שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצו

שכתב בסוף דבריו נראה לי שאין לשנות בבית הכנסת מהמנהג אבל כל יחיד בביתו יבדיל ואחר כך ידליק וכמנהג מקומות הכלבו וכן מנהג עירנו איזמיר להבדיל בבית תחלה ואחר כך להדליק וכן הוא מנהג שאלוניקי וקושטא וכן המנהג בעיר הקודש ירושלים תוב"ב כמו שכתב הרב שמו משה בסוף סי' י"ד וכן עיקר ואל תתמה על מה שכתב בשיירי כנסת הגדולה שאין המנהג כן וגם בכנסת הגדולה כתב דנהוג עלמא כדכתב רמ"א דאפשר שזה היה בזמנו ואחר כך נשתנה המנהג אלו תורף דב"ק ומדברי הרב דברי מנחם נראה קצת דלזה נוטה דעתו להבדיל קודם הדלקה

הא למדת דשלמים וכן רבים מרבני האחרונים נקטי לדינא בזה דלא כפסק מרן והרמ"א ומעידים בגדלם שכן מנהג הרבה מקומות עלית על כולנה מנהג עיר קדשנו ירושלים תוב"ב ועל פי זה גם אני הדל נהגתי מאז להבדיל ואחר כך להדליק וכן אני מורה ובא ואף שראיתי שהרב נהר שלום הרבה להשיב על כל דברי הרב טורי זהב גם הרב בית מאיר כתב דממה שאמרו בירושלמי ופסקו מרן בש"ע סי' תרפ"א סעיף א' דאין מבדילין בנר חנוכה שאין נהנין לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו מוכח כדעת מרן והרמ"א שאם לא כן הרי דין זה ללא צורך שהרי בלא זה מבדילין קודם הדלקה ועיין בעטרת זקנים אף שיש לדחוק שרצה לבאר אם אחד הבדיל והדליק שלא יבא אחר ויבדיל על נרות אלו מכל מקום הפשט כדעת השלחן ערוך עכ"ל מכל מקום לא נטיתי מסברת הפוסקים שהזכרתי למעלה כי ברבים היו ועל הוכחת הרב בית מאיר מלבד מה שדחה הרב יש לומר דהוצרכו לאשמועינן למי שלא היה לו יין להבדיל והדליק נר חנוכה וסמך על מה שהבדיל בתפלה ולא בירך מאורי האש כי מצפה שיביאו לו ויסדר כולן על הכוס והדליק נר חנוכה טרם שיעבור עיקר זמנה ואחר שהדליק הובא לו יין ורוצה להבדיל על הכום כל הברכות לזה אמרו שלא יבדיל על נרות אלו כיון שאסור לו ליהנות מהן ועל כל פנים כיון שיש לדחות אף אם הוא דוחק אין זה הכרח ברור ויש לנו לתפוס כדעת רובא דמינכר מרבני האחרונים הנז"ל דהעיקר הוא להבדיל בתחלה ואחר כך להדליק

ואף לענין מקרא מגילה שהבין הרב טורי זהב בדעת הראב"ד שהביא הרב שלטי הגבורים בפרק במה מדליקין דקריאת המגילה קודמת להבדלה וישנו בנותן טעם לחלק בין הדלקת נר חנוכה לקריאת המגילה דבהדלקה כיון שמברך להדליק נר לא נוכל לומר שעדיין קדושת שבת עליו לכן ראוי להקדים ההבדלה משום דתדירה אבל במגילה אף שהדליקו נרות לקריאת המגילה מכל מקום לא ברכו על הדלקתן ואינו נראה שפורק ממנו עול שבת וכו' הנה הרב ערוך השלחן כתב שדברי הראב"ד מבוארים בספר תמים דעים סי' קע"ד דגם במגילה סובר להבדיל קודם והביא מה שפירש הרב שיירי כנסת הגדולה בסי' תרצ"ג בכונת הראב"ד וכתב על דבריו שאין נראה כן מדברי הארחות חיים והכל בו בהלכות הבדלה והלכות חנוכה שכתבו בשם הראב"ד ורבינו חננאל דאין לקרות מגילה עד אחר הבדלה דאין לברך על האור אחר שמילא עיניו אלמא חד טעמא הוא וכו' אלו תורף דב"ק והשגתי עתה ספר האשכול עם ביאור נחל אשכול וראיתי בחלק שני בהלכות חנוכה ופורים צד כ"א שכתב ונר חנוכה במוצאי שבת ראינו רבים מברכין קודם הבדלה ולי הכותב נראה שטעות בידם שאין שום עסק בעולם קודם הבדלה ואילו היה אפשר להבדיל קודם שידליק הנר שמברכין עליו מאורי האש לא היינו מאחרין ההבדלה ומה שאמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו לא אמרו לאחר הבדלה אלא לעשות נר יפה שיהיה מבחין בין מטבע למטבע לראות כל דבר יפה ואם עושין כן משום זריזין מקדימין למצות הבדלה נמי מצוה כמו נר חנוכה והיא ראשונה לכל מעשה ואין מעבירין על המצות דכך אנו אומרי' נמי הכי בהבדלה ומקרא מגילה הבדלה ראויה להקדי' מזה הטעם שאין שום מעשה קודם הבדלה אבל הקורא המגילה ומילא עיניו מן האור מתחלת המגילה וניזון ממנה עד סופה ואחר כך מברך בורא מאורי האש כמו שנהגו בעירנו לא נכון הדבר וכתב שם הגאון נחל אשכול דמה שבשלטי הגבורים מביא שדעת הראב"ד להבדיל קודם נר חנוכה ולא זכר מגילה הטעה את הטורי זהב לחלק ביניהם ונתן טעם לדעת הראב"ד וכו' והנך רואה משם וכאן הראב"ד ורבינו חננאל ואשכול סוברים שאף במגילה יבדיל קודם שאין ראוי לברך על המאור אחר שמילא עיניו ממנו וכוונתו שאף שבמגילה צריך נרות למצוה דקראה על פה לא יצא ונהנה בתכלית ההנאה מאש ואיך יברך אחר כך להכי לא שייך הכא אפוקי יומא מאחרינן דכבר נפק שבת על ידי הנרות שהדליק ואין לומר יברך על הנר ויקרא מגילה ואחר כך יבדיל דהא קיימא לן כר"י פסחים נ"ד סודרן על הכוס אבל שם בפסחים גבי יקנה"ז לקידוש אין צריך נר ואינו מדליקו בשעת מעשה אלא אי איתיה קמן מברך כדאמרינן בברכות דף נ"ג אין מחזירין על האור כדרך שמחזירין על המצות וכן נמי ספירת עומר מודו הני רבוותא דסופר קודם הבדלה שעדיין אין צריך ליהנות מן הנר ולא כדכתב טורי זהב משום דבתחלת לילה ראוי לברך משום תמימות והבדלה אינה אלא לאחר שהוסיף מחול על הקודש דאם כן במגילה נמי יאחר ההבדלה ובפרט להראב"ד דהתחיל מבעוד יום יצא עכ"ל הרי מפורש שדעת הראשונים הנ"ל שגם במגילה הדין כן להבדיל קודם קריאת המגילה

ודאתאן עלה לענין הדלקה והבדלה מצאתי דאתא לידאי ס' נחמד שו"ת מחנה ישראל לרב גדול בדורנו (נדפס בשנת תרמ"א) מוהרי"ש ניימאן וראיתי בח"ב בדף פ"ו ע"ב והלאה האריך מאד בפילפול חריף לדחות ראית הרב טורי זהב משום דתדיר קודם ואמר מר דאין שייך תדיר קודם אלא כשרוצה לעשות עתה את התדיר אבל כאן שאינו רוצה להבדיל משום דמאחרינן אפוקי יומא אם כן מקרי לא הגיע זמן התדיר ואין תדיר וגם על מה שהסביר הרב טורי זהב דכיון שמדליק ומברך על ההדלקה אין שייך לומר שאינו פורק עול שבת וכו' הרבה להשיב ועוד כתב טעם אחר להקדים ההדלקה להבדלה משום פרסומי ניסא והאריך בכל זה ואכתוב רק דברי מסקנתו לדינא וז"ל הגם שאיני כדאי להכריע ולהורות לאחרים כן על כל פנים לעצמי אני נוהג להדליק נר חנוכה קודם הבדלה זולת לפעמים שאין הפתילות מזומנים מערב שבת וצריך לעשות אותם במוצאי שבת אזי מחמת שגם למנהגינו שמדליקין נרות תכף אחר הבדלה בתפלה עם כל זה במלאכות גמורות אנו נזהרין שלא לעשות רק אחר הבדלה על הכוס ואפשר עשיית פתילות מלאכה גמורה חשובה לזה אז הייתי מבדיל קודם כמו שכתב המגן אברהם באם שכח אתה חוננתנו מטעמו כיון שיש אומרים לעולם להבדיל קודם והגם שהביא האליהו רבה בשם המהרי"ל שאין נכון לעשות פעם כך ומשיג על המגן אברהם בזה כבר כתבתי לעיל דעת המגן אברהם דלא שייך זה אלא בקביעות לעשות פעם כך ופעם כך לא במקרה וכן דעתו בכמה מקומות ועיין בסי' תקנ"ט סעיף ז' דאפילו במקום שיש חשש איסור לא חיישינן במידי דלא קביעי עיין בטור א"ח שם כל שכן כאן דאין כאן איסור כלל דיש אומרים דלעולם מבדילים תחלה דיכולין לנהוג כן והמר"ל לא כתב דאי לעשות פעם כך אלא לדעתו שסובר שמהראוי לעולם להבדיל תחלה ואפילו מי שרוצה להדליק תחלה ולהבדיל אחר כך כדעת שאר הפוסקים הסוברים כן ולזה אמר דלמא ישכח להבדיל בתפלה וידלק נר חנוכה קודם הבדלה על הכוס ויעשה איסור לזה אמר שמהראוי לעולם להבדיל תחלה אבל למה שביארתי שמעיקר הדין ראוי להדליק נר חנוכה תחלה וכי בשביל שמא ישכח פעם אחד יעשה בכל פעם שלא כדין אלא אמרינן שלעולם יעשה כדין ואם ישכח יבדיל קודם ואי משום שמא ישכח לגמרי וידליק נר חנוכה כולה הא לא חיישינן והנלענ"ד ברור כתבתי שאין לנטות מדברי הרמ"א ז"ל ומנהגים עכ"ל וכמדומה לי דאילו הרב הנ"ל הוה חזי אמבוהא דספרי דאייתינה לעילא חבל נביאים מרבני האחרונים (ויש שכתבו שכן דעת איזה ראשונים הראב"ד ורבינו חננאל וכו') הוה הדר ביה שכן ראוי להיות חוזר וכל לגבי דידן ודאי אין לנו לזוז ממנהגנו להבדיל קודם ההדלקה כדעת רבנן בתראי הנז"ל וכמנהג כמה מקומות הנז"ל

כ) בנוסח הברכה אם לומר להדליק נר חנוכה או נר של חנוכה הנה הרב הון עשיר בסוף פרק הכונס אמאי דתנן ר' יהודה אומר בנר חנוכה פטור כתב בנר של חנוכה לא קתני אלא בנר חנוכה שמעת מינה דהכי גרסינן בש"ס בברכת