שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קפב

ד' י"ז בד"ה לא על הלוח דתני ר' אליעזר בן שמוע אומר אין כותבין מגילת סוטה על עור בהמה טמאה ואי הכי נימא דנפקא מינה מדרב יוסף למגילת סוטה ועל זה מיישב הגאון הרש"ש דהא כמי נפקא מלמען תהיה וכו' והוא ישוב נכון ולי הדל נראה דיש ליישב על פי מה שאמרו שם עוד דר' שמעון חולק אדרבי אליעזר בן שמוע ואמר כיון דמגילת סוטה למחיקה נתנה למה אינו כותב על עור טמאה ונראה דר' שמעון אזיל לשיטתיה דסבירא ליה בעלמא כל העומד לזרוק כזרוק דמי וכן בכל כיוצא לזה ומתבאר ממה שרשמתי לעיל במערכת הכ"ף אות קמ"ב דשלמים וכן רבים נקטי להלכה בזה כר' שמעון ואם כן לדידהו אתי שפיר דצא מצי הש"ס למימר דהא דרב יוסף אתי למגילת סוטה דהא קיומא לן כר' שמעון דמתיר לכתבה על עור טמאה מכיון דלמחיקה עומדת

ואף דאיתא תו התם תני ר' אלעזר בר' שמעון אומר רואה אני דברי ר' אליעזר בן שמוע מדברי אבא שמא תאמר איני שותה ונמצא השם גנוז בעור טמא ואולי בזה יש לנו לפסוק כדעת ר' אלעזר בן שמוע דמגילת סוטה צריך לכתבה על עור טהורה לפי שר' אלעזר בר' שמעון סובר כמותו נראה ודאי דלא מפני זה נוכל לומר דהא דרב יוסף איצטריך למגלת סוטה דהא ודאי אינו אלא סלסול בעלמא ולא מעיקר הדין ומדאורייתא הוא דמסתמא ר' אלעזר ברבי שמעון בשיטתיה דאבוה נקיט בעלמא דכל העומד לזרוק כזרוק דמי (עיין בדברי האור זרוע הגדול בחידושיו לע"ז שהבאתי במערכת הכ"ף שם) והכא נמי כל העומד לימחק וכו' ואם כן אין לומר דהא דרב יוסף איצטריך למגלת סוטה כיון דאין זה מן הדין והשתא דאתינן להכי נוכל לומר דגם ר' אלעזר בן שמוע דאמר אין כותבין מגלת סוטה על עור טמאה לא מן הדין קאמר אלא מטעמו של ר' אלעזר בר' שמעון ור' אלעזר בר' שמעון לפרש טעמו הוא בא ואם כן גם לר' אלעזר בן שמוע אין לומר דאיצטריך דרב יוסף להכי כמובן ובלאו הכי נראה דלא קיימא לן כר' אלעזר בן שמוע מדלא הביא הרמב"ם דין זה כמו שהעיד הרב קרבן העדה בשיירי קרבן שם וכיון שלא הזכיר הרמב"ם שאין כותבין אותה על עור טמאה ממילא משמע דכותבין אותה גם על של טמאה (אך לקמן הבאתי מה שכתב בס' ע"ה להשיג על הרב קרבן העדה שלא ראה שהרמב"ם בפרק ג' מהלכות סוטה הלכה ח' פסק כר' אלעזר בן שמוע דמגלת סוטה צריך לכתבה על עור טהור עי"ש בד"ה והביא מה שכתב ואחר שראיתי דברי הרמב"ם חזרתי בי וכתבתי דמוכח מדברי הרמב"ם ומרן בכסף משנה דמה שאוסר ר' אלעזר בן שמוע הוא מן הדין ולא משום גזרה דשמא לא תשתה עיין בקונטריס אסיפת דינים במערכת חנוכה אות י"ד שכתבתי עוד בזה בס"ד

נחזור לדאתאן עלה אם הא דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא בטהורים איתיה גם בשאר מצות שאין בהן כתב ונראה לדעתי הקצרה שמתבאר מדברי הריטב"א בחידושיו לשבת דבמצות שאין בהם כתב תורת ה' לא נאמר הא דרב יוסף והוא דאמאי דאמרינן בדף כ"ח ע"ב דהא דרב יוסף איצטריך לרצועות של תפלין ופרכינן והאמר רב יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ומשנינן נהי דגמרי שחורות טהורות מי גמירי כתב הריטב"א וז"ל ואם תאמר ונילף נמי רצועות מתורת ה' בפיך דהא ברצועות נמי איכא דל"ת ויו"ד יש לומר דהנהו לא בכתבה הן אלא קשר בעלמא ובתוספות אמרו לקמן בפרק במה אשה (ד' ס"ב ע"א) דדל"ת ויו"ד לאו הלכה גמירי להו ודייקי לה מהא ואין צורך עכ"ל ומתבאר שכונת הריטב"א לומר דאף אי נימא דיו"ד ודל"ת שברצועות הלכה למשה מסיני הן לא קשיא לן דנילף רצועות מתורת ה' משום דלאו כתב נינהו ואם איתא דכל המצות אף שאין בהן כתב ילפינן מתפלין דבעינן טהורים אכתי תיקשי ליה דרצועות נמי ילפינן מתפילין גופייהו דלא גריע רצועות דאית בהו דל"ת ויו"ד (אף שאינן אלא קשר בעלמא) משאר מצות אלא ודאי מוכח שדעת הריטב"א דדוקא במצוה שיש בה כתב הוא דקפדינן בטהורים

וכן מתבאר יפה בתשובה שבס' בשמים ראש סי' ש"ך וז"ל אם מותר לכם במדינתכם (שאין שמן מצוי) להדליק חלב שלוקחים מן העכומ"ז לפי שאמרו שהוא מעורב בשומן חזיר שכן החזירים מצויים יותר מבהמות טהורות תשובה לא יהא אלא שומן חזיר עצמו מנין לאסור ואי לאו דאמרה תורה למען תהיה תורת ה' בפיך היו כותבים ספר תורה על עור חזיר ואף על גב דהתם עור ולאחר העיבוד והכא האיסור עצמו הרי חלב נבלה וטרפה יעשה לכל מלאכת גבוה ואף על גב דטמאה לא הותר למלאכת גבוה שאני ומכל מקום כל מילי דבי כנישתא ישראל קדושים נהגו בו סלסול כעין דהוי במקדש אבל לחוש לספק תערובת לא עכ"ל הרי דפשיטא ליה לרבינו בעל התשובה דדוקא בספר תורה וכיוצא (שיש בה כתיבת תורת ה') הוא דקפדינן בטהורים אבל במצות דעלמא לית לן בה ולא סבירא ליה כדכתבו הרב מגן אברהם ודעמיה דילפינן כל התורה כולה לענין זה מתפלין ואף במידי דאית ביה קדושה כמילי דבי כנישתא מתבאר מדבריו שלא מן הדין הוא להקפיד שיהא בדבר טהור רק שישראל הקדושים נהגו סלסול בזה אבל במצוה דלית בה סרך קדושה אף מנהגא ליכא ומובן מדברי התשובה הנ"ל דשאלתם היתה על הדלקת נר בית הכנסת ולכן לולא שהוא ספק תערובת ולספיקא לא חיישינן לא היה ראוי להתיר לפי מה שנהגו סלסול במילי דבי כנישתא אבל בשאר הדלקת נר מצוה (של שבת ושל חנוכה) אין שום פקפוק לדעתו

ומצאתי שהגאון בית שלמה בחלק א"ח סי' ח"ק נשאל אם מותר להדליק נר חנוכה בנרות העשויים מחלב יען כי דרכם בעתות הללו לערב בו חלב חזיר וכתב הרב השואל שבספר החיים כתב לאסור משום שאף במצוה דרבנן קפדינן אהך דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מן המותר בפיך והשיב ספר הזה לא ראיתי ולדעתי אין מקום ספק שמותר להדליק בהן דלא מצינו קפידא בש"ס רק לענין תפלין בפרק במה מדליקין דכתב רחמנא למען תהיה תורת ה' בפיך אלא שבהגהת הרמ"א ובדרכי משה סי' תקפ"ו כתב להחמיר בשופר מבהמה מטעם זה והוא מדברי הר"ן (העתיק לשון הר"ן וסיים) הרי אף הר"ן לא נסתפק להחמיר רק בשופר ולא בשאר מצות אף במצוה דאוריתא ודברי המגן אברהם שם שכתב להשיג על העולת שבת משום דכל התורה איתקש לתפילין תמוהים והם היפך מדברי הר"ן דאם כן בשאר מצות נמי נימא הכי ובהר"ן מבואר דלא נסתפק להחמיר רק בשופר משום דלזכרון אתי גם מה שהשיג על העולת שבת במה שכתב דלא קיימא לן כהך דלא הוכשרו וכו' ותמה עליו דלא עיין בשבת ד' כ"א ע"ב באמת דברי העולת שבת נכונים כדכתב הר"ן בסוף דבריו דמהש"ס שם מוכח דבמשכן גופיה לא קפדינן בזה דהא בעי שם ובמסקנא מאי הוי עלה דתחש ועיין בנודע ביהודה תניינא א"ח סי' ג' באריכות כלל הדבר שאף בשופר גופיה נסתפק הר"ן אם יש להחמיר אמנם כיון שכתב בדרכי משה שיש להחמיר ובהגהה סתם להחמיר בשופר פשיטא שיש להחמיר אבל בשאר מצות דאורייתא מעיקר הדין יש להקל ועיין בפרק לולב הגזול בתוס' שם אלא שאחר שנראה מדברי המגן אברהם שדעתו להחמיר בכל מצות דאוריתא לא הייתי נחפז כל כך להקל אבל במצות דרבנן פשיטא שאין להחמיר כלל אף אם נאמר דגם לענין זה הוקשה כל התורה כולה לתפלין הלא במצות עשה שהזמן גרמא דאמרינן הכי בסוף פרק קמא דקידושין דהוקשה כל התורה וכו' דעת רש"י דלא נאמר זה אלא במצות דאוריתא ולא בדרבנן כדמוכח מדבריו בברכות ד' כ' ע"ב ואף שהתוספות הקשו עליו מהלל וכן יש להקשות ממגילה וחנוכה דלולא שאף הן היו באותו הנס היו פטורות (עיין במה שכתבתי בזה לקמן במערכת המ"ם אות ק"ט ורמזתיו במערכת הכ"ף אות ק"מ) מכל מקום פשיטא דבדרבנן יש להקל וסיים דבריו כל זה אני אומר לעת עתה בגוף הדין בלי עיון כלל ועוד חזון למועד להשיב באריכות (ותשובה זו היתה בשנת תר"ה והתשובה שבסי' ק"ט היתה בשנת תר"ל)

ושם בסי' ק"ט נשאל גם כן בשמן זית שנתערב בו שומן חזיר אם מותר להדליק נר חנוכה או חיישינן להא דלא הוכשר למלאכת שמים וכו' והשיב כבר נשאלתי על זה ממופלג אחד והביא דברי הספר החיים שחיבר הגאון מוהרש"ק שאסר להדליק מטעם הנ"ל והשבתי אז להיתר שדברי המגן אברהם הם תמוהים נגד מה שמבואר בדברי הר"ן שלא נסתפק אלא בשופר