שדה מגרש רכב

שהיה הסופר מפריד אות מאות הנה אעיקרא מאי דבעינן בגט מוקף גויל אינו אלא חומרא בעלמא וכמ"ש מרן סקכ"ה וכ"כ בס' יכין ובעז ח"א סנ"ב ואפילו בסתו"מ כתב מרן בא"ח סל"ב דלפי הש"ס דידן אפילו הנקב ממלא כל חלל האות כשר וגם לש"ס ירושלמי המחמיר י"ל הנ"מ כולו או רובו ומה גם כשנעשה אח"ך וה' חיד"א בלד"א סי"ד ס"ד שכתב שהנקב ממלא חלל י"ל דניקב חלל האות הוי כגוף האות משא"כ הקלף שעל חוץ האות ע"כ משמע דוקא אם ממלא חלל האות ועיין בס' פאת ים דס"ב ע"ג בנקב כחודה של מחט באות של תיבת דהוית באמצעו שהכשירו ע"י שיעבה אותו במעט דיו ושם פיסלו מטעם אחר שבא הסופר לעבותו ונפל מהדיו על תיבה אחת ונראית כנקודת פתח וכן עשינו שצוינו לסופר לעבותו

(צ"א) באחד בשבת בכ"א יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות ושמנה עשרה לב"ע נתן גט כריתות אליהו ן' כליפה לאשתו דמתקריא ביוה בת אברהם ועידיו ציון ן' יוסף ואהרן בן נסים ועיקר שמה מסעודה ונשתקע ממנה לגמרי ולכן כתבנו דמתקריא ושורש לביוה אמרו כי היה לה אח קטן שאינו יודע לדבר ושמה כבד על לשונו שאינו יכול לומר מסעודה היה קורא לה ביוה ומאותו יום נקראת כן בפי הכל ולפי שנסתפקנו בסדר כתיבתו אולי שאינו צריך יו"ד במקום החי"רק כמו צוה או גוה שאלתי לסופרי גוים ואמרו לי שכן סדר כתיבתו לכתוב יו"ד במקום החי"רק ובשם אביה אמרו דמכנים אותו סאייב פירושו נעזב ולא חששנו לו כיון שהוא לגנאי ואמרו שהיה מקפיד ג"כ ע"ז

(צ"ב) בשני בשבת בכ"ט יום לירח אדר שנת התרי"ח לב"ע נתן גט כריתות יעקב המכונה דריפה (בפ"א רפויה) לאשתו גזאלה בת יוסף ועידיו פרגי בן רחמים ואליהו בן שמואל ופירוש הכינוי הנז' למי שטבעו ומזגו טוב וזריז קורין לו דרי"ף וכ"ע קרו ליה דריפה אף שהוא לשון נקבה אלא דבס"ת קורין לו יעקב וכן כשחותם חותם כן וכיון דאין זה עצם שם משפטו המכונה

(צ"ג) ברביעי בשבת ביום ל' לירח ניסן שהוא ר"ח לירח אייר שנת ח"א ושש מאות וי"ח לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן יעקב דמתקרי כוכו (שני הכפי"ן דגושין) לאשתו מזלה בת יצחק ועידיו ראובן בן דוד ואליהו בן שמואל ובשגם לא נהגנו ליתן גט ביום ראשון של ר"ח וכמ"ש מור"ם קכ"ו ס"ו שעת הדחק שאני דהבעל נחפז ללכת למד"ה ולא רצה להמתין וכתבנו כסברת מרן ששם וכוכו הוא קיצור לשם יעקב כמו יצחק חקין אלא דמחליפין הקו"ף בכ"ף כמו שמחליפין עגבאני לשם יעקב בחלוף ג' וכן קיצור צרונה וצאנין מישראל שמחליפין שי"ן לצד"י

(צ"ד) בשני בשבת בכ"ט יום לירח אייר שנת ח"א ושש מאות וי"ח לב"ע נתן גט כריתות כליפה בן משה לאשתו מבארכה בת שלמה המכונה דוחה (בחי"ת פת"ח) ועידיו ציון בן יוסף ופרגי בן רחמים וגט ראשון נפסל מחמת שעד הא' בשם אביו יוסף אחר שכתב היו"ד כתב סמ"ך במקום וי"ו וזהו ממש נדון הרב עבודת הגרשוני סכ"ד שכתב שיעשה היו"ד וי"ו ויכתוב היו"ד דבגט לא בעינן כסידרן אבל נ"ד אין כאן ריוח לכתוב יו"ד אחרת ואם יכתוב נראה דבן עם יוסף נראין תיבה אחת ואפילו דבנו"ן פשוטה אין לטעות דלא שייכא כ"א בסוף התיבה מ"מ חיישינן והוא ממ"ש הג"ף סקכ"ט סקל"ד אותיות שיש בהן מנצפ"ך כגון סימן טוב לכותבה בשתי תיבות ודלא כמהריב"ל ואי איתא דבמנצפ"ך שניכר שתי תיבות אף שמדביקן ואם רחקם כמלא אות קטנה בין אות לאות אמאי הוצרך הג"ף להזהיר ע"ז ולחלוק על מהריב"ל

(צ"ה) בחמישי בשבת בט' ימים לירח אלול שנת התרי"ח לב"ע נתן גט כריתות יעקב דמתקרי גובה (בגי"מל דגושה) בן יעקב לאשתו דמתקריא כוכה בת ישועה דמתקרי שועה ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים והמתגרשת הנז' כבר נתגרשה מבעל אחר אברהם בן משה וכבר נרמז לעיל ועתה יוצאה מחמת שבעודה תחת בעלה זה באחת מהכפרים נשתמדה ונישאת לנכרי אחד ועתה חזרה לדת האמת ע"י בעלה הראשון שטרח ויגע בעדה וא"כ אפוא נאסרה על בעל זה כמ"ש מור"ם א"ה ס"ז כ"ש כשנשאת לגוי והמגרש הנז' קרו ליה גובה (בגי"מל דגושה ובי"ת פת"ח) והוא קיצור שם יעקב כנודע וגט ראשון נפסל יען דכתב כוכה לבד והיא יש לה שם אחר שנשתקע כנז"ל בגיטה וצ"ל דמתקריא כוכה ובגט שני שכתב אירע בתיבת ושלטאה אחר אותיות ושל כתב אות אל"ף במקום הטי"ת ולפי שהמגרש אדם קשה ובקושי שרצה לגרש ואם נחזור לצוות להסופר ולהעדים אולי יבעט אמרתי לסופר שיניח עד שתתייבש אות אל"ף שכתב ויגרר הוי"ו של האל"ף ואח"ך ימשוך היו"דין למטה ויגמור אותם לאות טי"ת באופן שיהיה גרר שגרר תוך האות ואע"ג דכשכופל יו"די הטי"ת למטה יהיה קצת מהם על הגרר אין לחוש עיין בס' פ"הא ח"ג דל"א שכתב יו"ד יתירה בתיבת ולאתיריכי אחר התי"ו ובח"ד די"ב בעד ששילש בתיבת שמואל כתב אל"ף במקום שי"ן ועיין להרב פאת ים דס"ב ועיין עוד לאחי הט"ז סל"ג ומשם בארה דאין כאן חשש ואחר שנחתם הגט ראיתי בתיבת משה אבי העד ראשון באות השי"ן נמשך נקב קטן רחוק קצת מן אות השי"ן מבחוץ ומגיע עד תוך הה"א ואינו ממלא כל החלל הנה אעיקרא לדעת מרן לא בעינן הקיף גויל בגט אלא ממנהגא ובאבי העד יש להקל יותר כמ"ש מור"ם סק"ל ממהרמ"א בת"הד דכ"ח ובפסקיו סקל"ח ומהריט"ץ ס"ץ אע"ג דגמגם בזה חזר וקיים דבריו ועיין למהרש"ך סקמ"ב בכתב שמואל חסר וע"ע להרב תורת חסד סק"ז במיכאל חסר יו"ד ובס' בארות המים דר"ח הוכיח מהרמב"ן דחסרון ושינוי חד מילתא היא וכמ"ש לחלק בדבר ותו דבנ"ד השי"ן היא מוקפת גויל רק הה"א בתוך החלל מגיע הנקב ורואה ואינו נראה וכבר כתבנו לעיל דדוקא אם הוא ממלא כל החלל גם לש"ס דידן

(צ"ו) ברביעי בשבת בכ"ב יום לירח אלול שנת התרי"ח לב"ע נתן גט כריתות כלף אלל"ה בן יוסף לאשתו מסעודה בת סאסי ועידיו פרגי בן רחמים וראובן בן דוד ואחר שנכתב ראינו כי הנו"ן של אחרן שבסוף השיטה הקו התחתון על השירטוט שבצדדין איברא דמור"ם כתב סקכ"ה סי"ב שלא יגע בשירטוט שבצדדין אבל י"ל כל זה לכתחילה וכן מצאתי בס' אגורה באהלך דמ"ג ע"ב בתיבת דתיצביין הבא בראש שיטה שכתב הדל"ת על השירטוט שמן הצד והכשירו ועיין בס' לב שלמה דס"ה ע"ב קרוב לנדון הרב והכשירו וחביריו רבו עליו לפסול ובנ"ד שאין כל