שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קסט

הקשה הפני יהושע לקמן לענין חנוכה ובפרט דנקט הטעם שתהא שלהבת עולה מאליה וזה לא שייך בשמן שרפה שהוא שמן טוב עכ"ל והרי הוא כמבואר דבפני יהושע לא נזכרה קושיא זו אההיא דאין מדליקין בהן המקדש רק הרב מוהר"ץ הוא דקשיא ליה הכי ועל כל פנים יהיה המקשה מי שיהיה נראה שיפה השיב הרב לקושיא זו דבמקדש יש לומר דבעינן שיעורא וכו'

אלא דתמיה לי הדל איך לא הרגישו הרבנים הנ"ל דעל כרחין לומר דלא גרסינן בהא דרמי בר חמא שמנים כלל אלא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת אין מדליקין בהן במקדש כמו שמתבאר מדברי הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק שלישי דין ט"ו שפסק להא דרמי בר חמא ולא הזכיר אלא פתילות מוכח דבגירסתו היתה רק פתילות וכן היא באמת גירסת רבינו חננאל בש"ס דפוס רא"ם) תני רמי בר חמא פתילות שאסרו חכמים להדליק בהן בשבת אסור להדליק בהן במקדש ומוכרחים אנחנו לגירסא זו ליישב מה שהקשה רבינו עקיב"א בגליון הש"ס וז"ל שמנים ופתילות קשה אמאי נקט שמנים הא במקדש אין מדליקין אלא שמן זית זך ולא מצא מענה על זה לפי שלא ראה הגאון גירסת רבינו חננאל ושמוכח כן מדברי הרמב"ם הנ"ל ובהגהות וחידושי הרש"ש (בש"ס דפוס ראם) כתב בזה וז"ל עיין בגליון הש"ס ולי נראה דאשגרת לישן הוא וגדולה מזו כתבו התוספות ריש פרק ג' דמכות ועיין תוספת יום טוב יבמות פרק ט' משנה ג' עכ"ל ובהגהות מצפה איתן כתב על קושית הגליון הש"ס הנ"ל ולא קשיא מידי דמלבד המנורה היו מדליקין כמה נרות במקדש (וכתב הרב המגיה אף דסמיך אקרא דלהעלות נר תמיד מכל מקום נראה דאכל הנרות קאי וכו') ותימה הוא שלא הרגישו דלא גרסינן שמנים כדמוכח מדברי הרמב"ם ובהגהות יפה עינים כתב נראה דלא גרסינן שמנים דהא בעינן שמן זית זך כדאיתא בפרק כל קרבנות הצבור (הגרל"ב עכ"ל וכיוון אל האמת כמו שמפורש בגירסת רבינו חננאל וכדמוכח מדברי הרמב"ם וכן ראיתי להגאון רב"ך בהגהות מראה כהן שכתב בילקוט תצוה סי' שע"א לא גריס שמנים ואולי נפל הטעות מהא דחנוכה לקמן וכן הוא ברמב"ם פרק ג' מתמידין ומוספין וידידי הגאון מוהרש"ל יצ"ו בהגהות חשק שלמה הוכיח במישור מדברי רבינו המאירי שגם הוא לא היה גורס שמנים מדמסיים ואמר ובשמנים מיהא לא הוצרכה ללמדה לענין מקדש שהיה שמן זך כתית עכ"ל ואי הכי ליתא לקושית הרב מוהרצה"ח מעיקרא כמובן

וראיתי להגאון שואל ומשיב במהדורא תניינא ח"ב סי' כ"ד בד"ה ובזה אמרתי דבר נחמד) שהאריך קצת על קושית הפני יהושע בהא דאמר רב הונא שמנים שאין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה דהא איכא שמן שרפה ושכבר קדמי מרן מוהרימ"ט ושהגאון בשו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ב הראה הירושלמי דתרומות וכו' וגם בספר הים התלמוד בהקדמה דף ו' כס פלפלא חריפתא בעניינים אלו ולא פניתי לעיין בדב"ק לכו חזו אף גם השגתי ספר יקר ברכת אברהם להגאון אברהם אביש וראיתי בפרשת מקץ הן ל"ו הובא אל הקודש פלפלת נאה למר נכדו הלא הוא ידידי הגאון הישיש מוהר"ר יוסף לעוושטיין אבד"ק סארעצק יצ"ו בסוגיא דחנוכה וערך עליה שבע קושיות שנתקשו בה רבותינו ראשונים ואחרונים ומכללן הקושיות משמן שרפה ומצרי וברוחב מבינתו עמד בפר"ש לפרש הסוגיא ויישב כל הקושיות בסקירה אחת ועמד לו כמה פרפראות לחכמה בסוגיא דחנוכה והובא שם בדף צ"ג ע"א חקירת חכם הגאון מר אביו מה נשתנית מצות הדלקת נר חנוכה שיש בה מהדרין ומהדרין דמהדרין מה שאין כן בשאר מצות וישנו בנותן טעם לשבח לך נא ראה את דב"ק גם בספר מנחת ברוך לידידי הגאון אבד"ק קרינק יצ"ו בסי' ק"ט סוף ענף ד' כתב ליישב חקירה זו לפי דרכו עי"ש דב"ק

ובדין חמאה שנתבשלה בקדרה של בשר שכתבו רבני האחרונים בשם הרב שער אפרים שחקר אם מותר להדליק בה נר חנוכה או אסור משום דמיכתת שיעורה הנה כבר הבאתי למעלה (בד"ה והנה מה שכתוב) מה שביארו הגאונים עץ הדעת טוב ושב יעקב ושו"ת רמ"ץ דלא שייך בזה מיכתת שיעורה דאין השיעור בהשמן אלא בההדלקה ועיין בענין זה לידידי הגאון עמודי אש יצ"ו בסי' ו' אות יו"ד (בד"ה בשו"ת) ולדידי הגאון אבד"ק קראקא יצ"ו בשו"ת חיי אריה סי' ס"ג ולידידי הגאון מוהרש"א רעזעכטא יצ"ו בס' ביכורי שלמה בהשמטות הספר סי' ב' אות כ"ג ושם בסי' ג' בתשובת ידידי הגאון אבד"ק לבוב יצ"ו ונדפסה גם בספרו בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קמ"ה שקלו וטרו על דברי הגאון שער אפרים הנז"ל וכן בשו"ת הגאון מהר"ם שיק בא"ח סי' י"ד והבאתי דב"ק בקונטריס הכללים במערכת הכ"ף אות צ"ה וגם במערכת הלמ"ד אות פ"א הזכרתי קצת ספרים המדברים בזה עי"ש (נעתק לקמן באות י"ד)

ובמה שהתיר הגאון שער אפרים להדליק נר חנוכה בחמאה הנ"ל ראיתי בס' מנחת קנאות בקונטריס מנחת פתים שכתב בסי' תרע"ג שבא"ז תמה דהא אסור משום בישול דיש בישול אחר בישול בבשר בחלב ובפרי מגדים סי' פ"ז כתב דבשר בחלב בכל גווני חייב על בישול שני אף ביבש או בלח רותח ומצא בפירוש רגמ"ה דף ח"ק ע"ב (בד"ה ובבא מיורה גדולה) שכתב דבבשר בחלב אין בישול אחר בישול זולת היכא דלא נתבשל כל צרכו בבישול ראשון אז חייב על בישול השני ופירושו מרווח מאד בסוגיא שם עכ"ל ולא פניתי לעיין בדב"ק דאולי לא אמר אלא לענין חיוב אבל איסורא מיהא איכא בכל גוונא

ובדין הדלקה בצרי ובשמן שרפה ראיתי עתה בס' קרית חנה סי' מ"ד תשו' ארוכה להגאון פני יהושע (הראשון) אשר השיב להרב המחבר בעניינים אלו ולא איסתייעא לי כעת לעיין בדב"ק עי"ש שלפי הנרא' הן בנין וסתירה לכל הפילפול הכתוב למעלה

ד) שמן שנפל בו עכבר ויש בו ששים לבטלו אלא שהוא מאוס אם מותר להדליק בו נר חנוכה נסתפק בזה הרב דברי מנחם נר"ו בסי' תרע"ג ואחר שאסף וקבץ כל הסברות שנאמרו בפוסקים בסי' קנ"ד סעיף י"ב וביו"ד סי' ק"ד סעיף ב' בדין עכבר שנפל לשמן אם כשר להדליק ממנו בבית הכנסת או לא נסתפק אם דין הדלקת נר חנוכה שוה להדלקה בבית הכנסת והוכיח מכמה מקומות בפוסקים דכי הדדי נינהו ואם כן כיון דרוב הפוסקים סוברים דאף אם יש בו ששים אם מאוס עליו אסור משום הקריבהו לפחתיך הכי נקיטינן ואסור להדליק ממנו נר חנוכה ואם הוא מאוס לו ואינו מאוס לאחרים או שמאוס לאחרים ואינו מאוס לו בתר דידיה אזלינן להקל ולהחמיר אלו תורף דב"ק עי"ש וצריך להתיישב אם שייך לומר בזה בטלה דעתו אצל כל אדם כדאמרינן בכמה דוכתי ויש לעיין במה שרשמתי בקונטריס הכללים במערכת הבי"ת אות ע"ט עי"ש בשדי חמד ח"א

ובמקום אחר כתבתי לענין דבר שמאוס לאחרים ואינו מאוס למקיים המצוה אם יש בזה משום הקריבהו לפחתיך וכן בהיפך אם מאוס לו ואינו מאוס לאחרים הנה הגאון פרי מגדים בסימן קנ"ד באשל אברהם ס"ק י"ט כתב בשם הרב אליהו רבה גבי הדלקה בבית הכנסת בשמן שנפל בו עכבר ונמאס השמן שפסק מרן שם בסעיף י"ב שאסור להדליקו דאם מאוס לדידיה אסור להדליקו ואם אין מאוס לדידיה אף שמאוס לאחרים שרי להדליק וסיים ונכון הוא דלא כדמשמע לכאורה מא"ז ויראה דלכל נר מצוה נר חנוכה ונר שבת וכדומה אסור אם הוא מאוס עכ"ל ונראה שהוא מסכים לדעת הרב אליהו רבה דבדידיה תליא מילתא אם מאוס לו אסור ואם מאוס לאחרים ואינו מאוס לדידיה מותר והשוה כל נרות מצוה לנר בית הכנסת ובכולם הדין כנז"ל אמנם שם במשבצות סק"י רפיא בידיה אם יש להשוות נר בית הכנסת ונר שבת וחנוכה אהדדי שכתב וז"ל ועדיין צ"ע דאפשר לבית הכנסת כל שמאוס לאחרים הקריבהו לפחתיך ודוקא לביתו נר שבת וחנוכה ויא"ץ שרי כל שאין מאוס לדידיה עכ"ל הרי דלא פשיטא ליה דבנר בית הכנסת יהיה מותר משום שאינו מאוס לדידיה וס' אליהו רבה אין מצוי אצלי ומשמעות הדברים הוא דכי שרינן כשאינו מאוס לדידיה אף שמאוס לאחרים (לדעת הרב אליהו רבה גם בנר בית הכנסת ולדעת הרב פרי מגדים בנר ביתו שבת חנוכה ויא"ץ) היינו אף אם מאוס לכל העולם כל שאינו מאוס לדידיה שרי ולא אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם ולפי זה נראה דסברי דלא כדעת הרב פרי חדש שהבאתי במערכת הבי"ת אות ע"ט הנז"ל