עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שדה מגרש

שדה מגרש רכ

Sadah Megaresh 220 · שדה מגרש · free full Hebrew text

Open in the reader →

כמה ב"א ששמם כן ועוד נמצא דוגמא לזה באסתר ויאמר ממוכן שהכ"ף רפויה

(ע"ז) באחד בשבת בה' ימים לירח אב שנת התרי"ד לב"ע נתן גט כריתות יעקב בן יוסף לאשתו בנינה בת יצחק ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים ושם בנינה לא נמצא בסדרי גיטין ואין להסתפק בו בשם פנינה הנז' בפסוק כי אין זה רגיל בפה העירה ותו דקריאת בנינה בבי"ת מלרע ואחר החקירה בלשונם כשטועמים התבשיל לראות אם צריך מלח או תבלין אם הוא טוב אומרים בני"ן ביו"ד נחה ואם כן פירוש בנינה מוטעמת ר"ל נאה ונעימה או אולי נגזר מלשון בנין שכ"כ בס' לח"ש דקנ"ט ע"ב בשם בונה ובד"ה ח"א ס"א כתוב רם ובונה ושם ס"ו בן בני בפת"ח הנו"ן וכן בס"ט בן בניה

(ע"ח) באחד בשבת בי"ב יום לירח כסלו שנת ך ח"א ושש מאות וט"ו לב"ע נתן גט כריתות בנימן בן אברהם לאשתו שמיחה בת רחמים ועידיו משה בן שלמה וציון בן יוסף ובשם המתגרשת חקרנו עד מקום שידינו מגעת כי אולי עיקר שמה שמחה ששם זה יש לו כמה קצורים כנז"ל וזה אחד מהם והגם שנשתקע עיקר השם צריך לרמוז אותו במתקריא ואמרו לנו שמעולם לא הכירוה כי אם בשם זה ואם כן אין לנו אלא המוחזק בפנינו וכיון דנגזר משם שמחה משפטו בשי"ן ואע"ג דקריאתו בסבולת דומיא למ"ש הג"ף סקכ"ט סק"ל ממהרח"ש וזולתו בשם שבתולה ע"ש שנולדה בשבת ואינו ענין לשם סלטאנה דמשפטו בסמ"ך אע"ג דבל"הק משפטו בשי"ן שהוא לשון שלטנות משום ששם הערבי סלטאן בסמ"ך כמ"ש מהריט"ץ סרל"ב משא"כ בזה וגט ראשון פסלנוהו מחמת שדילג היו"ד מתיבת אניסנא וכתב אנסנא ואיברא דמרן סקכ"ו כתב אם כתב בדלא אניס כשר אבל אנסנא משמע אינו כמדבר בעדו אלא שלא אנס הוא לאחרים אבל יכול להיות שאחרים אנסוהו ומדברי הג"ף שם ספ"ג יש לצדד להכשיר אך כיון שלא מצאתי הדבר מפורש כתבנו אחר

(ע"ט) בשני בשבת בי"ח יום לירח סיון שנת ח"א ושש מאות וט"ו לב"ע נתן גט כריתות יעקב דמתקרי עגבאני בן חנן לאשתו דמתקריא כמונה בת אליהו ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ורחמים יוסף בן משה ועגבאני הוא קיצור משם יעקב כמש"ל ושם חנן כבר כתבנוהו לעיל ומ"ש דמתקריא כמונה שהיא ואביה מעו"בי תונס יע"א ואמרו כי עיקר שמה פאכת (בפ"א רפויה) ונישאת בפה העירה ואנו לא ידענו פירושו ומיום בואה מעו"בי הנז' עם אביה ואמה כ"ע קרו לה כמונה ומה שקורין לה כך ע"ש שהיא קצרה ביותר דוגמת הכמון שהוא קצר ואין זה אמת שאני הכרתי בתולה מתונס קומתה ככל בני גילה ושמה כמונה ואולי כוונתם שריחה נודף ככמון והכמון הובא בלשון משנה ואע"ג דהרב דבר משה לא חש לשם שקורין לה אביה ואמה מ"מ הבאים אחריו חלקו עליו והרב פאת ים עשה מעשה לרמוז אותו בתיבת דמתקריא וכן עשינו ומשפטה בה"א לבסוף כיון שהוא שם ערבי ובלשון רז"ל הכמון כך שמו ועד שני יש לו ב' שמות וידוע דבעד אין לכתוב דמתקרי

(פ') בחמישי בשבת ביום אחד לירח אדר הראשון ש' ח"א ושש מאות וט"ז לב"ע נתן גט כריתות יהודה בן דוד לאשתו אם אסעד בת אליהו ועידיו ציון בן יוסף ופרגי בן רחמים ומההכרח הגדול שכתבנוהו ביום ר"ח וכתבנו באחד כמש"ל בגט מ"ח וגט ראשון נפסל מחמת שדילג תיבת לירח ובשגם יש להכשיר ממ"ש מרן סקכ"ו סכ"א אם כתב ברביעי לחדש שבט ולא כתב בשבת הגט כשר וה"נ יש לומר אם כתב ביום אחד לאדר ולא כתב לירח דמ"ש זה מזה אבל כיון דאכתי לא כתב בו כ"כ שזה התחלת שיטה והן עוד היום גדול אמרנו לו שיכתוב אחר וגם גט זה נפסל שדילג האל"ף של אסעד והאל"ף בשם זה נרגשת יפה במבטא ונכתב גט אחר ומה שכתבנו הראשון בה"א הידיעה כן דעת הג"ף שם סל"ג אע"ג דמרן לא כתב כן אלא על השני

(פ"א) בחמישי בשבת בכ"ג יום לירח סיון ש' ח"א ושש מאות וט"ז לב"ע נתן גט כריתות אליהו בן שלום לאשתו גותה בת מכאן (בכ"ף רפויה) ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים ושם גותה בפה העירה הוא קיצור שם יאקותה ומחלפין הקו"ף בגי"מל בגיכ"ק שכן עושים בעגבאני שהוא קיצור לשם יעקב דמחלפין הקו"ף בגי"מל וחקרנו עד מקום שידינו מגעת אולי שקראוה מתחילה יאקותה ואח"ך קיצרו אותו לקיצור זה ואף שנשתקע צריך הדבר לרמוז אותו בתיבת דמתקריא כמש"ל בכיוצא בזה ואמרו דמעולם לא ידעו אותה כי אם בקיצור זה לבד ולכן כתבנו כן וכן הוא באביה אע"ג דשם זה הוא קיצור משם מרדכי חקרנו כאמור ואם כן אין לנו אלא שם המוחזק בפנינו

כנודע

(פ"ב) בשני בשבת בכ"ה ימים לירח תמוז שנת ח"א ושש מאות וט"ז לבריאת עולם נתן גט כריתות צרור בן יוסף המכונה מאנין לאשתו חנינה בת עמרם ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים ושם צרור הובא במהר"א מוטאל עצם איש וכן יש משפחה אחת בפה העירה וכנוי מאנין אינו עיקר שם ולכן כתבנו המכונה מאנין ובשם חנינה לזכר עיין להרב עז"נ יעשו כמו שחותם יען שבכל הש"ס נזכר באל"ף ואם אינו יודע לחתום יכתבו בה"א ולדידן שהוא שם אשה בודאי שהיא בה"א דומיא לשם עזיזה אע"ג דבזכר נזכר בפסוק באל"ף בנקבה כותבין בה"א כמש"ל בגט ע"ה יעו"ש

(פ"ג) בחמישי בשבת בו' ימים לירח אב שנת התרי"ו לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן משה לאשתו דמתקריא כוכה (בכפי"ן דגושין) בת ישועה דמתקרי שועה ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ופרגי בן רחמים וכתבנו דמתקריא יען שהיה לה שם אחר ונשתקע ממנה ושם כוכה לא ידענו פירושו והובא בס' חסד ואמת ובס' זכות אבות ומ"ש שם באלף לא ידעתי למה כיון ששם ערבי משפטו בה"א ואביה ידענו שבס"ת קורין אותו ישועה אך בקריאת העולם מדלגין היו"ד וכיון דמנהגנו לכתוב כל הקיצורים כתבנוהו וכבר כתבנו לעיל שנמצא שם נקבה שועא באל"ף ואין ללמוד מזה לזכר וכמש"ל דאין ללמוד מזכר הכתוב בכתוב לנקבה וה"נ בהפך ובשם אבי המגרש ואבי העד שוין אין לחוש כיון שכותב העד כהן ואירע כשהעד התחיל לחתום נזכרנו שלא קראוהו העדים קודם החתימה להגט אבל אמר לחבירו שמע אתה וכו' ואמרתי לו שיפסוק מלסיים החתימה עד שיקראוהו ויאמר אח"ך פ"א שמע אתה וכו' ועדיפא מינה כתב מור"ם ססקל"א כשלא אמר העד לשמו