שדי חמד אסיפת דינים מילה רו

יקרב איש זר אל הקדש פנימה להקריב קרבן השי"ת בחתן למולות דמים במילה ופריעה בלא מציצה כאשר קרה במחננו באיש אחד שפרץ גדרו של עולם אך אף על פי כן מצאתי עלי לחוב קדוש להודיע לכת"ר באם יקבל מכתב מאחד ממחננו אשר יכנה את עצמו בשם שו"ב ומוהל ויבקש במכתבו עצה מה לו לעשות היות שאירע לו ברית מילה במחננו ואבי הילד אינו חפץ במציצה ובאם לאו לא יתן למול כל עיקר את בנו ידע נא כת"ר ששקר הדבר ולהד"מ אך כונתו הארורה בזה פן ואולי יצליח לו מעשהו להשיג איזה רמיזא במשמעות היתר מכת"ר ע"ז כ"ז מצאתי א"ע מחוייב להודיע למען ישתקע הדבר ולא יהיה עוד מנאי המבקש רחמים בעד אריכת ימי כת"ר בהצלחה וגדולה ועושר וכבוד עד ביאת גואל צדק אכי"ר. עכ"ד המכתב הנ"ל

השאלה הנ"ל נשאלתי סמוך לחג הפסח ומגודל טרדת הימים הקדושים לא יכלתי לשאול את פי רבני גאוני דורנו יצ"ו וגם לא רציתי לעכב תשובתי להשואל שוב נזכרתי אשר במכתב ידידי הגאון מרנא אבד"ק שאויל יצ"ו מיום א' דר"ח אייר שנת התרנ"ב כתב לי אגב גררא (מדי דברו בענין אם אפשר לעשות המציצה על ידי מכונה) בפרט זה ואלה דב"ק

ט"ו) נידון המציצה ע"י מכונה כבר העתקתי לו בחפזי דברי השבילי דוד ועתה הנני להעיר על מה שכתב בשו"ת יודא יעלה מהגאון ר"י אסאד תשובה רנ"ח בחלק יו"ד אשר בעונותינו הרבים קצת רועים רעים רצו להפר ברית המציצה באמרם שאינו מגוף המצוה כי אם משום סכנה וזה באקלים החם אבל במדינות לו אין שום סכנה במניעתה והאריך שכך ניתנה הלכה למשה מסיני מלבד טעם הסכנה ומכל שכן לדעת המורה בס"פ מ"ט משלישי שטעם המצוה במילה להשלים חסרון המדות להחליש זה האבר להמשיך הדם מכל גידי האברים שנקשרים בראש הגויה להחליש כח התאוה היתרה מכל הגוף ועיין שם שהאריך בראיות דר"פ תרתי מילי קמשמע לן דמציצה מצוה על האומן וגם סכנה היא והא דלא סגי ליה משום מצוה לחוד דנפקא מינה בנולד מהול דצריך להטיף ממנו דם ברית בכי האי גוונא אין צריך למציצה למצוה לכולי עלמא אבל משום סכנה אחר שכבר התחיל הדם ונתעורר לצאת אי לא מייץ לנולד מהול מעבירינן ליה משום סכנה וכו' ועיין שם שהביא חמשה נפקא מינה בין טעמא דמשום סכנה והאריך הרבה בביטול דבריהם המוטעים דלא נשתנה בענין זה הטבע ואקלים ורק משום סכנה דלאחר זמן חשו חז"ל אולי בסבת דם הנעצר אחר שנתעורר לצאת על ידי המילה יבא על ידי זה סכנה לאותו הנימול ברוב השנים ומה גם על פי הסוד המציצה בפה ודאי מצוה וחובה כמ"ש באשל אברהם ועץ החיים מצוה כ"ח דף ל"ד ובתיקונים תיקון ל"ז עשה לך חרבות צורים וחרבא דקודשא בריך הוא ט"ז פיפיות לקבל מילה ופריעה ומציצה וי"ג בריתות וכו' עי"ש באריכות הרבה ובפלפולים רחבים אשר נלאתי להעתיק עכ"ד יצ"ו ואם היה בידי ספר התורה יהודה יעלה הנ"ל אולי הייתי יכול להעתיק כל דב"ק אך חלילה לי להעמיס משא על הגאון יוסף עינינו שיחל"א (ועיין לקמן בד"ה ועל טוב יזכר)

ט"ז) אף גם זאת נזכרתי שבשנת התרב"ן שכתבתי לידידי הגאון אבד"ק ראייסין יצ"ו לחוות דעתו על הפרט (אם אפשר לעשות המציצה על ידי מכונה וכיוצא) ודברי תשובתו על המכונה הובאו לקמן בסימן ב' במכתב ה' עי"ש שכתב גם כן לענין ביטול המציצה שאין לבטלה ושוב שלח ידו שנית לענין ביטול המציצה במכתבו מיום ט"ו למב"י שנת תרנ"ד ואלה דב"ק

מה שהרופאים אומרים לבטל את המציצה ומדמין זאת לרחיצת המילה והאיספלנית וכמון שבטלה בזמן הזה שנשתנה הטבע יש לדון שהמציצה הוא גם כן מצוה דלדם ברית הוא צריך ובנולד מהול צריך להטיף דם ברית וע"כ מוטלת המציצה על האומן המוהל דווקא ועכ"א אומנא דלא מייץ סכנתא הוא ומעברינן ליה ולא אמרו כן באיספלנית וכדומה וצ"ל משום דה"א דמציצה אינו רק משום שיורי מצוה דכל דנפיק טפי זוהמת א לידה עדיף להידור מצוה (ואולי לא תדחי שבת כציצין שא"מ) קמ"ל דסכנתא נמי איכא בהא ועל כל פנים מצוה נמי איכא בה וע"כ מוטלת גם כן על המוהל ועכ"א הרחמן יברך המל ופרע ומצץ ולא חשיב הרוחץ המילה ואיספלנית וכמון ומכל מקום זולת הסכנה ל"ה מעברינן להמוהל בשבילה רק היו מזהירין אותו ובמג"א תקנ"ט לא התירו לאכול בת"ב שנדחה רק לשלש אלה דמצוה ולא לכמון ואיספלנית

וע"ד הפלפול היה אפשר להביא ראיה דלדעת הרז"ה והרשב"א המובא בש"ך יו"ד סי' רס"ו סק"ו בנתפזרו הסממנין בשבת קודם המילה דנדחה המילה שגורם לחלול שבת והרי התורה קשרי גרם המציצה וצ"ל משום דהוי הידור מצוה וה"ה גרמא דבשבת ד' ק"כ דגרמא מד"ס הוא ע"כ שרי אפילו פריש ואולם בל"ז המציצה ה"ל כמכשירין שא"א בע"ש ובזה מיושב קושית הגאון מ' ראובן אבד"ק ד"ב דמאי קאמר לר"ש דאי מקלקל בחבורה פטור א"כ מאי צריך למישרי מילה בשבת ולהרז"ה הי' צריך משום גרם מציצה ולפי מה שכתבתי ניחא דהא מד"ס הוא ולא שייך על קרא וגם מה"ת לא דחתה מילה את השבת ומ"מ ס"ל להרז"ה דגם איסור דרבנן לא שרינן באפשר מע"ש והצעתי זאת לפני הרב הגאון צמ"ס המפורסם וכו' מ' אברהם דימאנט האבד"ק יורבורג יצ"ו ועוד לכמה גאונים שנזדמנו עמי והסכימו לזה ע"כ אדמה לנחוץ להכניס הערה זו בספרו היקר והנפלא עכ"ד יצ"ו

ובמכתבו מיום ב' בחקתי תרנ"ד כתב מילואים למכתבו הנז' וז"ל והנה במכתבי הקדום נזדקר ט"ס שנראה ממני שהגאבד"ק יורבורג נ"י מסכים לזה ואינו כן דאדרבה הוא הערה השגות על ראייתי ואני עומד על דעתי כמקדם גם הערה על קושית הגאבד"ק דיאנבורג מ' ראובן בשבת ק"ו ורוצה לומר דמציצה ה"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה דפטור לר"ש ואולם בפירוש כתבו התוספות כתובות ה' ד"ה דם מפקד וכו' דמוכח בשבת קל"ג דמציצה מקרי צריכה לגופה והנני להשלים דברי דבשבת קל"ג מהו דתימא דם מפקד פקיד קמ"ל דם חבורי מחבר דומיא דאיספלנית וכמון דסכנתא והנה בכתובות ה' אמרו את"ל דם מפקד פקיד וקי"ל הכי שם וצ"ל משום דדם האברים וודאי בלוע שהרי חייב משום חובל ולא מסתפק רק בדם בתולים ובדם מילה וי"ל דל"ד זל"ז אך אכתי קשה דמנ"ל דמחבר והמ"ל דכניס בד"מ ומ"מ הוי סכנתא ואפ"ל עפ"י מה שאמרו הרופאים שמציצה הוי חשש שישטוף הדם כמו במינקת שמריקין על ידה משקה מחבית לחבית אך התם המשקה כונס ולא בבלוע וא"כ אס"ד דדם מילה מפקד פקיד ה"ל המציצה ג"כ סכנה ולמה מעברינן לי' לאומן שלא מצץ ומכל מקום שרי למצוץ כיון דבין כך ובין כך הוי חשש ספק סכנה יכול לעשות כרצונו ומה שאמרו חז"ל למצוץ הוא משום הידור מצוה ותגן ותציל קמ"ל דחבורי מחבר דומיא דאיספלנית וכמון דטעמייהו משום סכנתא דחי שבת וה"נ מציצה ומינה דהוי דומיא נמי דחתוך ופריעה הסמוכה לה לפניה דהוי מצוה ה"נ איכא במציצה עכ"פ הידור מצוה ונרמז בהרחמן עבודתו פסולה ואם שלש אלה לא יעשה והיינו קמי שמיא ע' זבחים ו' רש"י ד"ה לא כיפר כו' וכן יש לפרש ברמב"ם פרק שני מהלכות מילה שכתב טעמא דסכנתא והוא בכדי לסיים דלהכי אומן דלא מייץ מעברינן ליה ולזה דייק שימצוץ עד שילך הדם ממקומות רחוקים דס"ל דכל סתם דם בגוף זולת דם האברים הוא כנוס כדמסיק בכתובות ה' גבי דם בתולים וכן בחלזון בתוס' שם אלא דבדם בתולים שימצא מרחוק מהנבלע באברים שהוא בלוע וי"ל עוד דאלו משום הידור מצוה הוי סגי בדם מילה הכנוס אבל משום סכנתא צריך להוציא גם דם האברים שבמקומות הרחוקים שהוא בלוע ונא שלום אכבדה להכניס בספרו הערתי ע"ד המציצה גם הוספה זו כ"ד ידידו דו"ש מרחוק כנפשו וכנפש תדרשנו אלכסנדר משה בלאאמו"ר מ' צבי זצללה"ה אבן לפידות החופ"ק ראייסין יצ"ו: