שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצה

דבר שנתחדש שם שנהגו לברך אחר הניגוב וכו' ובריש סי' תל"ב כיון שהוצרך להשמיענו נוסח ברכת הבדיקה שהיא בעל פתח ואמר קודם שיתחיל לבדוק יברך אשר קדשנו וכו' וכן בסי' תקפ"ה גבי ברכת שופר וכן ביו"ד סי' י"ט בברכת שחיטה הוצרך לכתוב שיברך קודם שחיטה לפי שהיה סלקא דעתין שלא לברך עד אחר שחיטה שמא תתנבל בידו ותהיה ברכתו לבטלה כמו שכתב שם הרב בית חדש עי"ש ובסי' כ"ח גבי ברכת כיסוי הדם כתב לברך קודם הכיסוי לאפוקי מסברת רבינו בעל הלכות גדולות שסובר לברך ברכת כיסוי אחר גמר המצוה עי"ש בטור ובית יוסף ובסי' תרנ"א סעיף ה' הוצרך לכתוב שיברך קודם משום שכלל שתי הברכות על נטילת לולב ושהחיינו (וכמו שעשה הרמ"א בהא דקמן) ובסי' תכ"ב סעיף ב' בא לומר שמברכין על ההלל תחלה וסוף וכן בסוף סי' תפ"ז גבי הלל בליל פסח ובסימן תרצ"ב לענין מגילה אי משום שכלל גם ברכת הנס והזמן ואי משום שרצה לומר דמברך לפניה ולאחריה הנה בכל המקומות הללו יש מקום לומר דמפני סבה כתב מרן לברך בתחלה ולא סמך על מה שכתב בסי' כ"ה בדרך כלל דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ולכן בסי' תקכ"ז בעירובי תבשילין שלא היה לו שום סבה לכתוב לברך קודם הנחתו לא כתב כן וסמך על הכלל ואם כן יפה כתב רבינו עקיב"א דלולא שהוצרך הרמ"א לומר שגם ברכת הנם והזמן צריך לברך מעומד לא היה כותב לברך ברכת המצוה תחלה שכבר ידוע זה מהכלל שבידנו כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן כמו שבאמת מרן עצמו בסי' תרע"ו לא פירש שיברך ברכת ההדלקה קודם הדלקה אף שבודאי ברכת להדליק צריך לברכה מקודם וכן ביו"ד סי' שכ"ח כתב בשעה שיפריש חלה יברך וכו' ולא פירש שתהיה קודם ההפרשה וכן בסי' ק"כ סעיף ג' יברך על טבילת כלי וכו' ולא פירש שיברך קודם הטבילה ובסי' רפ"ט לענין מזוזה כתב בא לקבעה וכו' ויברך אשר קדשנו וכו' ולא כתב שיברך קודם הקביעות וכן בסי' רס"ה סתם וכתב המל מברך אשר קדשנו וכו' ולא כתב שיברך קודם המילה ובסי' רצ"ד סעיף ו' גבי פדיון נטע רבעי ויברך בשעת פדיון וכו' וכן בסי' ש"ה סעיף יו"ד בשעה שנותן הפדיון לכהן מברך וכו' ובסי' שכ"א סעיף ו' גבי פדיון פטר חמור מיד כשמפרישו מברך עליו ומתבאר מכל זה שאין דרך לכתוב בפירוש בכל מקום שצריך לברך עובר לעשייה רק בשביל איזה סבה מזכיר לברך בתחלה אלא שמצינו למרן שבסי' תפ"ט בברכת העומר איכפל תנא לאשמועינן דיברך בתחלה אף שלא היה שום צורך לזה לא סמך על הכלל שבידינו כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן וכן ביו"ד סי' אש"ל סעיף ע"ח גבי הפרשת תרומות ומעשר המפריש וכו' מברך קודם שיפריש וכו' ומכל מקום היכא דאיכא למידרש דרשינן ואין להאריך

יט) במה שנחלקו הפוסקים בהדלקת נר חנוכה במוצאי שבת אם להקדימה להבדלה או להקדים ההבדלה להדלקה זה כמה שנים אשר נהגתי על פי הסכמת רבני האחרונים להקדים ההבדלה דהכי עדיף מטעמים שנאמרו בדב"ק עיין בסי' תרפ"א בדברי הרב טורי זהב שהאריך להוכיח דמעלה דתדיר קודם דוחה למעלה דאפוקי יומא מאחרינן ועוד הסביר דכיון שמברך להדליק נר חנוכה הרי פורק ממנו בזה עול שבת וכו' עי"ש דב"ק והרב פרי מגדים במשבצות שם כתב שכמדומה לו שהרב אביו נהג כדברי הרב טורי זהב להבדיל בביתו קודם ההדלקה וסיים וכן אני נוהג ואין לגעור בשום אדם כי יש לו על מה לסמוך גם הרב מחצית השקל אחר שהביא תורף דברי הרב טורי זהב סיים וכן כתב בא"ר (באליאו רבה) בשם תי"ט (לפי הנראה רק בשם תי"ט קאמר ואיהו לא סבירא ליה הכי כמו שמתבאר מדברי מרן חיד"א בברכי יוסף שאכתוב להלן איה"ש) וכן הסכים פרי חדש לדעת טורי זהב ובבית הכנסת אין לשנות שום מנהג ובביתו דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד והרב מאמר מרדכי אף שכתב שמנהגם הוא להדליק קודם ההבדלה בין בבית הכנסת בין בבית סיים והרבה מן האחרונים נחלקו על מרן ומור"ם בזה והרב ערוך השלחן הביא דברי הראב"ד שבספר תמים דעים סי' קע"ד ושהאורחות חיים והכלבו בהלכות הבדלה והלכות חנוכה נראה דעתם שמסכימים עם הראב"ד ורבינו חננאל שהרי כתבו המנהג להדליק קודם ואין ראוי לעשות כן וכו' וכן כתב הפרי חדש דלאחר אפוקי יומא במעשה עדיף וכן הסכים הרב בית דוד סי' תע"ד גם הרב רב דגן בנימוקיו כתב בשם הרב בית דוד סי' תע"ד שהסכים לענין מעשה שיבדיל קודם ושכן הוא מנהג שאלוניקי וכן הוא מנהגינו וגם כתב דבבית הכנסת יבדיל תחלה עכ"ד הרב רב דגן

גם הרב שלחן גבוה העלה להבדיל קודם ושמח שמצא שכיונה דעתו לדעת מר רבו הרב בית דוד בכל ראיותיו ושדחה שם מה שכתב הרמ"א לחלק בין בית הכנסת לביתו עי"ש ומרן חיד"א במחזיק ברכה כתב שהרב מר וקציעה כתב דהגאון מר אביו היה מלעיג על המדליק קודם אך כתב (שהוא מר וקציעה) אחר העיון נתברר לו ההיפך ודחה כל דברי הטורי זהב באריכות וגם כתב שהראב"ד לא הקפיד אלא על ברכת מאורי האש ורק מאורי האש מברך קודם שידליק אבל ברכת הבדלה מודה דמאחרינן לה ושהאריך בזה ומרן חיד"א כתב שלא זכר שבתמים דעים סי' קצ"ד הביא דברי הראב"ד בסי' קע"ד (העתיק דברי קדשו וסיים) ומדבריו מוכח שסובר דאומר כל ההבדלה קודם הדלקת נר חנוכה היפך מה שכתב הרב מר וקציעה בדעת הראב"ד ואף שהוא קאי על מה שכתב בשלטי הגבורים בשם הראב"ד שהביא הטורי זהב ובתמים דעים כתוב הרב אב"ד נראה שגם הראב"ד שכתוב בשלטי הגבורים בענין זה הוא הרב אב"ד אף שאין נראה כן מהכנסת הגדולה ומכל מקום הרי הרב אב"ד חמיו של הראב"ד קפיד על מאורי האש וכתב שמבדילין קודם ומוכח כל ברכת ההבדלה כדאמרן והרואה יראה מה שכתב הרב מר וקציעה דיש לדחות דבריו ואין מופת להכריח להדליק מקודם ותיסגי לתת פנים למאן דאמר דמדליק קודם ומאן דעבד כמר עבד וכדכתיבנא בברכי יוסף ובברכי יוסף כתב דרבים נהגו כסברת הרבנים טורי זהב ופרי חדש להבדיל קודם ואחר כך להדליק דאפוקי יומא במעשה עדיף וראה שהרב אליהו רבה האריך לקיים מנהגם להדליק קודם וכתב דבכל מה שכתב ליישב מנהגם אין בו דבר לחייב לנהוג כן רק שהרב טרח ומיישב מנהגם ומי שנהג להבדיל קודם יתמיד כסברתו ומנהגו ובשאלת יעב"ץ סי' נ"ב כתב שהגאון אביו היה מלעיג על המדליק קודם הבדלה וכן עיקר כדכתיבנא דאין למחות במי שנהג להבדיל קודם והוא הדין דאין למחות במי שמדליק קודם דיש לו על מה לסמוך ונהרא נהרא ופשטיה וסיים שהרב בית דוד בסי' תע"ד כתב שהרב פרח מטה אהרן מנהגו שהיה מבדיל תחלה

והרב ישועות יעקב האריך מאד לפלפל בדברי הרב טורי זהב ודחה סברתו וראיותיו וסיים סוף דבר הגם שאיני כדאי לדחות דברי הטורי זהב ובפרט שפה קהלתינו הוקבע המנהג כמותו כי אתריה דרב הוא אמנם נראה לי שבמקומות שנהגו להדליק קודם הבדלה יש להם על מה שיסמוכו ואין לבטל מנהגם עכ"ל ומרן החבי"ף בספר רוח חיים כתב כסברת הטורי זהב ופרי חדש וא"ז וי"א (ויד אהרן) וערוך השלחן הוא מנהגנו להבדיל תחלה ואחר כך הדלקה וציין לעיין בספר מועד לכל חי סי' ז"ך אות י"ז ובספר והוכיח אברהם ח"א בפרק של חנוכה וחמד משה וחלקו של ידיד ונזירות שמשון ומשחא דרבותא ובקונטריס אחרון שם ואשל מפרי ומספרי דבי רב שבעה כוכבי לכת הנ"ל אין גם אחד מצוי אצלי וספר א"ז שציין אם הוא ס' אליהו זוטא הנה ממה שכתב מרן חיד"א בשמו בס' אליהו רבה נראה שדעתו מסכמת לדעת הסוברים להדליק קודם הבדלה היפך ממה שפסק באליהו זוטא כדעת הטורי זהב כדכתב ברוח חיים בשמו ואולי חזר בו באליהו רבה או שלא כתב אלא ליישב המנהג אף שהוא אינו סובר כן ומי שנמצאים אצלו שתי התורות זוטא ורבה ישכיל בכונתו והרב דברי מנחם ציין לעיין בזה בס' קול אשכנזי ד' כ"א (נ"א) ע"ב והרב יפה ללב יצ"ו אחר שהביא פסק הטורי זהב להבדיל בביתו קודם ואחר כך להדליק כתב וכן כתב בשיירי כנסת הגדולה ולענין מעשה בספר מטה משה סי' תתקצ"ג כתוב דהנכון להדליק אחר ההבדלה ומה שכתוב בבאר היטב החדש דבספר אליהו רבה העלה דלעולם מדליקין תחלה ודחה דברי הטורי זהב עין רואה להרב בס' אליהו זוטא