שדה מגרש רכא

ולשמה והתחיל לחתום ונזכר אז ואמרו שיש מכשירין קריאת העדים קודם שיחתמו מתיקון האחרונים הוא שכ"כ מור"ם בס"ה סנ"ה ממהר"ן וכ"כ כנ"הג ובס"ס הג"ף בס"ה אך בטור סקנ"ד ליתה להא וכן בס"ה למהרשד"ם וגם מרן לא כתב אלא על הקריאה שקוד נתינה ואחר נתינה ובס' פני יצחק די"ד קרא ע"ז מנהג כשר ונכון הוא שיקראוהו העדים קודם שיחתמו כדי שידעו על מה חותמין ואפילו בלחש ע"כ

(פ"ד) ברביעי בשבת בי"ב יום לירח אב שנת ח"א ושש מאות וט"ז לב"ע נתן גט כריתות ראובן המכונה ביבי בן דוד לאשתו דמתקריא סתורה בת יצחק ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים והאמת ששם ביבי נזכר בש"ס אך עכשיו לא איתי אינש לקרוא שם זה לבנו ומה שאומרים קצת בני אדם שהוא קיצור מראובן אינו כן הואיל ונמצאו שמות אחרים כגון מרדכי וקורין לו ביבי כיון שאינו שם עצם ושם סתורה קיצור לשם אסתר והיא מעיר תונס שמקצרים אותו לשם סתורה ובפה העירה אין אדם מכירה בשם אסתר ורמזנוהו במלת מתקריא ואירע בגט זה שלא קרינו אותו קודם נתינה ונזכרנו תכף אחר קריאה שאחר הנתינה ואע"ג דמרן כתב ואם קראו אחר הנתינה מגורשת מהיות טוב חזרנו לקרותו ונתנו בידה ואמר לה ה"ז גיטך וחזרנו לקרותו וה' יצילנו משגיאות

(פ"ה) באחד בשבת ביו"ד ימים לירח כסלו ש' ח"א ושש מאות וי"ז לבריאת עולם נתן גט כריתות כליפא דמתקרי לופה בן אהרן לאשתו מרים בת בנימן ועידיו פרגי בן רחמים וציון בן יוסף ולופה הוא קיצור משם כליפה ולכן משפטו דמתקרי ובה"א לבסוף

(פ"ו) בשני בשבת בי"א יום לירח כסלו שנת ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות דמתקרי מוכאי (בכא"ף רפויה) בן שלום לאשתו סעידה בת חי ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים ושם מוכאי הוא קיצור משם מרדכי וביום המילה קראוהו מרדכי אך עכשיו נשתקע ממנו שגם בס"ת קראוהו מוכאי ולכן עשינו ממנו עיקר ורמזנו מרדכי במילת דמתקרי ושם סעידה רמזנוהו לעיל

(פ"ז) בחמישי בשבת בכ"א יום לירח כסלו ש' ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות חיים בן יצחק לאשתו מרים בת דואני ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים ושם אביה דואני ראיתי זה חדש שיש בעיר הזאת כינוי משפחה אחת כך וחקרנו עד מקום שידינו מגעת זהו עיקר שמו ומשפחתו עטיה ובשם זה עולה לתורה וכן מברכין אותו בב"הכנ ואירע בגט זה שחתם עד השני קודם שנתיבשה חתימה הראשונה ולא מצאתי זה כי אם בס"ה למהרי"ך אבל מרן בס"ה ובכל הסדרים שראיתי לא כתבו אלא שלא יחתמו עד שיתיבש הגט וגם ע"ז כתב הג"ף סקכ"ד הביאו הרב יא"ה סק"ל שהיא חומרא יתירה והה"נ כמו שלא יחתמו העדים עד שיתיבש הגט ה"נ שלא ינתן הגט עד שתתיבש חתימת העדים ואימא כמו שבגט ההמתנה עד שיתיבש היינו אחר שיגמר כולו ואין צריך להמתין על כל תיבה ותיבה ה"נ בעדים דוקא בגמר חתימתם הוא דצריך להמתין אבל לא בגמר חתימת הראשון ואה"נ לכתחילה אנו נזהרין אבל לפוסלו מחמת זה מנין לנו

(פ"ח) בשני בשבת בכ' יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות עטיה בן מסעוד לאשתו שעלה (בפת"ח השי"ן והעי"ן שב"א והלמ"ד פת"ח) בת פריגה ועידיו פרגי בן רחמים וציון בן יוסף ושם המגרש ושם אביו רמזנום לעיל והמתגרשת שעלה פירוש דליקה כמו תבערה הנז' בפסוק ואולי המכוון שאורה גדול כאור האש הדולקת בלהבת האש וברבינו בחיי סדר ויקרא בפסוק ונתנו בני אהרן וכו' כתב מרבינו סעדיה וישעלון ושם פריגה כן הובא במהריק"ש ודלא כמ"ש הג"ף בעז"נ רי"ט וכבר כתבנו לעיל זה ואירע בגט זה שהיה בנייר קצת רושם כל דהו והיה צריך לו להסופר להניחו חלק ולא נזהר ושם כתב הטי"ת של תיבת ופטרית ובין יו"די הטי"ת היה השחרורית הנז' ונראה כאילו הם דבוקים ואם יגרור הוי חק תוכות אבל המסתכל היטב ויש לו כח הראות יבחין שאין זה דיו ויש הפרש גדול בין שחרורית הנז' לדיו של אותיות הגט והנה בחק תוכות הדבר תלוי בתינוק דלא חכים ודלא טיפש וכמ"ש הג"ף סקכ"ה והבאנו תינוק וקראה כ"ש הכא דניכר דאינו דיו ועיין לו שם סל"ז אם נפל עפצא או מי קא"פי על הגט והיו בו כתמים אין לפוסלו ואח"ך ראיתי להגאון ה' נו"ב אב"העז סקי"ג בתיבת היום שנמשך קו מהוי"ו להמ"ם דק מאד ומחבר ראש הוי"ו להמ"ם וניכר שאינו מן הדיו אלא מפסולת הנייר והכשירו ומינה לנדון דידן

(פ"ט) באחד בשבת בכ"ו יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות אפרים ן' דוד לשלוחו ציון ן' יוסף לגרש בו את אשתו שבעיר בנגאזי רחל דמתקריא באחילה ועידיו פרגי ן' רחמים ואליהו בן שמואל וגט ראשון נפסל יען דכתב באחילה חסר אל"ף מלבד דהיא מלעיל וכל שהיא מלעיל כגון גאליה גזאלה וכיוצא מטילין לה אל"ף כמש"ל עוד בה דמשתנה להקורא בקריאתו לקרות בחילה לשון חיל יו"ד נעה או לשון חיל כיולדה והיו"ד נחה ונכתב גט אחר

(צ') באחד בשבת בג' ימים לירח אלול ש' ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות אברהם ן' יוסף לאשתו ללאהום בת מבורך ועידיו פרגי ן' רחמים וראובן ן' דוד והנה בשם המתגרשת בס' טל אורות בש"ות שבסופו ס"ב הסכים לכותבו כן בשני למדי"ן זה אחר זה ואל"ף ה"א וי"ו מ"ם וכשר בין לבני מערב הפנימי בין לבני מערב החיצון ובשגם הרב דבר משה שם ס"ג חלק עליו וכן בחיבורו ח"ב סק"ך חלק עליו ודעתו לכתוב ב' גיטין הנה ה' קול אליהו ח"ב דק"ג ע"ד חלק עליו וכתב דהרב אינו בקי בכתבם ובלשונם של הערבי והסכים כדברי ה' טל אורות ופירוש שם זה מלשון אדנות סניו"רא ד"י אליו"ס יעו"ש ושרשו מלשון ילתא הנז' בש"ס והמתגרשת ההיא אשר רבו עליה הרבנים הנז' מתונס שהיא מכלל המערב החיצון וכן פה מתא וכן ראיתי כתוב בכמה שטרי כתובות ובגיטין ישנים ובשגם עמא דארעא קרו לה אלאהום באל"ף בתחילה טעות הוא בידם או שמא אינו אלא קיצור בעלמא ואין כוונתם בטעות ועיין בס' עז"נ להג"ף דכ"ו בשם אישטריליא אע"ג דאין העם מרגישין בקריאת הלמ"ד מ"מ צריך לכותבה ואירע בגט זה באות האל"ף של וחניכא ביוד התחתונה נמצא נקב קטן כל דהוא ונתברר דנעשה אח"ך ע"י מישמוש בסכין