שדה מגרש ריז

יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. וזבולן חסר וי"ו אחר הלמ"ד שכן הוא ברוב המקראות כמ"ש מהר"א מוטאל ובעז"נ ד"ו ובס' טיב גיטין הקשה על הב"ש דכתבו בשני ווי"ן. ואירע בגט הזה בתיבת היום שסמוכה להעומד שכח וכתב שתי אותיות בטעות והרגשנו תכף ואמרנו לו לגוררם ולהניח מקומם חלק שכן עשינו לעיל בפרט שהוא בטופס ולמור"ם בסקכ"ח בעמידת האיש והאשה גם אם שינה בו כשר

(נ"ה) בחמישי בשבת בי"ב יום לירח אלול ש' ח"א ושש מאות ותשע לב"ע נתן גט כריתות חיים בן מכלוף לאשתו נגימה בת מוסה ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. ושם המתגרשת הובא כן בשמות למהריק"ש והרב המני"ח כתב נגמה חסר יו"ד אחר הנו"ן והפ"הא ח"א דס"ח כתב ניגמה ביו"ד ויעו"ש מה שפלפל בזה ובפה העירה שני שמות הם נגמה ונגימה שניהם פירושם כוכב ונגימה הוא לקטנות שם נגמה ובהכרח להטיל בה יו"ד אחר הגימ"ל דאל"כ הוי שנוי השם לשם נגמה

(נ"ו) בחמישי בשבת בי"ב יום לירח אלול שנת ח"א ושש מאות ותשע לב"ע נתן גט כריתות חיים בן חי לאשתו רחל דמתקריא באחילה בת שמעון ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. ובאחילה בפה העירה הוא קיצור לשם רחל ומשפטה באל"ף אחר הבי"ת להברת הפת"ח משום שקריאתה מלעיל ותו דיש לטעות לקרותו מלשון חיל כיולדה

(נ"ז) ברביעי בשבת בי"ח יום לירח אלול שנת התר"ט לב"ע נתן גט כריתות מאיר בן דמתקרי חי לאשתו מוחה דמתקריא מיחה בת מבורך ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. ומ"ש באבי המגרש דמתקרי חי יען שעיקר שמו אליהו ונולד לו בן וקראו אליהו וחלי"ש ומפני עגמת נפש קראו לאביו חי והכי קרו ליה כ"ע ונשתקע שם אליהו לגמרי גם בקס"ת קורין אותו חי ולכן רמזנוהו בתיבת דמתקרי וחקרנו בשם המתגרשת וידענו שעיקר שמה מוחה והכי קרו לה רובא דעלמא ומיעוטא קרו לה מיחה והעיקר הוא שם דקרו לה רובא ולכן הקדמנוהו

(נ"ח) בחמישי בשבת בי"ט יום לירח אלול ש' התר"ט לב"ע נתן גט כריתות דמתקרי חי בן אהרן לאשתו מזלטוב דמתקריא טומה בת בנימן ועידיו יהודה הכהן במ"ה ושלמה ב"ר. וטומה הוא קיצור משם מזלטוב ולא איתי אינש שיקרא לבתו טומה והוי כיצחק חקין ולא עוד אלא ידענו שיש איזה נשים עוד היום קורין לה מזלטוב

(נ"ט) ברביעי בשבת ביום אחד לירח מרחשון שנת ח"א ושש מאות ועשר לב"ע נתן גט כריתות אליהו המכונה מלחה בן כלף אללה לאשתו דיאמנטה דמתקריא טיטה בת ישראל דמתקרי צרונה ועידיו יהודה הכהן במ"ה ושלמה ב"ר. וכנוי מלחה שהיה רגיל עם ש"ץ אחד שחניכתו אלמאליח וכרוך עמו כ"כ עד דכ"ע קרו ליה מלחה ע"ש החניכא הנז' וכ"ע קרו ליה מלחה ואינו ניכר בשמו זולת בקס"ת ואע"ג דנמשך לו ממשפחה ועכשיו לא נהגו לכותבה מ"מ לזה חזר לו כמו שם וכמ"ש הג"פ סקכ"ט סצ"א בשם אהובה ואמאדה וכנ"הג שם בשם עזאילה. ומלחה משפטה בה"א לבסוף אע"ג דלשון הש"ס ביבמות דס"ג מלחא וחפורא וכן מלח בלשון תרגום מלחא באל"ף מלבד דיש לטעות אם כתבנוהו באל"ף דהוי מלשון מלח ואין זה המכוון בו ותו דשרשו לשון ערבי הוא ומשפטו בה"א כנודע וכיון דאינו שם עצם אלא ע"ש המקרה משפטו המכונה ובמשפחה עצמה לדעת מרן גם כשהיא בל"הק יכתוב המכונה ומכללא ששם זה נמשך לו משם משפחה כנז"ל לא הוי שם גנאי וכן ראיתי במערב הפנימי שהיא משפחה ממשפחות המיוחסות שבישראל. ומחמת הלחץ זו הדחק כתבנוהו ביום ר"ח בשגם לכתחילה נזהרין שלא לכתוב ביום ר"ח ועיין מ"ש לעיל בזה בגט מ"ט בס"ד

(ס') ברביעי בשבת בח' ימים לירח מרחשון שנת ח"א ושש מאות ועשר לב"ע נתן גט כריתות יוסף בן כלף אללה לאשתו מזלה דמתקריא זולה בת יוסף ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. והנה אבי המגרש כ"ע קורין לו באזנגי (בגי"מל דגושה) אלא בס"ת קורין לו יוסף וכן חותם והמגרש ג"כ עצמו פעמים קורין לו באזנגי ולפי שלא ידענו פירושו ולא סדר כתיבתו דלגנוהו כי אעיקרא כנויים בגט אינו אלא מנהגא בעלמא ובפרט בכנוי האבות כנודע ובמגרש יש צד אחר דמיעוטא הוא דקרו ליה וברוב הפעמים קריאתו יוסף באזנגי וכה"ג א"צ לכתוב כנוי וכמ"ש מור"ם. ושם זולה הוא קיצור משם מזלה כנודע וכיון דיוצא ונמשך מלשון ערבי משפטו בה"א לבסוף אע"ג דלשון רז"ל תמן שובעא תמן זולא באל"ף התם לשון ארמי הוא. ושם המגרש כשם חמיו אין חשש דצריך לשלש כמ"ש הפ"הא ח"א דס"ז והביאו הרב פאת ים דס"ח אך לעיל מזה כתב שחבריו חשו לזה אך האמת לא נזכרנו מזה עד שכבר נכתב דאל"כ היינו משלשים לצאת י"ח החולקים והמגרש הזה הוציא אשתו הנז' משום ש"ר והזהרנו אותו שלא יוכל להחזירה אח"ך כמ"ש מרן סיו"ד וצריך לומר לו בפירוש וכמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"ב סל"ח אות ס"ה

(ס"א) ברביעי בשבת בח' ימים לירח טבת ש' התר"י לב"ע נתן גט כריתות דמתקרי כליפה בן מבורך לאשתו גראסיא בת שלמה ועידיו מרדכי חיים בן עזיאל ויהודה הכהן בן משה הכהן. ושם גראסיא בגיטין ישנים מצאתי כתוב בצר"י אך בכל הספרים שראיתי כתוב בסמ"ך הלא המה מהר"א מוטאל ומהריק"ש והכנ"הג והמני"ח ובספר בארות המים דרי"א ברם הרב עז"נ דל"ג כתב שמצא כתוב בלשון איטלייאני בצד"י ובכה"ג כותבין כלשון המדינה שכותבין בה הגט כמ"ש מור"ם סח"י סקכ"ט ע"כ ובפה העירה שהיא מדינת ערב מזמן רב לא נמשכו להם שמות אלו כגון זה ושם רוזא וכלארא וכיוצא אלא מבני ליוורנו יע"א שנתגוררו בפה העירה ועיין בג"פ שם סק"ל אם במקום סמ"ך או שי"ן כתב צד"י שיש להחמיר ושגיאות מי יבין ובעז"ה אם יבוא לידי פ"א אכתוב בסמ"ך דוקא כיון שכן הוא בכל הספרים אע"פ שצדדנו בדבר להליץ בעד גיטין היש ויותר יש לחוש ללעז שלנו כמ"ש האחרונים עיין להרב דרכי נועם א"ה ס"ו ובס' דבר משה ח"א סנ"ה והרב עז"נ דל"ב והרב אדמ"ק ח"א סמ"ה וה' בארות המים סל"ג והרב נחפה בכסף ח"ב דפ"ד ע"ב ועיין עוד להגאון נו"ב ח"ב י"ד סקל"ט

(ס"ב) ברביעי בשבת בכ"ב יום לירח אדר ש'