שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קעז

קרא בתפלין כיון דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא של טהורה לזה כתב דהא דרב יוסף גופיה מתפלין הוא דילפינן דהא בלאו הכי הוקישה כל התורה לתפלין לענין מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות כדאיתא בקידושין וכו' ובזה כתב ליישב מה שהתפלא הרב חמד משה על דברי הרב מגן אברהם דהא דמקשינן כל התורה לתפלין לא איצטריך אלא לענין מצות עשה שהזמן גרמא אבל לענין טהורה בהדיא כתיב קרא תורת ה' בפיך והאי בפיך גבי תורת ה' כתיבא וכו' אלו תורף דב"ק נמצינו למדין דהא דלא הוכשרו למלאכת שמים וכו' בפלוגתא מיתנייא אי נקיטינן הכי או לא דלהרב עולת שבת לא קיימא לן הכי אלא בתפלין וכל דבר שבכתב דילפינן מדכתיב תורת ה' בפיך מן המותר לפיך אבל בשאר מידי דמצוה לא בעינן שתהיה בטהורה ולהרב מגן אברהם כן הדין בכל המצות דבעינן בטהורים

ותמיה לי קצת על הרב מגן אברהם שבסי' ח' סק"ו מביא בשתיקה בשם הרב שני לוחות הברית נהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציציות שלפניו יהיו לעולם לפניו כמו שאמרו קרש שזכה לינתן בצפון לעולם בצפון עי"ש והלא משי הוא דבר הבא מדבר טמא כמו שכתב רבינו בחיי בפרשת תרומה דמה שלא נמצא משי בנדבת המשכן הוא משום שיוצא מן התולעת ולא הוכשרו למלאכת שמים אלא דבר טהור ואם כן לדעת הרב מגן אברהם דבכל המצות בעינן שיהא מדבר המותר היכי שתיק להאי מנהגא והיה לו לערער שאין נכון לעשות חתיכה זו ממשי כי אם מדבר אחר לסימן לפי שהמשי יוצא מן הטמא. והרב מחצית השקל כתב שהרב לחם חמודות קרא תגר על מנהג זה שעל ידי זה נראה שעיקרו נעשה לכיסוי הראש וכו' ומדלא ערער מטעם שהמשי יוצא מן הטמא נראה לכאורה דקאי בשיטת הרב עולת שבת דלא קפדינן בשאר מצות אלא שיש לדחות דעדיפא מינה קאמר דאף אם רוצים לעשות חתיכה כזו לסימן מדבר טהור אם הוא דבר שפטור מציצית אין לעשות כן מפני שעל ידי זה נראה שעיקרו נעשה לכיסוי הראש וכו' אבל מה שהרב מגן אברהם מביא המנהג לעשות חתיכה ממשי ולא ערער בדבר תמוה לכאורה לשיטתו שבסי' תקפ"ו הנ"ל

וגדולה מזו יש לתמוה דהא קיימא לן בסי' ט' סעיף ג' דציצית של משי פוטר בטלית של משי ולפי דברי הרב מגן אברהם דבעינן בכל המצות שתהיינה בטהורים היכי מכשרינן טלית וצצית של משי שהוא דבר הבא מן הטמא ומצאתי שכבר העיר בזה הגאון חתם סופר בא"ח סי' ט"ל מדין חוטי משי לטלית של משי (ואביא דב"ק להלן איה"ש) וכתב דבציצית דאינו אלא מצוה בעלמא ולאו מידי דקדושה הוא לית לן בה ואין זה מן הישוב לדעת הרב מגן אברהם דבכל המצות קפדינן שתהיו בטהורים וגם קשה עליו מהא דחתיכת משי לטלית כאמור ואין אצלי ספר חמד משה (שציין בחתם סופר) לעיין בדב"ק ולפי מה שכתב בחתם סופר דאף במידי דאית ביה קדושה כצרכי בית הכנסת וכיוצא דבעינן בטהורים מכל מקום אי אישתני ונעשה אריג לית לן בה ושלא כדעת רבינו בחיי (עיין לקמן בד"ה וכתב עוד) לא קשיא מידי מההיא דחתיכת משי כמובן ועוד יש לחלק בין מצוה עצמה לדבר שאינו אלא תשמיש למצוה דבתשמיש למצוה לא קפדינן אטהורים אף אי פשיטא לן דבמצוה גם כן קפדינן שיהיו בטהורים כמו שכתב בסי' תקפ"ו דכל המצות ילפינן מתפלין שתהיו מדבר טהור מכל מקום בדבר שאינו אלא תשמיש לא קפדינן אלא במידי דאית ביה משום קדושה דבה אין חילוק בין גוף דבר הקדושה לתשמישי קדושה (עיין לקמן בד"ה ועל ראיית הגאון)

ומצאתי שהגאון פרי מגדים בסי' ל"ב במשבצות ס"ק כ"ח חקר גם הוא מהא דחוטי משי לטלית של משי וז"ל הנה מתפילין יליף כל התורה כולה ולכל מצוה מן המותר בפיך ועיין תקפ"ו במגן אברהם ג' וקשיא לי אם כן בגד מצמר ארנבים וגמלים וכדומה תהא פסול לציצית וזה לא שמענו וכפי הנראה משי מתולעת תוכיח שנראה שהוא מגופו עיין סי' ט' וכי תימא לא הוכשרו למלאכת שמים היינו קדושה לאפוקי ציצית מצות נינהו הא בורכא דשופר יוכיח גם כן מצוה ואפילו הכי פסול בהמה טמאה עיין מגילה כ"ו ולעיל סי' כ"א בבית יוסף ומיהו המעיין בר"ן ריש פ"ב דראש השנה במשנה שופר מלאכת שמים הוא דלזכרון כלפנים דמי וההוא דתחש בשבת כ"ח ע"ב משמע דאין זה היקש גמור אם כן אתי שפיר ציצית דמצוה לא יליף מקדושה ואתי שפיר דברי הט"ז אות כ"ז דרצועות הלכה למשה מסיני כי היקשא לאו היקש גמור הוא עיין אליהו רבה תקפ"ו אות ח' ולבוש כתב כן רצועות הלכה למשה מסיני עכ"ל הרי שהוקשה לו מהא דמשי לטלית וציצית ולא נתקררה דעתו אלא על פי מה שמדברי הר"ן מתבאר דבשאר מצות לא קפדינן אטהורים וצריך לבאר קצת דב"ק שהם בקצירת האומ"ר ונראה דמה שציין מגילה כ"ו ובית יוסף כ"א מקום הציון הלז הוא קודם מה שכתב הא בורכא וכו' והציון הוא על מה שכתב דציצית מצות נינהו כדתניא במגילה דף כ"ו ע"ב תשמישי מצוה נזרקין ומפרש דציצית תשמישי מצוה הוא וגם מרן הבית יוסף שם בהכי מיירי ואף דבברייתא הזכירו גם שופר (ואם כן הציון שייך גם במקומו) מכל מקום כיון שמציין לבית יוסף ושם לא נזכר אלא ציצית נכון לומר שציונו הוא על ציצית וקצת קשה במה שכתב וכי תימא וכו' דאחר שכבר ציין לדברי המגן אברהם סי' תקפ"ו איך הוה סלקא דעתין לומר כן והלא עין רואה בדברי המגן אברהם דכל התורה והמצוה ילפינן מתפלין לכן נראה שהציון להמגן אברהם מקומו מושכר אחר מה שכתב דשופר יוכיח וכו' וכאשר מזדמן שגגת המעתיק בדברים שכותב המחבר על הגיליון ומכניסם בפנים שלא במקומן ונראה בעליל שלא ראה הרב פרי מגדים דברי רבינו בחיי הנ"ל (שכתב שמשי הוא מגוף התולעת ושמפני זה לא היה במשכן וכו') ולכן כתב כמסתפק שכפי הנראה משי הוא מגוף התולעת וכו'

ומה שכתב ומיהו המעיין בר"ן ריש פ"ב דראש השנה אין לתרגם הראשי תיבות של פ"ב לא פרק שני ולא פרק בתרא כי דברי הר"ן שציין הם בפרק ראוהו בית דין ואולי קורא אותן פרק שני לפי שהוא שני להלכות הרי"ף שפרק שני דראש השנה ליתיה בהלכות ודברי הר"ן שציין הם שם בראש הפרק אמתניתין שוה היובל לראש השנה (בד"ה ומיהו) וכונתו לסתור סברת הרב מגן אברהם דילפינן לכל המצות מתפילין דבעינן טהורים ואילו מדברי הר"ן מתבאר בהיפך שהרי כתב ומיהו אף על נב דמסקינן חוץ משל פרה אפשר דדוקא בטהורים אבל בטמאים לא דהא אמרינן בפרק במה מדליקין לא הוכשרו למלאכת שמים אלא של בהמה טהורה בלבד ושופר מלאכת שמים דהא אמרינן כיון דלזכרון קאתי כלפנים דמי ומיהו לאו ראיה גמורה היא דהתם משמע דמשכן גופיה לא גמרינן מההיא דלא הוכשרו למלאכת שמים דהא אמרינן בההיא שמעתא מאי הוי עלה דתחש ולפיכך צריך עיון עכ"ל ומתבאר דאף למאי דסליק אדעתיה דהר"ן למילף מההיא דלא הוכשרו וכו' אינו אלא לשופר ומשום כיון דלזכרון קאתי כלפנים דמי משמע ודאי דבשאר מצות דלאו לזכרון קאתו לא סליק אדעתיה למימר בהו דלא הוכשרו וכו' אלא גם בטמאים אפשר לקיימן וכל שכן למה שסיים הר"ן דמשכן גופיה לא גמרינן מההיא וכו' וזה כנגד היסוד של הרב מגן אברהם דבכל המצות בעינן טהורים דילפינן מתפילין וכו' ובזה מיישב הרב מה שהרבנים לבוש וטורי זהב כתבו דרצועות תפלין בעינן בטהורים מהלכה למשה מסיני ולא כתבו מטעם ההיקש כן נראה ביאור דבריו ומוכח דלא סבירא ליה כדעת הרב מגן אברהם

אלא דממה שכתב באשל אברהם סי' תקפ"ו סק"ג נראה קצת דאינו חולק על המגן אברהם והוא שכתב שם ועולת שבת הקשה דלא קיימא דמלאכת שמים בעינן ממותר בפיך דאם כן למה לי קרא בתפלין תורת ה' בפיך תירץ מגן אברהם דמתפלין יליף כל התורה כולה בהיקשא דבעינן מותר בפיך ועיין אליהו רבה עכ"ל ומדפירש דבריו ולא ערער עליו דעל כל פנים מדברי הר"ן מתבאר שלא כדברי המגן אברהם (כמו שכתב בסי' ל"ב הנ"ל) נראה דמודה לו בזה דשפיר ילפינן כל התורה מתפלין להצריך טהורים בכל המצות (וספר אליהו רבה אין אצלי)

גם הרב מקראי קודש הביא דבריו מרן חיד"א בברכי יוסף שם אות ה' (בד"ה וחזיתיה) פשיטא ליה הכי והצריך עיון על מה שנסתפק הר"ן גבי שופר אי בעינן טהור בדוקא משום דמשמע בפרק במה מדליקין דמשכן גופיה לא ילפינן מהא דלא הוכשרו וכו' דמאי מספקא