שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קלח

כל יחיד לסתור ולבנות משום סכנה ועל כרחין גריס ברישא חומת חצר שנפרצה וכו' ובאמת צריך עיון פסק הרשב"א מהא דחינוך כוכין לצורך אחר המועד לשיטת הרמב"ן עכ"ל נראה שדעתו לחלוק על פסק הרשב"א הנ"ל ובמחילת כבוד הגאון דברי הרשב"א מורין שלא על סמך התוספתא הלזו כתב פסק דינו אלא על פי שני הטעמים שכתב כנז"ל ואם כן אף אם אין הכרח לזה מגוף התוספתא לפי גירסת רבינו השאלתות מכל מקום הדין אמת מטעמים שכתב כנז"ל וכדברי הרשב"א פסק הרמ"א ולא ערערו עליו רבני האחרונים כמו שיראה הרואה בספרן של צדיקים

עתה יצא לאור ספר בית יצחק יו"ד ח"ב לידידי הגאון אבד"ק פראמישלא יצ"ו וראיתי שם בקונטריס אחרון סי' ט"ז שדבר בקדשו בדין שלפנינו ודבריו מכוונים למה שכתבתי אני הדל אך קצת יש להעיר על דבריו כמו שאבאר בס"ד והוא שנשאל בדין בית הכנסת בקבלנות שהתנו עם הבנאים שלא לבנות בשבת ויום טוב אך על חול המועד לא התנו ועתה יצטרכו להוסיף להבנאי כדי שלא יבנה בחול המועד וגם יש חשש שלא ימצאו פועלים אחר כך והשיב בנודע ביהודה התיר וכתב הטעם דברבים ליכא חשדא רק שהמגן אברהם אוסר משום חילול ה' שהנכרים אין עושים מלאכה בחגם ולזה כתב הנודע ביהודה דבחול המועד ליכא חילול ה' כיון שרואים הנכרים שבני ישראל עושים איזה מלאכות וכו' אבל אם נפסוק כאליהו רבה דבאיסור דרבנן גם רבים חשידי אסור גם בחול המועד וכו' וכך כתב בחתם סופר חלק ששי בליקוטים סי' מ"ג דבזמן הזה דשכיחי פריצי אף ברבים שייך חשדא וכן כתבתי בתשובה דבעיירות גדולות דשכיחי פריצים והרבה בונים בשבת אף שלא בקבלנות חיישינן גם ברבים משום חשדא לכן גם בחול המועד אסור ושוב שקיל וטרי ליישב מה שהקשה בנודע ביהודה לסברת האליהו רבה דדוקא בעבודה זרה דחמירה לא חיישינן לחשדא דרבים אבל באיסור אחר חיישינן וכן כתב בפרי מגדים סי' רמ"ד סק"ח מההוא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דמסיק בראש השנה ד' כ"ד דלא חיישינן לחשדא דרבים הרי דאף באיסור שאינו של עבודה זרה לא חיישינן ברבים לחשדא

וכתב ליישב דגם לאו דלא תעשון אינו עובר אלא בעושה לעבוד וכו' ושקיל וטרי קצת בזה וסיים אם אפשר לרצות את הבנאי ברצי כסף אל ימנעו מלעשות כדת כראוי ועיין בשערי תשובה סי' תקמ"ב דאם התחילו לבנות קודם יום טוב ואם לא יניחו לגמור בחול המועד לא יהיו נגמרין אסור להניחם לגמור בחול המועד עיין שם דמייתי בשם מהר"ם בר ברוך ושיבולי לקט ומזה נראה כמו שכתבתי ושארית ישראל יעשו כדת וכהלכה אולם אם לא יוכלו לרצות את הבנאי יש להם על מה שיסמוכו עכ"ד יצ"ו והנה מה שכתב לפקפק על דברי הרב נודע ביהודה על פי סברת הרב אליהו רבה ועל פי דברי הרב חתם סופר בחלק ששי וכו' הנה כל זה ויתר על כן רמזתי במה שרשמתי לעיין בקונטריס הכללים מערכת החי"ת (בשדי חמד ח"ב) אות ד"ן כמו שיראה המעיין שם אך במה שהביא ממה שכתב הרב שערי תשובה בשם מוהר"ם ושיבולי הלקט יש לפקפק דאינו ענין למאי דאיירינן ביה כמו שכתבתי למעלה על דברי הרב שערי תשובה וכן יש להעיר על הגאון אבד"ק גוואזדיזיק יצ"ו בס' נזר ישראל בקונטרים מקרא קודש סי' ס"א בליקוטי רימ"א סק"ה שהעתיק דברי הגאון שערי תשובה (שעל דברי הנודע ביהודה הביא תשובת מוהר"ם) בשתיקה כנראה שלא ראה גוף דברי מרן חיד"א שבברכי יוסף שהבאתי למעלה

ובתי התלמוד תורה שצריכות לתקן בדקיהן והתחילו המלאכה קודם הרגל ולא נגמרה ואם לא יעסקו במלאכה בחול המועד ותשאר עד אחר הרגל יתבטלו התלמודים כמה ימים אחר החג כי אין להם מקום ללמוד נשאל מרן החבי"ף בס' לב חיים ח"ב סי' קנ"ח והשיב דכשם שמותר לכתוב חידושי תורה בחול המועד משום שמא ישכח והוי דבר האבד כמו כן מותר בנדון זה ואף שאין הדבר האבד הזה בתוך החג כי אם אחר החג מכל מקום מיקרי דבר האבד וכיוצא לזה כתב בספר תרומת כסף למי שרואה שהסחורה תהיה נפסדת לאחר המועד שמותר לו למכור סחורתו בחול המועד אלמא דאף שאין הדבר אבד אלא אחר המועד חשיב דבר האבד ומהיות טוב יעשו על ידי פועלים ישראלים שאין להם מה לאכול וגם יעשו בצנעא לסגור דלתי החצר

ובנין דרשות בחול המועד דאסור אף על ידי נכרי נשאל הגאון בית יצחק יצ"ו בקונטריס אחרון שבחלק יו"ד ח"ב סי' י"ז באופה שמכר התנור עם החמץ לנכרי ושאל המוכר להמורה באם הקונה יעשה איזה תיקונים בבית התנור ברגל אם צריך למחות בו והשיבו שאם יפויח התנור ויתקן קצת לא ימחה בו שוב שאל הקונה להמוכר אם יוכל לתקן איזה דבר והשיבו שיעשה כחפצו שהבית שלו והקונה עשה רצפה חדשה בהתנור ולא נודע אם ביום טוב או בחול המועד ושואל אם חייב להרוס מה שעשה הנכרי כדין כיוון מלאכתו במועד שמלאכה במחובר אף בקבלנות על ידי נכרי אסור בחול המועד ובתשובתו נשא ונתן בדין כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור שהרב השואל כתב בשם הרב טורי זהב בסי' רמ"ג דלא אמרינן כן רק באיסור דאורייתא והשיבו שבמגן אברהם סי' ש"א הוכיח משבת דף ס"ה דאף בדרבנן אסור בחדרי חדרים ומה שתמה על התוספות כתובות כבר יישבתי קושיתו בספרי בא"ח סי' ל"ב אות ח' ומכל מקום להלכה ודאי אף באיסור דרבנן אסור אף בחדרי חדרים אלא דבתרתי דרבנן יש לומר דלא אסרו אף בחדרי חדרים ולפי זה למה שכתבו התוספות בשבת ד' צ"ה דלמאן דסבירא ליה מתוך בנין ביום טוב לא הוי אלא מדרבנן אם כן בבונה ביום טוב על ידי נכרי אף על ידי שכיר יום הוי תרי דרבנן וכל שכן בחול המועד דקיל יותר ואם כן אין לאסור במידי דרבנן בקבלנות דלא הוי רק משום מראית עין ומה דאמר שמואל דקבלנות אסור בחול המועד יש לומר דשמואל לא סבירא ליה מתוך וכו' (שקיל וטרי קצת) וסיים אולם להלכה ודאי אסור לבנות בקבלנות על ידי נכרי בחול המועד

אך בנדון דידן שמכר הבית מפני החמץ שבתוכו כתב בשם הרב השואל דאין הישראל מחויב למחות ביד נכרי כיון שהבית שלו על ידי מכירה והסכים עמו שיפה כתב בזה דאף דאנן אין מתירין לבנות בשבת בקבלנות אף על ידי מכירת הבית זה דוקא אם מוכרים בכיוון כדי לבנות בשבת יש בזה משום מראית עין אבל אם מכר משום איסור חמץ ידוע לכל שמכר הבית משום איסור חמץ ולא שייך בזה משום מראית עין וכי האי גוונא כתב הנודע ביהודה דהיכא דידוע ומפורסם שבונים בקבלנות מותר וליכא משום מראית עין ועל כל פנים בדיעבד שהנכרי בנה אין צריך לסתור ומותר ליהנות ואין בזה שום חשש ונידנוד איסור ואין בזה משום כיון מלאכתו במועד דהישראל לא צוה לו לעשות רק הנכרי עשה מעצמו והישראל לא מחה לו ובשגם דלא מצינו אם כיון מלאכתו במועד על ידי נכרי אם קונסין אותו ועיין מגן אברהם סי' תקמ"ג סק"ב וכל שכן בזה דהבית היא של הנכרי על ידי מכירה כדת ואילו בא הנכרי עם הישראל לדין לא היה הישראל יכול למחות בידו דבשלו הוא עושה על כן יפה הורה שמותר לישראל ליהנות בלי שום חשש אלו תורף דב"ק ובמאי דשקיל וטרי בכללא דמראית עין בדרבנן בחדרי חדרים רשמתי בשדי חמד חלק הכללים (בחלק ג') מערכת הכ"ף כלל כ"ו והבאתי בזה בס"ד מערכה מול מערכה עיי"ש אמנם בנדון השאלה הנ"ל איני מבין בעניותי מה עניינו לזה דאין זה מיקרי חדרי חדרים מה שהנכרי עושה בבית הישראל ואין כאן אלא חשש מראית עין שלא בחדרי חדרים והדין ברור דלמראית עין (שלא בחדרי חדרים) כולי עלמא מודו דחיישינן אף באיסור דרבנן והרי כל עיקר איסור קבלנות הוא מפני מראית עין שיחשדוהו שעושה על ידי שכירי יום שהוא איסור דרבנן ואם כן למאי דסליק אדעתיה דרב יצ"ו דשייך בזה משום מראית עין (שאחר כך הוא שכתב שבנדון זה ליכא משום מראית עין שהכל יודעים שמכר ביתו מפני איסור חמץ וכו') איני מבין מה ענין השקלא וטריא שבפוסקים אם באיסור דרבנן גם כן אמרו שאסור בחדרי חדרים או לא לכאן והוא תימה בעיני

ומה שכתב דכיוון מלאכתו במועד על ידי נכרי לא מצינו דקונסין אותו נראה שכן נוטה דעת הרב מוהר"ן גבאי בשו"ת פאת