שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קנז

ובספר אברהם אזכור הנדפס מחדש לגדול בדורנו הרב מוהרא"ף יצ"ו בד' ח"י אות כ"ו ציין שלשה ספרים בענין זה ספרי דבי רב ד' קנ"ג ע"ג ופתח עינים לסנהדרין על ד' צ"ט ע"א ואהלי יהודה נאג"ר ד' ג"ל ע"ג ואין גם אחד מצוי אצלי

והרב צפיחת בדבש בסי' מ"ו כתב בד' קכ"ו ע"ג שדעת הפוסקים וכמעט רובם היא דאינו אלא מדרבנן ושקיל וטרי קצת וציין לעיין בחקרי לב א"ח סי' ס"ט ד' קכ"א ע"ג ואינו מצוי אצלי לעיין בדב"ק ושם בד' קכ"ז ע"ב שקיל וטרי במאי דקיימא לן דדבר האבד מותר בחול המועד אם מותר להסוברים דמלאכה בחול המועד דאוריתא או דוקא להסוברים דהוא מדרבנן הוא דשרינן אף משום הפסד מועט עי"ש

והשגתי ספר האשכול שנדפס בשנת תרכ"ח עם ביאור נחל אשכול לגאון אחד בדורנו וראיתי בחלק שני בהלכות מועד קטן סי' מ"ג צד קמ"ג בנחל אשכול אות י"א וז"ל רבינו לא הביא רק מקצת הברייתות שלמדו איסור מלאכה בחולו של מועד מקרא אבל השאילתות בזאת הברכה והלכות גדולות והרי"ף הביאו כל הברייתות ואין ספק שסוברים שאיסורו מן התורה שאם לא כן לא היה להם להביאם כיון שאינם להלכה וכן כתב הטור לדעת הרי"ף שהוא מן התורה ותמיהת מרן הבית יוסף נסתלקה בזה וכן דעת רש"י במועד קטן דף י"א ורשב"ם לפסחים ד' קי"ח כפשטות הש"ס דמועד קטן דף י"א וכן כתב רש"י בפרדס ודעת ר"ן ורשב"א ורמב"ן וכתב הרשב"א בתשובה שהובאה באורחות חיים הלכות תפילין שכן דעת חכמי צרפת וכדמוכח משילהי פרק קמא דעבודה זרה ובמא"א מביא ראיה מתמורה דף י"ד לבד מנדריכם למד על נדרים ונדבות שקרבין בחולו של מועד וכן דעת הרא"ם הובא במרדכי וכן דעת בית חדש ושאגת אריה באבני מילואים ואם כן לרוב בנין ומנין מלאכה בחול המועד אסורה מדאורייתא עכ"ל ויש לפקפק במה שהכריח שדעת הראשונים שהביאו כל הברייתות שסוברים שהוא מן התורה שאם לא כן לא היה להם להביאם וכתב שזו גם כן דעת ההלכות גדולות והרי הריטב"א בריש מסכת מועד קטן כתב שדעת ההלכות גדולות שהוא מדרבנן כמו שכתבתי למעלה (בד"ה וכתב הרב ערוך) בשמו וכן כתב בהעמק שאלה שאלתא קע"ג סק"ג בשם שלטי הגבורים בשם סמ"ג שבעל הלכות גדולות סובר שהוא מדרבנן ושכן כתב הרשב"ץ במגן אבות על המשנה דהמבזה את המועדות עי"ש ולפי זה ממילא אזדא לה הוכחת הגאון בדעת הראשונים הנ"ל כמובן הן אמת שגם הרב נהר שלום בסי' תק"ל כתב כדברי הרב נחל אשכול וביאר דמה שכתב הטור דהרי"ף סובר דהוא מן התורה היינו ממה שהביא הילפותות בסתם ולא פירש שהן אסמכתות אבל לדעתי הקצרה אין מזה הכרח ודעת רבינו בעל הלכות גדולות תוכיח כאמור ומכל מקום בדעת הרי"ף הוכיח הרב נהר שלום ממקום אחר מדין תרנגולת שברחה תוך שלשה ימים לישיבתה שנחלקו בפרק מקום שנהגו אם מותר להחזירה בחול המועד וכתב שם הרא"ש דלמאן דסובר מלאכה בחול המועד דרבנן פסקינן כרבי אמי להקל ואילו הרי"ף שם פסק לחומרא מוכח דפוסק דהוא מן התורה וזו הוכחה נכונה לפי מה שכתוב בהרי"ף בספרים שלפנינו (שלא היה כן בספרי הרי"ף שלפני מרן הבית יוסף כמו שכתב בנהר שלום שם) ושכן כתב מפורש בשלטי הגבורים שסביב הרי"ף שדעתו דהוא מן התורה אבל ממה שהביא הרי"ף הילפותות בסתם יש לומר שאין הכרח כאמור

ואנכי הרואה לגאון עזנו בס' העמק שאלה בפרשת וזאת הברכה שאלתא ק"ע בסק"ג שכתב לאידך גיסא שממה שהביאו הרי"ף והלכות גדולות כל הדרשות שנאמרו בגמרא בענין זה מוכח שסוברים דמלאכה בחול המועד אינו אלא מדרבנן ותורף דבריו הוא דודאי דרשה דר' יאשיה מאת חג המצות תשמור אינה אלא אסמכתא בעלמא דשמירה היא אזהרה בלא תעשה והרי ברור שאין לוקין על חול המועד וכן ר' יוסי הגלילי דלמד מדכתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו וכבר עמד בנמוקי יוסף אמאי אין לוקין על חול המועד ותירוצו צריך עיון והעיקר דלר' יוסי הגלילי ור' יאשיה אינו אלא אסמכתא וכן כתב הגאון נודע ביהודה קמא שי' י"א אבל ר' עקיבא ור' יונתן יש לפרש דסברי נמי מדרבנן ויש לפרש שהן ילפותות גמורות משום הכי הביאו הרי"ף ובעל הלכות גדולות כל הדרשות לאשמועינן דכי היכי דדרשות דר' יוסי הגלילי ור' יאשיה אסמכתות נינהו הכי נמי כל הדרשות אסמכתות נינהו וכו' אלו תורף דב"ק עי"ש ומה שכתב בנחל אשכול הנ"ל שדעת רוב בנין דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה כמו שהסכימו הרבנים בית חדש ושאגת אריה אף אני אביא מה שראיתי להרב הון עשיר בריש מועד קטן שהאריך ליישב לדעה זו כל ההוכחות שהוכיחו רבותינו התוספות בהיפך עי"ש ולפי הנראה לא היה ביד הרב הנ"ל חידושי הריטב"א למועד קטן ולכן לא הזכירו בכלל הסוברים שהיא מדאורייתא כמו שכתבתי למעלה בשמו וכתב שכן דעת רבותיו וגם הרדב"ז סובר דאסור מן התורה לפי מה שכתב הרב ערוך השלחן בסי' קפ"ח אות ה' שהפוסקים הסוברים שחול המועד מיקרי יום טוב סוברים דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה ואם כן הרדב"ז שסובר דחול המועד מקרי יום טוב כמו שכתב שם בשמו מוכח שסובר דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה גם הרב נהר שלום בסי' תק"ל האריך לדחות הראיות שמהן הוכיחו הראשונים דמלאכה בחול המועד דרבנן וליישבן לדעת הסוברים שהוא מן התורה ונראה בעליל שכן היא דעתו וכיונה דעתו בכמה דברים לדברי הריטב"א בריש מועד קטן הנז"ל כמו שיראה הרואה בגוף דב"ק וכן דעת מרן הבית יוסף בסי' תק"ל ודחה מה שהכריחו בהגהות מיימוניות דהוא מדרבנן שאם לא כן לא היו מקילים חכמים כל כך בכמה דברים וכו' וכתב דלאו מילתא היא דאין קילות הללו גדולות ממה שהיקלו ביום הכיפורים שהתירו למלך וכלה לרחוץ כדי שיהיו נראים יפים וקולי אחריני דשרו התם ועיין לקמן מה שאכתוב בס"ד בדעתו בשלחן ערוך (בד"ה ובדעת)

ומכל מקום נראה דלא נוכל להחליט שכן דעת רוב בנין שהרי לאידך גיסא שלמים וכן רבים הם הסוברים שהיא מדרבנן וכדעת רבינו תם והתוספות והרא"ש ועיין להרב פני משה על הירושלמי במראה הפנים בריש מועד קטן ולהרב ישועות יעקב בסי' תק"ל

ובדעת מרן ראיתי נבוכים באר"ש שאף שמדבריו שבבית יוסף בסי' תק"ל נראה בעליל דנקיט כדעת הסוברים דמלאכה בחול המועד מדאורייתא אסורה מכל מקום בדבריו שבש"ע חלוקים הם בדעתו הנה הרב שלחן גבוה בסי' תק"ל אחר שהביא שדעת רבינו בבית יוסף כמאן דאמר שהוא מן התורה כתב ורבינו פסק לקמן סי' תקל"א סעיף ג' כמאן דאמר דאיסור מלאכה בחול המועד מן התורה דספקא לחומרא עכ"ל והיינו מדפסק מרן שם הבעיא דמי שהיה אנוס שאבדה לו אבידה בערב הרגל לחומרא ולא ידעתי מה יענה הרב למה שפסק מרן בריש סי' תקל"ח ומזפת החביות בין קטנות בין גדולות וכתב מרן בבית יוסף דהרמב"ם פסק להקל כדברי שניהם והרי"ף והרא"ש מדהביאו דברי שניהם ולא הכריעו משמע דמספקא להו הלכה כדברי מי וספיקא דרבנן לקולא עי"ש והביאו הרב שלחן גבוה שם ודעת הרא"ש מבוררת דמלאכה בחול המועד אסורה מדרבנן וסובר מרן שלא כדעת רבינו הטור בסוף סי' תקל"ו שכתב שהרי"ף סובר דאסורה מן התורה וכמו שנחלק עליו שם ולכן מייחס בדין זה דסי' תקל"ח שסובר הרי"ף שהוא ספק דרבנן ולקולא וכיון שפסק מרן כן מתבאר דהכי נקיט לדינא וכמו שכן כתב באמת הרב מגן אברהם בריש סי' תק"ל שמשמע מדברי מרן בסי' תקל"ח שפוסק שהוא מדרבנן וזה היפך ממה שמייחס אליו הרב שלחן גבוה גם הרב ערוך השלחן בסי' תק"ל כתב שמדברי מרן בש"ע סי' תקל"ז שפסק דמותר להחזיר תרנגולת על הביצה אפילו לא ישבה שלשה ימים מוכח שפוסק כן וכן ממה שלא פסק דין דאדם חשוב עי"ש וכן כתב הרב מחצית השקל בריש סי' תקל"ז שמרן פוסק דמלאכה בחול המועד מדרבנן וגדול בדורנו הרב מוהרא"ף יצ"ו בס' ויקרא אברהם ד' קמ"א ע"ב נקיט בדעת מרן דסובר שמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה כמו שכתב בבית יוסף סי' תק"ל ותמה