שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קצב

כן אין לפקפק מצד תערובת איסור ואינו דומה לבשמים והא דבסוף סי' ק"ד דאסור להדליק משום שבעצם מאוס כדכתב הפרי מגדים לכן לדינא נראה לי דבנרות של שבת אין להקפיד אם יש בחלב תערובת משומן חזיר אך בנרות של חנוכה כיון דהוו דומיא דנרות המנורה אין להדליק בנרות הללו עכ"ל יצ"ו וזה שלא כדעת הרב פתח הדביר שהבאתי למעלה (מד"ה ואני אמרתי בחפשי וכו' ומשם והלאה) שמתבאר שבנר שבת יש להחמיר לפי מה שכתב הרב צמח צדק דעונג שבת הוא מן התורה והדלקת נר בכלל עונג שבת הוא ומשמע דבנר חנוכה דעתו להקל כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ונראה מדבריו) ודעתי העניה נוטה כעת לפי כל האמור למעלה דמותר להדליק בשמן כזה לנר חנוכה אך למעשה ידעתי כי איני כדאי לחלוק על גדולים ממני בתורה ויראה תרוייהו רבנן קדישי יחיו ואם ירצה ה' אשוב לעיין עוד בזה בל"ן אדהכי והכי הנה עתה קבלתי ס' בית יצחק יו"ד ח"ב ששלח לשמי הגאון המחבר יצ"ו (והוא עתה אבד"ק לבוב) וראיתי תשובתו בענין זה בסי' קמ"ה וכפי אשר ראיתי בהשקפה ראשונה הן הן הדברים אשר דבר בקדשו בבכורי שלמה בהשמטות סי' ג' הנ"ל לך נא ראה את דב"ק

ובעיקר דין הקריבהו לפחתיך וכו' אי איתיה בדבר שאינו מאוס מצד עצמו אלא מחמת האיסור ראיתי להגאון כתב סופר בחלק א"ח סי' פ"ח דנקיט דגם מה שמאוס מחמת איסור אפילו באיסור דרבנן שייך ביה משום הקריבהו לפחתיך מדברי קבלה עי"ש דב"ק ורמזתיו בקונטריס פאת השדי בחלק הכללים במערכת הה אות ט"ז

והנה מדברי כל הרבנים הנז"ל דשקלו וטרו בנרות של חלב שמערבין בהן שומן חזיר אם כשרות לנר חנוכה או לא משום דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא של בהמה טהורה כנז"ל משמע דבנרות של חלב שאין בהן חשש תערובת שומן חזיר פשיטא להו דמותר אף דחלב אסור לפיך הוא מכל מקום הא לא קפדינן אלא שיהיה ממין המותר בפיך ועור בהמה שהיא נבלה וטרפה כשר לתפילין כיון שהוא מבהמה טהורה אף שבהמה זו שהיא נבלה וטרפה אסורה לא קפדינן אלא אמין בהמה טהורה והכי נמי בחלב כיון שהוא מבהמה טהורה אין לחוש במה שהוא עצמו אסור ולכן מקום ספקתם לא היה אלא בכשיש בחלב תערובת שומן חזיר כן הייתי מבין בכונתם

אמנם עתה (שילהי שנת תרנ"ו] השגתי ס' פאת השדה שו"ת לרב גדול בדורנו (נדפס בלבוב שנת תרמ"ב) וראיתי בסי' כ' שנשאל על הנרות שקורין מללי קערצען שאורן צהיר מאד אך מוחזקות שמערבין בהן חלב בהמה ודעת הרב השואל דאסורות לנר חנוכה לפי מה שכתב הרב מגן אברהם בסי' תקפ"ו דהוקשה כל התורה לתפילין להיות מן המותר בפיך. והרב המחבר כתב שמצא בנודע ביהודה תניינא סי' ג' שדחה דברי המגן אברהם מדפיל כשר לדופן סוכה והוא כתב בכוונת המגן אברהם דווקא בדבר הצריך להיות מן העור וכיוצא אשר אי אפשר להיות אלא או מדבר המותר או מדבר האסור בזה אמרינן דאיתקש כל התורה לתפילין להיות מן המותר וכן בשופר דבהכרח צריך להיות מבעל חי לכן צריך מן המותר אבל בדבר שאפשר לעשות מעצים ואבנים שפיר יכול להיות גם מדבר שאינו מותר והיינו טעמא דדופן סוכה וכן בנר חנוכה כיון דאפשר שיהיה מדבר שאינו מותר ואינו אסור אין שייך ביה מן המותר בפיך וראיה ברורה מדמצינו דאוסר תנא דמתניתין להדליק בחלב ואמרו פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה משום דחיישינן דיכבה וכבתה זקוק לה ואם איתא דצריך נר חנוכה להיות מן המותר בפיך אם כן בלאו הכי נמי אסור להדליק בחלב לפי שאינו מותר בפיך ועוד הביא מה שכתב מרן כסף משנה בראשון מהלכות כלי מקדש הלכה ב' (על מה שכתב הרמב"ם דמור הוא דם חיה והשיגו הראב"ד דאין הדעת מקבלת דיכנס למקדש דם חיה טמאה) דכיון דנשתנה צורתו נעשה כעפר מותר ובכל הנרות הנעשים מחלב כתב בכרתי סי' צ"ב סקל"ב שהוא נותן טעם לפגם ואפשר שנפסל מאכילת כלב ונעשה עפר ואם כן אין איסור ואף שבנודע ביהודה השיג על זה דמי גרע זאת משער שצריך להיות רק מבהמה טהורה אך בנדון דידן החלב הוא מבהמה טהורה רק שאסור באכילה וכיון שנעשה עפר שוב הוי גם כן מן המותר בפיך ולא חיישינן שמא נתערב בתוך המיללי גם חלב מבהמה טמאה שכבר כתב המגן אברהם בסי' ל"ב ס"ק ס"ו דרוב בהמות הנאכלות טהורות הן לכן מותר להדליק בהן בלי פקפוק אלו תורף דב"ק והרבה יש לי להרהר בדב"ק ואין הפנאי לבאר ועל כל פנים הנך רואה שגם הרב הנ"ל מסכים לדינא דמותר להדליק בנרות של חלב אף שאסורות באכילה אלא שהוא בא מטעם שנעשה עפר בעלמא לפי דברי הגאון בפליתי ומדברי הרבנים שהבאתי בענין זה בדין הנרות של חלב שיש בהן חשש שומן חזיר נראה דמשום החלב לא חיישי כלל כיון שהוא מבהמה טהורה אף אם לא נאמר שהחלב חשוב כעפר בעלמא

טו) יש להסתפק בנר חנוכה אי בעינן לכם דהיינו שיהיה לו דין ממון ובש"ס משמע דבעינן שיהיה השמן שלו דאמרינן דבעי להשתתף בפרוטה אמנם אין שום סברא דבעי נר חנוכה שיהא שוה פרוטה וכבר הראתי בספרי לא"ח סי' צ"ט אות ג' דברי התוספות רי"ד דערבה לא בעי שיהא שוה פרוטה והוא הדין נר חנוכה ולענין לכם כיון שמצינו דלולב ביום טוב שני לא בעי לכם הוא הדין נר חנוכה ובשער אפרים נסתפק באיסור הנאה כגון בשר בחלב אי יוצא לנר חנוכה הואיל דמצות לאו ליהנות ניתנו ואי בעי לכם ודאי אינו יוצא ומשמע דפשיטא ליה דלא בעינן דין ממון בנר חנוכה והיתר אכילה ודאי לא בעינן מדיוצא בשמן שרפה לחד מאן דאמר אך גם דין ממון נראה דלא בעינן ויוצא בשמן של מעשר שני ודוק בכל זה כה דבר האיש אדוני האר"ש ידידי הגאון אבד"ק פרעמישלא יצ"ו בספרו הבהיר בית יצחק בחלק יו"ד סוף סי' קמ"ה והנה עם כי אין ספר שער אפרים אצלי מכל מקום ממה שכתבו רבני האחרונים בשמו הייתי מבין שדעתו בפשיטות דלא בעי לכם בחנוכה (לא כדכתב הגאון יצ"ו דמשמע דפשיטא ליה וכו') שכתב לענין חמאה שנאסרה משום בשר בחלב הא נקיטינן מצות לאו ליהנות ניתנו והביא ראיה מדפסלינן אתרוג של ערלה משום שאין בו דין ממון ובעינן לכם אלמא דבמצות דלא בעינן לכם שרי באיסורי הנאה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו והרי זה כמבואר שסובר דבנר חנוכה לא בעינן לכם

ובספר בכורי שלמה הנדפס חדש ממש לידידי הרה"ג מוהרש"א רעזעכטא יצ"ו בתשובות שבהשמטות הספר בסי' ב' אות כ"ד כתב על דברי הגאון בית יצחק הנ"ל יצ"ו וז"ל ומה שהביא דיש להסתפק בנר חנוכה אי בעי לכם ובש"ס משמע דבעי שיהיה השמן שלו מדבעי להשתתף לפרוטה זכה לכוין בזה לדברי גדול אחד הובא בספר זכר יהוסף בריש פרק במה מדליקין והגאון המובהק יד"ן בעל זכר יהוסף שליט"א פלפל בדבריו בדברים נפלאים עכ"ל ובסימן ג' הביא תשובת הגאון בית יצחק על כוללות דבריו שבסימן ב' ונדפסה תשובתו גם בספרו בית יצחק יו"ד ח"ב (שנדפס מקרוב) בסי' קמ"ה עי"ש

טז) חקרוה שרים הובא בספר שארית יעקב להגאון יעקב יצחק ויטעם סי' א' דהיאך מברכין שהחיינו כשחל ליל ראשון של חנוכה בשבת דמדליקין מבעוד יום דעדיין לא הגיע הזמן הזה ואייתי בידיה ראיה לחקירה זאת מדברי הר"ן בספירת העומר ומה שתירץ שם דברכת שהחיינו מתחיל משעת ההכנה העששית ונתינת השמן כמו בעשיית הסוכה ולי נראה דכיון דהוא חצי שעה קודם הלילה כשם דבאותו פרק מקבל השבת מתוספת שבת ולרגעים תבחונני כנר שבת מדליק תיכף ולסברת הרב שדי חמד זו החומרא היא באשה ולא באיש דהדלקת נר שבת קבלה עליה השבת נקוט מיהא דעת הזמיר הגיע להדלקה ואי בקבלת שבת מבעוד יום דנו בה לקריאת המגילה ולספירת נדה ולמי ששכח להתפלל וכיוצא כמה מילי איך לא יחשב לזה שקבל חנוכה מבעוד יום ומה גם דעיקר הברכה על הראייה כמו שהביא בספר מועד לכל חי סי' ז"ך ומכוין בברכת שהחיינו בעוד לילה עד שתכלה השמן ולשיטתו איך ניחא ליה בברכת שעשה נסים לאבותינו שאומר בזמן הזה וחקירתו היא על ברכת שהחיינו בלבד ואיתא בזוהר הקדוש פרשת בשלח דדרשו וקראת לשבת עונג מבעוד