שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קמא

ושאר האותיות ועד עולות במספר שמונים לרמוז שהמוציא ארבעים לכבוד המועד יתברך וימצא שמונים וכפי אשר הוגד לי בימים הראשונים שפרצה הפרצה הזאת בעיר הזאת לא היו כל כך מתמידים במשאם ומתנם להשכים ולהעריב כמעשיהם בחול והיו משנים כמה שינויים משאר ימות השנה היינו שלא היו משכמים להתפלל כבכל ימות השנה אלא מאחרים התפלה קצת ואחר כך היו הולכים לביתם לשתות מים חמין ולאכול פת של שחרית ובחצי היום ישובו לביתם לעשות סעודת היום ולפנות ערב כשתי שעות קודם הלילה סגרו חנותיהם ושבו כלם לביתם להתפלל מנחת ערב ולהתענג בחברת חברים וכיוצא וגם בהיותם בחנויותיהם לא פתחו החנות לגמרי כי אם מגלה טפח ומכסה טפחיים להורות נתן כי קדוש היום לאלוקינו ובעלי מלאכות שבתו כולם ממלאכתם כלל כלל לא והנה בעתה מוחלפת השיטה אישתני לגריעותא משכמים ומערבים מבוהלים ודחופים יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב ומהם בחשכה יתהלכו כשעה או שתים בלילה ישובו לביתם והן רבים עתה אשר לא ילכו לביתם לא אחר תפלת שחרית ולא בחצי היום לסעוד וכולם דלתות חנויותיהם פתוחות לרוחה "זאת המנוחה" "משא"ת וארוכ"ה" "תחת אשר לא עבד ה' בשמחה" "ואף בעלי אומניות פשטו את ידם במלאכה" "ואין בידנו למחות על ככה" "עד יערה עלינו רוח טהרה ומלאה הארץ דעה לעבדו שכם אחד על כן יאמר אשרי העם שלו ככה" בב"א ולענין פועל שאין לו מה יאכל עיין לקמן אות י"ט

ומי שאינו שומר דת ישראל ועושה סחורה בחול המועד ורוצה לקנות איזו סחורה ומבקש מאיזה ישראל הבקי באותה סחורה לבקר אותה בחול המועד הטובה היא אם רעה נשאל על זה מרן החבי"ף בס' חקקי לב סי' ט"ו והאריך להוכיח דאסור לבקרה לו לא מיבעיא אם יצטרך לעשות איזה מעשה כדי להבחין הסחורה אלא אף אם לא יצטרך לעשות שום מעשה כי אם דבור בעלמא ובדבורו נעשה קנין הסחורה אסור לבקרה שלא לסייע ידי עוברי עבירה ומי יתן והיה בידינו לקלקל ולהפר מעשיו וכו' אבל חלילה לסייעו וכו' אלו תורף דב"ק

והנה בדברי הפוסקים בסי' תקל"ט מבואר היתר מקח וממכר ביריד וספינה הבאה או שיירא וכו' עי"ש בסעיף ה' דאין היתר ביום השוק הקבוע בכל שבוע שאם לא ימכור ביום השוק שבוע זו ימכור ביום השוק שבוע שאחריו וכתבו רבנן בתראי בשם הרב בית דוד דאם מצויים יותר קונים ביום השוק שבחול המועד התיר מוהריק"ו ומזה נראה ללמוד דכשהוא סמוך לחגם שהדבר ידוע דשכיחי קונים יותר מזמן אחר דמותר וצריך לעיין בדברי הרב בית דוד בגופן שלהן אם רק ביום השוק הוא שהתיר כדמשמע מדברי האשל אברהם (אשר סביב הש"ע שעם באר היטב) שהביא דבריו על הדין שבש"ע דיום השוק אסור דמסתברא דגם בשאר ימים יתיר מטעם הנ"ל ובספר ויען אברהם לגדול בדורנו הגאבד"ק איזמיר מוהרא"פ יצ"ו כתב בסי' מ' שנשאל על שהיה חג הסוכות סוף ימי ראמאזאן (ימי תענית הישמעאלים) שמתרבה המשא ומתן וזמן זה הוא להם עיקר ההדוחה בכל השנה והשיב דלפי מה שכתב הרב פרי מגדים באשל אברהם סי' תקל"ט להתיר ביום השוק לפתוח חנות בחול המועד דנמכר יותר (חפשתי ולא מצאתי שם היתר ליום השוק והרי שלחן הלכה פסוקה דאין היתר משום שהוא יום השוק) נלמוד בכל שכן לימי ראמאזאן כי הוא רק פעם אחת בשנה וכו' והעידו לפניו שגם הרב בע"ס חינא וחסדא הורה להתיר אלו תורף דב"ק

ח) חול המועד לענין נישואין בלא סעודה אך למותר להרבות דברים כי גלוי לכל יודעי דת דאסור ואף למה שכתב רש"ל כתובות מ"ג בדעת התוספות הא סיים דכל הפוסקים אסרו אפילו כניסה לחוד ועוד דבזמנינו דהקידושין ונישואין תכופים זה אחר זה גם לרש"ל בדעת התוס' אסור בלא סעודה ולפירוש מוהרש"א מדרבנן מיהא אסור לכולי עלמא אף בלא סעודה וכדבריו מבואר באסיפת זקנים שם בשם התוס' ונעלם ממגן אברהם סי' תקמ"ו ובחר בישוב לקושית רש"ל ומסיק לאיסור וכן נשמע מהבית יוסף ד"ה (כתב הרמב"ם) ובבית שמואל סי' ס"ד סק"ו מובא דעת הרשב"א דעיקר שמחה הוא הנישואין סוף דבר אין לצדד להתיר ואפילו בלא סעודה אסור שו"ת עטרת חכמים (להגאון אמרי ברוך) סי' ז' כן מצאתי כתוב בקונטריסי שהעתקתי בשמו כשראיתי הספר הזה בהיותי בבית הרב בעיר הסמוכה ועתה ראיתי בס' קנין פירות במערכת חתן אות ה' ד' מ"ח שכתב דהרב מוהר"א קאפסאלי בתשובה כתיבת יד כתב כשנמצא חתן בקהל יכול להיות חתן תורה שהחתן נקרא מלך ומלך במלכה דבר נאה ומתקבל ובלבד שיהיה בקי בקריאה ויראת ה' על פניו ושכתב על זה הרב כנסת הגדולה בסי' תרס"ט בסוף הגהת הטור שלא ידע לשער חתן בשמחת תורה היכי משכחת לה מאחר דקיימא לן אין נושאין נשים במועד ואם נשא בערב החג הרי בשמחת תורה כבר נשלמו שבעת ימי המשתה ואי במחזיר גרושתו שמותר להחזירה במועד הא יום שמחת תורה הוי יום שלישי ונושא בעולה אין לו אלא יום אחד לברכה ושלשה לשמחה ושבס' שיירי כנסת הגדולה שם כתב דשפיר משכחת לה אפילו בנשא בתולה ומיירי שלא עשה סעודה שכתבו התוס' בכתובות דנישואין בלא סעודה שרי במועד ומוהראנ"ח בח"ב סי' מ"ב נסתפק בזה עכ"ל וציין לעיין בעו"ש (בעולת שבת) ריש סי' תקמ"ו ושלשה ספרים הנ"ל אין מצויים אצלי אמנם ראיתי להרב מאמר מרדכי בריש סי' תקמ"ו שכתב דבשיירי כנסת הגדולה שם כתב בשם מוהראנ"ח דלטעמא קמא שבש"ס (במה שאין נושאים אשה במועד) מדכתיב ושמחת בחגך ולא באשתך אסור לעשות נישואין בחול המועד אפילו בלא סעודה ושנחלק עליו דנעלם ממנו דברי התוס' בפרק נערה שנתפתתה דנשואין בלא ברכה שרי והרב מאמר מרדכי הרבה לתמוה עליהם שנעלם מהם דמבואר בדברי הריב"ש סי' ר"ס דבנישואין אפילו בלא סעודה אסור ושכן מוכח מתוך תשובת הרשב"א שהביא מרן הבית יוסף וכן משמע מפשט לשון הש"ס והפוסקים

והנה בענין זה כתב אלי רב גדול בדורנו מומחה ופקיע יצ"ו מזה זמן רב וראיתי להעתיק פה את דבריו ואשר השבתי לו בקבלת מכתבו (בשנת התר"ל בערך) ואם יתחדש לי דבר אכתוב בסיום דברי מכתב תשובתי וז"ל הרב הנ"ל יצ"ו אכתוב מה שראיתי בהשקפה ראשונה דבר תמוה במגן אברהם סי' תקמ"ו בדין אין נושאין נשים דמסיק דאנן קיימא לן כשמואל ואף נישואין בלא סעודה אסור זו מנא ליה דקיימא לן כשמואל הא הלכתא כרב באיסורי עיין בכורות מ"ט ובכמה מקומות ואי משום דאית דאמרי דר' אלעזר אמר ר' הושעיא אמר דבר זה עיין בכסף משנה פרק י"ח מהלכות שבת הלכה ג' (צ"ל הלכה ה' כמו שיראה הרואה) דכתב דפסק הרמב"ם כוותיה נגד ר' יוחנן משום שהוא רבו והנה לדין יש תשובה דשמא פסק גם כן כר' יוחנן לפי מאי דמסיק הגמרא בשבת דף ע"ו ואיפכא אתמר ר' יוחנן אמר פטור ריש לקיש אמר חייב באורתא אמר הכי ולצפרא הדר ביה ועיין פרק א' מהלכות חגיגה הלכה ד' דפסק הרמב"ם כר' יוחנן לגבי ר' הושעיא ועיין ביד מלאכי בכללי הריש ועיין בית מאיר סימן ס"ד סעיף ו' דעתו כמו שכתב מוהרש"א כתובות מ"ז דבלא נישואין הוי מדרבנן ובהרמב"ם גם כן מבואר דכתב בהלכות אישות פרק יו"ד הלכה י"ג יש לאדם לישא נשים רבות כאחת ביום אחד ומברך ברכת חתנים לכולם כאחת אבל לשמחה צריך לשמוח עם כל אחת שמחה הראויה לה ואין מערבין שמחה בשמחה ובדין י"ד כתב דאין נושאין נשים בחול המועד לפי שאין מערבין וכו' שנאמר מלא שבוע זאת מביא דרשת הירושלמי ר"י בא שמע לה מן הדא מלא שבוע זאת ובפרק ז' מהלכות יום טוב הלכה ט"ז כתב ואין נושאין נשים במועד כדי שלא תשתכח שמחת החג בשמחת הנישואין אבל מחזיר גרושתו ומארסין נשים במועד ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין ולא סעודת נישואין שלא יערב שמחה אחרת בשמחת החג משמע שעל נישואין מביא טעמיה דרב ועל סעודה טעמיה דשמואל כל זה היפך הרב מגן אברהם וכמה מחברים כתבו דהרמב"ם סובר דרב ושמואל לא פליגי והאי סוגיא דכתובות מ"ז דמסר לה בשבתות וימים טובים יתרץ הרמב"ם כשארי תירוצים מהתוס' ואולי יש תחת כתה"ר שו"ת מוהראנ"ח ח"ב יראה לעיין בסי' כ"ב שהביא הרב לקט הקמח שמדבר על דבר נישואין בלא סעודה אם כבר הכין צרכי סעודה יודיע סוף דעתו בזה עכ"ל שיחל"א: