שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קנב

ובעיקר הדין שכתב מרן בבית יוסף שלא להניח תפילין בחול המועד משום שנמצא כן בזהר הקדוש ואחרי שבתלמודין אינו מפורש שחייב בתפלין בחול המועד והזהר מפליג שלא להניחם ראוי לפסוק כן ראיתי להגאון שואל ומשיב במהדורא תליתאה חלק ג' סי' ס"ד שכתב דאין מהזהר ראיה לזה והוא על פי מה שביאר שם דהא מילתא תליא בפלוגתא במלאכה בחול המועד אם אסורה מדאורייתא אזי גם הנחת תפילין בחול המועד אסור כיון שיש לחול המועד אות היינו האיסור מלאכה ואם מלאכה בחול המועד מדאורייתא מותרת אם כן אין לחול המועד אות דמניעת אכילת חמץ בפסח לא חשיבא אות דאי בעי לא אכיל פת כלל וכן בסוכות יש כמה ענינים לפטור מן הסוכה ולכן מותר להניח תפילין בחול המועד (אמר המחבר בהמצאה זו כיונה דעתו לדעת הרב שלטי הגבורים בפרק ג' דמועד קטן הובא בצמח צדק על המשניות להגאון מוהר"ם מליבוויץ בפרק ג' דמועד קטן משנה ד' שכתב שענין הנחת תפילין בחול המועד תלי בזה אם איסור מלאכה בחול המועד דאורייתא או מדרבנן והאריך שם בצמח צדק דעיקר האות הוא איסור מלאכה דומיא דשבת ושאות דמצה וסוכה לאו אות היא דבמצה אי בעי לא אכיל מצה ולא חמץ ובסוכה איכא כמה גווני דפטירי מסוכה וכו' עי"ש ונחזור לדברי הגאון שואל ומשיב בתשובה הנ"ל) ואם כן לפי המבואר בסי' תק"ל שדעת הרא"ש ומר בריה הריב"ה דאיסור מלאכה בחול המועד רק מדרבנן ומן התורה מותרת הכי נמי מותר להניח תפילין בחול המועד והרמב"ן והרשב"א עשו פשרה איזו מלאכה אסורה ואיזו מותרת ולדידהו כיון דאיכא איסור מלאכה אסור להניח תפילין אם כן אין ראיה מהזהר משום דהזהר סובר דמלאכה אסורה בחול המועד לכן אסור הנחתן בחול המועד אבל לדידן דנקיטינן דמלאכה מותרת מדאורייתא מותר להניחן בחול המועד וסיים בתשובתו ששמע שהגאון הצדיק אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש הניח תפילין בחול המועד ואמר שאין מבינים הפשט בהזהר ואני בסודם לא בא נפשי אבל לדעתי אין ראיה מהזהר כמו שכתבתי עכ"ל (ועיין עוד לקמן מה שאכתוב בשמו בעיקר הנחת תפילין בחול המועד)

וכן כתב הגרל"מ בארצות החיים דנראה לכאורה דרוב המתירים תפילים בחול המועד סוברים דמלאכה בחול המועד מדרבנן והאוסר סוברים דאסורה מן התורה שהמתירים הם התוספות וספר התרומה והרא"ש והטור והריטב"א ודעת התוספות והרא"ש והריטב"א דמלאכה בחול המועד מדרבנן והאוסרים להניחם בחול המועד הם בעל הלכות גדולות והעתים בשם גאון והראב"ד והרשב"א והרי דעת הרמב"ן והרשב"א דאסורה מן התורה וכן מרן הב"י שסובר דאסור להניחם בחול המועד סובר גם כן דמלאכה אסורה מן התורה אלו תורף דב"ק והאריך עוד עי"ש בדף ל"ד ע"ד והלאה והזכיר שם דברי השלטי הגבורים בהמצאה זו עי"ש

ויש לפקפק בזה דהנה בקונטריס הכללים במערכת המ"ם אות קל"ו הזכרתי דעת הסוברים דמלאכה בחול המועד אסורה מדאורייתא וכתבתי שמדברי רש"י בריש פרק שני דמועד קטן ד' י"א ע"ב ובחגיגה ד' י"א ע"א מתבאר יפה דמשמע ליה דמה שאמרו בגמרא חול המועד אסור מדאורייתא הוא מדאורייתא ממש וכן הבינו התוספות בחגיגה דף י"ח בד"ה חולו של מועד בדעת רש"י והבאתי שכן כתב מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' תק"ל שדעת רש"י שהיא מדאורייתא ושכן כתב הרשב"ץ בפירושו לאבות בפרק שלישי בדעת רש"י (והשגתי עתה ספר האשכול שנדפס עם ביאור נחל אשכול להגאון בדורנו צבי בנימן אווערבוך וראיתי שם בצד 143 בהלכות מועד קטן שמלבד שהבין בדעת רש"י במועד קטן דף י"א שסובר שהוא מדאורייתא וכן דעת רשב"ם בפסחים דף קי"ח כתב עוד שכן כתב רש"י בספר הפרד"ס וכן ראיתי להריטב"א בריש מסכת מועד קטן שאחר שהביא מחלוקת הראשונים באיסור מלאכה בחול המועד אי מדאוריתא כתב ואף על פי כן כדברי רש"י ורבינו הרמב"ן נראה עיקר וכו' עי"ש שהשוה דעת רש"י לדעת הרמב"ן דאסורה מדאוריתא) ולפי המצאת הרבנים הנ"ל דהנחת תפילין בחול המועד תלי בפלוגתא דמלאכה בחול המועד צריך לומר שדעת רש"י דאסור להניחם בחול המועד כיון שסובר שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מן התורה והרי בתוספת רבינו עקיבא איגר בריש פרק מי שמתו כתב שדעת רש"י דחול המועד זמן תפילין הוא והוכיח כן ממה שפירש בסוכה ד' מ"ו ע"א היו לפניו מצות הרבה ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין עי"ש הרי דאף שסובר דמלאכה אסורה בחול המועד מדאורייתא סבירא ליה דחול המועד זמן תפילין אלמא דלא תלי הא בהא ואף שהגרל"מ דקדק וכתב שרוב המתירים סוברים דמלאכה בחול המועד דרבנן ואפשר שכונתו למעט דעת רש"י דאף שמתיר תפילין בחול המועד סובר דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה הנה מלבד שמדברי הגאון שואל ומשיב מוכח ודאי שסובר ששניהם לא יכונו והא בהא תלי דכל מי שסובר דמלאכה בחול המועד מדאורייתא יסבו"ר ול"ו ידע דתפילין אסור להניחם בחול המועד ועוד דגם לדברי הגרל"מ קשה שאם כן נפל היסוד שהניח דהא בהא תלי שהרי מצינו מי שסובר שמותר להניחם בחול המועד אף שסובר דמלאכה אסורה מן התורה ואיך נוכל לומר על שאר הפוסקים שלא נמצא מפורש היכי סברי בדין איסור מלאכה דממה שמתירים הנחת תפילין בחול המועד מוכח שסוברים שמלאכה מותרת בחול המועד מן התורה

הן אמת שראיתי עתה לגדול בדורנו הרב מוהרא"ף יצ"ו בס' ויקרא אברהם בפרשת אמור דף קמ"א (בסוף ד"ה ולענין הלכה) שעמד מתמיה בדעת רש"י שהרב מחצית השקל בסי' תק"ל סק"א (בד"ה דאמרי' המחלל) כתב שדעתו דאסור מן התורה ואילו הרב תוספות יום טוב כתב בדעת רש"י שהוא מדרבנן וכן הבינו הרא"ם וקרבן אהרן וציין מה"מ אלפאנדרי ומחזיק ברכה סי' תק"ל ובית אהרן דף י"א ע"ד והנה על הראשונים (הרא"ם וקרבן אהרן ונהר שלום שהבינו בדעת רש"י שהוא מדרבנן) אנו מצטערים כמו שכתבתי בקונטריס הכללים במערכת המ"ם אות קו"ל שמדברי רש"י מתבאר שסובר שהוא מן התורה וכן הבינו רבותינו התוספות בדעתו עי"ש והרב יצ"ו בא להוסיף שכן דעת הרב תוספת יום טוב בדעת רש"י ולפי הנראה לא יתכן לומר כן והרב יצ"ו לא הראה איה מקום כבוד דברי הרב תוספת יום טוב ואם כונתו למה שכתב בריש מועד קטן (בד"ה במועד) רש"י ורי"ף ורמב"ם וכו' הסכימו דאינו אלא אסמכתא וכו' הנה אמת שכן חשבתי אני הדל בדעתו אך שוב התבוננתי דתיבת רש"י אדלעיל קאי לומר שכל מה שכתב שם הם דברי רש"י (שכן הוא ברש"י שם) ומתיבת ור"י וכו' מתחיל לדבר אם האיסור מדרבנן ולא כתב על זה איך דעת רש"י והאמת שדעת רש"י שהוא מדאורייתא כמו שהביא בשם הרב מחצית השקל והוא ברור ואין להוכיח שסובר רש"י שהוא מדרבנן ממה שכתב בריש מועד קטן בסוף ד"ה משקין בית השלחין וכו' מלאכה שיש בה הפסד אם אינו עושה אותה כגון להשקות בית השלחין התירו חכמים עכ"ל ואם מלאכה אסורה מן התורה איך יתירו חכמים דזה אינו שכבר כתב שהכתוב מסרו לחכמים ומכח זה הוא מה שהתירו והוא פשוט

גם יש סתירה להמצאה זו מסברת הריטב"א שכתב הגרל"מ בשמו שסובר דמותר להניח תפילין בחול המועד ואיהו סבירא ליה דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה כמפורש בדבריו שבחידושיו בריש מסכת מועד קטן ומה שכתב הגרל"מ שהריטב"א סובר דמלאכה בחול המועד מדברי סופרים והראה מקום למה שכתב בפ"ב (פרק בתרא) דעירובין הנה לפי זה הני מילי דמר סתרא"י נינהו אך לי הדל אין סתירה לדבריו והאמת בדעתו הוא שסובר דמלאכה בחול המועד אסורה מן התורה וזו היא דעתו גם בחידושיו לעירובין עיין לקמן באות י"ז (בד"ה ומה שכתב הריטב"א) ואם כן מוכח מסברת הריטב"א נמי דלאו הא בהא תלי וכן יש להוכיח מסברת בעל הלכות גדולות שכתב הגרל"מ שסובר שאסור להניח תפילין בחול המועד והרי הריטב"א בריש מועד קטן כתב בשם בעל הלכות גדולות דמלאכה בחול המועד היא מדרבנן ושהביא ראיה מדתני חולו של מועד בהדי ראש חדש וכשם שראש חדש אינו אסור במלאכה מן התורה הכי נמי חולו של מועד עי"ש גם הגאון העמק שאלה בשאלתא ק"ע סק"ג כתב דהשלטי גבורים בשם סמ"ג וכן הרשב"ץ בספר מגן אבות על המשנה דהמבזה את המועדות כתבו שבעל