שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצח

יותר מהרגילות אלא ודאי דגם בזה אסור ואם תאמר דאינו אסור רק דלא חששו חז"ל לזה משום דלא שכיח אם כן גם האי גברא לא אסיק אדעתיה הך מילתא דלא שכיח ואקציה לכל השמן הזה למצותו כמו שכתבתי לעיל וצריך לומר דספקו של השלטי גבורים היא כיון דאין רגילות שידלק יותר אין לתלות בזה רק מסתמא טעה ונתן שמן יותר משיעור לחצי שעה ובזה כבר כתב דגם הגאונים מודים בזה להרי"ף דמותר וגם זה דוחק קצת דלדברי המגן אברהם בסי' תרע"ב סק"ג דאי אפשר לקצוב בזה שיעור השמן דתליא בעובי הפתילה יש מקום לומר כן שטעה אבל דעת השלטי גבורים שם מקודם דיש לחשוב ולקצוב השיעור אם כן הטעות מילתא דלא שכיח ואולי סובר דמכל מקום הוא שכיח יותר מלתלות שדלק יותר מהרגילות והוי מוקצה בטעות דלא הוי מוקצה כמבואר ביצה כו' עי"ש ויהיה איך שיהיה כאשר שאל מעלתו אם לשמש נגדו בעוד שדולק אין נפקא מינה בספקו של השלטי גבורים דהרי רש"ל אוסר בזה משום מראית עין אף בנתן בודאי יותר מהשיעור כמו שכתבתי לעיל וגם במגן אברהם בסי' תרע"ז בסק"י חוכך להחמיר בזה מדינא עכ"ל

כד) נהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז בזאת גם כי הוא הדור מצוה ופרסום הנס וזכר למקדש כן הוא לשון הכלבו בהלכות חנוכה בסי' מ"ד ובטור סי' תרע"א כתב ובבית הכנסת מניחה לדרום זכר למנורה וכו' וכתב מרן הבית יוסף ומה שכתב שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת נראה שתקנו כן מפני האורחין שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכן כתב הכל בו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פירסום גדול וקידוש שמו יתברך כשמברכים אותו במקהלות עכ"ל מרן ונראה דמה שכתב שכן כתב הכלבו אין כונתו על הטעם אלא אעיקרא קאי (אמה שכתב הטור שמניחים נר חנוכה בבית הכנסת) וקאמר שגם הכל בו כתב כן כלומר שמניחים בבית הכנסת ולא מהטעם שכתב מרן אלא מטעם אחר שהוא כדי לפרסם וכו' והיינו דלא כתב מרן וכתב עוד טעם אחר וכו' רק כתב וכתב טעם אחר כאילו אמר ולא הטעם שכתבתי) ואישי כהן גדול בספרו הבהיר בנין שלמה יצ"ו בסי' ג"ן הבין שכונת מרן לומר שגם הכל בו כתב כטעמא די טעים איהו גופיה ותמה עליו שבכל בו לא נזכר טעם זה כלל ולי הדל נראה פשוט כמו שכתבתי

ומה שפקפק בטעם מרן הבית יוסף בלא ימנע דאם האורחים דרים באכסניא בבית אחר שיש שם בעל הבית שמדליק נר חנוכה הרי צריכים להשתתף בפריטי כדקיימא לן בסי' תרע"ז ופשיטא שאין יוצאין במה ששומע בבית הכנסת ואם הם דרים בחדרים הסמוכים לבית הכנסת כדמיירי בקידוש כמו שכתבו התוספות בפסחים דף ק"א ד"ה דאכלי אם כן מחוייבים להדליק בפני עצמם דהא מבואר בסי' תרע"ז דאם יש לו פתח פתוח לעצמו אינו יוצא במה שישתתף עם הבעל הבית אלא צריך להדליק בפתחו ואולי דמיירי שהחדרים שאצל הבית הכנסת אין להם פתח אחר לחוץ רק נכנסין ויוצאין שם דרך פתח בית הכנסת והוא דוחק עכ"ל נראה דיתכן לומר דאף שהחדרים הסמוכים להבית הכנסת המיוחדים לאורחים יש להם דרך כניסה ויציאה מבחוץ אין צריכים להדליק בפני עצמם שכיון שכל עיקר מה שחייבו להדליק למי שיש לו פתח לעצמו אינו אלא מפני החשד הנה בחדרים האלו המיוחדים להאורחים ובשבילם הוא שנתקן להדליק בבית הכנסת (לפי טעם מרן) אין כאן חשד דהכל יודעים שאין בחדרים הללו אלא אורחים שאין להם בית דירה אחרת ושפיר יוצאים בההדלקה שבבית הכנסת ומה שהקשה על טעם הכלבו (להוציא מי שאינו בקי) דעל כרחין כונתו שאינו בקי לברך ואם כן איך יוצא בהדלקה של בית הכנסת הא יכול להדליק בעצמו ולבקש מאחר שיברך בשבילו כמו בכל הברכות שסופר מברך ובור יוצא והצריך עיון הנה לפי מה שהעתקתי לשון הכל בו להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז בזאת (ואולי נכון לגרוס במצות) נראה דלישנא דלהוציא שאינו בקי אשגרת לישן הוא ועיקר הטעם הוא להוציא את מי שאינו זריז במצוה זו ולא יחוש להדליק נר בביתו לזה תקנו שתהיה הדלקה בבית הכנסת ויצאו בה אותם שאין זריזים במצות

ושם חקר הגאון יצ"ו במה שנוהגים בכמה מקומות בבתי כנסיות ובתי מדרשות להדליק נרות חנוכה גם בבוקר בעת תפלת שחרית על מה הוטבע מנהג זה שהרי כל הטעמים שנאמרו בפוסקים על מה שתקנו להדליק בלילה בבית הכנסת לא שייכי בהדלקה בבוקר וישנו בנותן טעם לשבח כדי לצאת ידי דעת הרמב"ם בשלישי מהלכות תמידין ומוספין דבהטבת המנורה דשחרית היתה גם הדלקה אם מצא שכבו הנרות וכו' והאריך לפלפל בדין זה בחריפות ובקיאות כדרכו בקודש לך נא ראה דבריו המצודקים. מדבש ונופת צופים מתוקים. הלכות מרובות דולה ומשקה מים עמוקים. האל יתברך יקבץ נדחי עמו ישראל כולם צדיקים ודלתי שמים יפתח ויצו שחקים. לקבל עתירתינו פתח לנו שערי גאולה. ריוח והצלה. וכן דוד עבדך יבא ויגאלנו במהרה בימינו (לפ"ק) אז' ישיר משה ובני ישראל את השירה בתופים ומחולות בקולות וברקים: