שדה מגרש רלא

שהסכים וכו' ע"כ דברי הגאון הנ"ל הם במהדורא בתרא א"הע סקי"ד. ואגב ריהטא כתבתי כן כי מה שכתבתי דלא אמר כן אלא בתחילת המחשבה וכו' אינו כן דעד כאן לא כתב הגאון דאין צריך גט שלשה אלא בתחילה שהביא דברי הרע"ב בפ"ד דבכורות ודחה אותו מכח שהוא מפרש ולא פסקן וגם שהביא דברי הא"ז שהובאו בת"הד סימן רמ"ח דאולי הא"ז לא מיירי בגט שמידו לידה דאותו אין צריך ב"ד. אבל אחר שראה דברי הא"ז שהביא הרא"ם ח"א ספ"ב דאפילו בגט שמידו לידה נמי פסול בלילה אפילו בדיעבד והטעם כתב שם מהר"י בר נתן משום דע"י אתיא למשקל כתובה וליפטר ממנה בדברים שהיה חייב לה אלמא דהוי דין והא בהא תליא כיון דבלילה פסול מטעם דהוי דין מינה דביום בעי ג' ומזה פיסל הגאון בנדונו בגט שהמסדר צירף עמו אחד מהשנים שהיה קרוב לו והצריך לכתוב גט אחר משום דהוי דין. הרי מבואר דבמסקנתו נמי בעי שלשה. וה' יצילנו משגיאות כיר"א

והנה בע'תה והתויתי תיו על דברי הגאון הנז' שהביא שם חבר להא"ז מרש"י ריש פ"ק דסנהדרין ד"ה והמיאונין שכתב וכל דתקון רבנן וכו' ומשמע ליה להגאון ז"ל דרש"י ז"ל על הגט קאמר אחר המח"ר אינו כן דגט מאן דכר שמיה במשנה שם ופשיטות רש"י שם על החליצה קאי וכמו שפירשה מהר"ם שיף ז"ל דחליצה דומיא דמיאונין וכמ"ש התוס' ביבמות דף ק"א. ומ"ש בנו ה"ה שם ע"ז יש להשיב והרב חתם סופר א"הע סי' ס"ה כתב על דברי ה"ה הנז' שרצה לרפאת שבר על נקלה. והן אמת כי הגאון. שם נדחק בדברי הא"ז הנז' מהמשנה דגיטין דף פ"ו שלשה גיטין פסולים וממ"ש רש"י שם דמוכח דלא בעי ב"ד והוצרך לידחק דבגט דארוסה מיירי דאין כאן כתובה ושם הביא דברי מור"ם דבסי' קכ"ג כתב דאין ליתן גט בלילה והוא מהא"ז שהביא הת"הד הנז' כנז' בדרכי משה שם ואלו בסי' קנ"ד בסדר הגט חלק על סברת הרע"ב הנ"ל שקרא תגר על המסדר והעדים שנוטלים שכר יותר מכדי שכר בטלה וכתב ע"ז מור"ם ואין לחוש דסידור הגט לימוד בעלמא ואינו דין ולכאורה דבריו סתרי אהדרי וכמו שהרגיש בזה הרב ב"ש סקכ"ג וניחא קמיה דמר הגאון נו"ב הנ"ל שם לחלק בין סידור הגט לנתינתו דבענין נתינה מידו לידה בעי ג' ולכן כתב אין לגרש בלילה משום דהוי דין אבל ענין הסידור לבד. והנה לזה י"ל כיון דהלבוש תלמידו שנגרר אחריו והתי"ט שם בבכורות החזיק במעוז דברי מור"ם הנז' ומייתי ראיה ממ"ש מרן בכ"מ בהלכות ת"ת ומה שהרגיש עליו הכנ"הג ח"מ ס"ט הג"הט עיין להרב לב מבין די"א מה שיישב וכן הב"ש והחל"מ ושאר האחרונים שהביאו דברי מור"ם הנז' לא הו"ל לאשתמוטי מללמדנו חידוש כזה דיש חילוק בין נתינה לסידור. וכן משמע מדברי עצמו סקמ"ב ס"ד שכתב בגט שליח יש מחמירין דהרב הנוטל שכר מסדר נתינת הגט לא יהיה אחד משלשה היושבים לדיינים אלא יושיב ג' אחרים ע"כ משמע דוקא התם בגט שליח שצריך ג' משום שצ"ל בפני נכתב ובפ"נ דהוי קב"ע אבל מגט שמידו לידה דאין כאן קב"ע די במסדר בלבד והוא הוא הנותן. ויש להרגיש על הכנ"הג בריש ספרו חמרא וחיי שהקשה על דברי מור"ם הנז' שבסדר הגט כתב דהגט אינו אלא לימוד בעלמא דהוא להפך ממ"ש שם בסקמ"ב ויישב בזה דההיא דסי' קמ"ב אינו אלא חומרא בעלמא עכ"ל והוא פלא בעיני דמה ענין גט שליח דהוי קב"ע שצ"ל בפ"נ ובפ"נ לגט דמידו לידה

והנה הגאון שם כתב על מרן בב"י סקל"ו שכתב על דברי הא"ז שהביא הת"הד דאין לגרש בלילה ששמע מטעם דהוא דין וכתב הב"י ע"ז ולא ידעתי מה ענין דין לגט וכתב עליו הגאון הנז' שהב"י לא ראה דברי הא"ז שהביא הרא"ם שם ע"כ וכבר קדמוהו בזה הכנ"הג סקל"ו הגב"י והג"ף סקכ"ג סכ"א ולדעתי הפעוט ל"ק כ"כ כי מדברי הא"ז שהביא הת"הד משמע כן שהוא דין או מטעם כתובה או מטעם אחר ואפילו בגט דמידו לידה אמרינן כן ולכן בס"ה חשש לדבריו וכתב סברתו בשם יש מי שאומר דאין לגרש בלילה ומ"מ לדעתו דעת עליון אין ענין דין לגט. וכן מור"ם נמי בסי' קכ"ג דכתב דאין לגרש בלילה סתמא קאמר ואפילו בגט דמידו לידה דהוא נמי לא ראה דברי הא"ז אלא ממ"ש ממנו הת"הד. אבל על הגאון ז"ל קשה ביותר שלא ראה ש"ות ר"י הזקן שהוא אחד מבעלי התוס' כנודע הובא בש"ות הרא"ם ח"א סל"ה שנשאל מהא"ז על שליח המביא גט אם יתננו בלילה כמו קיום שטרות שמקימין בלילה והשיבו ר"י הנז' דמה ענין קיום שטרות דרבנן לשליח המביא גט והאריך להוכיח מסוגייא דפרק שני דסנהדרין דרמי קראי כתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו ומשני כאן בתחילת דין כאן בגמר דין ופלפל בזה בפלוגתא דרבנן ור"א בחליצה וצידד לומר דאפי' לרבנן דמכשירין התם מודו דהכא פסול אפילו בדיעבד אף בגט הניתן מידו לידה ומייתי עוד מסוגייא דגיטין דפ"ח דר"י הוה מעשה אגיטי ופריך ליה אביי ממ"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני הדיוטות ומשני דאנן שליחותיהו דקמאי עבדינן הרי דמשפט כתוב בגט ואף דבעשוי הוא דקאמר ה"ה בכל מילי דגט דומיא דמשפט דכתיב בגר דקי"ל אין מטבילין גר בלילה ואף דמשפט דכתיב ביה לאו בגירות ממש וכו' ובאמצע דבריו כתב וז"ל וכ"ת ליבעי נתינת גט ג' ולא אשכחן דהוזכרו ג' אלא במביא גט ממד"ה משום דקיום שטרות בג' וכן בביטול הגט כמ"ש בהשולח וכו' לא היא דע"כ ג' דקאמר רבי חייא בר אבא היינו מדרבנן וכו' וחד כשר מדאורייתא וכו' הילכך נתינת גט נמי אע"ג דכתיב ביה משפט לא בעי ג' ובפני חד שיודע להקרות סגי וכו' הילכך הואיל ויהבי לה באפי תרי שיודעים להקרות הן הן עדים הן הן דיינים ע"כ ודבריו אלו רמזם הכנ"הג סקל"ו הג"הט והג"פ בסי' קכ"ג הביא רוב דבריו אלא ששם ייחס תשו' זו דהר"י הזקן להא"ז ואינו כן אלא שהשואל הוא הא"ז והמשיב הוא ר"י הזקן הנז' אלא כיון שהא"ז קיבל דבריו כמ"ש הת"הד סרמ"ח משם הא"ז דגט בלילה פסול וכן הרא"ם ח"א ספ"ב לכן הג"פ ז"ל ייחס תשו' זו להא"ז והן אמת דצריך טעם לזה אמאי בלילה פסול נתינתו אלמא דהוי דין וביום לא בעי ג' וכמ"ש הג"פ שם. ואיך שיהיה מדברי ר"י הזקן הנז' שקבלם הא"ז מבואר יוצא דאין תלוי נתינת גט בלילה להצריך ביום ג' ומעתה נתפשטו כל הקמטים שהרגיש הגאון נו"ב שם ממתניתין דגיטין ג' גיטין פסולים ומרש"י ששם וגם דברי מור"ם מ"ש בסי' קכ"ג למ"ש בס"ה דהא לאו בהא תליא וכבר ראיתי להרב חתם סופר א"ח סנ"א ובא"הע סי' ס"ה שהרבה להקשות על דברי הגאון נו"ב הנ"ל ודבריו יש בהם טעם כעיקר אלא שחיזק