שדה מגרש רסה

וזה דבר השמ'טה

הגדתי היום על מה שכתבתי בסוף קונטריס שדה מגרש דף קי"א ע"א מהרב משחא דרבותא ח"ב דף קכ"ב על מ"ש מרן סקל"א על מי שרצה לגרש אשתו ונמלך וכו' וכתב על מעשה שבא לידו ואחר שנכתב ונחתם הגט מיאן מליתנו דלא חשיב ביטול ויכול ליתנו אח"ך ולגרש בו ע"כ ע"ש הן עתה ראיתי שהרב אביו שם בח"א סקמ"א דף קמ"א דאזיל לאידך גיסא ממעשה שבא לידו שאחר שנכתב ונחתם חזר מליתנו דחשיב ביטול וראיתו ז"ל מדברי הרמ"ה שכתב הטור בסי' קל"ח דהא דאם אמר לעדים ראו גט שאני נותן לאשתי ואמר לה כנסי שטר חוב זה דהויא מגורשת ה"ד שאמר להם שלא בפניה אבל בפניה חשיב ביטול. ולכאורה נדונו ונדון מר בריה שוים הם ולפק"ד יפה כח הבן וראיתו מוכרחת מדברי הריב"ש שהביא שם שאמר המגרש הוא נותנו בכח דבזה לא הורע הגט ולא חשיב ביטול כיון דלא הזכיר אלא נתינה בעלמא ושאני הך דהרמ"ה דאמר לה כנסי ש"ח זה על הגט ממש קאמר וחשיב ביטול וז"ל הרשב"ץ ח"ב סס"ט בסו"ד ואפילו היו דבריו מראין שאינו חפץ בגירושין ושהם קשים עליו כיון שלא הוציא מפיו דברים המבטלים הגט בפני עדים הו"ל גילוי דעתא בגיטא ע"כ יעו"ש. ויש לי להביא ראיה עוד ממאי ששנינו בריש פ' כל הגט כל גט שנכתב וכו' יתר מכאן וכו' ונמלך ומצאו בן עירו וכו' יתר מכאן היו לו ב' נשים ושמותיהן וכו' יתר מכאן אמר ללבלר וכו' פסול לגרש בו וכו' ואם איתא דמי שנמלך לגרש אחר שנכתב ונחתם שאינו יכול לגרש בו עוד הו"ל לתנא לאשמועינן האי חידושא דאף באשה עצמה שנכתב ונחתם לשמה אם נמלך אינו יכול לגרש בו דהוי חידושא טפי ואל אלהים יודע שהיה בדעתי להשיג מהמגרש הזה גט אחר אלא שנתארך כ"כ הזמן עד ששלחתי להמלאך רפאל נר"ו יאיר ראשון לציון בע"הק צפת את"ל שסמך ידו עלי להכשירו ובפרט זה אי חשיב ביטול לא נגע כלל כאשר הבאתי דבריו כמות שהם בקונטריס הנז' מוכח דברור לו דלא הוי ביטול בכה"ג כמ"ש מהר"ש אלפסי ז"ל כנז"ל וה' יצילנו משגיאות אמן: