי טעמא הכא נמי להסלקא דעתין לא הקדים נותנין עליה וכו' למוצצין מהאי טעמא

כ"א) אבל הא קשיא להס"ד תקשי כיון דמה"ט שרי מציצה בשבת משום דדם מיפקד פקיד וליכא חבורה א"כ הא דתנן ומוצצין ה"ל זו ואצ"ל זו כיון דתני מוהלין ופורעין מכ"ש דמוצצין שאין בו איסור תורה כלל ולמ"ש הרמ"א בתשו' סי' ע"ו ובהג"ה ש"ע יו"ד סוף סי' רס"ו דמילה הותרה בשבת וע"י שנים נמי מותר ניחא די"ל תני סיפא מוצצין לגלויי רישא כמו שמוצצין אפילו שנים ויותר משום דהא ליכא חבורה להס"ד ואין איסור כלל ה"ן מוהלין ופורעין אפילו שנים משמע ולהכי (לא) נקט המשנה לשון יחיד מוהל ופורע ומוצץ כנ"ל אבל לדעת הב"י דאוסר בשבת ע"י שנים וכן החליט היש"ש ביבמות פרק הערל סי' ג' ע"כ מוהלין ופורעין לשון רבים דנקט מתני' לדידהו צ"ל אוולדות דעלמא קאי א"כ קשה ומוצצין למה תני ליה כלל להס"ד כנ"ל לכן נ"ל דלכאורה משמעות סוגיא זו הוא דאין המציצה מגוף המצוה חדא ממ"ש ר"פ האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ועברינן ליה ומ"ש דתליא טעמא משום סכנה ות"ל אף בלא סכנה מעבירין ליה כיון דעבר אמצוה דאורייתא אלא ע"כ אי לאו דסכנה הוא לא מעבירין ליה משום דאינו מגוף המצוה ועוד מקושית הש"ס עלי' פשיטא מדקא מחללי עליה שבתא סכנה הוא ומנ"ל דה"ט דמחללים עליה שבת משום סכנה הא י"ל משוה דמגוף