שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קעט

שני הוא אדום וכו' אלא כשהוא מן המובחר מראיתו נוטה לשני תולעת והוא הצבע הנעשה מהגרעין עצמו שבתוכו התולעת וכו' ועוד האריך הרב נחמד למראה בעניינים אלו ולא יכלתי לעיין בכל דב"ק ואתה תחזה ורק זה אומר כי מה שכתב בשם הרב מעם לועז בשם מר זקנו שסובר שהוא מן הגרגרים ולא מהתועלת עצמו הנה לפי מה שהעתיק בשמו אין נראה לי כן והמעיין בדב"ק את אשר יבחר יקרב (ועיין לקמן בד"ה ומקרוב השגתי וכו' מה שהבאתי בשם ס' שפוני טמוני חול בזה)

ודע דבמה שכתבתי למעלה (בד"ה ותמיה לי קצת וכו' ומשם והלאה) דמשי יוצא מהתולעת ומפני זה לא היה משי בנדבת המשכן הנה אחר זמן ראיתי דברי הרב נחמד למראה הנ"ל ובדף צ"ו ע"א הביא מה שכתב רבינו בחיי דמשי לא היה במשכן מפני שיוצא מן הטמא והקשה על זה וז"ל ולכאורה קשה על דבריו ממאי דכתיב ביחזקאל סי' ט"ז ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי ותרגם יונתן ויהבית מסן דיקר ברגליכון וקדשית מנכון כהנייא למיהוי משמשין קדמי במצנפן דבוץ וית כהנא רבא בלבושי צבעונין ע"ש הרי דהוכשר משי שהוא מהתולעת למלאכת שמים בלבושי כהן גדול ואפשר לומר דלא קשיא והוא דהבגדים הללו אמרינן במדרש שיר השירים על פסוק וריח שלמותיך כריח לבנון וז"ל שאל ר' אליעזר בר שמעון בר' יהושע בן לוי חמוי אמר ליה מהיכן היו לובשין כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר אמר ליה ממה שהלבישום מלאכי השרת הדא הוא דכתיב ואלבישך רקמה וכו' והרב יפה קול שם הביא משם התנחומא שאמרו ואלבישך רקמה בשעה שאמרו נעשה ונשמע ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת והלבישום ובמדרש איתא שבגדים אלו היו מעשה נסים והשתא כיון דמעשה שמים הן ודאי דהאי משי דכתיב בקרא טהור היה דהרי אמרו בסנהדרין ד' ט"ן ע"ב אין דבר טמא יורד מן השמים דאם ישנו טהור הוא וכעין מה שכתב רש"י שם ודוק עכ"ל הרב ולי הדל לא הונח לי בישובו ובעיקר קושיתו נראה לי דלפי מה שתרגם התרגום אין כונת הכתוב לומר שהלביש את הכהן הגדול בבגדי משי ממש דהיכן מצינו בגדי משי לכהונה והלא אין בגדי כהונה אלא צמר או פשתים כמו שביאר הרא"ם בריש פרשת תרומה (פסוק ד') ומשנה שלמה שנינו בריש פרק בתרא דכלאים אין הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים ופסק כן הרמב"ם בשמיני מהלכות כלי המקדש הלכה י"ב עי"ש ולכן אמר בגדי צבעונים ולא אמר בגדי משי ככתוב או כלך למען דמפרש ולא בכלך דתנן בריש פרק במה מדליקין שהוא משי דבאמת אין הכהן גדול לובש בגדי משי כלל ואם כן אין קושיא מעיקרא כן נראה לי פשוט

הן אמת שראיתי להרב מוהר"י אבראבנאל בפרשת תרומה (ד' מ"ח ע"ב בדפוס הרבני יואל לעבנזאן ווארשא תבר"ך) שכתב עוד אמר תכלת וארגמן ותולעת שני והרלב"ג כתב שהיה כל זה צמר צבוע במראות והצבעים ההם ואינו נכון כי הצמר קרא אותו הכתוב עזים אבל התכלת והארגמן ותולעת שני הם כולם משי והתכלת הוא המשי הצבוע בצבע הדומה לים והארגמן הוא המשי הצבוע אדום והתולעת השני הוא המשי שהוא נאה כפי תולדתו ואין לו צבע אחר עכ"ל והנה בדברי הרמב"ם בפרק שלישי מהלכות פרה אדומה הלכה ב' מפורש שתולעת שני הוא צמר צבוע בתולעת והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר וכו' ובשמיני מהלכות כלי המקדש הלכה י"ג כתב תכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם השמים וכו' והארגמן הוא הצמר הצבוע אדום ותולעת שני הצמר הצבוע בתולעת הרי מפורש כדברי הרלב"ג ועם שגם על דברי הרמב"ם יאמר הרב שאינו נכון כמו שאמר על דברי הרלב"ג על כל פנים היה לו להביא דעת הרמב"ם שהיא כדעת הרלב"ג ורבינו אברהם אבן עזרא בריש פרשת תרומה כתב שתכלת וארגמן הם צבעים על צמר ועוד תמיה לי שלפי דבריו משמע ודאי שגם תכלת וארגמן ותולעת שני האמור בפרשת תצוה בבגדי כהונה גם הם כולם משי הצבוע בצבע תכלת וכו' והלא תלמוד ערוך הוא בידינו דבגדי כהונה אינם אלא צמר ופשתים כדתנן בפרק בתרא דכלאים ופסק כן הרמב"ם כנז"ל והוא פלא איך תקפה עליו משנת"ו ולא זכר שר אשר שנו חכמים במשנה הנ"ל וגם לא ראה שרבינו בחיי כתב שלא נזכר משי בנדבת המשכן לפי שלא הוכשר למלאכת שמים אלא טהורים ומסתברא כוותיה כמו שכתב הרב מנחה בלולה הנז"ל (בד"ה ועיינתי) ודברי הרב מוהר"י אבראבנאל תמוהים לדעתי הקצרה

וראיתי עוד שם (בנחמד למראה) בדף צ"ז ע"ג שכתב שהרב גינת ורדים בחלק א"ח כלל ב' סי' ט"ז כתב בשם הרב מוהר"ם בן חביב דספר התרומה והרא"ש שמתירים לתפור יריעות הספר תורה במשי חולקים על רבינו בחיי וסוברים דמשי טהור הוא שמריר התולעת הוא ולא מיתסר באכילה ואין לו שום טעם והוא כעפר בעלמא ושיש להקשות על רבינו בחיי מתכלת ושקיל וטרי אם חלזון הוא תולעת או דג טמא עי"ש (מד"ה וחמותי ראיתי וכו' והלאה) וכבר הבאתי לקמן (בד"ה אלא דקשה) מה שעמד בענין זה הגאון חתם סופר בסוף סי' ט"ל על מה שכתב הרמ"א בדרכי משה שנוהגין לתפור ספר תורה בחוטי משי ושניחא ליה דמיירי בחוטי משי צבועין דהוי שינוי שאינו חוזר לברייתו וכלומר דבחוטין כמות שהן כולי עלמא מודו שאין לתפור בהם וכו' עי"ש

ומה שכתב הרב ובתי כנסיות) ולא דמי לחלב ודם דמצותו בכך שאני אם כוונתו לומר דשאני חלב ודם דגלי קרא דשרו למזבח הדבר תמוה לדעתי הקצרה שהרי בסוגיא דשבת ד' כ"ח ע"א דאמרינן תחש שהיה בימי משה מיבעיא ליה טהור היה או לא פריך רב יוסף מאי קמבעיא ליה פשיטא דטהור היה דהא לא הוכשרו למלאכת שמים אלא של טהורה ולדברי הרב מאי קושיא דילמא טמא היה ומצותו בכך שאני כיון דגלי קרא דתחש כשר למשכן אף אם הוא דבר טמא היכא דגלי גלי וכמו שכתב הרב נחמד למראה בדף צ"ז ע"א (לפי דרכו) והבאתי דב"ק לעיל (בד"ה ועיינתי בספרים) ועוד אינו מובן איך מכריח הרב היתר המור לדעת הרמב"ם על פי הא דלא הוכשרו וכו' דהתם נמי נימא מצותו בכך שאני ודאתאן עלה על כל פנים למדנו שדעת הרב בתי כנסיות היא דהא דבעינן טהורים לאו דוקא בדבר שיש בו כתיבת תורת ה' כתפלין וכיוצא כמו שנראה דעת הרב עולת שבת אלא כדעת הרב מגן אברהם דהוקשה כל התורה לתפלין (ועיין לקמן בד"ה וביאר עוד)

והגאון חתם סופר בא"ח סי' ט"ל האריך בדין זה במה שנראה מדברי הפוסקים בסי' קנ"ג (בדין אתנן זונה לצרכי בית הכנסת) דמדמו בית הכנסת למקדש ואם כן נראה לכאורה דכי היכי דבמקדש בעינן מן המותר בפיך הכי נמי בבית הכנסת ובתשמישיה בעינן מן המותר בפיך ואי הכי קשה מאי בעי הש"ס בשבת ד' כ"ח ע"ב אלא הא דתני לא הוכשר למלאכת שמים אלא עור טהורה למאי הלכתא וכתבו התוספות דמשמע לש"ס דאתי לאשמועינן שום צורך הוראה לדינא ונדחקו בש"ס בזה וקשה דנימא דנפקא מינה לצרכי בית הכנסת והביא מה ששמע מקשים לפי מה שכתבו התוספות ביבמות ד' ק"ב ד"ה ואנעלך דמנעל של חליצה בעינן מעור טהורה אם כן הוה ליה לש"ס למימר דהא קמשמע לן רב יוסף דתחש טהור היה ונפקא מינה למנעל של חליצה וכתב דלזה יש ליישב דכיון דמאי דבעינן של טהורה במנעל של חליצה לא כתיבא באורייתא דמשה ועוד דאתא יחזקאל מאן אמרה וצריך לומר דהלכה למשה היא ויחזקאל אסמכה אקרא ואי הכי הוה ליה לרב יוסף להזכיר ההלכה אבל קושיא קמייתא קשיא אלו תוד"ק מה שכתב ששמע מקשים וכו' שמועה זו נאה היא מוצאת בנודע ביהודה מהדורא תניינא חלק אהע"ז סי' קנ"ב וסי' קנ"ג עי"ש שהאריכו הגאונים הנודע ביהודה ומר בריה ליישב קושיא זו וכעת איני זוכר אם מזכיר הגאון חתם סופר את הנודע ביהודה תניינא ועיין בזה בהגהות וחידושים להרא"ם הורוויץ בש"ס החדשים דפוס רא"ם ואחר זמן רב ראיתי שהרב מראה הנוגה בדף ל"ג ע"ב הביא קושיא זו בשם חידושי ר' עקיבא ושקיל וטרי טובא במה שיישב לקושיא זו מר בריה בחידושי רע"ק הנ"ל ואינו מצוי אצלי לעיין בדב"ק

ועוד תמה (בחתם סופר) איך מצאנו ידינו ורגלינו בכל צרכי בית הכנסת שאנו עושין ממשי והוא מתולעת שטווה חוטין מרוקה כקורי עכביש וכתב רבינו בחיי בפרשת תרומה דמה שלא מצינו משי