שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצד

נשאל על זה ידידי הגאון מוהרי"ץ שמעלקיש יצ"ו בספרו הבהיר בית יצחק יו"ד ח"ב סי' ל"א וכתב בשם הרבנים השואלים בהביאו ראיה ממאי דמבואר בסי' תרע"ג שאין צריך להחליף הפתילות כל שבעה ואילו במנורה מבואר במנחות דף פ"ח ע"ב (נר שכבתה וכו' נדשן הפתילה וכו') דבעי פתילה חדשה אלמא לא בעינן בחנוכה דומיא דמנורה ועוד הביאו ראיה מדלא בעינן דוקא שמן זית וכל השמנים כשרים מוכח דלא בעי דמיא דמנורה והוא יצ"ו כתב לדחות ראיתם הראשונה והשנית נח לו ועוד כתב לפלפל בענין זה ומענין לענין וחזר לאותו ענין וכתב בסק"ז והנני חוזר לגוף הדין כיון דלא בעי דומיא דמנורה ממש דהרי כל השמנים כשרים לכן גם בלא פתילה יוצאין אם דולק יפה אך כיון דאמרינן דשמן זית מצוה מן המובחר הוא הדין דמצוה מן המובחר בשמן ופתילה וכן לענין נר שבת וביחוד לפי מה שכתב הבדרשי דהאדם נמשל לנר כמ"ש וכו' התורה והאדם חיבור' נר אלקים נשמת אדם התורה להב מתפרד משביב יושב שמים והאדם בשני חלקיו אבוקה נמשכת אורה גוו פתילה נפתלת ונשמתו שמן זית זך בהצמדם והסכמתם ימלא הבית אורה בודאי מצוה מן המובחר להדליק שמן ופתילה אלו תורף דב"ק ועיין בשו"ת הגאון רמ"ץ סי' נו"ן בענין אי בעינן בנר חנוכה דומיא דמנורה והבאתי תורף דב"ק לעיל באות ג' (בד"ה אך את זה) ומדברי הרב עץ הדעת טוב שהבאתי שם (בד"ה והנה מה שכתב) מתבאר גם כן דלא בעינן דומיא דמנורה שהרי כתב שאין שיעור לשמן דחנוכה ואלו בשמן דמנורה הא בענין שיעורא וכן הבאתי למעלה באות ב' דברי כמה רבנים שכתבו דאין שיעור לנר חנוכה רק שתהא דולקת חצי שעה

ח"י) שכח לברך על הדלקת הנרות וניכר קודם שהדליק כולן נשאל רבינו עקיב"א במהודרא תניינא סי' י"ג אף יש לו לברך או לא והשיב דברכת על הנסים ושהחיינו אף שמיד שהדליק הנר גמר מצותה מברך אותם דלא גרע מרואה דמברך נר חנוכה דפשיטא דאף אם לא בירך בתחלת ראייתן מברך בעוד שרואם הכי נמי כן ואף להסוברים במדלקת אשתו עליו בביתו אינו מברך על הראיה היינו כיון שיוצא בהדלקה אם כן הדלקתה וברכתה כאילו הדליק הוא בביתו לא כן כשהדליק ולא בירך מהיכא תיתי דנימא דגרע כחו במה שהדליק מאילו לא הדליק והיה מחוייב בברכת נר חנוכה מצד רואה וכי בשביל שהדליק גם כן פקע ממנו חיוב זה ואף דבהגהות ש"ע כתב בשם מוהרי"ל דיברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק היינו לכתחלה אבל דיעבד נראה דמברך נס וזמן ואדרבה משם קצת ראיה מדהוצרך הרמ"א (בסי' תרע"ו) לכתוב דין זה כאן דהא פשיטא דהוא בכלל כל המצות דמברך עובר לעשייתן אלא ודאי דלענין נם וזמן לא שייך כל כך עובר לעשייתן ולזה השמיענו דמכל מקום לכתחלה יברכם תחלה ויש לדחות ומכל מקום הסברא ק נראית כמו שכתבתי

אך לענין ברכה להדליק לכאורה כבר גמר מצותה כשהדליק נר אחד דמה שמוסיף הוא מחמת הידור מצוה דאין שייך לברך עליו ואין להביא ראיה דשייך לברך על הידור מדמברכין כל בני הבית אף דמדינא נר איש וביתו זה אינו דשאני התם כיון שרוצה להיות מהמהדרין כונתו שלא לצאת בשל זה המדליק וממילא חייב מדינא כדכתב מגן אברהם תרע"ז סק"ט וכו' אבל לענין מספר הנרות כשהדליק נר אחד יצא ידי המצוה והתוספת רק מכלל מהדרין יש לומר דאין שייך לברך עליו והביא מה שכתב הרב פרי חדש בסי' תרע"ב נשאלתי היה עומד ליל ז' וסבור שהוא ליל ו' והדליק ששה וכו' שמתבאר דנקט לסברא פשוטה דמשום הידור אין שייך לברך והאליהו רבה בסוף סי' הנ"ל כתב לדייק דצריך לברך ולדינא נראה בנדון דידן יש לסמוך ולברך דיש לצדד עוד דאף בנזכר אחר גמר הדלקתו דיברך כיון שצריך שיעור עד שתכלה רגל מן השוק ואם נתן בה שמן פחות משיעור לא יצא אפילו בדיעבד עיין בסי' תרע"ה אם כן כל משך הדלקתו עדיין מצותו קיימת נמשך והרא"ש בפרק קמא דפסחים סי' ג' מדמה נר חנוכה לציצית ותפילין דיש שיהוי במצותם ואם כן כמו בציצית ותפילין מברך גם אחר הנחתם דעדיין עוסק במצותם הוי כמו קודם עשייתן כן יש לומר בנר חנוכה ואף דיש לחלק וכו' ויש לומר דנר חנוכה מקרי עברה מצותה כיון שאם כבתה אף אחר רגע אין מוטל עליו להדליקו ולא דמי למזוזה ולולב וכו' מכל מקום כיון דכיילינהו הרא"ש בחדא לקרותם שיהוי מצוה יש לומר דמקרי עובר לעשייתן גם דעת כמה פוסקים דבכל ברכות אם לא בירך עובר לעשייתן מברך אחר כך עיין שפתי כהן יו"ד סי' י"ט סעיף ג' אם כן בנדון דידן בצירוף הני סברות. א') דעת האליהו רבה דמברך על ההידור. ב') כיון דמיקרי שיהוי מצוה משך הדלקתם יש לומר דמקרי עובר לעשייתן. ג') דעת הפוסקים אם לא בירך עובר לעשייתן מברך אחר כך מכל זה נראה לסמוך בנדון דידן דיברך אך אם קודם שהדליק הנוספות כבו הראשונות דבזה ליכא סניף הנ"ל (דמכח שיהיו מצוה מקרי עובר לעשייתן) כיון דכבתה ואזדא מצותה לגמרי הדרינן לפסקא דרבוותא הנ"ל האליהו רבה והפרי חדש אם מברכין על ההידור וספק ברכות להקל אלו תורף דב"ק

והגאון פרי מגדים במשבצות סי' תרע"ו סק"ב כתב וז"ל ואם הדליק כל הנרות יראה דלא יברך אחר כך ככל הדברים מצוה שאין לה משך זמן דלא יברך אחר כך וזמן אומרו בליל שני הא לאחר הדלקה בליל ראשון לא ואימתי שיזכור היינו בליל שלישי ואילך דברכות הללו לא נתקנו כי אם מהדלקה ולא דמי לזמן דרגל שאומרו אפילו בשוק ועיין פרי חדש כאן ועיין מגן אברהם תע"ג א' ומיהו יש לומר שעשה נסים ושהחיינו הרואה נמי מברך אותו כבס"ג הוא הדין כאן אף על פי שהדליק כל שלא בירך בהדלקה מברך על הראיה אבל ברכה להדליק לא דכבר עבר ומיהו אם הדליק נר אחד יש לומר מברך אשאר נרות בליל שני ואילך ואף על גב דנר ראשון רק מצוה והשאר למהדרין כבסי' תרע"א מכל מקום הא כתב המגן אברהם אות א' בשם הב"י תרע"ג דהברכה קאי על כולן ומשמע אם לא דעתו לברך מברך אשאר ועיין אליהו רבה ואי"ה שם יבואר ומכל מקום צ"ע מאחר דמצוה ליכא רק למהדרין עכ"ל גם בספרו ראש יוסף למסכת שבת בסוגיא דדף כ"ג ע"א כתב בענין זה וז"ל נסתפקתי בליל שני או שלישי שמדליק כמה נרות והדליק אחד ולא בירך אם יברך על הנותרים הואיל ולא הוה כי אם מהדרין וכו' שוב ראיתי ממה שכתב הבית יוסף תרע"ב בשם א"ח אם שכח והדליק רק נר א' ידליק ב' ולא יברך כי דעתו על כולן משמע הא לאו הכי צריך לברך על השאר והביאו המגן אברהם תרע"ו אם כן כל שכן כשלא בירך קודם הדלקה יברך אחר כך כשיש לו עוד להדליק שאר נרות כו' ואם שח בין נר לנר ראוי לברך שנית וצ"ע בזה ועיין בתרנ"א בארבע מינים אם שח מברך שנית וכאן צ"ע גם צ"ע כל מצוה שיש לה משך זמן מברך לאחר עשיה כמו סוכה ותפילין וציצית הוא הדין נר חנוכה יש לה משך זמן אף על גב כבתה אין זקוק לה מכל מקום מצוה הוה ואי"ה בפריי יבואר זה

והנה במה שהעיר רבינו עקיב"א על הרמ"א למה הוצרך לכתוב כאן דמברך לפני הדלקה דהא פשיטא שהיא בכלל כל המצות שמברך עליהם עובר לעשייתן וניחא ליה דאיצטריך משום ברכת על הניסים ושהחיינו דאין שייך בהו כל כך עובר לעשייתן ולא ביאר שיחתו זו שיחה נאה דאם כן מנא ליה לרבינו מוהרי"ל (מקור דברי הרמ"א) שצריך לברך אותן לפני ההדלקה הנה מתוך מה שכתבתי אני הדל לעיל אות ט"ז מתבאר יפה דהיה מקום לומר שאין צריך לברכן קודם ההדלקה כדעת הסוברים דברכת שבח והודאה אינה בכלל הכלל דכל המצות מברך עובר לעשייתן ואשמועינן דצריך לברכן עובר לעשייתן לחוש לדעת הסוברים שגם בברכת שבח והודאה אמר מר שמואל שצריך לברך קודם עשייתן עי"ש ובעיקר הערתו הנה אמת כי מצינו למרן בש"ע במצות שכתב לברך עליהן (כי יש מצות שלא הזכיר לברך עליהן כמתנות כהונה ושילוח הקן ומעקה וכיוצא) שאף שבסימן כ"ה סעיף ח' כייל לן כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן חזר וכתב כן גם בסי' קנ"ח גבי ברכת על נטילת ידים עי"ש בסעיף י"א אך יש לומר דהוצרך לכתבו שם משום