שדי חמד אסיפת דינים חול המועד קלד

מהטור והרי התוספות שדרכם תמיד להביא דברי רבינו תם וכן כל פוסקי הלכות שדרכם להביא דברי רבינו תם לא הביאו דברי רבינו תם אלו והם הסמ"ג והרא"ש ורבינו ירוחם ונמוקי יוסף והריטב"א והרב המגיד והאגודה וגם פסקי הלכות קצרות כגון הכל בו וארחת חיים הארוך ושיבולי הלק"ט וסמ"ק אין גם אחד מהם שיביא דברי רבינו תם והגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות יום טוב כתבו סברת רבינו תם בשם יש אומרים וכתבו עלה בשם מוהר"ם מרוטאנבורג שטעות הוא בידם ואילו היה רבינו תם אמרה לא היה הקדוש מוהר"ם מרוטאנבורג כותב על המאור עינינו ר"ת דטעות הוא בידו גם הגהות אשרי בשם אור זרוע כתב סברא זו בשם יש אומרים ולא בשם רבינו תם לא נשאר מכל הפוסקים שהביאו בשם רבינו תם רק הטור וגם הוא כתב ורבינו תם פירש ולא ר"ת פסק שהיה מובן שפסק הלכה למעשה רק שפירש ואולי לא היה סומך על פירושו וכי האי גוונא מצינו בתוספות כתובות דף צ"ח ע"ב כתב רבינו תם לר' יעק' ישראל אף על פי שיש פירושים אחרים מכל מקום זה נראה עיקר שהמוחזק ידו על העליונה הרי דרבינו תם בעצמו כתב שם דהיה מסופק בפירושו ולא הכריע רק מטעם שהוא מוחזק אם כן אפשר הכא רבינו תם לא היה סומך על פירושו ואולי זה כוונת הטור במה שכתב וקשה הדבר להתיר כלומר אף על פי שלא היה קושיות על פירושו זה מכל מקום קשה להתיר כיון דלא מצינו שרבינו תם פסק הלכה למעשה רק היה מפרש כך וגם אולי גם הטור גופיה היה מסופק אם רבינו תם אמרה או לא גם מה שכתב שם בנודע ביהודה כיון דבשביעית לא חששו משום מראית עין גם בחול המועד לא חששו אישתמיטיתיה אחר המחילה גמרא ערוכה בפרק מי שהפך מקבלי קבולת במועד דאפילו חוץ לתחום אסור דחיישינן לאורחים וכן מצאתי שוב בפרישה שרצה לתרץ דעת רבינו תם דמיירי בדר יחידי ואחר כך סתר דיש לחוש לאורחים ולסיומא דמילתא אומר אני קל וחומר ומה כיבוס כלי פשתן דכל הפוסקים מתירים חוץ ממהר"ם ואפילו הכי כתב בש"ע דהוי דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם מכל שכן גילוח דכל הפוסקים אוסרים לא מצינו מי שיתיר רק הטור משום רבינו תם ועליו נופלים כמה קושיות פשיטא בתכלית הפשיטות דגרע טפי מכיבוס כלי פשתן ומלבד הראיות העצומות הוה בכלל דברים מותרים ואחרים נהגו בו איסור ותו לא מידי עכ"ל נראה שגם הוא לא ראה מה שכתוב בנודע ביהודה מהדורא תניינא שמלבד שלא הזכיר את התניינא כלל אף גם מדלא הקשה על הגאון דאמשטרדאם הנ"ל דשקיל וטרי לסתור מה שכתב בנודע ביהודה לענין אי חיישינן משום מראית עין דעוברין ושבין מדברי הירושלמי וכו' שהיה לו להביא סוגיא ערוכה דמקבלי קבולת וכו' לסתור בזה סברת הגאון נודע ביהודה מוכח שלא ראה את הכתוב במהדורא תניינא בזה

וספר בנין אריאל (שרמז הרב יד דוד) אין אצלי אבל ראיתי שהביא דבריו הגאון חתם סופר בסי' קנ"ד (בד"ה והנה בענין) וקלסיה ואמר עליו ודברי פי חכם חן וז"ל החתם סופר והנה בענין תגלחת בחול המועד הגאון נודע ביהודה התיר לאחד ההולך בין השרים בהוראת שעה לגלח בחול המועד לסמוך על רבינו תם שאם גילח ערב הרגל יגלח בחול המועד על ידי עני ולחשדא לא חייש כמו שהאריך שם וחלקו עליו גאוני דורנו והגאון בנין אריאל במסכת מועד קטן השיב תשובה ניצחת דהא באנשי משמר נמי תנן כי האי גוונא ונימא נמי אם גילח ערב משמרתו מותר לגלח במשמרתו ומתניתין סתמא קתני והתם ליכא למימר משום איסור מלאכה ועוד ראיה שאנשי משמר אסורים להסתפר אפילו גילחו ערב משמרתם דאי סלקא דעתך לא נאסרו אלא כשפשעו ולא גילחו ערב משמרתם אם כן במסכת מועד קטן י"ז ע"ב דבעי למימר כהן ששלמה משמרתו ברגל יגלח ברגל וקשה אמאי כיון שפשע ולא גילח ערב משמרתו נתיר לו לגלח ברגל אלא על כרחין צריך לומר אפילו גילח ערב משמרתו אסור לגלח במשמרתו דלא פלוג רבנן אף על גב דליכא איסור מלאכה והוא הדין בחול המועד אלו דבריו ודברי פי חכם חן וטעמא נראה לי דחיישינן למראית עין וחשדא אף דמייתי הגאון נודע ביהודה מירושלמי דשביעית דמייתיי מגן אברהם כתב מילתא אחריתי כל בני עירו יודעים שיש לו בית השלחים והאורחים בראותם זה מוליך זבלו בפרהסיא ואינו בוש מפני בני עירו שמעת מינה ידוע ומפורסם לבני עירו שיש לו בית השלחים דאי לאו הכי לא שבקי ליה בני עירו למיעבד איסורא בפרהסיא אבל הכא הלא כל בני העיר יתגלחו על ידי העני שאין לו מה יאכל והאורחים יחשדו כל בני העיר שפורצים גדר חכמים מה תאמר גם כל האורחים יהיו מגלחים על ידי עני כי לא יחדל אביון אם כן בטלת איסור גילוח בחול המועד מכל וכל ומזה הטעם לבד יש לאסור שלא תשתכח תיקון חכמים בזה כמו שמצינו שלא תשתכח תורת עירוב מהתינוקות עכ"ל אמר המחבר מה שכתב בשם הנודע ביהודה לסמוך ארבינו תם שאם גילח ערב הרגל יגלח בחול המועד על ידי עני נראה שאינו מדוקדק דמשמעות הלשון הוא שמפורש בדברי רבינו תם שמה שהתיר למי שגילח ערב הרגל הוא דוקא על ידי עני אבל בדברי הפוסקים שמביאים סברא זו מבואר שמי שסובר כסברא זו לא הטיל תנאי בההיתר שיהיה רק על ידי עני אלא שהגאון נודע ביהודה הוא שהמציא חילוק זה בכדי ליישב מה שהקשו הקדמונים על סברת רבינו תם גם במה שכתב בשם הגאון בנין אריאל ועוד ראיה וכו' וקשה אמאי כיון שפשע ולא גילח ערב משמרתו נתיר לו לגלח ברגל וכו' לפום ריהטא נראה שצריך להגיה לא נתיר לו לגלח ברגל וכו' ומי שנמצא אצלו ספר בנין אריאל ליעיין במילי דמר ונשוב לדברי הגאון חתם סופר)

שוב כתב שהנודע ביהודה במהדורא תניינא הרגיש בחולשת הלכה זו וכתב שלא רצה להדפיסו רק מטעם הכמוס ואני הולך רכיל ומגלה סוד כי בעונותינו רבו המשחיתים בעם בתער ואם יגדל זקנם בחול המועד יהיה כדי לכוף ראש לעיקר ושוב אחר יום טוב ישחיתוהו בתער ועוברים על כמה לאוי דאורייתא לכן טוב להתיר איסור דרבנן בחול המועד שלא יצמחו השערות כל כך ולטעמיה אזיל שלא מצא תשובה מספקת להשואל בסי' פ' ודחאו כמבואר למעיין שם אך לפי מה שכתבתי לעיל שעל כל פנים לא יצאו מידי מלקות המשחיתים בעם דאפילו יגלחו ערב יום טוב אחרון מכל מקום עד מוצאי יום טוב יצמחו כדי קריצת ציפורן ויתחייבו אם כן למיעקר תקנת חכמים בכדי לא עקרינן וכל שכן ליראי ה' ולחשבי שמו שאין משחיתים זקנם למה יגלחו בחול המועד ויעברו על איסור דרבנן בגילוי פנים ובחוזק יד על מגן וכו' וראה והביטה כי הגאון נודע ביהודה לא כתב אלא להוראת שעה לההולכים בין השרים ולפני מלכים יתיצבו אלא שכתב שהיה ראוי שלא להדפיס ולפרסם היתר זה ברבים שלא ילמדו להקל לולא שחשב שקולא זו היא גדר לתורה לדעתו ומכל מקום לא כתב פסק להחליט גילוח היתר בחול המועד בזמן הזה וטעם בזה כי נהי אם יראו תלמידי חכמים וגודרי גדר להפר תורה לפי הזמן והמקומות יתקבצו וישאו ויתנו פה אל פה או במכתבים ולכשיסכימו יפרסמו במכתבים ויחתמו גדולי פארי הזמן כך עלתה במחשבותינו להתיר איסור דרבנן פלוני מטעם כך וכך וכעין תקנת הקהלות ורבינו תם בסוף ספר תשובות מוהר"ם מפראג וכהנה אבל יחיד בדורו אפילו הוא חסון כאלונים וכגובה ארזים גבהו ודבריו כראי מוצקים לא יכין להתיר אפי' מנהג קטן ממנהגי ישראל היום יאמר הוא כך וידפיסנו ויפרסמנו ומחר יאמר כך בסברות חלשות צנומות דקות עד שיתירו איסור דאורייתא כאשר אירע בעונותינו בזמנינו כי רבו פריצי הדור והעמידו חזון לומר הלא גילוח חול המועד כמה מאות שנים נהגו אבותינו איסור ונצטערו ונתנוולו ועתה התירו פרושים את הדבר כן נמי נבא ונתיר לחלל שבת בפרהסיא והקולר תלוי אחר כך בהגורמים ומשום הכי לא התיר הגאון נודע ביהודה בפרהסיא ומכל מקום נכשלו בה לכן שומר נפשו יזהר וה' ישמור רגלי חסידיו מלכ"ד עכ"ל העתקתי להבות דב"ק הנחמדים להיות לזכרון לעיני הקורא ללמוד דעת חכמה ומוסר שלא לנטות להקל מדעתו אף בדבר שנראה לו להלכה ברורה מחוורת כשלמה עיניו יהיו בראשו לראות את הנולד פן יגרום שיצמח דבר קלקלה ח"ו ועיין במה שכתבתי במערכת חמץ ומצה סי' יו"ד אות ג' (בד"ה אחר ששלחתי) ובמה שכתב לייחס בדעת הגאון נודע ביהודה כבר כתבתי למעלה מה שנראה לי הדל בדעתו מתוך דבריו שבמהדורא תניינא בזה גם הגאון בית מאיר בסי'