שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קנו

שהתירה להם תורה משום משמרת למשמרתי כמו שעשו בשאר גופי התורה וזה נראה ברור וכן דעת רבותי שיחיו עכ"ל הרי מבואר באר היטב שדעתו מסכמת דאיסור מלאכה בחול המועד מן התורה הוא

ומה שכתב הריטב"א בחידושיו לעירובין דף צ"ו ע"ב דמלאכה בחול המועד מדברי סופרים כונתו דמה שאסור בחול המועד אפילו מלאכת דבר האבד בשיש בה טורח הרבה וכן מה שאסור לצורך המועד כשהוא מעשה אומן הוא מדרבנן אבל גוף איסור מלאכה בחול המועד בדבר שאינו אבד ואינו לצורך המועד לדעתו ודאי הוא מן התורה ואעתיק לשון הזהב בחידושיו לעירובין ד' צ"ו ע"א (בד"ה יצאו שבתות) וז"ל ונחלקו המפרשים אם חולו של מועד כימים טובים או לא יש אומרים שאינו זמן תפילין שאף בחול המועד יש אות בפסח איסור חמץ ובחג חיוב סוכה ואחרים כתבו שהוא זמן תפילין וכדעת הזה נראה לי חדא וכו' ועוד דהא אות דכתיב בשבת בשמירת מלאכה היא ודכוותה אות דימים טובים היינו שעצורים ממלאכה וכו' ואילו חול המועד מותר מן התורה בכל מלאכת דבר האבד ובכל שהוא לצורך המועד ואפילו בפרהסיא ושלא בשינוי וכל מה שאסרו בו אינו אלא מדברי סופרים וכדברירנא בדוכתא עכ"ל הרי דרק על מה שאסור אף דבר האבד (כשהוא על ידי טורח גדול) וכן מה שאסרו לצורך המועד בפרהסיא הוא דאמר שהוא מדרבנן ודבריו מכוונים למה שכתב בריש מועד קטן ואין נסתר מחמתו אבל בעיקר איסור מלאכה בחול המועד לדעת הריטב"א ודאי הוא מן התורה וראיתי אחר זמן שגדול בדורנו הרב מוהרא"ף יצ"ו בספר ויקרא אברהם בפרשת אמור דף קמ"א (ד"ה וכזאת) שתמה על הריטב"א שדבריו בעירובין ד' צ"ג (נראה דצריך להיות ד' צ"ו) סותרים למה שכתב בריש מועד קטן ולי הדל אין שום סתירה בדב"ק והכל שפה אחת ודברים אחדים

והנה הרב המרדכי בריש מסכת מועד קטן כתב בשם הרא"ם בספר יראים דמלאכה בחול המועד אסור מדאורייתא ולפי הנראה משמע ליה הכי מדמייתי בסיום מלתיה מה שכתוב בחידושי רבותיו דהוא מדאורייתא אבל נראה שאינו מוכרח שהחליט כן ותורף דברי הרמב"ן הנ"ל הביא הרב המגיד בריש פרק שביעי מהלכות יום טוב וכתב שלזה הסכים הרשב"א והריב"ה בטור א"ח בסי' תקל"ו כתב דלהרי"ף מלאכה בחול המועד היא מדאורייתא ומרן הב"י שם כתב דלא ידע מנין לו כן בדעת הרי"ף וכו' וגם הרב בית חדש הקשה דאין הכרח דהרי"ף סובר כן עי"ש והרב נהר שלום בסי' תק"ל הכריח דדעת הרי"ף כמ"ש הריב"ה לדעתו (ומה שכתב שגירסת הרי"ף שלפנינו לא כגירסת מרן הב"י וכו' עי"ש לא ראה שכן כתב הרב בית חדש שם) וכן כתב בריש סי' תקל"ז ועוד הביא בסי' תק"ל מה שכתב הרא"ם בפרשת אמור שעל מה שכתב רש"י יכול אף חול המועד אסור במלאכת עבודה וטען עליו הרמב"ן אם כן הרי חולו של מועד רמוז בתורה שמותר בדבר האבד והם אמרו לא מסרו הכתוב אלא לחכמים שאין בתורה רמז איזו מלאכה אסורה ואיזו מותרת והשיב הרא"ם דזו אינה טענה כי זה המדרש של התורת כהנים אינו אלא אסמכתא וכן כתב הרמב"ם וכתב על זה הרב נהר שלום וז"ל ואני תמה מה זו תשובה לתרץ קושית הרמב"ן על פי שיטת הרמב"ם הלא הרמב"ן סובר דהוי דאורייתא ממש ואני תמיה על תמיהתו דודאי שפיר קאמר הרא"ם דאין מקום להקשות על רש"י ויכול לסבור כסברת הרמב"ם דאינו אלא מדרבנן וכי על פי סברתו תהיה נדחית סברת רש"י אמנם מה שהקשה שם על הרב קרבן אהרן דנראה דסובר דגם הרמב"ן מודה דאינו אלא אסמכתא וכו' עי"ש הא ודאי קשה אלא דאני תמיה על שלשת הרועים הנ"ל איך הפה יכולה לדבר דרש"י סובר דמלאכה בחול המועד מדרבנן והלא מדברי רש"י במסכת מועד קטן ריש פרק שני דף י"א ע"ב וחגיגה ד' י"א ע"א מתבאר יפה דמשמע ליה דמה שאמרו בש"ס חול המועד אסור מדאורייתא הוא מדאורייתא ממש וכן הבינו התוס' בחגיגה ד' י"ח ד"ה חולו של מועד בדעת רש"י שבמסכת מועד קטן הנ"ל ולא ידעתי למה לא כתבו שכן נראה מדבריו שבחגיגה שם שכתב דאת חג המצות תשמור הוא אזהרת לא תעשה שמזהירו מן המלאכה ומשמע ודאי דהוא מן התורה ממש על דרך שפירש בחומש בפרשת משפטים כ"ג י"ג על פסוק ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו שהוא ליתן אזהרת לא תעשה על כל מצות עשה עי"ש בדברי הרא"ם ועל כל פנים הרי התוס' גם כן הבינו מדברי רש"י דסובר דמלאכה בחול המועד מדאורייתא וגם מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' תק"ל כתב דדעת רש"י דמלאכה בחול המועד מדאורייתא כמו שנראה מדבריו בפרק שני דמועד קטן ופרק שלישי דחגיגה וכמו שכתב הרשב"ץ בפירושו לאבות פרק שלישי שזהו דעת רש"י (וצריך לעיין בגוף דברי הרשב"ץ אם הביא דברי התוס' הנ"ל) ואם כן יפה טען עליו הרמב"ן על פי מדותיו ודבריהם צ"ע

וכזאת תמיה לי על הרב תוספת יום טוב בריש מועד קטן (בד"ה במועד) שכתב דרש"י והרי"ף וכו' הסכימו דאינה אלא אסמכתא ואין לאיסור מלאכה בחול המועד עיקר מן התורה והנה על מה שכתב כן בפשיטות בדעת הרי"ף כבר התעורר בתוספת רבינו עקיבא אייגר דרבינו הטור בסוף סי' תקל"ו כתב שדעת הרי"ף שהיא מן התורה ורמז למה שכתב שם מרן הבית יוסף ועל כל פנים אינו פשוט לייחס להרי"ף שסובר שהוא מדרבנן ועל מה שכתב בדעת רש"י שתיק ליה ולי הדל גם בזה יש לתמוה שנראה ודאי שדעת רש"י דאסורה מן התורה כמו שכתבתי שוב התבוננתי דמה שהזכיר את רש"י הוא לומר שהדברים אשר כתב הם דברי רש"י (כמו שכן הוא ברש"י) ומתיבת ורי"ף וכו' מתחיל למנות הסוברים שהוא מדרבנן ולא ביאר מה היא דעת רש"י בזה וכן נראה שהבין רעק"א ולכן לא השיגו מדעת רש"י והאריך עוד הרב נהר שלום ליישב כל מה שהקשה הרא"ש בריש מסכת מועד קטן לשיטת הסוברים דמלאכת חול המועד מדאוריתא וגם הראיה שהביא מהירושלמי בפרק שני דמועד קטן הלכה ג' (היינו מה שהוקשה להרמב"ן הנ"ל מדאמר ר"א בר ממל אילו היה וכו') כתב דיש לומר דכונתו על פרקמטיא וכו' שגם בשבת אינו אסור אלא מדרבנן ואם תמצא לומר דהירושלמי סובר דמלאכה בחול המועד מדרבנן ש"ס דילן פליג וסובר דהוא מדאורייתא אלו תורף דב"ק והרב החינוך בסוף פרשת אמור כתב דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה וכתב הרב ערך השלחן בסי' תק"ל שבספר א"ח כתב שכן דעת רוב החכמים וכתב עוד שדעת הרמב"ם וסמ"ג והרא"ש והמרדכי והרשב"ץ דהוא מדרבנן (והיה לו להזכיר שכן דעת רבינו תם שהביאו התוס' והגהות מיימוניות בפרק שביעי מהלכות יום טוב וכתבו התוס' שכן כתב ריב"ם בשם ריב"א עי"ש) והכריח שכן דעת מרן והביא מה שכתב הרב מגן אברהם שם דמשמע בסימן תקל"ח דדעת מרן דאסור מדרבנן וכתב דטעות סופר הוא וצריך להיות סי' תקל"ז דפסק שם דמותר להחזיר תרנגולים על הבצים אפילו לא ישבה עליהם שלשה ימים וכו' עי"ש ועמו הסליחה רבה שלא הביט עיין בדברי המגן אברהם סי' תקל"ח סק"ב והיה מבין שכונתו למה שכתב שם בסעיף א' ומזפת החביות בין קטנות בין גדולות וכו' וכן ביאור דבריו הרב מחצית השקל ואין צריך להגיה ולומר שהוא טעות סופר והוא פשוט ועיין במה שהבאתי לעיל באות ו' ואות יו"ד בהא דפליגי במלאכה בחול המועד אם מדאורייתא או מדרבנן ומצאתי שהגאון נצי"ב מלך בספרו הבהיר העמק שאלה בפרשת הברכה שאלתא ק"ע סק"ג עמד במחלוקת זו וכתב שבשו"ת משכנות יעקב סי' ל"ז הכריע דמלאכה בחול המועד הוא מדרבנן משום דאנן נקיטינן כרבה דאית ליה הואיל ומיקלעי ליה אורחים ואם כן בחול המועד לעולם אין בו איסור תורה משום הואיל אי קעביד לצורך יום או שאין לו מה יאכל וכדומה ושמח בסברא זו שמצא לו רב בטורי אבן שכתב כן וכו' ומני"ר המחבר האריך לדחות סברתו דאין שייך בזה לומר הואיל מכמה טעמי ובעיקר דין זה אם הוא מדאורייתא או מדרבנן כתב שהוא מחלוקת תנאי ואמוראי וכמו שכתב הגאון טורי אבן ומני"ר הביא כמה סוגיאות המוכיחות דאיסור מלאכה בחול המועד מדאורייתא והנפקא מינה בין אם מדאורייתא לדרבנן ציין הרא"ש פסחים פ"ד סי' ט' ורדב"ז סי' תשכ"ז בהריגת זבובים שלא לצורך ומרן הב"י ומגן אברהם סוף סי' תקל"ח לענין אם עבר קונסין את בנו אלו תורף דב"ק בקיצור עי"ש באריכות