שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצז

נר חנוכה לאפוקי ממאן דגרסי ואמרי נר של חנוכה בברכתה דמשמע דהנר באה מחנוכה אבל הנר עצמה אינה חנוכה שלמה וכדדייקינן בש"ם בשבת דף כ"ט ע"ב על פתילת הבגד דמדלא תני פתילה של בגד שמעת מינה דאין פתילה זו חלק מבגד גדול אלא הבגד עצמו שהוכפל ועשאוהו ועדיין בגד הוא והכא נמי הנר אינה חלק מחנוכה גדולה בפרט בליל ראשון אלא הנר היא החנוכה כולה ממש ואפילו בכל הלילות כל הנרות כאחד הוי מצות חנוכה ואכולהו מכוין בתיבת נר דקאמר בברכתו נמצא דלעולם האי נר דמזכיר בברכתו אינו חלק חנוכה אלא הוא כל החנוכה ולפיכך אינו ראוי לומר נר של חנוכה ולא דמי לברכת נר של יום טוב ושל יום הכיפורים ושל שבת דהתם אין כל מצות הימים ההם תלויים בנר לבד עד שנאמר שהנר הוא כל מצות היום ההוא אלא חלק קטן מחלקי המצות הנהוגות בימים ההם לכך אתי שפיר למימר נר של שבת וכדומה דומיא דפתילה של בגד אבל בחנוכה אין בה מצות אחרות כי אם הדלקת הנר בלבד נמצא שהנר בחנוכה היא החנוכה עצמה לכך שייך לומר נר חנוכה כמו פתילת הבגד ודוק כי הוא דקדוק אמיתי ועיין בספרי משנת חסידים מפתח הכוונת סדר מועד מסכת חשון וכסלו פרק ד' פסקא ג' עכ"ל ולפום ריהטא אינו מובן מה שכתב דבחנוכה ליכא אלא מצות הדלקה ולא מצות אחרות והא איכא הלל והודאה וקריאה בספר תורה ונראה דילמד סתום מן המפורש בדברי מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' תרע"ו וז"ל (אחר שציין למה שכתב בברכי יוסף שמנהגנו לומר נר חנוכה כדכתב מרן ובשבת נר של שבת וכתב הטעם והביאו הרב שערי תשובה) ואפשר עוד לומר דבחנוכה ליכא מעשה אלא בנרות ולא ענין אחד במעשה כלל וזהו נר חנוכה דחנוכה הוא הנר דוקא מה שאין כן בשבת דיש בו כמה מצות מעשיות כגון סעודה וקידוש ובגדים נאים וכיוצא ואחד מהמצות היא הנר וזהו שאומרים נר של שבת דשבת יש בו כמה דברים וזה אחד מהם והיינו נר של שבת הנודע בכמה עניינים לא כן חנוכה דאין בו מעשה אלא הנר ודוק ועיין מה שכתב הרב שאלת יעב"ץ בסוף ספר לוח ארש ד' ס"ח ע"א עכ"ל ולפי הנראה גם הרב הון עשיר לכך נתכוון במה שכתב דבחנוכה אין בה מצות אחרות וכו' כלומר מצות מעשיות אחרות אין בה ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחד

והנה הרב באר היטב בריש סי' תרע"ו ציין לעיין בשו"ת הלק"ט ח"א סי' ג' (אחר שהביא לומר שלחנוכה תיבה אחת) ולא הוה ידענא מאי אמר רב הלק"ט בזה כי אינוי מצוי אצלי ועתה ראיתי בשו"ת כנף רננה סי' פ"ב קרוב לסופו (בד"ה ועיין בספר) שכתב בשמו לומר להדליק נר חנוכה והסוד בראשי תיבות נח"ל עכ"ל והגאון כנף רננה שם הביא תורף דברי הרב הון עשיר וביאר דבריו שאף בשאר לילות שיש נרות הרבה כל הנרות נמשכות אחר הנר האחד שהוא העיקר וכל הנרות כחד חשיבי ומכל מקום אנו אומרים הנרות הללו אנו מדליקין וכו' לפי שבאמת הן נרות הרבה והוקשה לו מה שכתב דכל מצות חנוכה היא הנר דהא איכא קריאת הלל שהיא גם כן בקום עשה וכתב ליישב דבאמת גם קריאת הלל נמשך אחר הנר דאיתא בפסיקתא פסקא דחנוכה למה קורין הלל דכתיב אל ה' ויאר לנו והאריך קצת בדברים טובים ונכוחים

כא) כתב מרן בסי' תרע"א אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק וכתב הרב באר היטב אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בארבע כוסות ולא הראה מקום מוצא דין זה דנר חנוכה קיל מארבע כוסות והרב המגיד ברביעי מהלכות חנוכה דין י"ב העדיף כח נר חנוכה מארבע כוסות והרב לחם משנה כתב דשניהם שוים ולא היה לו להרב המגיד ללמוד בכל שכן אלא בהוא הדין ובשו"ת כנף רננה סי' פ"ד ביאר הגאון יצ"ו דעת הרב המגיד דאף שבארבע כוסות נמי איכא משום פרסומי ניסא מכל מקום עיקר הפרסומי ניסא אינו בארבע כוסות דרבנן אלא במצה ומרור ופסח והגדה שהן מדאוריתא וארבע כוסות הוי רק חלק מחלקי המצות דפרסומי ניסא אבל נר חנוכה היא כל המצוה דפירסום נס דחנוכה ולכן עדיף מארבע כוסות ואף לדברי הרב לחם משנה על כל פנים נר חנוכה לא גרע מארבע כוסות ואם כן קשה מנא ליה להרב באר היטב דאינו חייב להשכיר עצמו בשביל נר חנוכה ואחר שכתב להסביר שיש לחלק בדין להשכיר עצמו להקל בנר חנוכה מארבע כוסות מסיק בצריך עיון גדול לדינא כי באמת משמע מדברי הרב המגיד דנר חנוכה עדיף מארבע כוסות ועל שינוי הלשון שבשלחן ערוך מסי' תע"ב לסימן תרע"א אין להעמיד כי בסי' תע"ב העתיק מרן לשון רשב"ם ובסימן תרע"א העתיק לשון הרמב"ם אלו תורף דב"ק ולפי הנראה הרב באר היטב כתב כן על פי דברי הרב עולת שבת שהרואה יראה להרב מאמר מרדכי שכתב בשם הרב עולת שבת כדברי הרב באר היטב ומה שהשיג הרב כנף רננה על זה כיונה דעתו לדעת הרב מאמר מרדכי שכתב על דברי הרב עולת שבת ואין דבריו נראים דמדאמרינן שחייב למכור כסותו כל שכן שחייב להשכיר את עצמו ועוד כבר נתבאר שדין זה נלמד מארבע כוסות ולהרב המגיד נר חנוכה חמיר מארבע כוסות וילפינן מנייהו בכל שכן לנר חנוכה דחייב ואין לנו להמציא חילוקים ובסימן תע"ב העתיק לשון הרשב"ם וכאן העתיק לשון הרמב"ם ובשניהם הדין שוה אלו תורף דב"ק גם הרב דברי מנחם הביא דברי הרב מאמר מרדכי גם הרב ערוך השלחן כתב משמע דחייב להשכיר עצמו כמו בארבע כוסות וכן מוכח מתשובת הריב"ש סי' קי"א דאין שום עני פטור וציין לעיין בס' אליהו רבה ואינו מצוי אצלי וכן ס' עולת שבת לעיין בדב"ק ועל כל פנים דעת שלשת הרועים הנ"ל שוה דחייב להשכיר עצמו גם לנר חנוכה דלא כהרב עולת שבת וכדנוטה דעת הגאון כנף רננה

כב) נר חנוכה דקיימא לן שאם הניחה למעלה מעשרים אמה דפסולה כתב הרד"א דרמוז בתורה שנאמר זאת חנוכת המזבח ביום עולה ק"ך רמז לעשרים אמה שהם ק"כ טפחים וכתב על זה הרב שלחן גבוה בסי' תרע"א ס"ק י"ד ולא ידעתי פירושו וחשבונו איך עולין ארבע תיבות הללו למנין ק"כ עכ"ל והטיב אשר דבר הרב מוהרא"ק והובאו דבריו בס' משק ביתי דף פ"ו ע"ב דשתי תיבות זאת חנוכת אינן מן המנין רק אהמזבח ביום הוא דקאמר שעולה ק"כ והוא פשוט

כג) נר חנוכה שנתן בה שמן כשיעור חצי שעה ודלק יותר נשאל הגאון בשו"ת רמ"ץ סי' ב"ן אם מותר להשתמש כנגדה אחר החצי שעה וכתב שהרב השואל הביא דברי שילטי הגבורים בפרק שני דשבת שהובאו במגן אברהם סי' תרע"ז סק"י דמסופק בזה לאסור ומר ניהו הרב המחבר אחר שהאריך לפלפל בענין זה ואביזריה הלכה זה העלה (בסק"ד) וז"ל ומעתה נבא לנדון השאלה וכו' דמעיקרה דדינא יש לאסור דהרי השמן הזה שכפי הרגילות היא שיעור לחצי שעה אקציה למצותו ובמה נסתפק בזה הש"ג אחרי שכבר הכריע דאין השאלתות מחולק עם הרי"ף ושניהם סברי דבשיעור הצריך להדלקה אסור להשתמש אף שנכבה משום דאקציה לשמן זה למצותו ואף שיכבה אסור להשתמש בו אף דשכיח קצת שיכבה דהרי אין מדליקין בחנוכה בשמנים שאינם נמשכים היטב אחר הפתילה למאן דסובר כבתה זקוק לה ואף על פי כן לפי מאי דקיימא לן דמדליקין בהם משום דכבתה אין זקוק לה אסור להשתמש בו אף שיכבה מטעם דלא אסיק אדעתיה כזאת ואקציה כל השמן למצותו ואפילו לדעת הר"ן דסבירא ליה דהרי"ף מתיר אפילו בלא נתן שמן רק כשיעור ונכבה בתוך השיעור היינו משום דשכיח קצת שיכבה כמו שכתבתי לעיל ולהכי יש לומר דלא אקציה להשמן מתשמישו אם יכבה אבל לא מסתבר דאסיק אדעתיה שידלק יותר מהרגילות ולא אקציה כזאת מדעתו ולכן לא מיבעיא בשעה שדולק שאסור להשתמש נגדו דהרי רש"ל מחמיר בזה מצד מראית עין שהרואה יסבור דאפילו בתוך השיעור מותר להשתמש נגדו כמבואר בטורי זהב בסי' תרע"ב ובמגן אברהם בסק"ד והיינו אף בנתן שמן יותר מהשיעור אלא אף בשיכבה מעצמו גם כן אסור ליהנות ממנו מעיקרא דדינא וראיה לזה ממה שכתב הרשב"א בתשובה הובא בבית יוסף דלדעת הרי"ף דמותר להשתמש בנר חנוכה אחר שדלק כשיעור אסור להדליק בשמנים אלו שאין נמשכין אחר הפתילה רק בשיעור מצומצם דאי לאו הכי יש לחוש שיטה כשישתמש בו אחר השיעור ואכתי יש לחוש דילמא יקרה שידלק