שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קסח

דרב הוא דאיירי בשאר שמנים מי מכריחינו לומר דאיירי נמי בשמן שרפה אלא לעולם סבירא ליה דשמן שרפה אף על פי שמותר להדליק בשבת אסור להדליק בחנוכה אף בחול משום דבעינן שיעורא שתדליק חצי שעה וכיון דאסור בהנאה מכתת שיעוריה עכ"ל וכתב כן להכריח שלא כדעת הרב שער אפרים שכתב להתיר חמאה שנאסרה משום בשר בחלב להדליק ממנה נר חנוכה ואיהו סבר דאסורה משום דמיכתת שיעורא עי"ש ותמיה לי שנראה שנעלמו מעיני קדשו מה שאמרו בירושלמי דתרומות ופסק כן הרמב"ם דמותר להדליק בחנוכה בשמן שרפה ואף למה שהביא הרב מטה אהרן הנ"ל בשם הרדב"ז דבשבת של חנוכה אסור מכל מקום בחול מיהא מודה דשרי וליכא משום מיכתת שיעורא ומה שהכריח שאין שמן שרפה בכלל דברי רב דאי סבירא ליה כרבה הרי לרבה אסור בשבת של חנוכה וכו' הנה אמת דלרבה אסור בשבת דחנוכה וכדכתב הרב מטה אהרן בשם הרשב"א והרב מכל מקום מדבריהם למדנו דלרבה נמי אינו אסור אלא בשבת דחנוכה אבל בחול מותר ולא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה וכבר הבאתי דברי הרב מוהרימ"ט דמתבאר שסובר דבחול דחנוכה מותר להדליק בשמן שרפה ולדידן מותר להדליק בשמן שרפה גם לשבת דחנוכה בערב שבת לפום מאי דקיימא לן כאוקמתא דרב חסדא דמתניתין דלא בשמן שרפה ביום טוב שחל בערב שבת מיירי וכדכתב הרב מטה אהרן וכן ראיתי בספר ראש יוסף למס' שבת להגאון פרי מגדים שבסוגיא דדף כ"ד ע"א ובד"ה כתב) הביא דברי הרשב"א בשם רבו במה שהכניס הש"ס הך פיסקא באמצע הלכות חנוכה כנז"ל וסיים ולדידן מותר להדליק בנר חנוכה שמן שרפה דלא חיישינן שמא יטה ואפילו בערב שבת כדאמרן עכ"ל וכן דברי הרב לשון לימודים בזה צריכים עיון לדעתי הקצרה

והנה מה שכתוב למעלה בענין זה היה כתוב אצלי מזמן רב (כמו שרמזתי לזה בחלק דברי חכמים בסי' מ"ו אות ד') ושוב השגתי ספר ראש יוסף (להגאון פרי מגדים) על מסכת שבת וראיתי שבסוגיא דדף כ"ו ע"א כתב (בד"ה והוי יודע) שמדברי הרמב"ם בפרק י"א מהלכות תרומות מוכח דדוקא כשאין לו שמן אחר מותר להדליק שמן שרפה הא יש לו שמן אחר אסור והוא מהירושלמי והקשה דמה ראיה מהירושלמי דסובר מותר להשתמש לאורה לכן ביש שמן אחר אסור אבל להרמב"ם דפסק אסור להשתמש לאורה אם כן אף יש לו אחר לישתרי דמצות לאו ליהנות ניתנו וכתב דמזה מוכח כשיטת הרז"ה דמצות דרבנן ליהנות ניתנו שוב ראה שהגאון פני יהושע כתב דתרומה טמאה אסור להפסידה ואם כן יש לומר דאיסור זה הוא מדרבן ואסור רק ביש לו שמן אבל באין לו אחר לא גזרו במקום מצוה ותורף דברי הגאון פני יהושע ראיתים בס' עץ הדעת טוב (שהשגתי מקרוב) בסוגיא דשבת ד' כ"א שהביא קושית המפרשים במאי דאמר רב הונא שמנים שאמרו אין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה דהא איכא שמן שרפה וכו' ובמשנה למלך פרק ג' מהלכות תרומות כתב דאפשר דבחול חיישינן כיון דמותר להשתמש לאורה דילמא אתי לאיסתפוקי מינה אך בפני יהושע כתב דלמאן דאמר אסור להשתמש לאורה אינו רשאי להדליק בשמן שרפה דמביאו לבית הפיסול שהרי מותר השמן עושה לו מדורה ושורפו ואסור להפסיד שמן תרומה והרב המחבר כתב דלכאורה אין זה מספיק שהרי יכול להדליק בשמן שרפה ולא יתן בה אלא כשיעור הצריך ולכן כתב דלמאן דאמר אסור להשתמש לאורה גם בשעה שדולקות למצותה הוי מפסיד להשמן שרפה דשלך יהא בעינן בתרומה והרי אסור ליהנות בה שום הנאה והנאה דקיום המצוה לא הוי הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו ובעינן הנאה דתשמיש ממש (ולא זכר שר שיטת הרז"ה דמצות דרבנן ליהנות ניתנו ולשיטתו נסתרה דרכו) ועוד האריך שם בעניינים אלו וביאר יפה שאין שייך בשמן שריפה דין כתותי מכתת שיעוריה דלא אמרינן הכי אלא בדברים שיש להם שיעור לחשיבות כשיעורין לטומאה וכדומה אבל בחנוכה אין שיעור לשמן רק שתהא דולקת חצי שעה וכל שדולקת זמן זה לא שייך לומר כתותי מכתת והאריך שם בענינים אלו ולא איסתייעא לי כעת להתיישב בדב"ק

אך את זה אגיד שראיתי בשו"ת הגאון רמ"ץ בסי' נ' שהביא מה שכתב הגאון שער אפרים לאסור משום כתותי מכתת שיעוריה וכתב שבתשובת שב יעקב סי' נ' תפס עליו דבנר חנוכה לא הקפידו כי אם שידליק חצי שעה לפרסם הנס ומה בכך דמכתת שיעוריה מכל מקום דלק חצי שעה ונתפרסם הנס ואין זה דומה לשופר ולולב שצריך שיעור מן התורה וכתב על דבריו דבמנורה הקפידה התורה על השיעור כדכתב הר"ן בריש פרק שני דשבת דנר חנוכה תקנו דומיא דמנורה ואם כן יש לומר דתקנו להצריך שיעור שמן חצי שעה וכיון דקפדו אשיעורא לא מהני ביה מידי דמכתת שיעוריה אלא דכל כי האי מילתא הוה ליה להרב שער אפרים לבאר ושוב כתב דאף שנאמר דבמנורה הקפידה התורה על השיעור מכל מקום לא מיסתבר למימר דגם בנר חנוכה תקנו כן משום דומיא דמנורה (כדכתב הר"ן לענין דאסור להשתמש לאורה) דהא בכמה דברים לא תקנו דומיא דמנורה דבנר חנוכה כבתה אין זקוק לה ומדליקין בכל השמנים ולאו דוקא בשמן זית ולא כל הלילה כבמנורה וגם בגוף האיסור להשתמש לאורה נראה מדברי הש"ס בדף כ"ב דהוא משום ביזוי מצוה גם הר"ן כתב שם טעם זה רק לענין לאסור גם תשמיש דמצוה דהיה מקום לומר דלא חשיב ביזוי מצוה צדד לומר כיון דחז"ל הוצרכו לתקן שלא להשתמש לאורה משום ביזוי מצוה שוב לא חלקו בין תשמיש דרשות לתשמיש דמצוה משום לא פלוג שיהיה דומיא דמנורה והמתיק עוד הדבר דדוקא במצוה אחת כגון להדליק מנר לנר לא הוי ביזוי מצוה אבל במצוה אחרת הוי ביזוי למצוה זו אבל אין סברא לומר דסברת הר"ן דגם למילי אחריני תקנו דומיא דמנורה וזה ברור ואם כן אין מקום לקושית בעל שער אפרים מהא דרב סבר דמדליקין בכל השמנים אלו בחנוכה וגם שמן שרפה בכלל דהא כתותי מכתת שיעוריה כדכתב שב יעקב דבנר חנוכה לא קפדינן בעצם על השיעור רק שיהא דולק חצי שעה לפרסם הנס ועיין בתוספות עירובין דף פ' דלחי כשר אף בדבר שעומד לשרפה (אמר המחבר עוד יש איזה הוכחות דלא תקנו דומיא דמנורה ממש עיין בשו"ת בית יצחק שהבאתי לקמן אות טו"ב וצריך להתיישב במה שכתב רבינו בעל המאור בריש פרק שני דשבת [בד"ה למ"ד אסור וכו'] דלרב דאמר אסור להשתמש לאורה הטעם משום דעשהם לנרות חנוכה כנרות המנורה כיון שהן זכר למנורה והטילו עליהן קדושה ואיסור הנאה כהשמן והפתילות של המנורה וכו' ובדברי הרמב"ן והר"ן עי"ש) ואמנם בהא דאמר רב חסדא דאין מדליקין בשמנים אלו בשבת שהקשה הפני יהושע דבכללן הוא שמן שרפה ובשבת אין מדליקין מחשש שיטה כיון דמצוה עליו לבערו אבל במקדש בחול למה אין מדליקין ובזה אתי שפיר דבמקדש יש לומר דיש קפידא על השיעור ובשמן שרפה יש לומר מכתת שיעורא כבאתרוג של תרומה טמאה שכתב הר"ן האי טעמא ודוק עכ"ל הרב רמ"ץ מדבריו למדנו שמה שחידש הרב עץ הדעת טוב דבנר חנוכה אין הקפידא בשמן שיהא בו שיעור אלא שידליק חצי שעה וכו' של כת הקודמים הוא וכיונה דעתו לדעת הגאון שב יעקב וגם הרב רמ"ץ הוא שר המסכים לזה והעתקתי כל דבריו משום סיום לשונו שכתב דבמקדש יש לומר דיש קפידא על השיעור וכו' ולא ידעתי מאי שיאטיה דמקדש הכא דהא הרב מיירי בהא דאמר רב חסדא (בגוף הספר כתוב דאר"ח ומובן שהוא ראשי תיבות דאמר רב חסדא) אין מדליקין בשמנים אלו בשבת וכונתו לפי הנראה היא למאי דאמרינן בדף כ"א סוף ע"א ורב חסדא אמר מדליקין בהם בחול אבל לא בשבת ולא מיירי בהדלקה במקדש ואולי טעות סופר הוא ודבריו הם על הא דאיתא התם מקמי הכי נמי תני רמי בר חמא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש וכן צריך להגיה בדבריו ואמנם בהא דתני רמי בר חמא דאין מדליקין בשמנים אלו במקדש שהקשה הפני יהושע וכו' וצריך לעיין בגוף דברי הגאון פני יהושע לראות אם דבר בזה להקשות אהא דתני רמי בר חמא פתילות וכו' אין מדליקין בהם במקדש

שוב ראיתי שמדברי הגאון מוהר"ץ הירש חיות מתבאר שלא איירי בפני יהושע בהא דתני רמי בר חמא שכתב וז"ל פתילות ושמנים וכו' אין מדליקין במקדש קשה דהא במתניתין נזכר שמן שרפה שאסור בשבת משום שמא יטה או משום שאין שורפין קדשים ביום טוב וזה אין שייך במקדש דאיירי בחול וכי האי גוונא