שדה מגרש רלב

המנהג להצריך ג' כמנהג י"ט שני ש"ג ואני הצעיר אומר היכא דנהוג נהוג ושם בא"הע נתן טעם למנהג להצריך ג' מפני שלפעמים צריכים לכתוב מעשה ב"ד ביד האשה להנשא בו ולכן חוקרים ודורשים להסופר והעדים אחר החתימה קודם הנתינה אם עשו בצווי הבעל ואם עשו לשמו ולשמה ומעשה ב"ד צריך ג' דיינים כמ"ש הט"ז סקנ"ד ולכן צריכים לידע על נכון אם נעשה הכל כהוגן ויחתמו לה אותם הג' במעשה ב"ד ועכשיו נהגו שקורעין הגט ומצניעין אותו. והן אמת כי החקירות והדרישות הנז' ליתנהו בנוסח הרא"ש בס"ה בפ' המגרש ובש"ות כלל מ"ו ולא בהסמ"ג עשין נ' ולא בש"הג בפ' המגרש ולא בס"ה למהרשד"ם א"הע דף ק"ט ולא בטור סי' קנ"ד אלא שמרן והלבוש כתבום וכן כל הבאים אחריהם מוכח דאינו אלא חומרא בעלמא ואי מטעם מעשה ב"ד שכתב הרואה יראה להר"ן שכתב לתלמידו הריב"ש והובא שם בהריב"ש סי' ש"ץ דגם הסופר והעדים מצטרפין במעשה ב"ד להתירה ואין שייך בזה אין עד נעשה דיין וכן בענין הקיום כמ"ש הרשב"ש סרכ"ג אבל העיקר הוא משום דהלכתא רבתי לגיטין וכמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"א סט"ל ובפ"ע לערכין וכן הרב פתחי תשובה בס"ה ס"ח הרבה להשיב ע"ד הגאון נו"ב הנז' והוכיח בכמה ראיות להכשיר גט בלילה אלא שסיים שיש להחמיר הואיל ונפק מפומיה דהגאון הנז' ועוד שכן נהגו ברוב תפוצות ישראל ע"כ ולי אני עבדו לא ידעתי מ"ש הואיל ונפק מפומיה וכו' הואיל ולא ראה ש"ות ר"י הזקן הנז' שקבלם הא"ז דאין זה תלוי בזה מה מקום להחמיר ומ"ש כיון דנהגו וכו' היכא דנהוג נהוג. ואע"ג דהגאון נו"ב לא ראה ש"ות ר"י זולת מ"ש משמו הרא"ם ח"א ספ"ב ודעתו דעת עליון להחמיר הואיל ולדעתי שזה תלוי בזה תסגי לן להחמיר לכתחילה אבל בדיעבד מנ"ל להצריך גט אחר בפני ג' ומ"ש בסו"ד שלא מצא מי שחולק על הא"ז זולת מרן בב"י סקל"ו הנה הג"ף שם הביא מהרמב"ן והר"ן שכתבו דגט לא הוי דין ואלו הם מהראשונים וכ"ד הרדב"ז ח"א ספ"ד ששם הרבה להביא ראיות דגט בלילה כשר ולא דמי לחליצה ובאמצע דבריו כתב ואם אין מגרשין משום דהוי דין א"כ ביום ליבעי ג' וזה לא מצינו ובסו"ד כתב מפני כבוד הא"ז דפוסל גט בלילה כשיבא לידו גט בלילה היה מבקש תואנה לדחותו למחר ע"כ וממה שלא חזר לדבר על נתינתו שצריך ג' כמו שחזר על גט בלילה מוכח דעל נתינתו ביום עדין עומד בסברתו דאין צריך שלשה ואע"ג דבח"ב סי' תרכ"ב הביא דברי הרע"ב דבכורות שקרא תגר על מסדרי הגט שלוקחים יותר מכדי שכר בטלה משמע דהוי דין וקילס דבריו שם לאו למימרא דסבר כוותיה ואינו אלא לומר דמ"מ גנאי הדבר ליטול שכר הרבה על ביטול שעה או שתים וכן נ"מ על העדים שהם מדינא שאין דבר שבערוה פחות משנים ואין להם ליטול ממון כ"כ יותר מכדי שכר בטלה וכן י"ל בדעת מרן אע"ג דהביא דברי הרע"ב הנז' לאו למימרא דסבר כן ובעדים לבד הוא שכתב בסק"ל ואין להם ליטול יותר מכדי שכר בטלה דהעדים מדינא מצרך צריכי וכן דעת מור"ם בס"ה והלבוש תלמידו שנגרר אחריו והתי"ט שם בבכורו' אחר שראינו דברי ר"י הזקן הנז' שאין זה תלוי בזה וכ"ד הרב פרישה הביאו הרב כרם שלמה אשכנזי סי"ב ובס"ה כתב שכן דקדקו אחרונים מדברי הריב"ש סימן שפ"ט שהביא מש"ס דריש גיטין שהיו ממנים אדם בקי אגיטי וכ"מ מש"ות מהרמ"ג סקכ"ד שמינהו מרן על גיטין וקידושין בהיותו בן כ"ב שנים והן אמת דהיום באתריה דמר מרן ז"ל מסדרים הגט בשלשה אך השנים יהיו מה שיהיו אפילו ת"ח פשוטים ואני הצעיר נעשיתי טפילה לזה כמה זמני וצ"ל מהטעם ש"כ ה' חיד"א שהלכתא רבתי לגיטין והשתא אחס'ור דרי ועד אחרן עיין בלח"ש בס"ה ולה' מטה יוסף למהר"י יקואל בש"ות ששם דנ"ט שכן דעתם דלא צריך ג' והרב פתחי תשובה הנז' כתב שם מה' גט מקושר למהר"ם די בולה דכתב שלא עלה על דעת שום אדם לומר שצריך ג' בסידור הגט

ובהיותי בזה ראיתי להכנ"הג בריש ספרו חמרא וחיי שדקדק מדברי רש"י דגיטין דפ"ח ע"ב ד"ה מלתא דשכיחא הלואה וכן גט מוכח דבעי ג' וכלשונו כתב הר"ן שם וכ"נ מדברי הנ"י שם בריש סנהדרין ע"כ. ואחרי בקשת מחילה הראויה על רוב בקיאותו איך לא שלטו מאור עיניו לרש"י ס"פ מי שאחזו גבי לכשתצא חמה מנרתקה דמבואר מדבריו שמגרשין בלילה והביאו הג"פ שם וכוונת רש"י שם בדף פ"ח אינו אלא על גט דקאי ביה הש"ס התם דאותו ודאי צריך ג' כדמוכח נמי מדברי הרמב"ם הל' גירושין פ"ב דכתב דב"ד כופין אותו וכן מ"ש מהר"ן ממ"ש הר"ן שם משום תקנת עגונות נגעו בה מוכח דבגט עישוי הוא דקאמר ולא עוד אלא דהג"פ כתב משמו להפך כנז"ל וכן מ"ש מהנ"י אינו כי אם בגט עישוי הראיה ממה שרמז דבריו מפרק המגרש ושם אינו אלא בעישוי

היוצא מן המחו"בר דלא מצינו מי שמצריך בס"ה ג' מדינא זולת תרגום המיוחס ליב"ע ויחיד הוא בדבר ולא צייתינן ליה כנגד סתמות הש"ס וכל הפוסקים ומה שנראה כן מדברי הרע"ב מפרש הוא ולא פסקן וכמ"ש הגאון שם ואפילו על רש"י אמרינן כן כמ"ש ה' חיד"א בבר"י סי' יו"ד. ומ"ש הגאון שם שחשש לדעת הא"ז עכשיו בהגלות נגלות דברי ר"י הזקן שקבלם הא"ז כנ"ל נפל פיתא בבירא דאין זה תלוי בזה כנ"ל. ומ"מ אני מזרז ומזהיר להמסדר שיבא אחרי שאל יעשה בנפשו שקר לתתו ביחידי אלא יצרף עמו שנים כי היכי דלימטי להו שיבא מכשורא משום דאין לנו מי ששימש עם אחרים וראה ואני שלי"ת שימשתי עם גדולים אשר קטנם עבה ממתני כאן בארץ כאן בח"ל וה' ינחנו בדרך אמת כיר"א: הצעיר אח"אי ת"ו ש"ל ב"ע