שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קנג

הלכות סובר שהוא מדרבנן צריך עיון גם מסברת הרמב"ם יש לפקפק לדעת הסוברים שדעתו שמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה עיין בברכי יוסף סי' תק"ל ואיהו סובר דמותר להניח תפלין בחול המועד אף גם מדעת מרן בשלחן ערוך יש לפקפק בהמצאה זו דהנה אף שממה שכתב בבית יוסף סי' תק"ל נראה בעליל דנקיט לעיקר סברת האומרים דחול המועד אסור מן התורה כמו שכתב הגרל"מ מכל מקום דעתו בשלחן ערוך ריש סי' תקל"ח נראית כהסוברים דאינו אלא מדרבנן כמו שכתבו הרבנים מגן אברהם בריש סי' תק"ל ומחצית השקל ריש סי' תקל"ז וגם הרב ערוך השלחן בסי' תק"ל הוכיח שכן דעת מרן בשלחן ערוך עי"ש והרי גבי תפלין בחול המועד פסק בסי' ל"א שאסור להניחם בחול המועד שהרי הם עצמם אות ואם כן הרי סתירה מפורשת להמצאה הנ"ל: והנה בארצות החיים ובמשנה ברורה הביאו מה שכתב הרב פרי מגדים דהמניחים תפילין בחול המועד לא יניחו תפלין של רבינו תם ודברי הפרי מגדים הם במשבצות בסי' ל"א אות ב' ויראה תפילין דרבינו תם אין להניחם בחול המועד כי הזהר מפליג בעונש המניח תפלין בחול המועד ודי בתפילין דרש"י וספק ספיקא נמי הוא שמא הלכה חול המועד פטור ושמא הלכה כרש"י עכ"ל גם הגאון ישועות יעקב בתשובתו (שהביאה בסי' ל"א) כתב שמנהגו שלא להניח תפילין דרבינו תם עי"ש בסוף התשובה (ומה שכתוב בספר סדור החיים בהלכות תפלין אות א' וכתב במשבצות דתפילין דרבינו תם להניח בחול המועד עי"ש מטבע הלשון מורה שיש חיסור לשון וצריך לתקן ולכתוב דתפלין דרבינו תם אין להניח או יש להניח] שבלא זה לישנא קייטא הוא וכבר בא חכם ידידי הרה"ג משה דומ"ץ לאדז יצ"ו בספרו הבהיר חמדת משה שנדפס חדש ממש ותקן בסי' י"ג שצריך להיות אין להניחם בחול המועד והראה שם בכמה מקומות שנפל טעות בספר דרך החיים ולא השגיחו המגיהים ומה שכתב שם אחר שהעתיק דברי המשבצות] וכן העלה בשו"ת חיים שאל ח"א סי' א' והאריך בזה עכ"ל השגתי עתה ספר חיים שאל למרן חיד"א עיינתי שם ולא ראיתי שדבר מזה)

אמנם גדול בדורנו בספר יפה ללב יצ"ו כתב על דברי המשבצות הנ"ל וז"ל ולפי מה שכתבתי בסי' כ"ה אות ב' אין לחלק בין שאר ימות השנה לחול המועד כיון דלדידהו חייב בתפילין עכ"ל ושם האריך בשם כמה מרבני האחרונים דהנחת תפילין דרבינו תם לא משום ספק הוא אלא בתורת חובה ששניהם קודש וצריכים זה לזה וכו' גם ראיתי שהגאון שואל ומשיב במהדורא תליתאה בחלק א' סי' רמ"ז נשאל מרב אחד אם רשאי לשנות נוסח התפלה שנוהג כנוסח האשכנזים ורוצה לשנות לומר כנוסח הספרדים ואחר שהשיב לו שאינו רשאי לשנות סיים וז"ל ומה גם מצות תפלין בחול המועד חלילה לעקור מצות עשה לאיש אשר יתיליד על ברכי האשכנזים ואני מניח גם תפילין של רבינו תם אף שהפרי מגדים מפקפק בזה משום ספק ספיקא לא ידעתי הספק שלו דהא לשיטת רבינו תם דתפילין של רש"י פסולים ואף לדברי המקובלים ששני התפלין יש להם יסוד על כל פנים אין לדחות תפלין דרבינו תם בזה ומה גם שלהמקובלים תפילין דרבינו תם הם גבוהים במעלה וכו' ומאן ספין ומאן רקיע להכריע בין רש"י ורבינו תם ואני מניח שניהם בחול המועד עכ"ל

ודע דמה שכתבתי למעלה (בד"ה ויש) לפקפק על הרבנים שכתבו דהנחת תפילין בחול המועד תלי באם איסור מלאכה מדאוריתא וכו' מסברת רש"י שסובר דאסורה מדאוריתא וסובר גם כן דחול המועד זמן התפילין הוא הנה עתה ראיתי בספר חמדת משה הנ"ל בסי' ט"ו תשורת אחיו הרב מראדום יצ"ו שהביא מה שכתב בתוספת רבינו עקיבא הנ"ל דמוכח מרש"י דסוכה דף מ"ו דחול המועד זמן תפילין וכתב שכן אומרים בשם הגר"א ושהראה לו הרב המ"ץ דשם מוהר"א כ"י שהגאון מוהרש"ק בקנאת סופרים הביא כן בשם הגר"א ודחה ראיתו דדילמא רש"י מילי מילי קתני לולב וסוכה ותפלין וציצית ועוד דילמא רש"י קאמר אליבא דמאן דסבר שבת ויום טוב זמן תפלין הוא ומפי גדול אחד ממדינת ליטא שמע לתמוה ביותר דהא תנאי דברייתא ר' יהודה ותנא קמא ר' מאיר סוברים בהדיא דשבת הוא זמן תפלין כדאיתא בעירובין ובקידושין ואם כן לשיטתם שפיר כתב רש"י דגם חול המועד זמן תפלין לא כן לדידן והרב מראדום הנ"ל יצ"ו כתב לקיים דברי חכמים דשפיר מוכח מדברי רש"י שסובר דחול המועד זמן תפלין והוא דמה שהקשה מוהרש"ק דנימא מילי מילי קתני ליתא דהא מצות הרבה קתני ובהכרח דיותר משתים הוא כמבואר ברש"י בכריתות דף ב' ע"ב בד"ה ר"י ברבי יהודה ואמנם על מספר שלשה יפול הלשון הרבה ואם כן למה נקט רש"י לולב לינקוט סוכה תפילין ציצית אלא דאם כן לא הוה מוכח דחול המועד זמן תפילין והוה אמינא דבשבת מיירו ולשיטתם דשבת ויום טוב זמן תפילין ומדהוסיף רש"י ליטול לולב דליתיה בשבת בזמן הזה מוכח דאתי לאורויי דחול המועד זמן תפילין הוא ואין להקשות מנא ליה לרש"י לכלול גם חול המועד מאחר דלר"י ותנא קמא אין הכרע לזה שהם סוברים דגם שבת ויום טוב זמן תפילין ודילמא בשבת ויום טוב מיירו ונראה דהוה קשה לרש"י על רבינא ורב אשי מסדרי הברייתא (הש"ס) דהוה להו לסדרה (להביאה) במסכת ברכות כיון דמילי דברכות הוא ולמה המתינו עד מסכת סוכה ובפרק לולב הערבה ומזה הוכיח רש"י דבאו לאורויי דחול המועד זמן תפילין הוא ולכן קבעוה בפרק זה ששייך לענייני דיומא ודברי הגר"א ותוספת ר' עקיבא ברורים כשמש בצהרים אלו תורף דב"ק יצ"ו גם הרה"ג המחבר יצ"ו הביא שהגאון מלא הרועים בחידושיו למסכת סוכה שבש"ס החדשים דפוס רא"ם כתב דמשמע מדברי רש"י הנ"ל דחול המועד זמן תפלין ולפי דברי שלושת הרועים נתחזק מה שפקפקתי דנראה דאין הנחתם בחול המועד תלוי באיסור מלאכה כנז"ל

שוב ראיתי דהמצאה זו שהמציאו הגאונים שואל ומשיב וארצות החיים יש לה שרש בדברי הראשונים והוא שבסמ"ג בהלכות תפלין עשין כ"ה אחר שהביא דעת יש אומרים שאין מניחים אותם כתב אבל בירושלמי משמע שמניחים אותם וכו' וכן פסקו רבינו שמעון ברבינו אברהם ורבינו יצחק ברבינו ברוך ואות פסח וסוכות הוא מעשיית מלאכה וחול המועד מותר מן התורה עכ"ל גם הרשב"א בתשובות המיוחסות להרמב"ן בסי' רל"ז אחר שהביא מחלוקת הקדמונים אם להניחם בחול המועד והביא ראיות הסוברים דמניחים סיים אמנם אין אני נוהג כן דסבירא לי דחול המועד הוא עצמו אות שהרי אסור בעשיית מלאכה עכ"ל מתבאר מדברי שני המאורות הגדולים דתלו הנחת התפילין במלאכה דאם מלאכה בחול המועד אסורה אסור להניחם בחול המועד וכיונה דעת גאונינו הנ"ל לדעת הראשונים גם הרדב"ז בחלק רביעי סי' ח' (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא סי' אל"ף פ"ב) למד מדברי תשובת הרשב"א דתלי הא בהא ואעתיק דב"ק ככתבו וכלשונו וזהו שאלה אם יש להניח תפילין בחול המועד כי ראיתי בזה כל העם פוסחים על שתי הסעיפים לפי שהרא"ש כתב בתשובה שחייב להניח וכתב גדולה מזה שאותה תשובה מותר לכתבה בחול המועד משום דבר האבד ומקצתם יראים לעצמם לפי שנמצא כתוב בספרי הקבלה שהמניח תפלין בחול המועד נענש ואנחנו לא נדע מה נעשה תשובה שב ואל תעשה אני שונה כאן כי ראיתי חכמי האמת מרחיקים זה מאד שוב מצאתי שנשאל הרשב"א מזה ושמחתי מאד על תשובתו וז"ל דעתי אני שגם הוא אות שהרי חולו של מועד אסור בכל מלאכה שאינם מלאכת האבד ומלאכה זו דאורייתא דכולהו תנאי מייתו לה מקרא בחגיגה וכן בשילהי שמעתתא קמייתא דפרק קמא דעבודה זרה וכן דעת רבותינו בעלי התוספות וכן דעת הראב"ד אף על פי שהתירו לכתוב אותם בעצמו בחולו של מועד וכן אנו נוהגים עכ"ל למדתי ממנה דלמי שסובר שהמלאכה בחולו וכן מועד אינה אלא מדברי סופרים כמו שכתב הרמב"ם אם כן חולו של מועד אינו אות וצריך להניח כדי שיהיה לו אות וכיון שהיא פלוגתא דברי הקבלה יכריחו ואתה אל תניח עכ"ל הרדב"ז ולפי הנראה תשובת הרשב"א שהזכיר לא זו היא התשובה שבמיוחסות הנ"ל אלא היא תשובה אחרת לפי שאין סיגנון הלשון בשתי התשובות שזה על כל פנים הרי מפורש יוצא מדב"ק שסובר שזה תלוי בזה דמי שסובר שמלאכת חול המועד מן התורה אסורה יסבור גם כן דאין להניח תפילין בחול המועד גם מה שכתב הגאון שואל ומשיב לדחות הראיה מהזהר הקדוש על פי זה דאפשר דהזהר סובר דמלאכה בחול המועד