שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קמה

שדה יצחק שנדחק לומר דהתוספות שכתבו משום דאין מערבין שמחה בשמחה אינו אלא אשגרת לישן ואינו מן הצורך לפי מה שכתבתי וק"ל ועיין גם כן להרב נהר שלום שעמד על דברי הרב מגן אברהם מדנקטו התוספות טעמא דאין מערבין שמחה בשמחה והאריך בזה עי"ש

ומה שהקשה עוד בברכי יוסף על דברי הרב מגן אברהם דלדבריו מאי קשיא להו להתוספות מדאמרינן בהחולץ דנישואין בלא סעודה איכא שמחה דמאי קושיא הא לפי דברי הרב מגן אברהם אין כונת התוספות לומר דליכא שמחה בלא סעודה אלא כונתם דאין לאסור רק כשהוא שמחה וסעודה עי"ש כבר בא חכם הרב מחצית השקל ופירוש דבריו על נכון עי"ש ועיין להרב יד המלך בפרק ז' מהלכות יום טוב שכתב בשם מרן החבי"ב בשיירי כנסת הגדולה דמה שכתבו התוספות דנישואין בלא סעודה מותר הוא לשאר הטעמים אבל לטעם ושמחת בחגיך אף בלא סעודה אסור ותמה עליו דהא קושית התוספות לא שייכא אלא לטעם שאסור לישא במועד הוא מן התורה וכן כתבו התוספות בהדיא ולטעם ושמחת בחגיך דהוי מן התורה היכי מסר לה בשבתות ע"כ ולפי מה דכתיבנא בעניותין בביאור דברי הרב קרבן נתנאל מתיישב שפיר דברי הרב שיירי כנסת הגדולה דלפי הנראה שני נביאים נתנבאו בסיגנון אחד וק"ל ומכללן של דברים שמעינן מהא דהא דאין מערבין שמחה בשמחה הוא מן התורה אף למאן דלא דריש בחגיך ולא באשתך דהא מאי דשקלו וטרו התוספות הוא בדינא דאוריתא וליעיין מר נר"ו במה שכתבתי במכתב לחזקיאו בחלק השיטה בחידושין למסכת פסחים על דף ד' ובחידושין למועד קטן על ד' ח' דיש לומר דמדכתבו התוספות שם דטעמא דאין מערבין הוא כי טעמא דאין עושין מצות חבילות כדי שיהא לבו פנוי למצוה אחת אם כן כי היכי דבהא דאין עושין מצות חבילות פשיטא להו להתוספות בפרק קמא דסוטה ד' ח' דאינו אלא מדרבנן הכי נמי בהא דאין מערבין וכו' ושוב דחיתיו עי"ש וק"ל

ט) שוב אשוב לדברי הרב קרבן נתנאל שכתב לייישב דברי התוספות כתובות הנז"ל והיה בהניח דהתוספות סברי דלמאן דאמר טעמא משום דאין מערבין שמחה בשמחה אינו אסור אלא בסעודה וכן כתב מוהראנ"ח כמו שכתבתי לעיל והדבר קשה טובא דאם כן קשה דשמואל אדשמואל מההיא דתנא דבי שמואל במועד קטן דף י"ח ע"ב דאפילו נישואין בלא סעודה אסור ומאי דכתיבנא לעיל דתנא דבי שמואל לאו היינו שמואל עצמו לא יגהה מזור דודאי שמואל הוא אלא דאינו סברא דנפשיה רק מה שקיבל מתנאים שלפניו עמד וסידר אותו בברייתא ושפיר מייתי הש"ס סיעתא למילתיה מברייתא שלו על פי דברי התנאים ושפיר קשיא ליה למרן חיד"א עליה דרב מהך ברייתא כיון דדברי תנאים הוא שונה ואם כן אם איתא דלטעמא דאין מערבין שמחה בשמחה כל שהוא בלא סעודה שפיר דמי איבעי ליה לש"ס למירמא אשמואל דידיה אדידיה וכדחזינן בש"ס שבת ד' ד"ן סוף ע"א ועי"ש ברש"י ד"ה תנא דבי שמואל בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסידר ר' חייא ור' הושעיא ע"כ ורמז הני דוכתי הרב משק ביתי בסי' ת"ל ומעין זה כתבו התוספות שבת ד' מ"ג ע"ב ד"ה דכולי עלמא גבי רב יע"ש הרי דפריך הש"ס אדשמואל מדתני דבי שמואל ואם כן אם איתא להא דלשמואל דאמר טעמא משום דאין מערבין וכו' אם הוא בלא סעודה שפיר דמי איבעי ליה לש"ס למירמא דידיה אדידיה כאמר וצ"ע

יו"ד) ואעתיק למעכ"ת תשובת הרב הגדול מוהראנ"ח לפי שאין הספר מצוי אצלו וז"ל שאלת אם יכול לישא אשה במועד ולעשות סעודת נישואין או אם יכול לישא בלא סעודה ואם תמצא לומר דאסור אם כבר הכין צרכי סעודה אם מותר לישא תשובה דין זה מבואר במועד קטן ד' ח' אין נושאין נשים במועד (הביא כל הטעמים שנאמרו בש"ס על זה ושוב כתב וז"ל) ואם איסור זה הוא בסעודה דוקא או אפילו שלא בהעודה נראה לכאורה שהוא תלוי במחלוקת האמוראים שחלקו כאן בטעמא דמילתא דלטעמא דמפני הטורח שנראה דהיינו טורח הסעודה כדאמרינן עלה בכתובות דטריח ליה וכן נראה מדיקדוק דברי רש"י (בדברי הר"ן מבואר להדיא כן כמו שיראה מעכ"ת נר"ו) איכא למימר דלא אסרי אלא היכא שעושה סעודה דאיכא טירחא וכן לטעם דאין מערבין שמחה בשמחה נמי אפשר דלא אסרי לערב אלא שמחה דסעודה דבהכי מיירי קרא דשלמה דמייתי מיניה ראיה דאין מערבין שמחה בשמחה אבל לטעמא דושמחת בחגיך ולא באשתך נראה דאפילו בלא סעודה אסור כיון דאמרינן בהחולץ דנישואין אפילו בלא סעודה איכא שמחה וכן לטעמא דמפני ביטול פריה ורביה נראה דאפילו בלא סעודה אסור דלא שייכא להא מילתא סעודה אף על פי שרש"י פירש עלה דביטול פריה ורביה דאי שרי נישואין ביום טוב אין אדם נושא אשה כל השנה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנישואין מכל מקום לדבריו כל שכן שיש לאסור בשאין עושה סעודה שהוא מקיים בעצמו את אשר יזם לעשות מי שמתבטל מפריה ורביה וממתין עד המועד כל שכן לפי דברי התוספות שכתבו מפני ביטול פריה ורביה ומתניתין הכי פירושו מפני ששמחה היא לו ומשהה אותו ברצון עד הרגל שיהיה שמח אז שהוא פנוי דלא תלי טעמא בסעודה כלל עכ"ד הרב מוהראנ"ח ויש לתמוה עליו שלא זכר שר מסוגייא דלקמן ד' י"ב ע"ב דמוכח מינה דנישואין בלא סעודה אסור וכן לא זכר דברי התוספות דכתובות הנז"ל ולפי הנראה מדברי הרב מאמר מרדכי הוא דמרן החבי"ב בשיירי כנסת הגדולה שקיל וטרי בתשובה הלזו ואין ספר שיירי כנסת הגדולה מצוי אצלי ואם ישנו תחת יד כתה"ר ליעיין מר במיליה

ומה שכתב מעכ"ת בשם לקט הקמח שהביא בשם מוהראנ"ח לענין אם כבר הכין צרכי סעודה הנה בתשובה הנ"ל לא השיב לענין אם הכין צרכי סעודה אך לפי קוצר דעתי נראה דאסור דאם באנו להתיר לו משום הפסד ממונו נמצא עושה איסור חמור נישואין עם סעודה דאסור לכל הטעמים ולולא דמסתפינא הוה אמינא דיש טעות בלשון השאלה וכצ"ל אם מותר לישא במועד ולעשות סעודה ואם תמצא לומר דאסור אם כבר הכין צרכי סעודה מאי ואם תמצא לומר דאסור יכול לישא בלא סעודה או לא והיינו דבתחלה שאל השואל אם יש היתר לכתחלה לעשות נישואין בסעודה או לפחות בדיעבד שכבר הכין צרכי סעודה אולי נתיר לו שיעשה נישואין בסעודה ואם תמצא לומר דאין שום היתר בסעודה מיהו מספקא ליה שלא במקום סעודה מאי ולפי סיגנון זה אתי שפיר דלא הוצרך להשיב לענין אם הכין צרכי סעודה דהא פשיטא ליה להשואל לאסור טפי מנישואין בלא סעודה וכיון דהרב מוהראנ"ח השיבו לאסור בנישואין בלא סעודה כמו שנראה ממרוצת דבריו שכך דעתו נוטה אמטו להכי לא הוצרך להשיבו על החמור ממנו דהיינו בשכבר הכין צרכי סעודה דפשיטא דאסור לעשות נישואין בסעודה זה נ"ל כעת

ובעיקר דין נישואין בחול המועד בלא סעודה עיין פלפלת נאה בספר יעלת חן (להגאון בעל ספר גט מקושר ועוד ספרים רבים) תוך סי' ה' גם הגאון שואל ומשיב במהדורא קמא ח"ב סי' צ"ו האריך מאד בדין זה ונטתה דעתו להתיר נישואין בלא סעודה אם היא נדה ונשאל שם באיש שר העובד בצבא חיל הקיר"ה הנקרא אפיצי"ר ואינו רשאי לישא אשה בלתי רשיון מהשררה ואולי ישיג רשיון בחול המועד אם רשאי לישא בחול המועד (וכפי הנראה שאלתו היתה בענין שאם לא ישא בחול המועד כשישיג הרשיון לא יוכל לישא אחר הרגל) והאריך מאד בחילוקים ופילפולים בדין זה וסיים תשובתו ולענין דינא לא מלאני לא (לבי) להקל כיון שלא מצאתי בשום ספר אחת מהערות אלו עכ"ל והטיב אשר דבר שאין להעלות שום צד היתר בדין המפורש בש"ס ופוסקים לאיסור ובכללות השקלא וטריא יש לפלפל מאד מתוך מה שכתבתי למעלה בדין זה אלא שלא ראיתי דב"ק עד עתה וקשה למיגמר בעתיקא גם הגאון כתב סופר בסי' ע"ט (שרשמתי לקמן בד"ה ולהחזיר) שקיל וטרי בעיקר דין נישואין בחול המועד על פי הטעמים שנאמרו בש"ס בזה עי"ש

ולהחזיר גרושתו דמותר בחול המועד אם מותר גם לעשות סעודה או דוקא נישואין בלא סעודה מותר נשאל על זה הגאון כתב סופר בסי' ע"ט ובתשובתו מביא וקורא מה שאמרו בירושלמי