שדה מגרש ריט

ושש מאות וי"ב לב"ע נתן גט כריתות בנימן דמתקרי נאנו בן זבולן לאשתו דמתקריא זמרדה בת אברהם ועידיו פרגי בן רחמים וציון בן יוסף. ובנימן חסר יו"ד בתרא כמ"ש מרן סקכ"ט ונאנו הוא קיצור בנימן בפה העירה וכ"ע הכי קרו ליה אלא דבס"ת קורין לו בנימן ושם זבולן בחד וי"ו אחר הבי"ת כמש"ל אות נ"ד

(ע"א) בחמישי בשבת בכ"ג יום לירח סיון ש' התרי"ב לב"ע נתן גט כריתות בנימן דמתקרי נאנו לארוסתו מסעודה בת מסעוד ועידיו שלום בן חיים וציון בן יוסף ואשה זו אלמנה היא ופירסה נדה ובנידותה כינסה בכתובה וקידושין וישן עמה ע"י משמרות איזה לילות וכמ"ש מרן י"ד סקצ"ב ויום שרצתה לטבול הכריחוהו קרובי אשתו הראשונה שגירשה שלא יבוא לביתו אותה הלילה וכן היה ולמחר נכנסה בו רוח שטות רח"ל ורצה לגרשה ולדעת מרן א"ה סס"א שאינה אלא כארוסה ואין לה כתובה וכן אינו זוכה ממנה בדבר שזוכה הבעל מאשתו ואפילו שיש כתובה וקידושין ושבע ברכות דהעיקר הוא היחוד כמ"ש בסנ"ה בפרטות באלמנה כמ"ש שם סס"ד ובא"ח סשל"ט. ואיברא דלהרא"ש יש לה עיקר כתובה מ"מ עי"ז אינה נחשבת נשואה ואין זה ענין למ"ש מרן בתשו' שרמז הכנ"הג א"ה סקכ"ו הג"הט אות ק"א ביבם שעשה מאמר ובירך ז' ברכות ובא לגרשה שיכתוב אנתתי דשאני התם שאשה הקנו לו מן השמים וכמ"ש הת"הד סרכ"ה ויעו"ש בכנ"הג אות צ"ט בנפל ספק בגט וחזר וקידשה אינו ענין לנ"ד דהתם אשתו היתה מעיקרא ומכל זה נ"ל לכתוב ארוסתי ובשגם אם בארוסה כתב אנתתי כשר אנן לכתחילה קאמרינן

(ע"ב) בשלישי בשבת בששה ימים לירח מרחשון שנת ח"א ושש מאות וי"ג לבריאת עולם נתן גט כריתות דמתקרי חגאני ודמתקרי גאנה לאשתו סלטאנה דמתקריא טאנה בת פרגאני ועידיו שלום בן חיים וציון בן יוסף וכתבנו דמתקרי יען דעיקר שמו יצחק והיום נשתקע לגמרי גם בקס"ת ועכ"ז צריך לרמוז דהיה לו שם אחר כנז"ל בכמה גיטין וגאנה הוא קיצור מחגאני והמתגרשת סלטאנה בסמ"ך כמ"ש הג"ף סקכ"ח ס"ג ממהרימ"ט וכ"כ בס' המני"ח וכן הוא בגיטין אשר בס' ה' המכתב וכ"כ בס' פ"הא ח"א ד"פ וח"ד די"א ובס' לב שלמה דס"ה והרב חיד"א בח"ש ח"א דמ"ה ובס' פאת ים דס"ו ע"ג ודלא כמ"ש בס' דבר משה ח"א דקע"ו ובס' לח"ש קס"א וכן בס' זכות אבות וחסד ואמת כתוב בסמ"ך

(ע"ג) ברביעי בשבת בי"ו יום לירח סיון שנת ח"א ושש מאות וי"ג לב"ע נתן גט כריתות כליפה בן משה לאשתו גוהרה בת נסים ועדיו שלום בן חיים וציון בן יוסף ואירע דעד הב' בנו"ן של ציון מלמעלה באופן דנראית מלמעלה ציון תיבה אחת ומלמטה רחוקה דנראית ציו לבד והנו"ן לבד וספיקו של מהר"י אלסכנדרי אשר רמז הג"ף סקכ"ה ספ"א לאידך גיסא אם מלמעלה נראית כשתי תיבות ומלמטה כתיבה אחת ודעתו להחמיר מספק ותינוק דלא חכים ודלא טיפש לא מהני והרב גט מקושר למהרי"ן כתב דאין כאן ספק ובעינן תיבה אחת מכל צד והרב. אמ"ל דנ"ב כתב מס' פרח שושן דכוונת מהרי"א הנז' לפשוט ספיקו דכל היכא דנראית כשתי תיבות אע"פ שהיא דבוקה מלמטה פסול והטעם משום דהפיסול תלוי אם נראית כשתי תיבות ולא בהרחקת שיעור אות אחת או יותר אבל הכל תלוי אם נראית כשתי תיבות או תיבה אחת וזה יתברר ע"י תינוק דלא חכים ודלא טיפש וכתב שכן דעת מהריק"ש וכל שלא נתברר ע"י תינוק יש להחמיר וכן דעת הרב הלבוש והמג"א וסתמות דברי מרן ע"כ וכן הסכים הרב חיד"א בלד"א סי"ב ס"ד דיש לסמוך על תינוק וכו' והבאנו תינוק וקראה תיבה אחת מה גם ראיתי בס' דבר אמת דע"ו שכתב לדקדק מדברי מהרי"א הנז' וממהריק"ש דעיקר הכל תלוי מלמעלה וכל שדבוקה מלמעלה הגם שלמטה נראית כשתי תיבות תיבה אחת היא וכשרה שכ"כ הגו"ר כלל כ"ב ס"ל ושכן הסכים מהר"י מנשה בס' באר המים ע"כ והוא הוא הנ"ד

(ע"ד) באחד בשבת בכ"ז יום לירח סיון שנת התרי"ג לב"ע נתן גט כריתות פרגי בן אליהו לאשתו זמרדה בת פצ'לון בפ"א רפויה הצד"י דגושה קרובה להברת טי"ת והיא כמו תיבת כדר דמשפטה בצד"י כצ'ר ונקודה על יו"ד שניה כמו תג קטן כמ"ש הרב חיד"א ח"א ופירושו חסד שהשר"ח שלו פצ'ל וכן חותמין כל מי ששמו כן וכן כותבין בכתובות ושטרות ויש עצם שם איש ויש גם משפחה ג"כ ועידיו שלום בן חיים וציון בן יוסף ומצאתי שם זה בש"ות הרדב"ז ח"ב סקמ"ה

(ע"ה) באחד בשבת בז' ימים לירח שבט שנת ח"א ושש מאות וי"ד לב"ע נתן גט כריתות שועה בן נסים לארוסתו ורידה בת פינחס ועידיו פרגי בן רחמים וראובן בן דוד ויש שם ישועה נזכר במהריק"ש ובהרב עז"נ ואולי הוי כשם עזר דכתב הרב חיד"א דעל הרוב שמו אלעזר והגם שלא נתברר לו בירור גמור רק מפי הש"ץ דאמרו מי ששמו עזר קורין אותו אלעזר וחתימה לא היה יודע וחש לה וכתב אנא דמתקרי אך אחר החקירה נודע לנו דכך קראוהו שועה וכן קורין אותו לתורה ונמצא במהריק"ש שם שועה וגם ישועה ובד"ה א' ס"ז שם אשה שועא באל"ף ואין ללמוד מזה לשם איש לכותבו באל"ף וכמ"ש בשם עזיזה אע"ג דבפסוק כתוב באל"ף שם איש באשה כתבינן בה"א וה"נ הכא דמ"ש ובר מן דין כל מקום שיסתפק אם באל"ף או בה"א שפיר דמי לכתוב בה"א כמ"ש הג"ף ובנ"ד אין כאן לספק כלל

(ע"ו) ברביעי בשבת בד' ימים לירח סיון שנת התרי"ד לב"ע נתן גט כריתות משה בן מכאן (במ"ם פת"ח וכ"ף רפויה) לאשתו זמרדה בת רחמים ועידיו יהודה הכהן בן מ"ה ושלום בן חיים ושם מכאן הוא קיצור לשם מרדכי בפה העירה כנודע ועל הרוב אינו ניכר בשם מרדכי כי אם בקס"ת או בחתימה וזה ידענו שבס"ת קורין אותו מכאן וחתימה אינו יודע לכתוב ואם כן אין לנו אלא שם המוחזק בפנינו ואע"ג דלכאורה יש לטעות לקרותו בכא"ף דגש כמו מכאן אמרו האמור בלשון רז"ל דמכאן בכ"ף רפוי"ה דוגמא למ"ש הג"ף בשם שלום דכשכותב שם אביו אנו יודעים מי הוא המגרש אם שלום בחול"ם או בשו"רק וה"נ י"ל בשם אבותיהם וכמ"ש הרב נחפה בכסף ח"ב דפ"ד ובס' טיב גיטין דמ"א ע"ב ואנו לא נהגנו לנקד כנודע כמו כליפה דקריאת הכ"ף רפויה וכמ"ש הג"ף בעז"נ דל"ב וס' פ"הא ח"א דס"ז בשם אמרידך וה"נ בשם גמילה שהגי"מל רפויה ומה שהרגיש בס' משאת משה ח"ב א"ה סס"ח על דברי הג"ף הנז"ל עיין לה' פאת ים דס"ד ע"ג ותו אחר החקירה ידענו