שדה מגרש רל

לבסוף לא עשינו מהם עיקר דאולי מפני כבוד ה' היה חותם באל"ף כמ"ש בשם יהודה ולא יהיה אלא ספק מוטב לכתוב ה"א ולא אל"ף משא"כ בהפך וכ"ה במהר"א מוטאל והביאו הרב יד אהרן ח"ב ועשינו נוסח הגט הנז' כנוסחת ע"הק הנ"ל המובא בג"פ סקכ"ו ולא כתבנו אנתתי הראשון כמנהגנו ומנהגם הוא כרש"י ז"ל בש"ס דגיטין דפ"ה והרי"ף והרמב"ם והסמ"ג והטור ויש להרגיש על הטור שהניח דעת אביו הרא"ש שהצריך לכתוב אנתתי גם בזה. ודע שיש בנוסח הג"פ שם טעות הניכר דכתב דתיהויין וכן דתיצביין לא יש סמוך לנו"ן של סוף התיבה אלא שני יודי"ן בלבד וכן בדקתי בדפוס חדש כתוב כן ובש"ס דגיטין שם מבואר ופסקוהו כל הפוסקים דצריך ג' יודי"ן רצופים והרי גם ביודי"ן הראשונים שאחר הדל"ת והתי"ו כותבים אותם אע"פ שהם מנהגא בעלמא כמ"ש מרן בש"ע כ"ש הני שהם מדינא דש"ס ולכן לא השגחנו על הנוסחא הכתובה שם בג"פ ומהתימה להרב גט מקושר למהרי"ן שלא הרגיש בזה ולא הרגיש אלא ממל וחניכא שכתובה שם באל"ף לבסוף ומנהגם הוא לכותבה בה"א ואנו כתבנו באל"ף שסמכנו על נוסח הג"פ ולא ראינו למהרי"ן הנ"ל אלא אח"ך ואין קפידא בזה וגם במלת פיטורין בג"פ שם אינו כתוב אלא ביו"ד אחד אחר הרי"ש וגם זה טעות הניכר כאשר העד העיד בנו הרב לח"ש שמנהגם שם לכתוב בה יו"ד גם אחר הפ"א וכן עשינו. ודע שאחר כתיבת וחתימת ונתינת הגט לשליח אמר לנו הבעל שלהיות שם בחצירו יש אשה אחרת ששמה זהרה קראו לאשתו כל השכנים בשם פלו"ר להבדיל בינה ובין האשה האחרת מפני שכמה פעמים קראו השכנים שם זהרה ועונות שתיהם כאחת לזה עשו זה ההבדל ומפני הלחץ זה הדחק לא יכולנו לעיין בדבר כי השליח נחפז ללכת וכתבתי להם זה שהם יוציאו לאור משפט ועליהם מוטל הדבר וה' ינחנו בדרך אמת אכי"ר

(קי"ב) בשלישי בשבת בששה ימים לירח תמוז ש' התרכ"ג לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן חי לאשתו מסעודה בת יצחק והגט ראשון במקום ולאבהתי כתב ולאתרי ונראה לומר ולאתרי יכול לתקנה באופן זה דהיינו וי"ו למ"ד אל"ף של ולאתרי יניחם במקומם והתי"ו יגרור רגל השמאלי ויעשנה בי"ת והגג התחתון יעשנו באופן שלא יגע בגרר שגירר כלל ומהרי"ש יעשה תי"ו ויכתוב יו"ד אחרת משלו ולא עייננו כ"כ בענין עד שהתחיל לכתוב גט אחר וכמדומה שאם הניחה כך וכתב ולאבהתי אח"ך אינו שנוי כ"כ דמ"ל הקדים זה או זה אך כיון שלא ראיתי מפורש יוצא בספרי דבי רב לא רציתי לסמוך על דעתי הקלה

הודעתי הן כתיב כאן כי ביום בואי לארץ הזאת הנהגתי אותם לעשות סדר הגט על סדר הכתוב בס' בתי כהונה ח"ב שכן ראיתי בעי"הק צפת תובב"א בשלשה בתי דינין בב"ד של מהר"א צורוגון ומהר"א הכהן ומהר"א אנאהורי חלקם בחיים ובסדר החליצה עושים ע"פ סדר הכתוב בזכו"ל ח"ב שכן נהגו שם ולא נצרכה אלא לדורות הבאים שלא יטו ימין ושמאל מזה: אגב ריהטא. מאשר

חט'א

(קי"ג) מעשה בא לידינו במתגרשת אחת ששמה סאסיה וחפשתי בספרי דבי רב ומצאתי בס' גו"ר א"ה כלל ב' והביאוהו הרב ג"פ בספרו עז"נ והרב דבר משה ח"א בסוף הספר בשמות ששם והרב יד אהרן ח"ב דקנ"ט ע"א ודעתו שם לכותבה באל"ף אחר סמ"ך ראשונה ובשני יודי"ן ואל"ף לבסוף והמעיין יראה כי אין זו משלנו יען כי המתגרשת ההיא שהביא הרב הנז' היתה אשכנזית ולהם סאסיה היא קיצור משם שרה ולפי שהם בלעגי שפה אינם יכולים להוציא שפיר המבטא של הרי"ש ולכן כותבין בשני יודי"ן שהיא תמורת הדגש ומ"ש באל"ף לבסוף משום דלהם שם זה הוא שם עוף ולכן להבדיל בין שם אשה לשם עוף כותבין ה"א לבסוף משא"כ לדידן דשורש שם זה סאסי המובא בסדרי גיטין ונכתב לעיל בכמה גיטין שפירושו עני המחזר על הפתחים ולמי שלא נתקיימו לו בנים קורא לו בשם סאסי שר"ל שהוא שואל אותו בתורת צדקה מהקב"ה ואם הנולד הוא נקבה קורין לא סאסיה שהיא שאולה מהקב"ה כנז' וכ"ה בארץ הצבי ובמצרים ובערי פסתאן אלא ששם קורין לו שחאד'ה ר"ל שהוא שאול מאת ה' ועוד שבמקומות הללו אין קורין אותה בדג"ש ולכן אין כאן מקום ליו"ד השנייה ומשפטה בה"א לבסוף דאין לנו חשש שלהם שהעוף נקרא כן ומדי דהוי בשם תורביה שהוא ביו"ד אחד וה"א לבסוף כנז' בשמות אשר בס' הל"קט וכן מוכח ממש הג"פ סקכ"ט סק"ל לשורש שם תורביה מלשון לשם שבו ואחלמה שתרגומו קנכירי טרקיא וכו' הרי דאין כאן אלא יו"ד אחד אך צריך להיות בה"א לבסוף וכן הוא בהל"קט בשם ערכיה עטיה וכדומה ועיין למהריט"ץ סי' רל"ב דמסכים לזה ושם כתב אפילו בשמות שהיו"ד נדגשת א"צ לכתוב אלא ביו"ד אחת ובשם טוריה שכתב החיד"א בח"ש סל"ח בשני יודי"ן י"ל דשניה ההיא דמחמת החולם של הטי"ת שלכך הטיל בה אות הוא"ו אחר הטי"ת אז תהיה היו"ד נרגשת יותר בחוזק ועוד כיון שהוא שם שאינו רגיל חקר וידע היאך סדר כתיבתו משא"כ בנ"ד

ובנוסחאות הגט של פה מתא מבואר יוצא ממ"ש לעיל בריש קונטריס זה בריש כל מרא'ין ואם יסתפק להמורה בשני שמות אם נכתוב רו"ש או פלוני דמתקרי פלוני וכן בספק שיפול בקיצורי שמות או בכנויין היאך הוא או בסדר כתיבתן וכן בשם שנשתקע על הכל צריך המעיין לראות דעת מרן הקדוש ומור"ם והחונים עליהם ומה גם הג"פ תנא ירושלמאה בהכרעתו ודעתו יש ללכת ומניה לא תזוז ואם מני"ר לא גלה דעתו צריך לתור ולחפש דעת האחרונים הבאים אחריו ואם השם בלשון ערבי צריך לידע מוצאו ומובאו כדי לידע איך לכתבו כי בנקל ח"ו יכול לטעות ואם הגט שליח למ"א צריך המסדר לדעת נוסח מקום הנתינה וגם אם יש לו או לה שם אחר כי מקום הנתינה עיקר ומקום הכתיבה טפל ועל הכל המעיין ישפוט בצדק שלא תבוא על ידו תקלה ח"ו וה' יצילנו משגיאות ויורנו מתורתו נפלאות אמן כי"ר: לי טוב שתי. הא בחדתי

בריש קונטריס שדה מגרש דף צ"ב ע"ד שיטה ל"א בתחילת המחשבה וכו' אבל אח"ך