שדי חמד אסיפת דינים מילה רה

י"א) ודע שהאנשים הללו תולין עצמם על אילן גדול הוא מרן בעל חתם סופר שהדפיסו משמיה אגרת אשר כתב לתלמידו רב אחד בעיר מלוכה אחת ובו כתוב שהמציצה בפה אין בה קפידא אך הנני נשבע ששמע השומע וטעה ומעשה שהיה כך היה בעיר הגדולה ההיא מסרו עלילות שהיפך הוא כי על ידי המציצה מביאים הילד לידי סכנה כי אם למשל המוהל יש בו חולי (צרעת הזנות חלילה למיחש זה למוהל) אז תדבק בילד על ידי המציצה והביאו על זה כמה ראיות עד שהיה הדבר מוכן להוציא פקודה מהמלכות ההוא שאין רשות למול כי אם להרופאים והם יעשו כתקנה ונגד זה שלח הרב דשם מכתב למרן בעל החתם סופר וגילה סודו וביקש ממנו שיתן לו רשות שלא למצוץ בפה כדי שלא יגיע כל מצוה הזאת לידי אנשים שאינם הגונים ומי יודע מה יצמח מזה לכל המדינה חלילה ונתן לו החתם סופר רשות וכאשר הגיע זה והראה הכתב להאנשים ההם נגד תלונתם בערכאות מיד העתיקו והדפיסו מכתב זה ושמחו כעל שלל להעביר נימוס מישראל חס ושלום וכך שמעתי מפי רבנים צדיקים אשר חיו באותו פרק של הרעש הזה בעת יציאת המכתב בעולם שהדפיסו האנשים ההם ואני בעצמי מסופק בכל זה אם יצא מכתב זה ממרן בעל חתם סופר ואם גם יצא בודאי חזר בו מדלא הביא בפסקיו בתשובות חתם סופר והחפץ להעמיד זרעו לפני ה' בודאי יקיים מאי דקיימא לן סי' רס"ג ולא יזיז זיז כל שהו מקבלת אבותיו ולא יחפש אחרי תחבולות ברשע להיות חכם יותר מאשר חכמו אבותינו בענייני נימוסי דת כי לא כדרכי תבל דרכי תורה בישוב העולם הנעשה על ידי בני אדם על כן כל אשר יתארכו הימים יוסיפו להטיב ליישב העולם בחכמות ותקנות ע"כ טוב להוציא בזה הישן מפני חדש אבל תורת (ה' אלקינו) מעשה אלקים היא ולא מעשה אנוש על כן בכל הדברים צריכים לחיפוש אחרי דרך אשר דרכו הראשונים הקרובים למקור מעמד הר סיני יותר מאנחנו האחרונים ולכן אמר הכתוב שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך וכו' אף אם אתה בשכלך לא תבין או אם גם הדרך ירט לנגד חכמתך אל יעלה על דעתך לסתור דעת זקניך דרכיהם ונימוסיהם על ידי בנין נערים בכל ענייני דת וזה כלל גדול בתורה ובדרכי ישראל ואתה דע לך עכ"ל הנך רואה כמה הפליג מה שנשמע בשם הגאון חתם סופר שאמר שאין המציצה לעיכובא בזמן הזה חלילה להעלות זאת על דעת אותו צדיק ורק משום הוראת שעה בחר הרע במיעוטו והורה לפי שעה באותו פרק באותו מקום לשנותה מכפי המקובל ולהתיר שם לעשותה על ידי מכונה ולא לעקור את הכל חלילה

י"ב) עתה אעתיק דברי השואל ממני הדל ככתבו וכלשונו אשר רמזתי אליו למעלה ואת אשר השבתי לו בסיעתא דשמיא וז"ל הנני בבקשה שטוחה ופרושה מכת"ר אשר יהא נא מטובם וחסדם ליתן מקום לדברי ולטרוח ולהשיב לי על בקשתי המבואר פה היות שזה מקרוב אשר נתרבו אצלנו אנשי דור החדש המחפשים ומייגעים את עצמם בכל מאמצי כחם האיך להקל מעליהם את עול התורה והמצות וכעת ברצונם להקל גם במצות מילה ששקולה ככל התורה בהמצוה אשר אבותינו מסרו את נפשם עבורה אשר לדאבון לבנו בגלות המר לא נשאר לנו מצות בשלימות זולת מצות מילה זה משך כמה שנים אשר אני פה מוהל וכעת יבקשו ממני שאבטל את מנהג המציצה ואמרתי להם אשר אין באפשרי למלא בקשתם בזה עד אשר אשאל את פי גאוני זמנינו בזה לזאת ידע נא כת"ר כפי שאני מכיר בטוב את מהות אנשים האלו באם חס ושלום יתירו להם כעת לבטל את מנהג המציצה באין ספק אצלי שיבקשו אחר כך לבטל מהם גם מצות פריעה לכן יהא נא מטובם וחסדם לטרוח ולהשיב לי תיכף על ידי מכתב את חוות דעתם בזה ולהודיעם את גודל האיסור בזה לשנות ח"ו מדברי חז"ל אף כקוצו של יו"ד ודבריהם המעטים בודאי יעשו פרי רב כי כן הבטיחו לי אשר ישמעו בדברי כת"ר וכפי ששמעתי מרבים וכן שלמים משמם הטוב א נכון בטוח שבודאי יתנו מקום לדברי ויענני תיכף על מכתבי מנאי ידידם המחכה על תשובתם הקטן וכו' (איש יהודי ושמו מרדכי)

י"ג) וזאת תשובתי על דבר שאלתו שאיזה מאנשי עדתו רוצים לבטל המציצה וכו' נבהלתי על לא טובה השמועה והיא מרת נפש מחל"ה ונוע"ה ואשתומם על המראה על כל דברי האגרת אשר אמריה ממררת ותמ"ה תמ"ה אקרא על אשר כבודו יכנה את המציצה בשם מנהג הכי דבר המפורש בש"ס ומשנה שלמה שנינו מוהלין ופורעין ומוצצין והלכה פסוקה היא מכל הפוסקים בשם מנהג יקרא ומפורש בגמרא ובפוסקים דאומנא דלא מייץ מעבירינן ליה ולא זו בלבד לבטל את המציצה לגמרי אלא אף לשנות בה מאשר נהגנו עד עתה אסור וכו'

וכבר היה רעש גדול בעולם לפני איזה עשרות שנים על אשר רצו לתקן שתהיה המציצה על ידי מכונה ולא בפה ואמרו שהגאון חתם סופר התיר ועל זה עמדו בפרץ כמה רבנים וגאונים והראו להם ששקר בפיהם והמעיין בספר ח"ב בקונטריס מערכות ישראל ומתבונן בכל הכתוב בספר תסמר שערת ראשו ואם הם הרעישו העולם על הדבר הזה אף שלא רצו לבטל המציצה לגמרי כי אם לשנותה מכפי מה שנעשית בקרב ישראל עד עתה בפה ולא במכונה אנן מה נענה להמבקשים לעקור את הכל גוף המציצה חלילה הס מלהזכיר ובכל כי האי משנה שאינה צריכה היא להאריך ולהעריך מערכה כי אם על דבר פשוט וברור כזה יקומו הנהרי"ם לכתוב פסקים בראיות מש"ס ופוסקים אשר מלאים זיו ומפיקים לא יכילון ספרים ומגילות חבילות חבילות וכו' (העתקתי לו תורף דברי הגאון מוהר"ם שיק בסי' רמ"ד הנ"ל)

הנה כי כן אליכם אישים יקרים (שבעיר פ') אשים דברתי ובקשתי אל נא אחי תרעו זה כמה אלפי שנים אשר אנחנו מקיימים מצות מילה ופרטיה כפי אשר מקובלת בידינו מדור דור עד משה רבינו עליו השלום וכמה גזרות גזרו עליה בימי אבותינו ואבות אבותינו וכמה אלפי נפשות מסרו נפשם עליה שלא תתבטל מצוה זו מקרב ישראל ומה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא והבא לבטל ממנה אף כחוט השערה. עתיד ליתן את הדין תבא לו מארה. מפי עליון אריה שאג מי לא יירא. חבר הוא לאיש משחית ורבצה בו כל האלה הכתובה בתורה. כולה כמות שהיא אחת מהנה לא נעדרה. על דא ודאי קא בכינא עין במר בוכה עיני ניגרה. מראות ברע מראות נגעים בדברים העומדים ברום היהדות כולם ניתנו למשה מפי הגבורה. לא יאבה ה' סלוח לו אש היא עד אבדון תאכל אבישרא ואטופרא

אנא אחיי ועמי אנשי קודש זרע אברהם חזקו ואמצו להקים דגל התורה וחלילה לכם לבטל זיז כל שהו ממצוה גדולה ועצומה הלזו אשר נכרתו עליה י"ג בריתות אשר לא היה כן בכל מצות עשה שבתורה ואין לנו בתורתנו הקדושה מצות עשה שחייבים עליה כרת על ביטולה כי אם פסח ומילה ואם באנו לכתוב בערך גודל המצוה הרבה הזאת אין אנו מספיקים ולמפורסמות אין צריך ראיה והיא המצוה הראשונה וקבלוה ישראל בשמחה ועדיין עושים אותה בשמחה ולא תוסיף עצב עמה להפר ברית אבותינו לקדושים אשר בארץ ומפני קדושת החג בצירוף טרדותי הרבות לא אוכל להאריך עוד והוא יתברך יאריך שנותיכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם דשנים ורעננים שקטים ושאננים בשפע רב (לפ"ק) כנפשם הרמה וכנפש תדרשם לטובה הכותב וחותם לכבוד תורתינו הקדושה ולכבוד עם אלקי אברהם. והוא הצעיר חיים חזקיאו מדיני המכונה חה"מ הי"ו

י"ד) ובמכתבו השני (של השואל הנ"ל על תשובתי למכתבו הראשון הנ"ל) כתב לי בזה הלשון אחד"ש הטוב הנני להודיעם אשר תשובתם הרמה נכון הגיעני וגודל תשואות חן חן לכת"ר על טרחתם בזה תהלה לאל דבריהם הנאמרים באמת וצדק עשו פרי ובטחונינו בהשי"ת אשר מכאן ולהבא לא